|
|
| נשלח ב-6/7/2009 10:01 |
 |
| |
domenico irosolimitano הוא שמו של משומד ששימש כצנזור איטלקי. במקור הגיע מהגליל ועבר לקודם לטורקיה ואח"כ לאיטליה. לך נא ראה עליו The Censorship of Hebrew Books מאת Popper.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2009 12:42 |
|
| |
לשט ביובלי נהר אולי,
פירוש ספרא דצניעותא של ר' ישראל סרוק נכתב באיטליה, וכתב היד המקורי שלו - שנכתב
בידי ר' עזרא מפאנו - נכתב בכתיבה איטלקית. 27 כתבי היד שנעשו בכתיבה אשכנזית הם העתקות שנעשו על פי כתב היד המקורי, בתוספות ובעיבודים וכו'. כך שיש לפנינו כתב יד
של פירוש ספרא דצניעותא בכתיבה איטלקית, הוא כתב היד המקורי של החיבור. (הדברים
שנכתבו בעמ' 434 נתפרטו מאוחר יותר, ביתר בהירות, בעמ' 827 - 828, ושם מתוארת
התמונה כולה).
אשר להשערה כי יד הצנזורים בהעלמת כתבי היד. אחרי קריאת כתבי היד הרבים שנכתבו
באיטליה ועברו תחת יד הצנזור אני יכול לומר כי הם לא 'תיקנו' מאומה. לא ראיתי ולא מחיקה
אחת של הצנזור בכתבי היד בקבלה. יש כתבי יד שעברו תחת צנזורים אחדים, וחתימות שונות
נמצאות בהם, אבל 'תיקון' ומחיקה - אין. משום כך אי אפשר לומר שהם העלימו או השמידו
כתבי יד בקבלה.
יתר על כן. הצנזורים השאירו והתירו ליהודים להעתיק ולהדפיס ספרי הלכה ופסקים ושו"ת, למרות
שיש בהם הלכות רבות שמכוונות נגד הגויים. הם מחקו, החליפו לשונות כו' אבל התירו
את העתקתם והדפסתם. את התלמוד שרפו והשמידו, אבל את שאר הספרים - ואפילו את
הרי"ף שהיה ל'ש"ס קטן' אצל יהודי איטליה - השאירו.
לא זו אף זו. הנוצרים קיוו שחיבורים בקבלה ישכנעו את היהודים להמיר את דתם, ועל כן רצו
בתפוצתם של החיבורים בקבלה. תקווה זו ניכרת גם בפעולתם של הצנזורים - אישור של
החיבורים הללו בלי למחוק או לשנות את הכתוב בהם. משום כל אלה אי אפשר להניח כי
הצנזורים העלימו או השמידו כתבי יד בקבלה, ועל כרחנו חסרונן של העתקות בכתיבה איטלקית
אומר דרשני וחקרני.
אשר לדומניקו ירושלמי. הוא נולד כשמואל ביבאס בירושלים. אחר עבר לצפת, ובה למד גמרא וקבלה. משם עבר קהירה, ואחר לקושטא ולאיטליה. בארץ זו, בשנת שנ"ג, המיר דתו, וכך היה
לצנזור. הוא חיבר את 'ספר הזיקוק', ובו קבע את כללי הצנזורה ואת חוקיה - מה מותר לכתוב
ומה אסור.
ואשרינו שזכינו שהמונח 'זיקוק' חזר כיום לשימושו המקורי - הגהת ספרים ועריכתם, נפה אחר
נפה, דק עד דק עד אין נבדק.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2009 15:14 |
|
| |
האם הפירוש והחידוש שבספר הנ"ל הוא המקובל מדורי דורות מאז האר"י או שהוא פירוש אישי ללא מסורת ?
אם הוא פירוש חדש מה תוקפו וסמכותו מבחינת המקובלים עצמם?
יש בכלל פירוש מקובל מדורי דורות או שזו רק אגדה אורבנית ולמעשה כל רב ממציא לעצמו פירוש כפי הבנתו האישית?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/7/2009 19:31 |
|
| |
הרב ברי,
תודה על התשובה המפורטת ממנה השכלתי רבות. תענוג אמיתי.
ממני השט ביובלי האולי של נהר הודאות.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2009 23:26 |
|
| |
תודה לרב המחבר שהוציא מחדש את הספר "זוהר רמח"ל
הרבה זמן חיפשתי את
זה
תוקן על ידי - 365_248 - 17/08/2009 23:23:53
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2009 14:35 |
|
| |
| 365_248 כתב: |  | | תודה לרב המחבר שהוציא מחדש את הספר "זוהר רמח"ל
הרבה זמן חיפשתי את
זה
תוקן על ידי - 365_248 - 17/08/2009 23:23:53 |
|
יש עוד פרטים על ההוצאה החדשה?
