מיהו "הינוקא"

קיבל כתבה לשנה החדשה... 
כמות החרטוטים וההגזמות מוגזמים גם לכתבה ממומנת 


מי הוא הרב הצעיר שאלפים עולים אליו לרגל? סיפורו של 'הינוקא' • פרופיל מיוחד - חרדים10

באת לקלל ונמצאת מברך..
ציטוט משם:

הינוקא לא מכין את שיעוריו. הוא מתיישב ופותח את השיעור בנושא אותו מבקש הקהל.

מצפייה בשיעורים נדמה שקשה להפריז ברמת הבקיאות הבוקעת מהם: במשך שעות, ללא כל דפי מקורות לפניו, חורז האיש מאות מקורות סביב הנושא הנבחר - הכוללים עשרות דיסציפלינות תורניות הנתפסות לעתים כבלתי קשורות: תנ"ך, מדרשי חז"ל, תלמוד, ספרות הגאונים והראשונים, הלכה, ספרי שו"ת, זוהר, חסידות וסיפורי צדיקים. הוא מצטט את הטקסטים מהזיכרון בעל פה ומפנה למיקומם המדוייק.

"בכנות אני משתומם, מהיכן למען ה' מופיעים מאגרי המידע הללו", מספר אב בית דין לממונות מבני ברק כבן 70 - ממשתתפי השיעור - שניאות לשוחח איתי. "זה נראה כמעט לא אנושי. זו או מתנה מהקב"ה או התמדה בלתי פוסקת. אני חושב שזה כנראה שילוב של שניהם".

גם הגאון רבי משה מרדכי קארפ, תלמידו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל ובעצמו מגדולי הפוסקים ברחוב החרדי, מעיד בקצרה כי הרב בארי הינו "מריה דכוליה תלמודא (-אדון כל התלמוד), זוהר, מדרשים וכל התורה כולה".

בסיכומו של ענין, הינוקא קיבל ככל הנראה מתנה מהקב"ה, זיכרון פנומינלי, דבר שיש גם אצל גויים אחד להרבה מליונים.
במקום לבזבז את הזיכרון המבורך שקיבל מהקב"ה, הוא הלך וניצל את זה ללימוד תורה.
מה שאומר שהוא עסק בלימוד כמה שנים את כל התורה כולה, דבר גדול כשלעצמו, גם אדם שאין לו זיכרון, שמסיים את כל הש"ס זה דבר גדול, בטח כשהוא מסיים את כל השו"ע הרמב"ם קבלה פוסקים מדרשים שותי"ם.

הציבור החילוני והמסורתי התחיל לנהור ולרוץ אחריו כמו באבא, רק שהוא באבא שלא לוקח כספים, חלקם מכתיר אותו למשיח, הוא עצמו לא התבטא מעולם בכיוון זה, חלקם הכתיר אותו כעושה מופתים, אבל את חלקו בתורה אי אפשר למחוק.

משום מה חלק קטן מהציבור מרגיש מאוים ממנו, חלק אחר מקנא, חלק אחר משמיץ, אם נשים בצד אחד את כל אלו שמלכלכים עליו, לא מפרגנים לו, בודקים בחורים ובסדקים בעברו בילדות, וכנראה (אם זה בכלל נכון) שבילדותו הוא לא היה בסביבה חרדית ובמצבו כל היום, דלתי תשובה פתוחים לכל אחד, קל וחומר לילד תינוק שנשבה, נבדוק את כל המשמיצים אותו, נראה צד השווה של מידות לא טובות.

רק מה ? בסביליה נפתח בית כנסת רק שנים רבות לאחר שכבר חזר ארצה מה שהיה קיים שם זה היה מוזאון אז מה ? למד במוזאון ? חוץ מזה עדיף שלא לדבר מזה שהוריו גרו באיזור שלא היה לא בית כנסת ולא מקווה ולא כשרות אבל הבן למד ש"ס תגידו , על מי בדיוק אתם רוצים לעבוד

באחד הישיבות שלמדתי היה בחור שידע כמעט את כל כרכי המשנה ברורה בעל פה,

היה מדהים לשאול אותו שאלות, עם תשובות מיידיות,

יש היום אברכים רבים שיודעים את כל הש"ס, ממש לדעת, אפשר לדבר איתם על כל השס

(לא קשור בכלל לטרלול המזומנים............)

