זכרון להולכים & האם מן הראוי לעשות אאוטינג לנפטרים

קעלעמר

א. ממה חזר וממה לא חזר? האם תוכל לפרט?

ב. מפני מה חזר? האם משום שגילה שטעה? אם כן, ראוי לנו להתבונן בחזרתו ולנסות ללמוד ממנה. אם צדק, האם לא ראוי לכולנו לחזור בנו?

ג. ושמא החזרה היתה מסיבות אחרות? למשל, אדם עשוי לחשוב שדעה מסויימת היא אמיתית, אך לסבור שאין זה מן הראוי לפרסמנה ברבים. כלומר, הוא חוזר בו מן הפירסום, לא מן הדעה.

ד. מעשה שמספרים על החזון איש, שהביאו לפניו עלי הגהה מספרו החדש. קרא בהם, חשב עליהם, ונטל עט לתקן. לא מפני שהיתה שם טעות בהדפסה, אלא מפני שסבר שטעה בדבר כלשהו בכתיבתו. נטל, הרהר והחזיר את העט למקומו. אמר: אז הייתי מונח בסוגיה, ועכשו פחות. יש לי לסמוך על מה שחשבתי אז יותר ממה שאני חושב עכשו.

לפי דרכנו למדנו שגם מי שחוזר בו, יש מקום לשאול אם לפני החזרה עיקר או לאחר החזרה עיקר, ובזה אין אנו מסתמכים על דעת האדם עצמו אלא על בחינת נימוקיו לכאן ולכאן.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">

מיימוני,

כמדומני שאת העיקר שכחת לשאול: האם חזר בו מפני "שנחשבות לאפיקורסיות בציבור החרדי" ? ובנפרד יש לברר, האם הקונסנזוס אכן קובע בסוגיות אלה ?

קעל"מ,

הסתפקתי למעלה אם להביא מהתכתבותו עם יהוסף באישי בנקודה שהעלית ונשארתי בשוא"ת, אך כעת אביא כדי לאזן את דבריך. יע"כ בזמנו כשהפסיק לכתוב הבנתי ועכשיו גם אושר לי ע"י הנוגע בדבר, שזה שהפסיק לכתוב הוא מחמת עניין אישי שהיה לו עם א' מכותבינו שלטובת העניין החליט להפסיק לכתוב. מאז ועד עתה לא נשמע כטיעונך. איני יודע מהיכן הנך ניזון. אם ממשכתבי היסטוריה יהי גם זכרם ברוך כרצונם!

ובאשר להתכתבות; יהוסף כתב לו על כך שישנן דעות כאן ה"נחשבות לעיתים בעיני אחדים כדעת כפירה, ועליך לידע זאת" וע"ז ענה המנוח: "it's OK... - obber men tor nisht zayn keyn am hooretz" ובהמשך גם ציטט את "רבינו סיינפלד האומר אללעס איז סוציולוגיע" והדגיש שקשרו לעולם החרדי הוא סוציולוגי-פסיכולוגי ולא מחמת תמימות דעים עמו. [לא הבאתי כלשונו כי דבריו שזורים עם פרטים אישיים.]

הקשתם לשאול. אנסה להעמיד דברים על מקומם. הכרותי עם האיש היתה קצרה ולא מספיק מעמיקה,ועוד בשלב שלפני "החזרה".אך יש לי ידיד מראשוני כותבי עצכ"ח שאמר לי שהוא פגש אותו  ויהונתן אמר לו משהו בסגנון הזה.(הוא התבטא בחריפות אך אין כאן המקום לציטוט המדויק)

הטענה שלו העיקרית  כלפי "עצכ"ח" (למרות שעצכ"ח מאגד בתוכו אמונות ודעות קוטביות)  קשורה לתפיסה השפינוזאית שיש שמזהים בדברי כמה מכותבי עצכ"ח.ניתן להסיק מכך שהוא בתחילה לא ראה בעיה רצינית בתפיסה זו.

עדיין, גם אחר זה,נותר עם דעות לא קונוונציונאליות בציבור החרדי. אני מדגיש בציבור החרדי כי בתפיסה שלי ביהדות עצמה יש יותר מקום למנעד רחב של דעות ותפיסות וכדי להחשב ממש אפיקורס ביהדות צריך לעמול הרבה,משא"כ בציבור החרדי כל הרהור קל כבר מוציא את המהרהר ממסגרת זו.
 

ווטו,

לפי הציטוט נראה שמדובר בתקופה קדומה למה שאני מדבר עליה.וגם אני כתבתי שזו רק אחת הסיבות.וכבוד אלהים הסתר דבר.

בעניין דעותיו האפיקורסיות של ר' יונתן , עד כמה שאני יודע הרי שעד לתקופה האחרונה  היה אפיקורס גמור  ולא שמר תורה ומצוות , אני זוכר שפגשתי אותו בשטיבל בבורו פארק ושאלתי אותו מה לו להסתובב בין החרדים , אז הוא אמר לי שהסתובב בכל העולם ואף אחד לא התרגש מזה שהוא אפיקורס, רק אצל החרדים נותנים לו את הכבוד הראוי לו בשל אפיקורסיותו...אמנם למרות אפיקורסיותו שמר על רגשות מאד חיוביות ביחס לדת , הוא אמר לי שלמרות שעתה אינו מאמין בכלום הרי אינו חושב שכל הרגשות שהרגיש בשעה עוד היה מאמין  היו חסרי משמעות והרי הוא נוצרם בלבו. הוא היה גם מאד ביקורתי כלפי העולם החילוני שלתחושתו מנוכרת כל כך ומתנערת מערכים . מסיבות אלה מקומו היה כנראה בין חרדים למרות שלא האמין בכלום. בשנים האחרונות חזר בתשובה , אבל אינני יודע אם היה זה באמת או למראית העין , כדי למצוא עוגן יציב בחיים , למרות מכריו הרבים הוא היה אדם בודד ושבור מאד. כך או כך יהי זכרו ברוך.