|
|
| נשלח ב-23/11/2008 17:28 |
 |
| |
.
עובר ושב, במחילה, חוששני שלא הבנתי את דבריך.
אתה טוען שהם נכנסו לפרדס ממש? כמו זה שבילדותי היינו מגיעים לבקר בו כדי לראות את חילופי עונות השנה בין עצי התפוז?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2008 17:55 |
|
| |
מאודיב,
אין לי פה סברות מוצקות לכאן ולכאן.
אבל- בהחלט אפשר לומר שהם נכנסו ממש לפרדס, כלומר, עלו לפרדס- שהוא הרקיע השלישי- גן עדן. עליה שכזאת, כמו שכבר כתבתי, מצויה לרוב בספרות ההיכלות. ואז לא מדובר פה על פרדס כגן- אלא על רקיע. את העליה אפשר לפרש בשני כיוונים, עליה ממש בגוף (כיוון שנראה לי אישית רחוק), או עליה רוחנית כמו שאנו מכירים מאיגרת הבעש"ט על עליית הנשמה שלו. ואז מובן סיפור מטטרון ואחר וכן הנוסח על ר' עקיבא עלה וירד.
אפשרות נוספת, עליה עיונית לימודית שמטרתה לעסוקה בסודות העולם האלוקי שמימי.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2008 19:38 |
|
| |
עובר ושב
אני לא מאמין שאדם יכול לעלות לרקיע, בלי שיוזמן. אני לא מאמין שהרקיע זה מקום לטיולי סוף שבוע, של כל אחד החפץ בטיול,
לזרוק לחלל כל מיני אמרות מספר ההיכלות וכד', זו היא גמרא, וגמרא צריכים ללמוד, ולא למרוח במילים מפוצצות,
בגמרא יש משלים שאותם יש לפענח. בגמרא יש דרשות שאותם יש לדרוש, הרמב"ם עמד כבר, . לא בצורה מחמיאה ביותר-על האנשים המתיחסים למה שכתוב, כאל מציאות. אבל זכותו של כל אחד להאמין בסיפורים,
בעייני כל זה זה משל ואליגוריה, וכך אני מנסה לפענח אותם.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2008 19:39 |
|
| |
רש"י מסביר שכניסה לפרד"ס הכוונה עליה לרקיע ע"י שם, כלומר הגיעו לעולמות העליונים.
תוס' מסבירים שהרגישו כמי שעלו לרקיע כגון ע"י שם, אך לא שממש עלו למרום.
עכ"פ משמע שפירוש המעשה שנגלה לעיניהם דבר שאין עין רגילה יכולה לראותו או מפאת מרחק הרקיע מן הארץ, או שזו תחושה שלא כל אדם מסוגל לחוש אותה, או יותר נכון לא כל אדם יודע איך לחוש אותה. כפי שכותב הרמב"ם בסוף פ"ד מהל' יסוה"ת:
"ועניני ארבעה פרקים אלו שבחמש מצות האלו הם שחכמים הראשונים קוראין אותו פרדס כמו שאמרו ארבעה נכנסו לפרדס ואע"פ שגדולי ישראל היו וחכמים גדולים היו לא כולם היה בהן כח לידע ולהשיג כל הדברים על בוריין ואני אומר שאין ראוי לטייל בפרדס אלא מי שנתמלא כריסו לחם ובשר ולחם ובשר הוא לידע האסור והמותר וכיוצא בהם משאר המצות ואע"פ שדברים אלו דבר קטן קראו אותן חכמים שהרי אמרו חכמים דבר גדול מעשה מרכבה ודבר קטן הוויות דאביי ורבא אעפ"כ ראויין הן להקדימן שהן מיישבין דעתו של אדם תחלה ועוד שהם הטובה הגדולה שהשפיע הקב"ה ליישוב העולם הזה כדי לנחול חיי העולם הבא ואפשר שידעם הכל קטן וגדול איש ואשה בעל לב רחב ובעל לב קצר"
וכן כותב הרמב"ם בריש פ"ז מהל' יסוה"ת שדומה דרגת הנמצא בפרדס לדרגתם של מלאכים וניתנת ל'נמצאים' בפרד"ס רוה"ק. כלומר הכניסה היא כניסה למציאות מעט שונה, ל'פלנטה' אחרת, לראיית רובד נוסף וזו הכוונה בכניסה - "נכנסו" (ובהשוואה ללשונות שמשתמשים כיום: "נכנסו לחובות", "נכנסו לצרות", "נכנסו למצב רוח" וכו').