הייתי תקופה בקשר עם אברך תושב ביתר שעבר לנגד עיני מבחן סיכה בכמה מסכתות ישיבתיות

(הוא לא רצה להיבחן , ממש לא, בני משפחתו הכריחו אותו)

אף אחד מהם לא חושב ח"ו להתנהג כמו שמתנהג הינוקא וד"ל

רחובות ראשון-לציון של השעה 10 בערב היו שוממים. לא הייתה הפתעה בכך. עיר החוף המאוכלסת ברוב שאינו שומר תורה ומצוות, 'סיימה' את יומה עם רדת חשיכה ונמה כעת את שנתה לקראת הבוקר הבא.

אלא שאז, פנייה קלה לרחוב קטן ללא מוצא, מוביל את הנוסע למעין פלנטה אחרת. מאות אנשים, רובם גברים, צובאים על בית כנסת גדול, בשקט יחסי הנשמר באופן מפתיע. מאות אלו, מצטרפים לאלפים אחרים שחלפו במקום באותו יום.

כולם, מתברר, ממתינים ליהודי צעיר אחד. בקושי בן 37. רבי שלמה יהודה בארי שמו, או בכינויו המוכר יותר – הינוקא.

עבורי היתה זו חוויה דתית, אבל גם אנתרופולגית יוצאת דופן.

שמו של הינוקא לא היה חדש עבורי. את שמו ואת שיעוריו פגשתי בערוץ היוטיוב שנים קודם לכן. בקיאותו הפנומינלית, אלפי האנשים המסתופפים מולו, כמו גם יחסם של גדולי ישראל אל האיש, אז בן 30, ביניהם שמות 'גדולים' כמו חבר מועצת חכמי התורה הגאון רבי שמעון בעדני זצ"ל, והגאון רבי יצחק אזרחי, ראש ישיבת 'מיר, הבהירו כי לפנינו תופעה לא קונוונציונלית.

מי הוא שלמה יהודה בארי שמעולם לא למד בישיבות 'מסודרות', אך הפך לתלמיד חכם עצום ורב השפעה? מה יש באיש הכה צעיר הזה עם הפנים החלקות ששואב אליו המוני יהודים, תלמידי חכמים עצומים, לצד קשי-יום המייחלים לפגישה רגעית איתו?

מחולון לסביליה שבספרד ובחזרה

שלמה יהודה בארי נולד בשנת 1988 בעיר חולון. בהיותו בן 3, נפל אביו, עובד 'אל-על', קרבן להונאה כלכלית חריפה ונאלץ להגר עם משפחתו - בחוסר כל  לספרד. בתחילה התגוררו בעיר גירונדי, בהמשך בסביליה.

ילדותו של בארי בניכר טעונה בסיפורי מופת אודות שקידתו על תלמודו, אך נכון יהיה לעקוב אחר סיפור חייו על בסיס תודעתו העצמית, כפי שעולה מדברים שנשא על קבר אביו:

"הייתי צריך ללמוד - לקחת מבית הכנסת, בספרד הייתי צריך להשאיל ספר, שמה זה היה יקר המציאות, אי אפשר לקחת ספרים הביתה, צריך ללמוד שם בבית הכנסת... אי אפשר להוציא".

הלימוד האינטנסיבי בבית הכנסת הספרדי הוביל את הילד לסיום הש"ס בבלי כפי שמשתמע מהמשך השיחה על הקבר:

"ושהוא [אבא] ראה שסיימתי את הש"ס, אז היה לו שמחה, וזה לא היה מש"ס שהיה לי, עוד לא היה לי אותו, אז הוא הלך וקנה לי ש"ס מתנה. זה עלה לו הרבה הרבה כסף, אז זה עלה לו כמו... בא נגיד אפילו אלף מעות, מלא בשבילו... אבל זה תורה שלמדתי בצער, תורה שלמדתי בעוני. שמתוך מי שקנה אותה גם הביא אותה בעוני, מתוך מה שלא היה. איזה מסירות"...

