|
|
| נשלח ב-26/11/2008 15:01 |
 |
| |
תודה לינקזצר על המקור. בזכרוני דימיתי כי כן נאמר באחד המדרשים [הרבים] שה"ה לבית שבנה שלמה לעצמו. עכ"פ גם ממקדש הורדוס הוכחה למ"ש לירוח"ש.
ירוח"ש, כל הקרוב לפשטות הקרוב קרוב קודם מבחינת הפשט אך כמובן שייתכן שמהדרש נחכים יותר ונמתין ל"פיניש".
_________________
למד לשונך לומר: "איני יודע" כך תדע את שהנך יודע
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2008 18:22 |
|
| |
איש אינו מתייחס כאן לדעת הרמב"ם במו"נ בכוונת המונח "פרדס"?
פרדס
עניין הפרדס מוזכר במסכת חגיגה (יד:) שם נאמר:
|
תנו רבנן: ארבעה נכנסו בפרדס. ואלו הם: בן עזאי ובן זומא, אחר ורבי עקיבא. ... בן
עזאי הציץ ומת ... בן זומא הציץ ונפגע ... אחר קיצץ בנטיעות, רבי עקיבא יצא בשלום.
|
כפי שיבואר להלן אין הכול רואים את משמעות עניין הפרדס כפי שהבינם רבנו.
רב האי גאון וכן רש"י ותוספות (שם) מבינים שהכניסה לפרדס מכוונת לחוויה מיסטית.
באחת מתשובותיו, רב האי גאון מציין:
|
כי הרבה מן החכמים היו סוברים כי מי שהוא הגון בכמה מידות זכורות ומבוארות,
כשמבקש לצפות במרכבה ולהציץ בהיכלות של מלאכי מרום, יש לו דרכים לעשות:
שישב בתענית ימים ידועים ומניח ראשו בין ברכיו ולוחש לארץ שירות ותשבחות הרבה
שהן מפורשות, ובכן מציץ בפנימיו ובחדריו כמי שרואה בעיניו היכלות שבעה, וצופה
כאילו הוא נכנס מהיכל להיכל, ורואה מה שיש בו. ויש שתי משניות שהתנאים שונים
אותן בדבר זה, ונקראות היכלות רבתי והיכלות זוטרתי, ודבר זה מפורסם וידוע. ועל
אותן הצפיות שנה תנא זה ארבעה נכנסו לפרדס. המשיל את ההיכלות הלל נכנסו
והעלה להם השם הזה ... כי הקב"ה ... מראה אותן בפנימיות מראות היכליו ומעמד
מלאכיו.
|
הצפייה במרכבה מושווית כאן לכניסה לפרדס, והיא, לפי רב האי גאון, אלגוריה לחוויה
הפנימית שאליה מגיעים דורשי הסוד. (משה אידל: קבלה, היבטים חדשים, שוקן, תל אביב
1993, עמ' 103 ואילך).
רש"י (ועוד מפרשים שם) מבאר שבן עזאי מת כי הציץ בשכינה ונאמר: כי לא יראני האדם
וחי (שמות לג). מהרש"א (שם) מסביר שדעתו של בן זומא נטרפה עליו:
|
מתוך שהציץ גם הוא באור בהיר יותר ממה שהייתה דעתו סובלת נתבלבלו אצלו הדברים
ונטרפה דעתו כאדם נפגע ונשתטה שאינו משיג הדברים על בוריו.
|
אחר - אלישע בן אבויה - הגיע לידי כפירה מפני שראה את המלאך מטטרון יושב, ומכך הסיק
בטעות שיש שתי רשויות (גמרא שם). רבי עקיבא, שהיה הגדול ביניהם, יצא ללא פגע, כי הוא
הגיע לדרגה שבה כבר מסוגל להציץ בלי להיפגע.