לגבי השיש הטהור עיין מו"נ ח"ב פ"ל.
[אגב, איה האיש שמציץ_ונפגע?]
_________________
מ. זוהר
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2008 19:59 |
|
| |
ירוחם
רעיון נטיעות עצי הדעת הוא פנטסטי. יש סימוכין או שזה מרוח קודשו?
צריך גם לחשוב האם הגיוני שלאחר שאדם המרה את פי הבורא באוכלו מעץ הדעת וחטף על זה, עוד החציף להגניב ארגז יחורים/זרעים ולנטוע אותם בכל מקום. נראה לי שלא חציף איניש...
או שנאמר שמכיוון שכבר עבר על האיסור הותר לו?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/11/2008 21:51 |
|
| |
מישקולצר
כבר כתבתי על זה- לדעתי- מרוח הקודש- ה' ברא את העולם בידיע ברורה שהאדם יאכל מעץ הדעת, ויגורש מגן העדן.
אחרת למה הוא ברא את המקום שאליו הוא גורש? אלוקים טעה בתכנית האב שלו? אתה מתאר לך את העולם, שאתה ואני נחיה כמו חיות ובהמות במחשבה? שנדע מה אסור ומה מותר כמו הכלבים. זה נראה לך? הרי אתה מאמין כמו כל יהודי מאמין, במה שכתוב שה' ברא את העולם בשביל התורה שיקימו. איך יקימו אותה חסרי הדעת? איך ילמדו אותה חסרי הדעת? הרי -מלאה הארץ דעה,- רק לאחר האכילה היה.
האםהעולם היה יכול להתקיים, ולהתפתח, כמו שהוא התפתח, והתפתחות האדם- עד ויחסרהו מעט מאלוקים, לולא אלוקים איפשר, בכעסו על האכילה מעץ הדעת?
המסר הוא שהאדם צריך לעשות הכל בכדי לללמוד ולדעת. והקב"ה מה הוא אומר? נצחוני בני ניצחוני בני.
מה זה לא חציף איניש? התפתחות הרפואה- זה חציף איניש, הטכנולוגיה- זה חציף איניש
אפילו מה שאני כותב עכשיו וכתבתי קודם, יש שאומרים -דחציף אינש.
בפרשת השבוע קראנו ויצא יצחק לשוח בשדה- מפרשים שיצא לשדה להתפלל מנחה, הגמרא בברכות אומרת- אמר רב כהנא חציף עלי מאן דמצלי(מתפלל) בבקתא= בשדה, אני מהחצופים האלא שמפרשים את הבקתא את השדה ואת הפרדס.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2008 00:02 |
|
| |
ירוחם
השאלה של קודם ואחרי החטא היא שאלת השאלות שנשברו עליה קולמוסין רבים והוקדשו לה אשכולות רבים אני מניח.
האם ה' טעה בתכנית-מי יודע אבל כבר העיד הכתוב וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ.
אני התכוונתי לשאול בפשט דברי רבינו ירוחם האם לאחר שנקבע שאכילה מעץ הדעת היא איסור והאדם חטא ואכל האם בכך הותר האיסור והוא עוסק ברשיון ביצוא הדעת?
ובכלל הרי עץ הדעת נתן את האפשרות לדעת טוב ורע - מה הקשר לרפואה טכנולוגיה וכו'
אם האדם אכן נטע נטיעות עץ הדעת הרי אלו נטיעות ההבחנה בין טוב ורע ולפי הכתובים רבה היתה רעת האדם. אז כנראה לא בא להם על פרי עץ הדעת.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2008 10:38 |
|
| |
ירוחם,
אף אחד לא דיבר על טיול סוף שבוע. אפשר (לדעתי כמובן) לפרש בשני מובנים.
1. משהו בסגנון עלית נשמה\ חוויה אקסטטית דבר הידוע לנו בלא מעט מקומות במקורותינו המאוחרים והמקודמים.