איפה ניתן להשיג?
מחיר?
וכו'
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/8/2009 16:32 |
|
| |
אני קניתי את זה בביגעלאייזן אתמול בשביל $23
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2010 19:43 |
|
| |
בשלהי יומא דהילולא של רבינו האר"י.
א. ביחס לשאלה ששלח האר"י לפני ב"י (אבקת רוכל קל"ו) [עליה כתבו באשכול כאן. וע"ע כאן]
במאמרו של פרופ' בניהו על עסקי מסחר שלאר"י ועל בני משפחתו במצרים. [ספר הזכרון להרב יצחק נסים (יד הרב ניסים תשמ"ה). סדר (כרך) רבעי עמ' רכה-רנג] מפרש בניהו את הריאליה לשאלת האר"י יעוי"ש באריכות.
לגבי נוסח התשובה הוא מביא שכן הנוסח גם בכת"י אדלר 71. לדבריו כ"י זה נכתב ע"י תלמיד הב"י ועל פיו נדפס הספר.
[לעיל הבאתי את דעת הרב דוד אביטן, המהדיר של שו"ת אבק"ר הוצ' שיח ישראל ירושלים תשס"ב. הסבור כי הספר נדפס ע"פ כת"י אחר שבו חסרה הפתיחה לשאלה זו כך שאין ראיה שהאר"י הוא ששלחהּ ולהשערתו המדפיס הראשון הוא שהוסיף את הפתיחה לשאלה.]
ב. כאמור כאן באשכול. בספר "קבלת הא"ר" לא פורטו סידורי האר"י ונוסחאות תפילותיו.
האם למצער אפשר היה לקבל חוו"ד מהבקיאים כאן על מש"כ בויקפדיה שנוסח האר"י מיוסד בעיקרו על סידור תפילה דפוס ונציה רפ"ד. והאם ניתן לקבוע שנוסח התפילה שם זהה בכל לנוסח בו התפלל האר"י.
ג. מישהוא כאן קרא את הספר: האר"י – סיפורה והגותה של מהפכת הקבלה בצפת" מאת ד"ר שרון שתיל?
ניתן להסתמך עליו? (ולו בשעת הדחק)
[ראו כאן סקירה חיובית על הספר]
ד. מה ידוע על פירוש האר"י לשיר השירים?
אני נתקלתי בפירוש זה במקראות גדולות הוצ' אורים גדולים תשס"ה (במהדורתם הקודמת – תשס"א. לא נדפס פירוש זה)
מבדיקה חלושה שעשיתי בקטלוגים מצאתי שלראשונה נדפס הפירוש (תחת השם "קיצור כוונות שיה"ש להאר"י ז"ל") בספר מגלת שיר השירים ורשא תרמ"ז.
האם ניתן לסמוך על הזיהוי? יש לו עדים בכתבי יד נוספים?
[ממעמקי בורותי סגנון הפירוש המשופע ברמזים "נוסח אשכנז" נראה לי מעט זר לדרכו של האר"י. אשמח להחכים כאן מהידענים]
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2010 21:33 |
|
| |
1)הטענה שנוסח האריז"ל מיוסד על סידור ספרד רפ"ד מבוארת בארוכה בסידור/ספר תפילת חיים מאת ר' דניאל מרדכי הכהן רימר. ביתר? תשס"ד כרך שלם ועבודה די יסודית מבוסס לייסד נקודה אמורה עיין שם. (ובכל זאת אני כלשעצמי לא משוכנע למרות זאת)
2) פשט שפירוש השה"ש אינו להאריזל.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2010 22:35 |
|
| |
א. האר"י החזיק בסידור נוסח ספרד שנדפס בוונציה רפ"ד. הוא תיקן את הנוסח הזה. תיקוניו נמצאים בשער הכוונות.
מכאן ועד סידור 'נוסח האריז"'ל' הדרך רחוקה. סידורים שונים נערכו על פי שער הכוונות וספרי הכוונות שנפוצו
בכתבי יד, ורק אחר כך נוצר סידור תפילה שנוסחו הוא נוסח ספרד של החסידים או נוסח האריז"ל. כל אלה
טעונים חקירה ודרישה, ועד היום לא ראיתיה.
ב. פירוש שיר השירים הנ"ל לא כתבו האר"י ולא אחד מתלמידיו. מי כתבו - לא אדע. גם הוא טעון חקירה ודרישה.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2010 23:20 |
|
| |
טיעוניו של הרב רימר די בהירים ומשכנעים. אמנם השאיר בעצמו כמה שאלות שאין לו עליהן תשובה, ובדו"ד שהיה על ספרו בקובץ 'אור ישראל' תפסוהו (הכוונה לטענות הענייניות - חלקן לא היו ענייניות) בדיוק באותן שאלות שהוא עצמו העלה.