שלא כמו רב האי גאון, רבנו מבין את אגדת "ארבעה נכנסו בפרדס" בצורה רציונלית ולא
כבעלת משמעות מיסטית. את שיטתו הוא מבאר ב"מורה הנבוכים" (א:לב). הארבעה בקשו
ללמוד ולהשיג מה שרבנו מכנה "מעשה מרכבה", דהיינו מדעי האלוהות. ברם, מחמת קוצר
השגתם וחוסר השכלתם במדעים ההכשרתיים - מתמטיקה ומדעי הטבע - לא עלה דבר זה
יפה בידם. רק רבי עקיבא היה בדרגה של שלמות אנושית ולכן הוא נכנס בשלום ויצא בשלום.
|
והעניינים הנקראים פרדס בכלל הגמרא הן
בעל הטורים והמחבר (יורה דעה רמו) העתיקו כל לשון רבנו ככתבה וכלשונה, ברם הם
רמ"א (שם ד) השלים את והעניינים הנקראים פרדס בכלל הגמרא הן. השמיטו את הפסקה
החסר תוך הסתייגות מפורשת:
|
ואין לאדם ללמוד כי אם מקרא משנה וגמרא וכו', אבל לא בלימוד שאר החכמות. ומכל
מקום מותר ללמוד באקראי בשאר החכמות, ובלבד שלא יהיו ספרי מינים, וזהו נקרא
בין החכמים "טיול בפרדס".
|
דברי רמ"א הם בעצם דברי דרישה (שם) בשם הרמב"ם.
והעניינים הנקראים פרדס בכלל הגמרא הן: בעל הדרישה מקשה על רבנו על מה שכתב כאן
|
והדברים תמוהים: כי פרדס הנזכר רצונו לומר חכמת הטבעות ואיך כללו בכלל גמרא
ותלמוד?
|
בעל הדרישה מיישב וקובע שכוונת רבנו במושג "פרדס" היא אינה אלא לימוד "חקירות
עיונית אלוהית".
ש"ך (שם סק"ו) דוחה את הסברו של בעל הדרישה ואומר:
|
אילו [בעל הדרישה] ראה דברי הרמב"ם שבסוף פרק ד מהלכות יסודי התורה לא כתב כן.
|
כוונתו של הש"ך היא למה שביארנו בדיבור הקודם שפרדס לפי שיטת רבנו היא לא רק לימוד
"חקירות עיונית אלוהית" אלא גם לימוד "חכמת הטבעות" דהיינו מה שרבנו מכנה "מעשה
בראשית".
דברי בעל הדרישה בשיטת הרמב"ם מופרכים. לשיטת רבנו אי אפשר להפריד בין לימוד
"מעשה בראשית" לבין לימוד "מעשה מרכבה": שניהם שייכים לפרדס. "הטיול בפרדס"
מותר לכתחילה למי ש"נתמלא כריסו לחם ובשר" (הלכות יסודי התורה ד:יג). ולא רק
שהטיול בפרדס מותר אלא הוא חובה למי שרוצה "להוסיף אהבה למקום" (שם יב). על לימוד
זה גם לא שייך לומר "ומכל מקום מותר ללמוד באקראי בשאר החכמות" כפי שכתב רמ"א.
יצוין שעד ימינו פרשני רמב"םרבים מתקשים להשלים עם גישתו שכוללת את לימוד המדעים
בתוך מצות תלמוד תורה. הרב אהרון סולוביצ'יק (בעל פרח מטה אהרן) מנסה לישר את דברי
הרמב"ם עם הקו האידיאולוגי שלו עצמו. הרב סולוביצ'יק מסיק שכל עניין לימוד המדעים -
לשיטת רבנו (!) - הוא כדי שהרב יידע לפסוק נכון בהלכות איסור והיתר. למותר לציין
שדברים אלה סותרים דברי רבנו בהלכות יסודי התורה (ד:יב ועוד עיין שם) שם הוא מסכם
מדוע כדאי ללמוד מעשה בראשית וכו'.
|
http://74.125.77.132/search?q=cache:VJUUwm8RWvIJ:www.daat.ac.il/daat/kitveyet/michlol/izak3.htm+%D7%A0%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%95+%D7%9C%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%A1+%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D&hl=iw&ct=clnk&cd=15&gl=il
תוקן על ידי פרוטגורס ב- 26/11/2008 18:21:51
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-26/11/2008 23:16 |
|
| |
רב האי גאון מסביר כך את דבריו של רבי עקיבא
"אמר להן ר' עקיבא: כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור, אל תאמרו מים מים." ובהיכלות זוטרתי מפורש בלשון הזה: פתח היכל שישי נראה כמי שיש בו אלפים רבבות גלי מים, ואין בו אפילו טיפה אחת של מים, אלא אוויר זיו אבני שיש טהור צלולות כהיכל שזיו מראהו דומה למים."
