מיהו האדמו"ר מבעלז שנאסר במונקטש בגלל הלשנה, ובאיזו שנה?
נשלח ב-14/11/2008 03:01
בשנת תרצ"ה או צ"ו כשחזר המנחת אלעזר מבודפסט בפעם הראשונה (בה נודע לו מחליו אשר חלה בו, וממנו נפטר) קרה לאסיפת קהלה ובה ציוה להסתדר עם הצד שכנגד בכל טענותיהם ומה שהם מבקשים יתנו להם וכו'
האמת כמה פעמים היה מגעים לשלום (אולי רק שלום מקומי ולא שלום עם בעלזא המעטירה זה איני יודע וכו'), ועיקר המניעה היה הטענה של חסידי בעלזא אודות ההצבעה בעניני הקהלה, כי רוב חסידי בעלזא בעיר מנקאטש לא היה להם זכות הצבעה בהקהילה וכו', כי רובם לא היה נתיני המדינה רק ברחו לשם ממדינת גאליציא וכו', ומכיון שלא היו נתינים לא היו להם זכות הצבעה רק למתי מעט מביניהם, אז בקשו חסידי בעלזא כי לכל קול שיש להם, יהיה כחו כשני קולות, ככה יהיה להם קצת כח והשפעה, אבל לעומתם אנשי המקום טענו אין מה להתדיין על זה, מי שהוא נתין זר אין לו זכות הצבעה וזהו זה,
אז ביקש המנח"א שיוותרו להם גם בזה, ואנשי קהלה טענו אם לוותר להם בזה יכולנו גם לוותר לפני הרבה זמן, ועל מה ראה לנכון לוותר עכשיו, אבל המנח"א לא הסביר להם וכו' רק ענה ואמר גדול השלום שיכול אפילו להחיות מתים, אף אחד לא הבין מה שרצה בזה, רק כשנפטר הבינו הכל וכו'
נשלח ב-14/11/2008 09:43
איפה דוד אסף כשצריכים אותו
נשלח ב-14/11/2008 10:54
אותי יותר מעניין כמה חסידי מונקאטש גרו בעיר מונקאטש ? כמדומני שרוב כוחו של המנח"א היה מיהודי הכפרים ומהרבה מרבני אונגארן שסרו למרותו.
כמה כח היה להם בתוך קהילת העיר ? חלק גדול מהקהילה כבר נטה להשכלה, ציונות וכו', ואף גימנזיום עברי פיאר את העיר. שלא לדבר על כך שאדמורי"ם שונים (ולא רק בעלזא) נגסו בבני הקהילה.
נשלח ב-14/11/2008 11:31
כל המחלוקות וחילוקי הדיעות בין גדולי ישראל בדור האחרון מתגמדות מול המחלוקת ההיא בדור הקודם.
כל הפשקווילים הגרועים והשפלים ביותר של ימינו מתגמדים אל מול הפשקווילים המזעזעים שהופצו במונקאטש בימים ההם.
נשלח ב-14/11/2008 11:56
דארער, אתה יכול גם להציג זאת?
בנוגע לענין התכלת - תמוהה דעתו החיובית של הבעלזער על רעיון התכלת בזה"ז (העקרוני, אף אם לא המעשי). וידועים דברי בית הלוי בענין זה.
ולהעיר גם ממ"ש בפע"ח שאין לנו תכלת בזה"ז, ומבאר דאין שייך ענין התכלת בזה"ז.
וראה גם אג"ק הרש"ב ח"א ע' שנב. וש"נ.
נשלח ב-14/11/2008 12:09
דארער צודק, וקשה להראות זאת.
לפני כ-4 שנים במכירה של "יודאיקה ירושלים" הוצג אוסף נדיר של 11 פאשקווילים של השמצות חריפות (ונמוכות) משני הצדדים.
המחיר ההתחלתי של 500 ירוקים עלה לפי 10 ויותר, והקונה נעלם עם האוצר הגנוז, שכמדומני שאין לו העתקים בספריה הלאומית וכו'.
נשלח ב-14/11/2008 15:23
יש תח"י "האוצר" הנ"ל (לא מהמכירה הנ"ל), אבל איני חושב שהצגתו תביא איזה תועלת.