2. אפשר בהחלט לקבל את דבריך שזה משל, והנמשל הוא עיון בעולם האלוקי הוא הפרדס הוא הרקיע השלישי הוא גן עדן. זיהוי שכמו שהראיתי אפשר לראות כבר בזמנים מוקדמים מאוד.
על שיטת הרמב"ם בענין האגדות נשתברו קולמוסים רבים ולא זה המקום אבל יש שחלקו עליו כמו שהראה זוהר.
לא ברור לי כ"כ מי מרח פה מילים מפוצצות.
ושוב, גם אם נקבל הכל כאליגוריה (מה שבהחלט מוטל בספק לדעתי), עדיין אפשר לזהות את הפרדס כרקיע, ואת העליה אליו כלימוד אודותיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/11/2008 11:13 |
|
| |
מישקולצר.
בא נכנס לפרדס הדעות, יש גם עצים אחרים ופירות שונים, לדעות. פרשנות שונה למילים.
מה פרוש המילה וינחם? בוינחם ה'?
בפרשת השבוע כתוב-
(מב) וַיּגּד לְרִבְקָה אֶת דּבְרֵי עֵשׂו בּנָהּ הַגּדֹל וַתּשׁלַח וַתּקְרָא לְיַעֲקֹב בּנָהּ הַקּטָן וַתּאמֶר אֵלָיו הִנּה עֵשׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ
מה פרוש מתנחם? האם יש לזה אותו פרוש כמו וינחם ה'? בפרשת בלק כתוב - לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם- איך פסוק זה מסתדר? עם וינחם ה'
ומה פרוש המילה נחמתא בקדיש? מה הקשר בין בירכתא תישבחתא- לנחמתא?
נצפה לתשובות - לא למריחות מאולצות דרשניות , כברירת מחדל?
ונחזור לעניננו, -האכילה מעץ הדעת נתנה לאדם את הדעת לפיתוחים הרפואים, האכילה מעץ הדעת נתנה לרמב"ם ולכל חכמי ישראל לפניו ואחריו, את הדעת לכתוב את כל ים החכמה שכתבו,- להזכירך כי בלי החטא של עץ הדעת כל הים הגדול הזה של החכמה לא היה.
האכילה מעץ הדעת נתן לאריסטו לסוקרטס לזרתוסתרא לבודהה ולקונפיציוס ואחרים את הדעת. והאכילה נתנה לנו את מרקס את פרויד אינשטיין ו אותך ואותי כמובן.
זו היא מצווה הבא בעבירה, ועל זה אמרו כבר חז"ל- גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה, האכילה מעץ הדעת, והנטיעות של הזרעים, - היתה עבירה,- שהמצוות שיצאו ממנה, גמדו את כל המצוות האחרות.
.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2008 01:54 |
|
| |
על טיב הנכנסים לפרדס -
התורה אינה צריכה להיות נחלתם הבלעדית של מי שבוחרים לעסוק בה באופן אבסולוטי, אלא בעיקר של אלה החיים את המציאות כהוויתה, מקיימים את העולם, ומצליחים בתוך כל אלה גם ללמוד. תשאלו אפילו את חכמי המשנה. הדף השבועי
http://www.bac.org.il/ContentPage.aspx?id=218
_________________
בברכה
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2008 09:59 |
|
| |
ירוח"ש,
אציע את הפירוש שהבנתי/הובנתי במאמר שהבאת ואולי יתקבל על שולחן מלכים דעצכ"ח.
הדבר הזך ביותר מחד ובלתי תפיס ביותר מאידך הם המים.
החיקוי המוצלח ביותר [עכ"פ בזמנם ראה האגדות על ארמון שלמה] למים הוא אבני שיש טהור.
בעיון במושכלות האלוקות כשמגיעים לדרגות העיון הדק ישנם הבדלים דקים בין המעיינים ובקל טועים לחשוב שבתפיסת רעיון מסוים כבר הגיעו להבנת העניין. אך שלא כבנושאים מורכבים ולכן מוחשיים יותר בהם הבדל דק יכול להיות בלתי משמעותי, בעיון האלוקי ההבדל הדק יכול לתת מבט ונקיטת דרך שונים כמרחק מזרח ממערב בכל דרכי החיים [כפי שניתן למעיין ולמבין להיווכח מהדיונים בנושא].