הינוקא על קבר אביו ז"ל. צילום: באדיבות המצלם

העוני בה חיה המשפחה אכן היה מחפיר: "לא היה לנו אוכל לשבת ולא בשר ולא עוף, אם היה פעם שהיינו אוכלים מאכל מיוחד זה היה דג פעם ב... כילד גם לא היו לי צעצועים".

לקראת גיל בר-מצווה חזר הנער לישראל והתגורר אצל סבתו בעיר ראשון לציון. את ימיו ולילותיו הוא מעביר בערים הדרומיות של גוש דן: ראשון לציון, בת ים וחולון. בזו האחרונה למד בעיקר בעזרת הנשים בבית הכנסת 'סיני'. הוא אף בנה בחצר בית הכנסת מקווה מאולתר, בסיוע הגבאי.

קולגה עיתונאית ששוחח עם גבאי בית הכנסת סיפר לי, כי האחרון מיאן לאפשר לצעיר לעיין בספר קבלה (לדעתו, היה זה 'קרניים' של רבי שמשון מאוסטרופולי) מה'אוצר' במקום. ספרות הזוהר כידוע, אינה מתאימה לצעירים.

הנער נענה 'ועבר' ללימוד משניות. לימים, שוחח הגבאי עם הנער על לימודו, ומופתע מהבנתו ביטל את האיסור.

כאוטו-דידקט מן הזן הנדיר, גמע בשנים אלו הנער את מדפי הספרות התורנית, כאשר סביב גיל 17 כבר קיים קשרי לימוד עם רבנים ידועי-שם, ביניהם, על פי השמועות המקובל חכם אברהם חי מפרדס־כץ ורבי משה הלברשטאם, מראשי רבני העדה החרדית.

בגיל 20 הוא נשא לאשה את בתו של יהודי אמיד, שלימים היה לחסידו ולזוג ארבעה ילדים. את זמנו הוא מחלק בין מגורים בירושלים האהובה עליו במיוחד לראשון לציון, שם גר חמיו ושם הוא אף מקבל קהל אחת לשבוע.

הזיכרון מהספרים שקנה אבא

קשה להניח את האצבע על הפריצה הגדולה שהפכה את 'הינוקא' לשם מוכר בכל בית דתי וחרדי, אך נדמה כי הירקמותו של מעגל תלמידים וחסידים סביבו החל במחצית השניה של שנות העשרה שלו, סביב גיל 17 ואילך.

הרב היה בן 20, אני הייתי בן 15 ומאז 16 שנים אני פוסע צעד בלעדיו. הוא כמו אבא שלי, למרות השנים הספורות המפרידות בינינו", אומר לי אחד מן התלמידים.

הוא זוכר כי הקבוצה היתה מצומצמת אך האנשים, חלקם עשויים להיות בגיל של סבו, חלקם כבר אינם בין החיים - זיהו בנער יכולות סגוליות בעלות פוטנציאל ושמו החל להילחש מפה לאוזן.

באותם ימים הוא החל למסור שיעורים למעגל תלמידים לא רחב אך אופיים, תוכנם וסגנונם שאבו קהל שהלך וגדל בהדרגה. בשנים מאוחרות יותר, פורסמו חלק מהשיעורים בערוץ היוטיוב, שם ניתן לזהות כבר אלפי צוערים לצד רבני ערים ותלמידי חכמים מהאליטה הלמדנית החרדית מסתופפים בבית המדרש, כשהם משתדלים לא לאבד הגה.

הינוקא עצמו, צריך לומר, לא ניחן בכושר רטורי יוצא-דופן. גם העברית הרבנית שלו אינה בדיוק מופת של האקדמיה ללשון. הוא מתיישב על כסאו ללא גינונים מיוחדים, כובעו הפשוט שמוט על מצחו, עיניו מושפלות והוא מדבר בקול נמוך ועדין, לעתים מונוטוני, ועם זאת טעון תשוקה.

