ארבעה נכנסו לפרדס- מה זה פרדס?

לירוחם
במקום שציינת(אגב זה לא בהלכה י"ב אלא י"ד) הרמב"ם  לא מסביר מה זה פרדס.ובגלל שהבאת ציטוט חלקי ההקשר לא מובן.
הנה ההלכות  בשלמותן:

יג  [י] עד אימתיי חייב אדם ללמוד תורה--עד יום מותו, שנאמר "ופן יסורו מלבבך, כול, ימי חייך" (דברים ד,ט); וכל זמן שלא יעסוק בלימוד, הוא שוכח.  [יא] וחייב לשלש את זמן למידתו:  שליש בתורה שבכתב; ושליש בתורה שבעל פה; ושליש יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו, ויוציא דבר מדבר, וידמה דבר לדבר, וידין במידות שהתורה נדרשת בהן עד שיידע היאך הוא עיקר המידות והיאך יוציא האסור והמותר וכיוצא בהן מדברים שלמד מפי השמועה--ועניין זה, הוא הנקרא תלמוד.

צענע

אני מקפי לא להטריח אנשים במאמרים ארוכים, וציטאטות של אחרים,
 
כל מה שרציתי להראות שהרמב"ם לא מפרש כאן- פרדס- לרקיע או פרדס- לגן העדן, כל היתר זה לא לענין.

_________________

מודה ועוזב

ירוחם,

לא חשבתי לאו דוקא על קבלה. כל דבר שנחשב סודות, מעשה מרכבה/בראשית, זה יכול להיות לדעת אחדים קבלה ולדעת אחרים פילוסופיה.
הדוגמא שהבאתי מהזוהר הייתה להסביר שגם מי שחושב שהוא מלא סודות נשגבים לא יכול למנוע מאנשים לא ראויים, לדעתו, ללמוד אותו. הוא הדין במו"נ לצורך העניין.

אם המשל הוא רקיע/גן עדן, והנמשל הוא לימוד אותו העולם האלוקי וכו', אין שום צורך שיהיה מקום פיסי כזה.

(לא שזה ראיה, אבל ע"פ המסופר אלישע כפר כי הוא ראה שיש שני רשויות, אז בהחלט אפשר לחשוב על הכיוון שהם/הוא למדו על העולם האלוקי וההנהגה האלוקית ואלישע שהבין לא נכון, כפר.)

בכל אופן, לא צריך לקשור את הפירוש רקיע לא לקבלה ולא שיש מקום מפיזי כזה.

עובר ושב

אני שמח שעברת ושבת- או אולי אני , ביסוד דבריך דברי. פרדס= מלא בעצים, עצי דעת, - שתי הרשויות מקורה מיון. 

"והנה הרמב"ם ביד החזקה, מסביר בדיוק מה זה פרדס לדעתו."

כך כתבת.

לירוחם

מכיון שטעית,והרמבם לא מסביר מה זה פרדס (גם שמקצרים כדאי לדייק) מאד סביר שהוא אכן מתכוון לסודות התורה.וההוכחה לדברי הוא הציטוט:"לפי רוחב ליבו ויישוב דעתו"שלא כל אחד יכל להגיע לכוונה האמיתית של עניינים אלה שנמצאים בתלמוד.
אף אחד לא חשב שמדובר ברקיע פיזי .הרקיע הוא אלגוריה והפרדס הוא אלגוריה.ואכמל.

צענע
הרקיע אליגוריה? כך כתבת גם קודם?

הכל סביר מה שלומדים בפרדס עץ הדעת.     מה שבטוח שהרמב"ם לא כתב את הפרדס כאליגוריה על הרקיע.

לירוחם



"מה שבטוח שהרמב"ם לא כתב את הפרדס כאליגוריה על הרקיע."
 כך כתבת.

א.הרמבם לא כתב את הפרדס.
ב.הפרדס אינו אלגוריה לרקיע.
אלא יש לנו כאן שתי אלגוריות לאותו ענין.

כמו שהקב"ה נקרא היושב בשמים אבל זה כמובן רק אלגוריה לגובה כך גם הרקיע הוא אלגוריה לגובה ולכן מפליגים ומדברים על שבעה רקיעים ואיש לא מצפה למצוא אותם שם למעלה.(שהרי השמים הם האטמוספירה של כדור הארץ)
דברי התורה הנעלים שרק אדם שליבו רחב ודעתו מיושבת לפי דברי הרמבם,משולים לרקיע מבחינת גבהם ולפרדס מבחינת היופי  והעונג שהם גורמים לאדם שיורד לעומק כוונתם.
ואם תביא לי מקור לביטוי" פרדס עץ הדעת "אודה לך.

בויקיפדיה לא מצאתי את הצרוף הזה.

צענע

 את המקור לפרדס עץ הדעת, את יכולה למצוא כאן באשכול בהודעותי הקודמות.

ככלל אני רוצה להגיד- אמירה או מקור של אדם זה או אחר, שחיו לפני שנים רבות, אינם בהכרח נכונות יותר או אמיתות יותר, מאשר רעיונותיך- או של- אםשלום או -שלי, או של כל אחד מכותבי הפורום,
הצמדה של המילה ז"ל למקור אמין יותר??. לפעמים בדיוק ההפך, האנשים שחיים היום סביבך וסביבי, חכמים יותר, הרבה יותר, מאבותנו ומאבות אבותנו,

_________________

מודה ועוזב