מעניין שהפשקווילים של אנשי מונקאטש באו בדפוס ואילו של הבעלזער'ס נכתבו בכתב יד.
נשלח ב-14/11/2008 15:49
למה תמוהה דעת הבעלזאר על התכלת? שכן לא קיבל סברת הבית הלוי?
יש גם הרבה קונטרסי פסקווילים ממחלוקת ההיא באוצרות התורה.
דארער,
לא הייתי אומר שמחלוקיות שסאטמאר ניהלו בשנים אחרונות (נגד קליוזנבורג, אגודה, בעלז, חב"ד) וליטאים נגד חב"ד מתגמדות מול המחלוקות ההן, אך לפחות לא היו יותר גרועים.
נשלח ב-14/11/2008 17:39
גם פשקוילים של בעלזא באו בדפוס
נשלח ב-15/11/2008 19:05
אתנחתא, כנראה שלא ראית את "הגעדיכטע". כי אם היית רואה מעט מזעיר ממה שנכתב שם לא היית כותב את מה שכתבת.
במחלוקות החמורות ביותר שהיו בדורנו מעולם לא השתמשו בביטויים מזעזעים ונוראים כפי שהשתמשו בהם במחלוקת ההיא.
נשלח ב-15/11/2008 20:52
דארער אחר שאתה מגרה אותנו פעם אחר פעם עם ה'געדיכטע' שברשותך, אולי תציג אותם כען אף אם אינך סבור שיש בזה תועלת?
נשלח ב-16/11/2008 01:18
כל עניין המחלוקת והפיוס מונקאטש-בעלז מובא בגלוי ובהרחבה בעיתוני העיר מונקטש (יידישע פאלקסבלאט, יידישע שטימע ויידישע צייטונג כמו גם בעיתון ההומוריסטי של הבדחן אשר זעליג וייס). שם מובאות כל הסיבות למחלוקת, נסיונות הפיוס למיניהם וההשמצות ההדדיות. כך גם ידיעות רבות על הסתבכותה הכלכלית של הקהילה בעקבות המחלוקת וניהול כושל. שם ניתן למצוא גם התייחסות לכך שזמן קצר לאחר פטירת המנ"א ר"ב סטה מדרכו בגלוי. באווירה התוססת של מחלוקות בין חצרות חסידיות שונות לא יפלא שהיו גם מגעים חשאיים שנועזו להשכנת שלוםאו מנגד לחרחר מלחמה. ואכמ"ל.
נשלח ב-16/11/2008 15:21
ואיך אפשר בלי זה:
'סיפר לי יהודי אחד ממונקאטש שהשתתף בימים ההם של המחלוקת, בחתונה של איש אחד מחסיד בעלזא [שבמונקאטש] כמובן שהמחותנים כיבדו את האדמו"ר מבעלזא בסידור חופה וקידושין, כשהצדיק התחיל את הברכה על הכוס, דחף יהודי מזוקן אחד את כל המחותנים שעמדו מתחת לחופה הצידה ואמר: אני שליחו של המרא דאתרא ועלי לסדר את הקידושין ! הוציא כוס והתחיל לברך .... כל המחותנים והואחרים התנפלו עליו וכיבדו אותו במהלומות, אך הוא לא וויתר והמשיך בברכות, אזי הפילו אותו לארץ. כשהאיש היה מונח על האדמה ללא כובע בראשוכיסה ראשו בידו האחת ובידו השניה אחז את הכוס שהיתה ריקה למחצה מיין - המשיך בשלו ובירך ברכת אירוסין עד הסוף... כך ידעו חסידי מונקאטש למלא משימה בלתי אפשרית..'.
.
נשלח ב-20/11/2008 23:22
חס ושלום! איר זענט פון קאפ געפאלן??? בעלזער רב האט קיינמאל נישט אנגענומען אין מונקאטש קיין סידור קידושין. דער מעשה איז געווען מיט א שליח פון בעלזער רב, אבער נישט מיט בעלזער רב אליין, איינער זאל זיך נאר דערוואגן אנצורירן בעלזער רב וואלט ער געווארן אויפן פלאץ א גל של עצמות....