"יש לו כריזמה 'אחרת', כריזמה של צדיק", אמר לי הקולגה העיתונאי, "הוא לא נואם כמו גדולי הרטוריקנים בעולם הרבני-דרשני, אבל שומעיו מזהים את הלהט הפנימי, והם כורכים זאת עם קדושה גבוהה השוכנת בו".

גדולי תורה בשיעורו. צילום: באדיבות המצלם

התלמידים מספרים, כי הינוקא לאו מכין את שיעוריו. הוא מתיישב ופותח את השיעור בנושא אותו מבקש הקהל.

מצפייה בשיעורים נדמה שקשה להפריז ברמת הבקיאות הבוקעת מהם: במשך שעות, ללא כל דפי מקורות לפניו, חורז האיש מאות מקורות סביב הנושא הנבחר - הכוללים עשרות דיסציפלינות תורניות הנתפסות לעתים כבלתי קשורות: תנ"ך, מדרשי חז"ל, תלמוד, ספרות הגאונים והראשונים, הלכה, ספרי שו"ת, זוהר, חסידות וסיפורי צדיקים. הוא מצטט את הטקסטים מהזיכרון בעל פה ומפנה למיקומם המדוייק.

"בכנות אני משתומם, מהיכן למען ה' מופיעים מאגרי המידע הללו", מספר אב בית דין לממונות מבני ברק כבן 70 - ממשתתפי השיעור - שניאות לשוחח איתי. "זה נראה כמעט לא אנושי. זו או מתנה מהקב"ה או התמדה בלתי פוסקת. אני חושב שזה כנראה שילוב של שניהם".

גם הגאון רבי משה מרדכי קארפ, תלמידו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל ובעצמו מגדולי הפוסקים ברחוב החרדי, מעיד בקצרה כי הרב בארי הינו "מריה דכוליה תלמודא (-אדון כל התלמוד), זוהר, מדרשים וכל התורה כולה".

בשיחה עם תלמידים שחזר הינוקא עצמו את תהליך התפתחות השיעורים, והפתיע כשהביע דווקא את אכזבתו מ'הצלחתם':

"אני לא יודע כמה מכם יודעים או לא יודעים, אבל יש הרבה שיעורים שנמסרו במשך השנים, והשיעורים האלו התחילו לפני הרבה-הרבה שנים, וזה לא מלפני שנה או שנתיים, ואני ברחתי מכל פרסום, כי כל פרסום – הכל זה שקר, צריך לפרסם רק את ה', ומי שהכי הרבה צריך לשבח... זה את מי שאמר והיה העולם, ואני בפחד נורא שממש אני בכלל מזכיר את שמו".

האגדות סביב זכרונו הבלתי אנושי הגיעו מסתבר, גם לאזניו של האיש ובדברים שנשא על קבר אביו, ייחס אותם בגילוי לב לאב למוד הסבל:

"חושבים שיש לי איזה שכל או שיש לי זיכרון. אין לי לא שכל ואין לי גם זיכרון. זה רק מכסף של אדם כזה שהעניות ושאין, ושהוא קנה לי את הספרים הקדושים, את הש"ס, את הספרים שלי, את מה שהיה לי. הוא אמר לי אני לא זכיתי להיות, אבל אני רוצה, אני שמח שאני רואה שאתה תהיה חכם. הוא היה איש פשוט מאד, אני לא יודע מה זה פשוט... זריקות, ייסורים, ניתוחים, היה מאושפז הרבה, ובגלות ועשקו אותו, הוא היה תמים תמים, עבר כל הייסורים שיש, ובזיונות וקשיים".

