|
|
| נשלח ב-1/12/2008 08:05 |
|
| |
.
אמא שלום,
אנא, אל תאנסי את הטקסט. "נכנס בשלום ויצא בשלום", אין משמעותו ששום השפעה לא נותרה בו - אם כי זו פרשנות אפשרית.
לענ"ד, להבדיל ממי שהציץ ומת, להבדיל ממי שהציץ ונפגע - ובודאי להבדיל ממי שהציץ וקיצץ בנטיעות, ר"ע - יצא בשלום. לא התפקר, לא איבד את שפיותו ולא מת מחמת עוצמת החוויה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2008 08:19 |
|
| |
[מואדיב,
א. כיוון שזו פרשנות אפשרית, אין זה "אונס" של הטקסט...
ב. "התפקר" ו"איבד את שפיותו" הן פרשנויות שבדיעבד (ואולי בהשפעת הפסוקים בסיום הסיפור עצמו). לפני שפרשנויות אלה מופיעות, ניתן רק לומר שתוצאות שתים מהכניסות היו רעות לאדם הנכנס (מוות ופגיעה), הכניסה השלישית הותירה חותם (רע או טוב) בפרדס עצמו והכניסה הרביעית לא הותירה חותם (לא בפרדס ולא על האדם).
אבהיר שוב את כוונתי - אני מנסה לקרוא את הסיפור משפט אחר משפט ולכן מגלה שכל משפט מוסיף מידע ורושם שלא היה שם קודם. הרמזים המקדימים (אם ישנם כאלה) מובנים, לענ"ד, רק בדיעבד, בסוף הסיפור. בעיני, זו אחת מגדולותיה הספרותיות של היצירה הקצרצרה הזו.]
תוקן על ידי אמשלום ב- 01/12/2008 8:15:30
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2008 10:21 |
|
| |
לכל המפרשים את הפרדס כ רקיע , איך בדיוק אחר עלה לרקיע?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-1/12/2008 13:10 |
|
| |
ירוחם
מדוע כל המשלים בחז"ל המדברים על משל למלך בשר ודם וכו'. מדוע למלך?
וא"כ הרי למלך יש ארמון ופרדס וכדו' וממילא המשל לפרדס הכוונה המקום שבו המלך מתענג לבדו בלי שום מפריעים, המקום שבו מתבטאת הפנימיות של המלך. כמו "והמלך קם בחמתו אל גינת הביתן." או המשתה ב"חצר גינת ביתן המלך".
ואשר על כן הנמשל הוא לסודות הנסתרים של האלוקות לדברים שבני אדם הרגילים לא נחשפים אליהם, ואשר על מנת להחשף אליהם זקוקים להקדמות רבות ורק בודדים מסוגלים להגיע לזה ואף להישאר שלמין עם הידיעות האלו.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2008 20:09 |
|
| |
ירוחם,
1. המשל הוא רקיע/ג"ע הנמשל הוא הסודות האלוקים (מעשה מרכבה או בראשית אם תרצה) שאחר עייין בהם ולמד בהם. נו, ממתי מישהו עוצר מישהו ללמוד משהו? (לראיה, גם אלה שרואים בזוהר קדושה וספר נשגב המכיל סודות עליונים לא מצליחים, או ליתר דיוק לא מנסים אפילו, למנוע ממדונה, צדיקה גדולה כנראה לשיטתך, ללמוד את הספר)
2. לא ברור שאלישע לפני העליה לפרדס היה רשע. הוא תלמיד של אחד מגדולי התנאים, ומיותר לציין שתלמידו לא היה מיושבי השורות האחרונות בבית המדרש.
3. ואפילו היה רשע גמור לפני, אז?
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2008 23:29 |
|
| |
עובר ושב
פרש כרצונך, אני פרשתי את מה שחשבתי שהגיוני לפרש, אנו מסכימים שפרדס זה לימודים, אתה חושב על קבלה, ואני מפרש פילוסופיה
אני לא מאמין שבן תמותה עולה לרקיע, אני לא מאמין שהרקיע זה מקום לימודים.אני גם לא מאמין שיש מקום כזה- פיסי-.