הרב רימר ערך הקדמות יפות על השתלשלות כתבי האריז"ל וכן על הנוסחאות שנעשו בין היתר בעזרתו של הרב יוסף אביב"י.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2010 19:57 |
|
| |
אני חושב שיש כאן ערבוב. הרב רימר מדבר על מה התפלל האריז"ל בעצמו וזה מה שכיון הרח"ו למסור לנו; הרב בריושמא מדבר על התפתחות סידורי האריז"ל למיניהם ולדורותיהם שנתפתחו אח"כ. אחד מהשאלות היא למה לא לקחו סידור רפ"ד שלכאורה היה נפוץ בצפת והגליל ועליו לבסס סידור הכוונות? לכאורה האשכנזים שבהם קשה היה עליהם פרידתם מנוסחם נוסח אשכנז ולכן ניסו רק לשנות המוכרח.
רי"מ הלל כתב באיזה מקומות שסידור האריז"ל הוא פרי ידיו של הר"מ פאפריש - האומנם?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2010 20:52 |
|
| |
יפה הבהיר שיבד. סידור ונציה רפ"ד הוא סידור רגיל, שבו התפלל האר"י ואת נוסחו דייק.
'סידור האריז"'ל' הוא שם כללי לסידורים שהאר"י לא ראה כלל, והם נסדרו על ידי המקובלים על פי הכוונות שלימד האר"י.
ארשום כאן את הסידורים הידועים, לפי סדר כתיבתם ועריכתם:
סידור ר' יעקב צמח - נוסח קצר ונוסח ארוך.
סידור ר' חיים הכהן מארם צובה - נוסח קצר ונוסח ארוך.
סידור ר' מאיר פופרש - אור פני מלך. חיברו בשנת תי"ד, והיה באוסף באדהב. סידור זה נעתק
בכתבי יד רבים מאוד, בכתיבות אשכנזיות. הוא יסודם של הסידורים שנדפסו
בלבוב (ר' אשר) ובקארעץ (ר' שבתי). יש שינויים גדולים בין הסידורים הללו,
אבל יסודם ועיקרם הוא סידורו של ר' מאיר פופרש.
סידור ר' שמואל ויטל - נמצא בכתבי יד. לא הנדפס בשמו.
סידור ר' שמשון באקי - שונה מהקודמים בכך שכולל בקשות על התפילות ובהן הכוונות, והמתפלל אומר
את הבקשה ואת הכוונה שבתוכה בפה מלא.
סידור ר' עמנואל חי ריקי - משנת חסידים עם סידור תפילה
סידור ר' ליב שוחט מקראקא
סידור ר' אריה עפשטיין - אור השנים
סידור ר' יעקב קאפל ממעזריטש
סידורי ר' שלום מזרחי דידיע שרעבי - נוסח קצר ונוסח ארוך ועוד ועוד.
אלה מקצת מסידורי התפילה עם כוונות האר"י, והם מחכים לגואלם
שייקחם ויסדרם סידור סדור על אופניו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2010 15:41 |
|
| |
תודה רבה לכל העונים והמגיבים.
אני חפצתי לברר האם ניתן לקבוע כי כל נוסח תפילה שבסידור הנ"ל שלא נכתב עליו דבר בשער הכוונות הוא נוסח שהאריז"ל התפלל בו.
(לזכות ייחשב לי כי בתוך הדברים נגעו גם בהשתלשלות סידורי האר"י השונים. אך כאמור לא היה זה בכלל שאלתי.)
| אלייעזר כתב: | |
על פירוש האר"י לשיר השירים?
אני נתקלתי בפירוש זה במקראות גדולות הוצ' אורים גדולים תשס"ה (במהדורתם הקודמת – תשס"א. לא נדפס פירוש זה)
|
|
יש לתקן את שמה של הוצ' המק"ג. מכון אבן ישראל (וידבסקי) הוציא חמש מגילות עם פירושים נדירים. מהדורה זו נקראת אורים גדולים.
כתבתי כי המדורה הראשונה נדפסה בתשס"א. זאת ע"פ חישוב פרט השנה "לעושה אורים גדולים" המופיע בשער העברי. אולם בשער האחורי מפורשת שנת ההוצאה 1999 וצ"ע.
תוקן על ידי אלייעזר ב- 22/07/2010 15:45:44
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2010 17:56 |
|
| |
ועל זה עניתי לך, שלפי טענת רימר אכן הוא נוסח האריז"ל האמיתי ועליו הורה את השינויים לדעתו.
הרב ברי ושמא
השמטת סידור מפורסם והוא סידור זאלקווא תקמ"א, כמדומני שזה הסידור הראשון בדפוס מבית רבי מאיר פאפרוש, הלא כן?
|
|
|
|
|