ניגוני דבקות של היכל הנגינה

אחד האלמנטים המרתקים בשיעורים הבלתי קונוונציונאלים הוא מה שדווקא מתרחש אחריהם: אורגן פשוט למדי מונח על שולחנו של הינוקא, והוא פותח בסדרת ניגוני דבקות, שאת חלקם הגדול הלחין בעצמו. לעתים מצטרפים אליו הכנר דניאל אהביאל והחזן חיים אליעזר הרשטיק. עם השנים החלו תלמידיו לאסוף את ניגוניו ופרסמו אותם תחת הכותרת 'ניגוני הינוקא'. חלקם הגדול הגיעו למאות אלפי צפיות.

מה עומד מאחורי סצינת הניגונים הייחודית?

בעת נגינה. צילום: באדיבות המצלם

על פניו, השירים מהווים חלק מ'טיש' – 'שולחנו' של אדמו"ר הלקוח מעולם החסידות, ממנה שואב הינוקא לא מעט, אך מקורביו מדברים על הסקרנות העצומה של האיש, שמסבירה אולי גם את האינציקלופדיות שרוחשות במוחו: "הרב חי במספר עולמות במקביל והוא מבקש להיות נוכח במלואו בכל אחד מהם. הוא לא רק קורא בשקיקה כל ספר תורני שנופל לידיו, הוא מבקש גם לחדור אל היכל הנגינה הרוחני ולחדש בו".

אלא שהשיעורים ההמוניים, כמו גם הניגונים, פחתו משמעותית בעת האחרונה. נדמה כי הרב בארי 'נבהל' מעט מהמתרחש סביבו.

הופעתו בכל אתר הפכה לאטרקציה חברתית, כאשר מאות אנשים נדחקים ומנסים להימצא בקירבתו. כך, למשל, בניחום אבלים בבית ראש הישיבה שלי - הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי זצ"ל, ישב הינוקא מול בנו ואחיו של הנפטר הגדול - ביניהם ראש ישיבת מיר הישיש, רבי יצחק אזרחי. בעוד הוא מנסה לשוחח עם האבלים, החל גל אנושי של המוני מעריצים להיווצר מאחוריו, כשהוא מאיים לקרוס אל שורת האבלים המבוגרים.

נדמה היה, במהלך האירוע, כי הרב בארי מנסה להתעלם מהמהומה המתרחשת בגינו, אולם המחזה חזר ונשנה והיה עם הזמן לדבר שבשגרה. האם המוני הלומדים מגיעים לשיעור על מנת להאזין לדברי תורה או שמא נרגשים הם להשתתף ב'מופע' שבמרכזו עומד גאון פלאי, לו הוצמד גם שם אקזוטי - הפוצח בסדרת ניגונים?

התהייה הזו, אומרים תלמידיו הקרובים, מציקה לרב לא מעט ומעלה בו תהיות על נחיצות השיעורים.

אבל גם אם מינון השיעורים ההמוניים הצטמצם, קהל המבקרים הפוקד את בית מדרשו ביום שני גדל כמעט אקספוננציאלית. על ספסלי בית המדרש יושבים צעירים ליד מבוגרים, תלמידי חכמים עטויי פראק ואנשי עסקים עם חולצות מהודרות. רובם מחזיקים פתקה קטנה בה מופיעה שאלתם. הזמן הקצוב לכל מבקר אינו ארוך, והצורך בהתמקדות בליבת הפנייה חיוני.

תשובותיו של הינוקא אינן כוללות לרוב הצעות לפעולות חריגות או בלתי שגרתיות. הוא מציע בחום לפונים להתפלל בכל לב לה' ומדגיש כי הישועה מופיעה בעקבות תפילת הפונה גופו. ייחוס הניסים לברכותי מוטעה, נוהג הוא לומר, אני רק מעניק את העצה להרים את העיניים לשמים ולהתפלל.  

ליהודי שביקש עצה לשלום-בית ענה בפשטות: "תשטוף כלים, זו העצה הכי טובה שלי, תעזור בבית". לגבר שהתאונן כי כל ניסיונותיו לקיים זוגיות לא צולחים, ענה בחדות כי רבנים אחרים אולי ינסו לאתר את הפגמים המיסטיים התת-רבדיים שבקשר הזוגי, אולם התשובה היחידה שלו פורזאית בהרבה: שמירת ההלכה או במילים גלויות יותר - אי קיום קשר זוגי ללא נישואים.

