האם פא''י חוזרת?

ויצויין שהרב וולבא שידע דבר שניים על סוציאליזם תקף אותם דווקא על היותם מפלגת פועלים.

אני מסכים איתך שאין עניין להחיות את פא'י על מצעה וכל סעיפיה הן משום חוסר הרלוונטיות והן משום העובדה שאני ואולי אתה לא פועלים.

למרות האמור, הפא'י הינה השריד האחרון לחרדיות השפיה, וע''כ החייאתה הסימבולית תהווה צעד חשוב במימוש מטרותינו.

הסיבה לכך היא פשוטה. החרדיות במהותה היא שמרנית וע''כ יש צורך תרבותי לתלות כל שינוי בתקדים.

דברים שכתבתי בנידון פא'י באשכול אחר (דברי הם באדום)

-------------------

לפני 40-30 שנה היה כאמצע בן המזרחי .ואגודה את תנועת פא"י .

זוהי טעות אופטית נפוצה

השנוי חל לאורך כל מנעד הקשת התרבותית ואינו בא לביטוי רק בהתנדפותה של פא'י.
מבחינה סימבולית פא'י מסמלת את הקוטביות בין ההוה ובין העבר ובעיקר את השינוי שכן היורשים של העדה החרדית, אגו'י והמזרחי עדיין חיים בתוכנו ואילו פא'י לא היתה ברת - תרגום לשפה הסימבולית של ימינו.

במידה שפא'י מעלה נוסטלגיה בקרב הכותבים הרי שאין מדובר מערגה לרפתות יד בנימין אלא להיבט הסימבולי של הקבוצה שלא תמיד קבלה הכתבות והנחתות מהחזו''א ובעת ובעונה אחד גידלה בין ערוגותיה אישים רמי קומה כר' יונה עמנואל.  אבל ר' יונה בסך הכל היה יהודי של פעם שכמוהו היו גם באגו'י וגם בעדה החרדית.

פא'י לא הייתה באמצע ולא בצד.

כל מערך הכוחות בעבר הלא רחוק היה שונה ולא פשוט לעשות רדוקציה תרבותית על בסיס מפלגתי.

מכל מיני סיבות  התנועה הזאת נעלמה .

אחת הסיבות העקריות לכך היא החינוך .

הסיבה היא לא החינוך

החינוך היה אחד מאמצעי התגובה של החברה הכלל דתית - ובמסגרתה התפתחה תבנית התגובה שיצרה והשפיעה על החרדיות.

מגמת החרדיות המודרנית (במובן הכרונולוגי של המילה) התפתחה על רקע מצב חברתי תרבותי שהציב אתגרים לכל צורות החיים המסורתיות ובתוכן הדתות כולל זו היהודית - האורטודוקסית.

החרדיות היא התוצר התרבותי המשותף של קואוליציה בין קבוצות ושל הדינימיקה המפעילה אותה. 

תנועת פא"י לא הישכילה להקים זרם חינוכי מלבד "

כאמור משנתה של פא'י לא הייתה ברת תרגום לשפה של תרבות נבדלת וע''כ לא היה צורך או אפשרות מלהקים ישיבה שתתחרה בקול תורה - ישיבת הבית של עזרא. 

יש  תמונה מעוותת של יוזמה חרדית מול בטלנות פא'ייניקית.

ולא כך היא: הדינימיקה שהחרדיות המודרנית הינה התוצר שלה, השתלטה על החינוך הכלל דתי ובעיקר תפסה לה אחיזה בישיבות. אותן נסיבות שהפכו את הקיצוניות החרדית לברת תרגום וישימה בהיקף רחב הובילו להעדר הסקס אפיל של הפאייניקיות ןלהעדר הרלוונטיות שלה.

תוקן על ידי רב_סיינפלד ב- 03/12/2008 20:36:58

סיינפלד ניתוח יפה.

האם אתה רואה בתנועות החדשות, המנסות לשלב השכלה בישיבות תיכוניות חרדיות, השכלת מבוגרים וכד' תרגום, מאוחר כמובן, של שפת פא"י?

אין כאן תרגום אלא 'השאלה סימבולית''  שכן פא''י לא חידשה בנידוננו שום תובנה מרעישה ומוסכם על כולנו שהחרדיות החדשה היא המחדשת ואילו בעולם הישן כולם כולל פא'י והעדה החרדית חיו במרחב של נורמליות. 

פא'י היא רק סימבול שכן היא חרוטה בזכרון הקולקטיבי כבטוי הממוסד  האחרון לחרדיות השפוייה. . 


  אני לא חושב שהאתוס של פא''י כשלעצמו  יכול להזין תרבות נגד אותנטית. - בוודאי שלא אז כאשר המפתח להישרדות הייה יצירה של תרבות נגד.   היום יש פחות צורך בתרבות נגד, והמפתח לענ''ד הוא רציפות תרבותית. ופא'י יכולה לספק את המרכיב הזה.