אני לא בקי בפרטי הפרטים של יחסי הכוחות במפלגות הדתיות ובוודאי
לא בפרטי המאבקים שבין חצרות של חסידויות שונות,  אבל לאור המהומה הנוראה וחילול השם הנורא - שחוללה חסידות גור בעולם היהדות
בבחירות לירושלים רציתי להעלות שאלה פשוטה שמשום מה לא שואלים
אותה בפורומים של חדרי חרדים,  אבל ראיתי כבר התיחסות לשאלה הזאת במאמר שפורסם כמדומני ביתד נאמן,
רקע:
למיטב הבנתי תמצית המהומה היא כזאת : האדמור מגור דרש/ביקש מפורוש לא להשתתף בבחירות לראשות העיר של ירושלים ולהניח ללופיאנסקי להתמודד  שנית מהטעם כנראה שיש לו יותר סיכוייים מול ברקת.
פורוש סירב והתמודד מול ברקת.
מכיוון שפורוש במעשה זה פגע בכבוד הקדוש של האדמור, החלו חסידי גור לפעול באלימות ובאופנים מזעזעים למען בחירתו של ברקת, פרטים ניתן למצוע בפורום של חדרי חרדים.
לאחר הבחירות החלה תנועה עממית של מחאה כנגד חסידות גור הכוללת ביטול מינויים לעיתון  המודיע שנחשב כעיתון של גור יותר משהוא עיתון של החרדים באופן כללי.   כמו כן הותקפו ובוזו אישים שונים בתנועה זו.

השאלה שלי היא :
נניח שרב מגור לא ידע על מה שנעשה בזמן שהיה,  (דבר מופרך לחלוטין
לדעתי)
אבל מדוע עד עכשיו לא נשמע קולו ?  מדוע אין הוא מבקש סליחה
ומחילה מכלל ישראל ?  
מה ההיתממות הזאת ? 

כשפניתי לאחד הניקים בחדרי חרדים כך :
שלום לך,
לי אין אישור כתיבה אצלכם,
מדוע אין איש מעלה את השאלה הפשוטה :
נניח שרב מגור לא ידע על מה שנעשה בזמן שהיה,  (דבר מופרך לחלוטין
לדעתי)
אבל מדוע עד עכשיו לא נשמע קולו ?  מדוע אין הוא מבקש סליחה
ומחילה מכלל ישראל ?  
מה ההיתממות הזאת ?   

הוא ענה לי :

 מסיבות אישיות. תפנה למישהו אחר בבקשה.

תודה רבה.  

מה דעתכם ?

 

_________________

" רבו משערות ראשי " זה לא הטעם שלי. גם לא כיפה סרוגה.

ברוך ה' , ה' זיכה אותי לא לחלוק על שום זרם וגם לא להדביק סטיגמות.
האדם הכי צדיק שאני מכיר בעל כיפה סרוגה , והרשע הכי גדול שאני מכיר הוא עם שטריימל וגרביים לבנות והוא נשוי עם ילדים ונואף מחוץ לבית ה' ירחם.

הנה הקטע החשוב בתשובה לשוחי :

מי שיכול לתקן ולא מתקן – נחשב כאילו קלקל

חכמיו אמרו שכל מי שיכול להשפיע ולא משפיע – נתפס על עוון הציבור. המקור לכך הוא במשנה (שבת נד:) המספרת על פרתו של רבי אלעזר בן עזריה שהייתה יוצאת לרשות הרבים ברצועה שבין קרניה שלא ברצון חכמים. מקשה הגמרא וכי פרה אחת הייתה לו והרי הוא היה עשיר גדול. מעשר בהמה שלו היה שתים עשרה אלף עגלים כל שנה?

