התעסקות חז"ל בעניני הגוף -- השפעת רומי?

'אמר רב שמונה עשר חדשים גדלתי אצל רועה בהמה לדעת איזה מום קבוע ואיזה מום עובר' תלמוד בבלי סנהדרין ה' ע"ב.

[לעוף,

האם ייתכן כי חז"ל החלו להתעסק בגוף כתוצאה מהעובדה שהיה להם גוף?]

ומנין לך שלחז"ל היה גוף?

_________________

לעו"ב,

מגדלויות היהדות היקף החינוך האנושי שבה ומייחודיה שניתן למצוא בה הדרכה על כל צעד ושעל. הבאת לדוגמא את קשירת השרוכים ואורך השיער המותר לגברים. לגבי קשירת השרוכים יש יופי שאפילו בדבר פעוט כזה יכול אדם להכריע כצד עדיף. זה לא אומר שאם לא יקשור כהמלצת הנוהג הוא יהיה חייב מיתה אלא שגם כאן הוא יכול למצוא את הטוב מהמוטב. לגבי אורך השיער הרי הדבר מנומק בין אם התכוונת לחציצה בהנחת התפילין ובין אם התכוונת לבלורית כאשר היא מחוקות הע"ז.

לגבי פסקתך הראשונה עליה כבר הגיבו כאן בצורה קצרה וקולעת, אציין שלא קשה לתאר את ההבדל בין מי שנאה דורש במופשט למי שנאה חי בהמחשה.

.


[לא באתי אלא לומר שאמא שלום וווטו ייתרו כל מלה נוספת שלי]

ווטו

"לגבי קשירת השרוכים יש יופי שאפילו בדבר פעוט כזה יכול אדם להכריע כצד עדיף."

מטבע הדברים, כשאדם לומד מסכת בבא קמא, ויש לו שאלה, הוא יחפש את התשובה  - בתוך מסכת בבא קמא ולא במסכת שבת. כך, אדם שיש לו שאלה ב"הלכות קשירת השרוכים", הטבע ה***** (צונזר) של האדם הוא, לחפש את התשובה בתוך "ענייני קשירת השרוכים", ולא בתוך ספירות החסד והגבורה, וק"ו ע"פ קשירת התפילין שאין איש יודע בה שום עניין. (למשל, חלק ימין של הגוף יותר זריז, לכן עדיף להתחיל בו. ומי שאטר, יהפוך. לנעול ולקשור - ימין שמאל שמאל ימין - זה מפריע ומבלבל - לכן עדיף ימין ימין שמאל שמאל או להפך. וכן הלאה. מי שקושר את הנעלים לפי החסד והגבורה, דומה למי שפוסק בדיני ממונות ע"פ הלכות שבת)
אבל בא נניח, שאחרי הכל, אני מקבל את ההכרעה ע"פ חסד וגבורה (ותפילין). נשאלת השאלה - למה אסור להכניס עוד סברות?

"לגבי אורך השיער הרי הדבר מנומק בין אם התכוונת לחציצה בהנחת התפילין "
כידוע, אפשר לצאת ידי חובת הנחת תפילין גם ברגע אחד ביום. (ובכל מקרה המנהג לא יותר משעה). בשביל שעה אחת ביום, הלכה שהיא רק חלק קטן מהמצווה (כך נראה לי), אסור לגדל שער ארוך אף פעם? ומה עושה נזיר? נזיר עולם? והאברבאנל כותב שאבשלום גידל שער ארוך ליופי. האם הוא היה "קרקפתא דלא מנח תפילין" (כמובן שזה יכול להיות. אבל זה נשמע מוזר. ובלי להיכנס לדיונים אחרים ששייכים לזה)?

"ובין אם התכוונת לבלורית כאשר היא מחוקות הע"ז. "
עד כמה שידוע לי, הבלורית ההיא היא גילוח הראש והשארת "קוקו" מאחורה. מה גם שבימינו אין כ"כ עבודה זרה. וגם בקצת שיש לא ידוע לי שאכן יש חוק כזה לע"ז.

ווטו
מה יפה בזה? מה רע להשאיר אוטונומיה קטנה בתחמים האלו?
שמעתי פעם שהרב מבריסק התענה על שהפך את סדר הקשירה (לא מאומת אצלי)

בעל

ההתעסקות היא באדם!
וזה כולל הכל!!!
ויש לכם יותר מעניין מפרה ומועיל מהתעסקות זו?

מיכה
זו בדיוק הנקודה, האם האדם אמור להכנע למצוות או שהוא אמור לסגל את עצמו אליהם, בלשון ימינו לזרום אתם?

<"זה פשוט, ויש לזה המון עמקויות, מה עוד שנושא זה הוא נושא עמוק מורכב">

ואת העיקר שכחת:

ואין מגלין אלא לצנועים.

[הלחם,

כתבת - "חז"ל לא התעסקו בעניני גוף כפי הגדרתך והבנתך, אלא ראו בגוף כלי, וככלי כזה שנועד לשרת את ה', וכלי שמושעבד לרצונות אלוקיים".

איך אתה מסביר את זה? -

הלל הזקן בשעה שהיה נפטר מתלמידיו היה מהלך והולך. אמ' לו תלמידיו רבי להיכן אתה הולך, א' להן לעשות מצוה. אמרו לו וכי מה מצוה הלל עושה, אמ' להן לרחוץ במרחץ. אמ' לו וזו היא מצוה, אמ' להן אין, ומה אם איקוניות שלמלכים שמעמידין אותן בבתי תיאטריות ובבתי קרקסיות שלהן, מי שהוא ממונה עליהן מורקן ושוטפן והן מעלין לו סודרין, ולא עוד אלא שהוא מתגדל עם גדולי המלכות, אנו שניברינו בצלם ובדמות, דכת' כי בצלם אלהים עשה את האדם (בראשית ט, ו), על אחת כמ' וכמ' (ויק"ר, לד)]