אשרי המחכה ויגיע

הפירוט:

·        בין 2504 ל3339, הספירה כרבנן, מחזורים של 50 שנה.

·        בין 3340 ל3415, הספירה כרבי יהודה, מחזורים של 49 שנה.

·        בין 3416 ל3829, הספירה מתחילה מחדש כרבנן, מחזורים של 50 שנה.

·        בין 3830 עד חידוש ספירת היובל, הספירה כרבי יהודה, מחזורים של 49 שנה.

נביא לכאן את דברי הגמרא

תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף ח עמוד ב

יובל היא, מה תלמוד לומר? לפי שנאמר וקדשתם את שנת החמשים, יכול כשם שמתקדשת והולכת מתחילתה כך מתקדשת והולכת בסופה, ואל תתמה, שהרי מוסיפין מחול על קדש - תלמוד לומר +ויקרא כה+ יובל היא שנת החמשים - שנת החמשים אתה מקדש, ואי אתה מקדש שנת החמשים ואחת. ורבנן: שנת חמשים אתה מונה, ואי אתה מונה שנת חמשים ואחת. לאפוקי מדרבי יהודה, דאמר: שנת חמשים עולה לכאן ולכאן. קא משמע לן דלא.

ואומרים על זה התוספות

ולאפוקי מדר"י - אומר ר"י אפ"ה הלכה כרבי יהודה דאמר שנת החמשים עולה לכאן ולכאן מדאמרינן בפרק קמא דע"ז (דף ט: ושם) בשמעתא דתנא דבי אליהו גבי מאן דלא ידע בכמה שני בשבוע קאי נשקול מכל מאה תרתי ושדי אפרטי וכל הסוגיא כדבריו ועוד דסתם מתניתין דהכא אוקמא כרבי ישמעאל דפליג ארבנן דפליגי על רבי יהודה ועוד דלר' ישמעאל מקדשין חדשים ואנן קי"ל בכוליה הש"ס שמקדשין חדשים ור' יוסי נמוקו עמו קאי כרבי ישמעאל בפ"ק [דקדושין] (דף מ:) דאית ליה דיובל בתחילתו משמט ובערכין בסוף [המקדיש שדהו] (דף כח:) מוכח דמאן דאית ליה מתחילתו משמט סבר לה כרבי ישמעאל דאמר מר"ה חיילא יובל [אבל לא נראה דהא אומר התלמוד הכא ובפ' (אין נערכין) (ערכין דף יב ושם) לאפוקי מדרבי יהודה] ומיהו אין ראיה גמורה מהא דקאמר הכא ובערכין לאפוקי מדרבי יהודה דאשכחן בפרק המגרש (גיטין דף פה:) אתקין רבא בגיטין מן יומא דנן ולעלם לאפוקי מדרבי יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו אע"ג דרבא גופיה פסק כוותיה ביש נוחלין (ב"ב דף קלו.) וכן בפ"ק דכתובות (דף י.) לאפוקי דרשב"ג דאמר כתובה דאורייתא וקיימא לן כ"מ ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו והיא משנה בפרק בתרא דכתובות (דף קי:).

עיקר דברי התוספות שהלכה כרבי יהודה
וכן פסק הטור יורה דעה סימן שלא
ומ"מ איכא מ"ד דהאידנא אינו אלא דרבנן שבטלה קדושת הארץ משגלו ממנה אבל ר"י פי' שהם דאורייתא דקדושה שנייה שקדשו בימי עזרא לא בטלה הילכך הזורע בא"י חייב להפריש תרומות ומעשרות לפי סדר שנות השמיטה וזה סדרן שנה ראשונה תרומה גדולה ומעשר ראשון ומעשר שני וכן בשנייה בשלישית הכל כסדר ב' השנים הראשונים אלא שבמקום מעשר שני נוהג מעשר עני וג' שנים השניים כג' הראשונים ובשביעית היא שמיטה ואסור בחרישה ובזריעה ובכל עבודת קרקע ובא"י האידנא מדרבנן ואין בה תרומות ומעשרות ובח"ל שאין שמיטת קרקע נוהגת אפי' מדרבנן הקרובים לא"י כמו עמון ומואב מצרים נוהגין מעשר עני כמו בששית והרחוקים כמו בבל נותנין מעשר שני ושמיטה היא בשנת פ"ח לר"י ולרש"י בשנת פ"ט וכן עיקר וכן ימנה לעולם שבע שנים אחר שבע דקי"ל שנת חמשים עולה לכאן ולכאן