אבל רק רבי עקיבא הצליח בסופו של דבר לכוון את הכוונות הנכונות באותו היכל שישי :
"ר' עקיבא היה יותר שלם מכולן, כי הציץ כהוגן וצפה כראוי, והכיל דעתו אותן מראות המבהילות, ונתן לו הקב"ה חיים. וכל דבר שצפה, חשב בו מחשבה נכונה בדעת נכוחה."
http://daat.ac.il/daat/toshba/shut/2.htm
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2008 04:46 |
|
| |
ראו תשובתו של רב האי גאון לשאלה מהו פרדס, באוצר הגאונים לחגיגה (לוין) סימן כא.
תוקן על ידי נישטאיך ב- 27/11/2008 5:03:12
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2008 09:04 |
|
| |
והכוונה לדעתי בפסוק: דובר שקרים לא יכון לנגד עיני.
בעוד שבעולם השקר שלנו דוברי שקרים ומכווני כוונות שוא ממשיכים לחיות הרי שבעולם ההיכלות כל מי שנמצא לנגד עיניו של הקב"ה (-בקרבה ממשית) שם גם המשקר שקר דק ביותר בכוונת הדברים לא יכול לחיות והוא נפגע כפי שקרה לשלושה מתוך הארבעה שנכנסו לפרדס.
מחיקת מילה לבקשת הכותב
תוקן על ידי לינקזעצער ב- 27/11/2008 11:10:26
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2008 11:10 |
|
| |
מילים מילים היכלות רקיע שכינה וכ' על סמך מה ומה מקורם של המילים הללו שאפשר לפרש פרדס==לרקיע
הרי יש הגיון אלמנטרי בפרושי מילים, צריך להיות מקבילה כל שהיא שפרדס זה רקיע- או היכלות !!!
אי אפשר לזרוק סתם מילים לחלל, בלי אסמכתא.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2008 15:09 |
|
| |
לירוחם
אלגוריה פרושה משל.
המשל הוא פרדס.
הנמשל הם ההיכלות.
ולכן כל החיפוש שלך אחרי אסמכתא או מקבילה הוא מיותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2008 16:08 |
|
| |
צענערענע
כל נמשל חייב להיות בעל קשר למשל, אי אפשר לקשר בין בוידם וקלוץ- ובין רקיע לעגבניות
אולי לפי הגיון שלך הכל הולך- לפי ההגיון שלי חייב להיות קשר אפילו רק אסוציאטיבי. אבל קשר חייב להיות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2008 16:56 |
|
| |
ירוחם,
לא תמיד יש קשר אסוציאטיבי ברור בין הסמל ובין המסומל, ובמקרה שלנו קשה לדעת (בלשון המעטה...) מה היו האסוציאציות של כותבי הסיפור. אם היה קשר ברור כ"כ לא היינוו שוברים כאן את ראשינו בנסיון להבין מהו הפרדס ומהם אותם אבני שיש טהורים.
מה שאנו כן יודעים (באופן ודאי) שכבר בזמן מוקדם מאוד רווח הזיהוי בין הרקיע לבין הפרדס, בין אם זה באחד מתרגומי ספר חנוך ובין האיגרת של פאולוס (האיגרת אל הקורניתיים ב', אגרת שכנראה חוברה בוודאות ע"י פאולוס) ככה אנו יודעים שלכל המאוחר בשנת 67 לספירה כבר רווח זיהוי (כלשהו, לכל הפחות) בין פרדס לבין עליה כלשהי.
ביקשת מקבילה ויש כאן לפחות שתיים מוקדמות.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2008 17:20 |
|
| |
עובר ושב
ספר חנוך - אתה מוכן להביא את המקור המדויק?
מה זו עליה כל שהיא להכנס למקום גידול עצי הדעת פרדס. היא גם עליה כל שהיא.
המענין הוא שהרי יש בש"ס עוד סיפורים על דרשות במעשי מרכבה ובמעשי בראשית, ומשום מה אין שם כל איזכור אפילו ברמז לפרדס.