עונה הגמרא שהפרה הייתה של שכנתו ונקראה על שמו בגלל שלא מיחה בה אע"פ שהיה יכול. ש"כָּל מִי שֶׁאֶפְשָׁר לִמְחוֹת בְּאַנְשֵׁי בֵּיתוֹ וְלֹא מִיחָה - נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. (יכול למחות) בְּאַנְשֵׁי עִירוֹ (ולא מיחה) - נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי עִירוֹ. (יכול למחות) בְּכָל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ - נִתְפָּס עַל כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ".

וממשיכה הגמרא שם ומסבירה כמה זה חמור ואומרת: "מֵעוֹלָם לֹא יָצְתָה מִדָּה טוֹבָה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְחָזַר בָּהּ לְרָעָה, חוּץ מִדְבַר זֶה, דִּכְתִיב, (יחזקאל ט) "וַיֹּאמֶר ה' אֵלָיו, עֲבוֹר בְּתוֹךְ הָעִיר בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַםִ, וְהִתְוִיתָ תָּו עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶאֱנָקִים עַל כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הַנַּעֲשׂוֹת" וְגוֹ'.

אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַבְרִיאֵל, לֵךְ וּרְשׁוֹם עַל מִצְחָן שֶׁל צַדִּיקִים תָּיו שֶׁל דְּיוֹ - שֶׁלֹּא יִשְׁלְטוּ בָהֶם מַלְאֲכֵי חַבָּלָה. וְעַל מִצְחָם שֶׁל רְשָׁעִים תָּיו שֶׁל דָּם - כְּדֵי שֶׁיִשְׁלְטוּ בָהֶם מַלְאֲכֵי חַבָּלָה. אָמְרָה מִדַּת הַדִּין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מַה נִּשְׁתָּנוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ? אָמַר לָהּ, הַלָּלוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים, וְהַלָּלוּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים? אָמְרָה לְפָנָיו (מידת הדין): רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הָיָה בְיָדָם לִמְחוֹת וְלֹא מִיחוּ. אָמַר לָהּ: גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנַי שֶׁאִם יִמְּחוּ בָהֶם, לֹא יְקַבְּלוּ מֵהֶם. אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם לְפָנֶיךָ גָּלוּי, לָהֶם מִי גָּלוּי?"

והקב"ה חזר בו והחליט להאשים את הצדיקים יותר מהרשעים. "וְהַיְינוּ דִּכְתִיב, (שם) "זָקֵן, בָּחוּר, וּבְתוּלָה וְטַף, וְנָשִׁים, תַּהַרְגוּ לְמַשְׁחִית, וְעַל כָּל אִישׁ אֲשֶׁר עָלָיו הַתָּיו אַל תִּגַּשׁוּ, וּמְמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ". וּכְתִיב: "וַיָחֵלּוּ בָּאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבָּיִת". תָּנֵי רַב יוֹסֵף, אַל תִּקְרִי "מִמִּקְדָּשִׁי", אֶלָּא "מִמְּקוּדָשַׁי" - אֵלּוּ בְנֵי אָדָם שֶׁקִּיְּימוּ אֶת הַתּוֹרָה כּוּלָהּ מֵאָלֶף וְעַד תָּיו".

והדבר הזה נורא כי בסופו של דבר המגפה התחילה בחורבן ירושלים דווקא מהזקנים, מהמקודשים. מהצדיקים הגדולים שקיימו את כל התורה כולה מא' עד ת' אבל לא עשו מה שהיה ביכולתם להשפיע על הכלל. ואע"פ שזה רק ספק אם היו יכולים להשפיע, וכלפי הקב"ה היה ברור שלא היו יכולים להשפיע. כל זה לא פטר אותם מאחריות כל כך כבדה. המשמעות של הגמרא הזו שאנחנו ערבים זה לזה. ואם אפשר להשפיע על הכלל לטובה בכל דרך חייבים להשפיע. ואם זה דרך הבחירות שמשפיעות על כלל האומה – אין אנו יכולים לפטור את עצמינו מכך, ואפילו אם זה רק ספק. ואפילו המעומדים לפעמים רודפים אחרי הכבוד.