וכן הפוסקים האלו פסקו כרבי יהודה
ר"ת בספר הישר, שו"ת סי' מד אות ב, וחידושים סי' תרצ, והובא ברשב"א וריטב"א ותוס' הרא"ש ור"ן ר"ה ט א, שכ"מ בגמ' ע"ז ט ב (לגירסתו שם, עי' סה"י שם והעיטור ח"א פרוזבול, הוצ' רמ"י דף עז ע"ב), וע"פ גמ' ר"ה ט א שהעמידו סתם משנה ריש ר"ה כדעה זו; ר"י בתוס' ר"ה שם ד"ה ולאפוקי; ראב"ד בהשגות שמו"י שם בשם י"מ, ושאפשר שכך דעת הגאונים דלהלן ציון 116; בעה"מ ע"ז שם: מראין הדברים; סה"ת שער מה אות כג; ס' התרומה סי' קלה, והובא בתוס' ע"ז שם ד"ה האי, וכפתור ופרח פנ"א; רא"ש ע"ז פ"א סי' ז; מאירי ע"ז ט ב, ומגן אבות שם בשם י"פ; רי"ו מישרים נ"ז; אגודה ר"ה סי' ג בשם תוס'; טור יו"ד שלא; ש"ך שם ס"ק מג. ועי' תשו' ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת (קופפר) סי' קפד שלא נחלק ר' יהודה אלא כשלא היו כל יושביה עליה, אבל כשהיו כל יושביה עליה מודה ר' יהודה לחכמים, וצ"ב.

ועכשיו נגיע לעניננו

האפשרות היחידה המצויה בפוסקים שניתן לחשב שנות יובל פעם כחכמים ופעם כרבי יהודה היא לפי חכמי אשכנז וצרפת שאומרים שלא נחלק רבי יהודה על חכמים רק כשלא היו כל תושביה עליה אבל כשכל תושביה עליה מודה רבי יהודה לחכמים
אבל לבוא ולומר שפעם נספור כחכמים ואחר כך נחזור למנות כרבי יהודה ואחר כך נחזור למנין שלפי חכמים

אין אף פוסק שסובר כמוך

יש שפסקו כחכמים
רמב"ם שמו"י פ"י ה"ז, ושו"ת הרמב"ם מהד' בלאו סי' שפט; ראב"ד בהשגות שמו"י שם ה"ו; עי' תוס' ר"ה ה א ד"ה אמרה ומנחות סה ב ד"ה מה בשם רבנו משולם, וכ"ה בתשובתו בסה"י לר"ת סי' מג אות א, שנקט בפשיטות כחכמים; החינוך מ' שלב; מאירי ר"ה ח ב ונדרים סא א, ומגן אבות ענין טו בשם י"פ, ועי' ציון הבא; ר"א מן ההר נדרים שם.

למעשה היום אין הלכה פסוקה בזה וגם הרמב"ם לא נפסקה הלכה בזה כמותו.

לכן ידידי אל תבוא ותמציא שיטות אתה לא פוסק אין לך שום מקורות לחידושים שלך שהם לא חידושים
אני מקווה שתסתפק בבלוג שלך ותכתוב שם את כל השטויות שלך ותעזוב את הפורום הזה מכל הרעיונות והחישובים שלך
אני יתן לך אפשרות תגובה על מנת כדי להיות פייר איתך
ולאחר מכן אני מתכוון לנעול את האשכול הזה כי מבחינתי הוא מיצה את עצמו עד תום

_________________

ואת 1938 השנים של החורבן, מונים לפי הספר אימרי בינה משנת 3830 וזאת מכיוון שהחורבן היה בשנת 3829 לשנת תהו, והשנה הזאת לא נכללת בחשבון כי ברובה היה המקדש קיים, לכן לא נכנסת במניין שנות החורבן עיין בתוך הספר.

וכן אם תסתכל בלוחות השנה תראה ששנה שעברה היה מניין השנים לפי שיטה אחת 1940 ולפי מניין אחר 1938 שנה. השוני נובע מהמחלוקת ממתי מונים את החורבן וממתי מונים את שנות עולם.

תוקן על ידי nipnap ב- 06/12/2008 21:45:47