ע"ז הזהיר ר"ע שבהגיע "לנגד עיניי" גם הסוטה בהבדל דק מהנקודה המדויקת נמצא "דובר שקרים".
[אין לי את פירוש בית הבחירה למאירי אך לא הייתי מתפלא אם בו יימצא פירוש כזה!]
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2008 11:10 |
|
| |
ווטו מכובדי.
בלי לבטל את פרושך הנאה,- למרות שעדיין לא הבנתי את הדמיון בין שיש למים- אציע את רעיוני שעדיין לא גובש סופית
. ואולי הרב מימוני- שלשמחתי ראיתי אותו שב אל נעריו, יצליח להלביש לו גם בגדים נאים.
הגמרא שם בהמשך
חגיגה דף טו.
תנו רבנן: מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהיה עומד על גב מעלה בהר הבית, וראהו בן זומא ולא עמד מלפניו. אמר לו: מאין ולאין בן זומא? - אמר לו: צופה הייתי בין מים העליונים למים התחתונים, ואין בין זה לזה אלא שלש אצבעות בלבד, שנאמר ++ ורוח אלהים מרחפת על פני המים - כיונה שמרחפת על בניה ואינה נוגעת. אמר להן רבי יהושע לתלמידיו: עדין בן זומא מבחוץ. מכדי ורוח אלהים מרחפת על פני המים אימת הוי - ביום הראשון, הבדלה - ביום שני הוא דהואי, דכתיב ++ ויהי מבדיל בין מים למים. וכמה? - אמר רב אחא בר יעקב: כמלא נימא.
ואולי לעמודי הבית כיון בן זומא? למרחק הוירטאלי בין העמודים. מי שערבב בין -השיש והתורה.
בבא בתרא דף ד.
אמרי: מי שלא ראה בנין הורדוס, לא ראה בנין נאה [מימיו]. במאי בנייה? אמר רבה: באבני שישא ומרמרא
בבא קמא דף פב. דורשי רשומות אמרו: אין מים אלא תורה, שנאמר: הוי כל צמא לכו למים,
מכל זה אנו לומדים כי כפי שניסיתי לפרש, נכנסו לפרדס- הדעת- בכדי ללמוד. ומזה אנו גם מבינים כי הסימבול של המים הוא התורה,
רבי עקיבא מזהיר אותם שלא יטעו לחשוב שהשיש- סמל לתרבות יון??- ידמה להם כמו מים- כלומר כתורה- חכמה יונית- יחליפו את התורה כשוה ערך לחכמה היונית,
כי הרי מצינו אצל רבי אלישע בן אבויה
חגיגה דף טו: -אחר- מאי - זמר יווני לא פסק מפומיה. אמרו עליו על אחר , בשעה שהיה עומד מבית המדרש הרבה ספרי מינין נושרין מחיקו.
זה השלד- כל מי שיעשה את הפיניש, יזכה בכל השכר, כדין בור.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2008 13:05 |
|
| |
תלמוד בבלי מסכת סוכה דף נ"א עמוד ב' -
"בנין הורדוס במאי בניה אמר רבא באבני שישא ומרמרא איכא דאמרי באבני שישא כוחלא ומרמרא אפיק שפה ועייל שפה כי היכי דלקבל סידא סבר למשעיין בדהבא אמרו ליה רבנן שבקיה דהכי שפיר טפי דמיתחזי כאדותא דימא"
תרגום מארמית לעברית ע"פ אתר דעת -
"הורדוס בנה את הבית באבני שיש כחול ירוק ולבן, שורה יוצאת ושורה נכנסת, ולא נתנו לו חכמים לצפותן בזהב מבחוץ, כדי שיראו כגלי הים שהם צפים ונעים"
ועוד שם ע"פ ספר מלכים א' פרק ו' פסוקים ט"ו/ל' -
"אבני הרצפה ... (שבנה שלמה המלך) היו מצופות עצי ברושים ועליהם זהב"
_________________
בברכה
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2008 13:15 |
|
| |
אני לא כ"כ מבין,סליחה שאני בור,אבל...
מה קודם למה?
בית מקדש של מעלה,או בית מקדש של מטה?
לפי ההגיון בית מקדש של מעלה להבנות תחילה,אבל רגע ,איך זה שרבי עקיבא לא בנה את בית המקדש?
|
|
|
|
|