באחד הימים קרא למקורביו וביקש להציג להם את המופת הגדול ביותר ש'ביצע' בסיועו של השם יתברך: יהודי שסיפר כי התקרב לבורא עולם בזכות פגישותיו עמו.

הינוקא גם מסרב בתוקף לתת הוראות רפואיות בניגוד לדברי הרופאים, ומציע שוב ושוב להתקשר בתפילה עם ה'.

באזעקות האחרונות נעמד על מפתן דלת הממ"ד ואילץ את כלל תלמידיו להצטופף בפנים, שכן 'אין לסמוך על הנס'.

בקבלת קהל. צילום: באדיבות המצלם

אלא שההמונים הממתינים בקוצר-רוח לרגע בו ישוחחו עם הרב סבורים כי ברכותיו הן שמחוללות מופתים. עדויות על ברכות שהתקיימו, עצות בלתי מובנות שלעתים התחוורו רק כעבור זמן ואפילו רוח הקודש השורה במילותיו הקצרות – הינן שיח רווח ומקובל זה מכבר ברחוב החרדי.

המרחב הציבורי והפוליטי, וגם רדיפה

צמיחתו המטאורית של הרב בארי וההמונים הפוקדים את חצרו ואת שיעוריו, לא מקבלים הכרה, בטח שלא פרסום, בממסד ובתקשורת המיינסטרימית החרדית. לשון אחר, הסבירות שבגיליון התורני של 'יתד נאמן' יוצעו פניני לימוד מתורתו של הינוקא נמוכה במיוחד. מותר אולי לתהות, האם ישנם גורמים שהנהירה, כמו גם האהבה לרב הצעיר – הינה לצנינים בעיניהם?

ממחקר לא מאד רחב שביצעתי עלה, כי חרף שתקנותו וצניעותו חווה הרב הצעיר לא מעט רדיפות בימי חייו. הם החלו עוד בהיותו נער כבן 17 כשמעגל תלמידיו היה קטן והמשיכו ביתר-שאת עם פרסומו.

הינוקא עצמו מעולם לא התבטא בפירוש בעניין באחד משיעוריו, גם תשובה ממקורביו לא הצלחתי לקבל. עם זאת, ברגע נדיר חשף הינוקא ברמז את שעבר עליו:

"בשנת תשס"ז [2007], הייתי בערך בן 18, היה בירושלים כמה שיעורים ועברתי הרבה הרפתקאות... בתמימות לא חשבתי שיש כל כך הרבה שקר בעולם, חשבתי שהכל אור והכל טוב, והיה לי כל כך הרבה מכשולים... המלחמה היתה לא פשוטה... אני רואה בזה רק את אור ה', שה' ברוך הוא האיר, אבל עברתי הרבה רדיפות והרבה צער וכל הזמן העיניים מייחלות לה' ברוך הוא".

כהרגלו, לא ירד הרב לרזולוציות גבוהות יותר, אך שמועות עקשניות מספרות על רבנים מוכרים (באופן יחסי צריך לומר), שעלייתו המטאורית של הנער הפלאי יצרה אצלם תחושת איום. הם ניסו לחבל בשיעוריו, פנו לרבנים שביקשו להשתתף בהם והפצירו בהם להימנע מכך, ואפילו ניסו לפגוע בשידוכיו. מתברר, מהרהרים קולגות עיתונאיות בפני, כי גם לקנאה האנושית חלק לא מבוטל בעניין.  

אפשר גם שלא מעט פונקציות פוליטיות, ומותר אולי לומר גם רבניות, חוששים מכוחו של הינוקא האהוב. אולי, כך הם דאוגים, השפעתו הגדלה והולכת תייצר יישות פוליטית-מפלגתית שתסור למשמעתו. בהקשר לכך נכון לזכור כי הינוקא לא למד בישיבות מזרם חרדי כלשהו, והוא אינו 'שייך' או מחויב לרב או מנהיג מאחד הפלחים המרכיבים את החצרות החרדיות. הוא לא צריך, וכפי הנראה גם אינו מעוניין בכספים ותקציבים מגזריים.