הטעות לדעתי של המפרשים- פרדס- לרקיע- בערבית ובפרסית כנראה גם, פרדיס= לגן עדן, וגם באנגלית כנראה בגלל זה,
אחד מהכותבים כאן הביא בחרון אף איך לא שמים את הלב למורה הנבוכים של הרמב"ם?, ממש הלכה למשה מסיני.??!!
והנה הרמב"ם ביד החזקה, מסביר בדיוק מה זה פרדס לדעתו.
רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה יב
והענינים הנקראים פרדס בכלל הגמרא הן, במה דברים אמורים בתחלת תלמודו של אדם אבל כשיגדיל בחכמה ולא יהא צריך לא ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי השמועה כדי שלא ישכח דבר מדברי דיני תורה ויפנה כל ימיו לגמרא בלבד לפי רוחב שיש בלבו ויישוב דעתו.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2008 01:10 |
|
| |
לירוחם
במקום שציינת(אגב זה לא בהלכה י"ב אלא י"ד) הרמב"ם לא מסביר מה זה פרדס.ובגלל שהבאת ציטוט חלקי ההקשר לא מובן.
הנה ההלכות בשלמותן:
יג [י] עד אימתיי חייב אדם ללמוד תורה--עד יום מותו, שנאמר "ופן יסורו מלבבך, כול, ימי חייך" (דברים ד,ט); וכל זמן שלא יעסוק בלימוד, הוא שוכח. [יא] וחייב לשלש את זמן למידתו: שליש בתורה שבכתב; ושליש בתורה שבעל פה; ושליש יבין וישכיל אחרית דבר מראשיתו, ויוציא דבר מדבר, וידמה דבר לדבר, וידין במידות שהתורה נדרשת בהן עד שיידע היאך הוא עיקר המידות והיאך יוציא האסור והמותר וכיוצא בהן מדברים שלמד מפי השמועה--ועניין זה, הוא הנקרא תלמוד.
יד [יב] כיצד: היה בעל אומנות--יהיה עוסק במלאכה שלוש שעות ביום, ובתורה תשע: אותן התשע--קורא בשלוש מהן, בתורה שבכתב; ובשלוש, בתורה שבעל פה; ובשלוש, מתבונן בדעתו להבין דבר מדבר. ודברי קבלה, בכלל תורה שבכתב הן; ופירושן, בכלל תורה שבעל פה; והעניינות הנקראין פרדס, בכלל התלמוד.
טו במה דברים אמורים, בתחילת תלמודו של אדם; אבל כשיגדיל בחכמה ולא יהיה צריך לא ללמוד תורה שבכתב, ולא לעסוק תמיד בתורה שבעל פה--יקרא בעיתים מזומנים תורה שבכתב ודברי השמועה, כדי שלא ישכח דבר מדברי דיני תורה, וייפנה כל ימיו לתלמוד בלבד, לפי רוחב ליבו ויישוב דעתו.
כלומר
הרמב"ם מפרט בהלכה י"ג באריכות למה הוא קורא תלמוד.
בהלכה י"ד הוא מגדיר בקיצור מהו התלמוד:"מתבונן בדעתו להבין דבר מדבר"
ואז הוא מוסיף הערה בסוף ש"הענינות הנקראין פרדס הם בכלל התלמוד" אבל הוא איננו מסביר מהן אותן עניינות .
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2008 09:56 |
|
| |
צענע
אני מקפי לא להטריח אנשים במאמרים ארוכים, וציטאטות של אחרים,
כל מה שרציתי להראות שהרמב"ם לא מפרש כאן- פרדס- לרקיע או פרדס- לגן העדן, כל היתר זה לא לענין.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2008 10:19 |
|
| |
ירוחם,
לא חשבתי לאו דוקא על קבלה. כל דבר שנחשב סודות, מעשה מרכבה/בראשית, זה יכול להיות לדעת אחדים קבלה ולדעת אחרים פילוסופיה.