ועוד יותר מענין כי בשס יש הרבה אישים שעסקו בהיכלות ובמעשי מרכבה רקיע וכ', משום מה אלו לא היו גבורנו, ר" עקיבא ר' אלישע
אז אולי כשלא יודעים לדרוש משהו, מיד אומרים רקיע, מה זה? הרקיע זה מקום לטיולי קבוצות, לימוד? הרי יש גם לחפש הגיון ,
או שהכל הוא חסר הגיון כדברי צענערענע--- זה המשל וזה הנמשל,-- ולא צריך לא קשר ולא גשר.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2008 17:46 |
|
| |
ירוחם,
לצערי הרב ספר חנוך אינו לצידי כרגע. ישנם שני ספרי חנוך א' וב', א' הוא זה שהעותק היחיד השלם המצוי בידו הוא בתרגום לאתיופית עתיקה (געז) ב' הוא זה המצוי בשפה הסאלבית העתיקה.
כוונתי לחנוך א', קטעים ממנו בארמית השתמרו ונתגלו במערות בקומראן. באחד הקטעים האלה מופיע הביטוי 'פרדס קושטא', בהקשר לגן העדן מקום מושבו של חנוך. אני אנסה להביא בקרוב ציטוט מדויק מהספר, או ליתר דיוק מהחלקים שנמצאו.
אגב, תיארוכו של הספר הוא מוקדם מאוד וכנראה נכתב בין המאה השלישית לראשונה לפני הספירה.
כמו שכבר כתבתי, הזיהוי של פרדס אם רקיע הוא מוקדם וממושך מתחיל (כמו שגילו יחסית לאחרונה) בספר חנוך ממשיך בברית החדשה באגרות פאולוס משם בספרות ההיכלות והלאה לגאונים (רב האי).
כתבתי עליה כשלהי מכיוון שאני יודע ששערי פירוש טרם ננעלו ואיני מומחה גדול (בלשון המעטה) לברית החדשה, אך כפי שתראה בעצמך מהציטוט שהובא מעלה מאגרת פאולוס ברור למדי שהוא אומר פרדס הוא מתכוון לרקיע ולא סתם לרקיע אלא לזה השלישי, שזוהה בספרות ההיכלות כגן העדן.
למרות כל זה אפשר להירגע, עדיין אפשר לפרש פרדס כמשל ושהם לא עלו לשם בשום צורה (גופנית, עלית נשמה וכו') אלא עלו=ניסו להבין=עיינו בעולמות העליונים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2008 18:07 |
|
| |
עדיין לא הבאת שום ציטוט מדויק שאפשר לבדוק אותו, רק קטעי ידיעות לא מוכחות.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2008 19:20 |
|
| |
לירוחם
יש קשר בין המשל לנמשל.
"אם ישנם עולמות שונים הרי שהם כמו היכלות. יש לנו דימוי כולל של עיר, .... גם חוויה פנימית חזקה, ניתנת לתיאור על ידי דימוי פלסטי, של היכל, גן או פרדס."
כלומר הקשר הוא קשר של דמיון מבחינת החוויה-טיול בהיכל כעין טיול בפרדס.
גם את הדיונים בעצכח אתה יכול לדמות לטיול בגן. גם לחוויות רוחניות יש ריח ויש טעם. אחרת לא היית מבלה כאן כלל .....
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2008 20:04 |
|
| |
צענערענע
גם את הדיונים בעצכח אתה יכול לדמות לטיול בגן. גם לחוויות רוחניות יש ריח ויש טעם. אחרת לא היית מבלה כאן כלל .....
זה המשפט היחיד שאנו מסכימים לגביו-
כאמור אני רואה את הקשר של עצכ"ח כפועל יוצא ישיר של האכילה מעץ הדעת, אש מזרעיו צמחו עצי דעת רבים, שהפכו לפרדס.
את חושבת שאלו היכלות וטיולים ברקיע, נשאר לי רק לקנא בהרגשה מרוממת זו, שעצכ"ח זה טיול ברקיע.
לדאבוני לסובלימציה כה גבוה טרם הגעתי. אבל אולי אם נמשיך להחליף דעות מתנגשות, גם לי ידמה הפרדס הזה לרקיע.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-27/11/2008 20:20 |
|
| |
ירוחם,
מה לגבי הציטוט מהברית החדשה גם הוא קטעי ידיעות לא מוכחות? והקטעים מספרי היכלות המלמדים על הזיהוי המוקדם בין הפרדס לרקיע?
(הזיהוי המוקדם בברית החדשה אינו מספיק?)
|
|
|
|
|