מה הסבירות שהעיתונות החרדית הסקטוריאלית, גם זו המכנה עצמה 'בלתי מפלגתית', תעניק במה לרב החזק והבלתי תלוי? דווקא מקורביו של הרב מתייחסים לחשש בביטול: "הוא לא מביע עמדה בעניינים פוליטיים, הוא לא הצביע למפלגה כלשהי, ובכלל מנסה להימלט מכל ניחוח פוליטי שמבקש - והיו לא מעט - לחדור אל תוך חדרו". לדידם, דווקא בריחתו של הרב מהשדה הפוליטי מותירה את העסקונה הפועלת, כמו כל מערכת פוליטית, בשיטת תן וקח - חסרת עניין ורצון להרבות בשבחיו.

כתבת עוד ספרים? שאל ושקע בספר

ובחזרה לביקור.

לאחר כשעה של המתנה הוכנסתי עם ילדי המתנייד בכיסא גלגלים אל חדרו. פניו החלקות שתום, אולי ילדותי כמעט, נסוך עליהם - הביטו מאחורי מחיצת זכוכית קטנה, ואני הושטתי לו כמנחה את ספרי האחרון על ענייני שבת, יום טוב וחול המועד.

הביקור עם בני אצל הינוקא

ביקשתי לציין כי אשמח לברכה עבור הילד, אך בתוך שניות שקע הרב הצעיר בספר ונדמה היה כי הוא שוכח את מאות האנשים הרוחשים בחוץ. הוא החל להביע את רשמיו מהספר ומתכנו, דיבר על מבנה הכתיבה, על התוכן הצורני של מערכות חידושי התורה ורק סיוע וכחכוחי גרון ממני ומן הגבאים 'השיבו' אותו לסיטואציית 'קבלת הקהל'.

הוא הושיט לי תפוחים, הציע לי תפילה אותה חיבר, וברך את הילד ואף אותי בחום רב. הוא גם טרח לספר לי סיפורי צדיקים - על האדמו"ר מקומרנא, על מנת לעודד אותי, כשבמקביל הוא מפציר בי להמציא אליו בהקדם את שאר ספרי.

לא ביקשתי ניסים ולא חשבתי שהילד יקום לפתע מכיסאו. עם זאת, הדקות הספורות בהם שוחחנו האירה לרגע את המרחב הקטן בו שהיתי עם בני מעבר לשולחנו. האם אוכל, גם לאחר הרושם העז שהותיר בי הביקור, להסביר בכלים אמפיריים מה הוא סוד כוחו, ומה פשר השפעתו על המוני תלמידיו, חסידיו ובכלל עמך בית ישראל?

התשובה שלילית, ואולי דווקא היא סוד קסמו.

מקור - https://ch10.co.il/news/993451/

לה''ו. מעשה בילד שידע תורה בצורה מדהימה. הביאוהו בפני רב, כדי שיתפעל ממנו. הרב, במקום להתפעל, נתן לו ''פליק'' כל שפתיו, ואמר שהמלאך שלימדו תורה ברחם אמו, שכח להפליק, אז עכשיו זה תוקן. והילד התחיל הכל מא' ב'... עכשיו, האם הינוקא מוכן שיפליק לו מאן דהו?! אולי זה יפתור את התעלומה...

לאחר קריאה מעמיקה על חוות דעתו של העיתונאי אליעזר היון הידוע כמומחה מיוחד לגילוי צדיקים, אני השתכנעתי, איפה טופסי הוראת קבע?

ביום שאליעזר היון יוכיח שהוא עצמו יודע באיזה צד של הדף נמצא רש"י ובאיזה תוספות - נשמע מה דעתו לגבי מי שאולי יודע ש"ס (ובוודאות מחרטט לגבי הביוגרפיה שלו)

כנראה שזה סיפור בסוד אקונ"א מט"ט

תגובות מאד מלומדות יש פה לכתבה מנומקת