הדוגמא שהבאתי מהזוהר הייתה להסביר שגם מי שחושב שהוא מלא סודות נשגבים לא יכול למנוע מאנשים לא ראויים, לדעתו, ללמוד אותו. הוא הדין במו"נ לצורך העניין.
אם המשל הוא רקיע/גן עדן, והנמשל הוא לימוד אותו העולם האלוקי וכו', אין שום צורך שיהיה מקום פיסי כזה.
(לא שזה ראיה, אבל ע"פ המסופר אלישע כפר כי הוא ראה שיש שני רשויות, אז בהחלט אפשר לחשוב על הכיוון שהם/הוא למדו על העולם האלוקי וההנהגה האלוקית ואלישע שהבין לא נכון, כפר.)
בכל אופן, לא צריך לקשור את הפירוש רקיע לא לקבלה ולא שיש מקום מפיזי כזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2008 10:48 |
|
| |
עובר ושב
אני שמח שעברת ושבת- או אולי אני , ביסוד דבריך דברי. פרדס= מלא בעצים, עצי דעת, - שתי הרשויות מקורה מיון.
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 03/12/2008 10:48:53
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2008 11:46 |
|
| |
"והנה הרמב"ם ביד החזקה, מסביר בדיוק מה זה פרדס לדעתו."
כך כתבת.
לירוחם
מכיון שטעית,והרמבם לא מסביר מה זה פרדס (גם שמקצרים כדאי לדייק) מאד סביר שהוא אכן מתכוון לסודות התורה.וההוכחה לדברי הוא הציטוט:"לפי רוחב ליבו ויישוב דעתו"שלא כל אחד יכל להגיע לכוונה האמיתית של עניינים אלה שנמצאים בתלמוד.
אף אחד לא חשב שמדובר ברקיע פיזי .הרקיע הוא אלגוריה והפרדס הוא אלגוריה.ואכמל.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2008 12:38 |
|
| |
צענע
הרקיע אליגוריה? כך כתבת גם קודם?
הכל סביר מה שלומדים בפרדס עץ הדעת. מה שבטוח שהרמב"ם לא כתב את הפרדס כאליגוריה על הרקיע.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2008 13:40 |
|
| |
לירוחם
"מה שבטוח שהרמב"ם לא כתב את הפרדס כאליגוריה על הרקיע."
כך כתבת.
א.הרמבם לא כתב את הפרדס.
ב.הפרדס אינו אלגוריה לרקיע.
אלא יש לנו כאן שתי אלגוריות לאותו ענין.
כמו שהקב"ה נקרא היושב בשמים אבל זה כמובן רק אלגוריה לגובה כך גם הרקיע הוא אלגוריה לגובה ולכן מפליגים ומדברים על שבעה רקיעים ואיש לא מצפה למצוא אותם שם למעלה.(שהרי השמים הם האטמוספירה של כדור הארץ)
דברי התורה הנעלים שרק אדם שליבו רחב ודעתו מיושבת לפי דברי הרמבם,משולים לרקיע מבחינת גבהם ולפרדס מבחינת היופי והעונג שהם גורמים לאדם שיורד לעומק כוונתם.
ואם תביא לי מקור לביטוי" פרדס עץ הדעת "אודה לך.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2008 18:36 |
|
| |
בויקיפדיה לא מצאתי את הצרוף הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/12/2008 19:51 |
|
| |
צענע
את המקור לפרדס עץ הדעת, את יכולה למצוא כאן באשכול בהודעותי הקודמות.
ככלל אני רוצה להגיד- אמירה או מקור של אדם זה או אחר, שחיו לפני שנים רבות, אינם בהכרח נכונות יותר או אמיתות יותר, מאשר רעיונותיך- או של- אםשלום או -שלי, או של כל אחד מכותבי הפורום,
הצמדה של המילה ז"ל למקור אמין יותר??. לפעמים בדיוק ההפך, האנשים שחיים היום סביבך וסביבי, חכמים יותר, הרבה יותר, מאבותנו ומאבות אבותנו,
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|