_________________

שוחי החביב, הלא כבר אמרתי לך שאתה נתפס למילים ללא תכלית ומסרב לראות את הרעיון הכללי שאני רוצה לומר.
אל תתפס לקטנות, תבין בכללי מה רוצים להגיד לך ותענה אם יש לך מה.

_________________

מרדכי
באופן כללי יש בדברך דברים של טעם , אם כי יש דעות שונות לכאן לכאן. תלוי מה השאיפה של האדם.
אם יהודי רוצה לעבוד את ה' ולהתקדש ולצחצח את נשמתו את הקצה האחרון , עם פוליטיקה גם עוד 1000 גילוגולים הוא לא יצליח במשימתו. ומצד שני אני לא אומר שאין עסקנים חרדים שהם  פועלים בתחום  לשם שמיים אבל אני מאמין שזה אחוז קטן.

שוחי,
החידוש התורני שמביא לנו הרב אליהו  בהנהגת האדם הוא, שזה לא פשוט בכלל להסתגר ב-4 אמות של עצמך עם גמרא ביד ולהגיד שלום עליך נפשי - אני את עצמי הצלתי.
גם אני כמוך הייתי בטוח שהדרך הנכונה ביותר היא לא להתערב בכלום וככה אכן הדעת נותנת, אבל כידוע לך - בעלי בתים דעתם היפך דעת תורה, ובמסקנה (הלא נעימה גם מבחינתי) היא שהאדם צריך להשתדל לפעול בעולמו הגשמי בכל מאודו, ועל פי דעת תורה,   וזהו עיקר תיקונו של האדם.
אפשר אולי לצמצם - כל אחד לפי טיב נפשו, אבל פטור בלא כלום זו כנראה עבירה.

_________________

אין ספק שבסופו של דבר ובהתאם לדורנו אפשר וצריך ללכת בדרך ממוצעת ,יוצא מזה שאני מודה חלקית לדברך.  יש לציין שהחלק בחיינו שמעורב עם הבריות לא חייב להיות דווקא בפוליטיקה , כי אם כל זה שיש עניין להיות מעורב עם הבריות כי יש בזה תיקון לאדם , האדם חייב גם לברוח לגמרי ממחלוקת וטינוף שהפוליטיקה מלאה בזה.

גם אני מצטרף לדבריך, ורציתי להוסיף שאני עצמי מתלבט רבות בשאלות האלו לאחרונה ורק כדי להמחיש את הבעיה האמיתית שיש בזה :
הלא הקב"ה אומר "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין"  וכ"ו  ואני הקטן שואל וכי תורתנו הקדושה היא רק תבלין ? ועוד ליצר הרע ??   וכי מה ?  היצר הרע הוא העיקר ?
 ואומנם אם נתבונן קצת נראה שכל התורה היא חוקים ומשפטים גם לבין אדם לחברו (גניבה, מסחר, רצח, ניאוף נישואין וכ"ו )  ומכאן שאלמלא  היצר הרע והבעיות שהוא יוצר - לא היה צורך בתורה שהיא חוקים לפתור את הבעיות הללו, ומכאן נבין טיפה למה התורה היא תבלין ליצר הרע.
אין כמובן להבין מדברי אלו שצריך לחטוא כדי שיהיה קיום לתורה.....   אבל בוודאי שצריך להיות מעורב היטב גם בגשמי כדי שתהיה לתורה כביכול  אחיזה בעולם, והיכן להביא אותה לידי ביטוי.
אבל הנושא הזה כבד גם עלי - רק רציתי להמחיש את הנושא בלבד.
בידידות
מרדכי

_________________

התורה היא 'רק' תבלין גם מהבחינה הזו שהיא לא התכלית בחיינו. התורה היא אמצעי לתכלית. כאשר התכלית היא להיות בדבקות ואמונה עם ה' יתברך כל היום וכל הלילה , ולגבור על היצר הרע ועל ידי זה להוכיח את אהבתנו אליו יתברך.