כאשר ברי ושמא מצוי עמנו לא נותר אלא לעסוק בפרט ועוללות.
א. גילוי אלקי אין במשמעו (רק) שהאריז"ל אמר כך הורני מן השמיים, אלא שהתקבלותו הפלאית מוכיחה שהיה בכל הופעתו בצפת וכו' גילוי אלקי, דבר ה' ביד עבדו, ומשום כך נתקבלו הדברים ונתפשטו. כך שאין מקום לשאלת לא בשמים היא.
ב. אם יש מקום לשאלה זו זה הרי זה רק למאן דס"ל שהלכה כאריז"ל בכל מקום וטעמו ונימוקו משום שכל דבריו קיבל מאליהו וכו' וכו'. ואכן בנמקודה זו כבר האריכו אחרונים, ראה אירכות על כך בשו"ת וישב הים ח"ב סי' י"ד.
ג. בעיקר הסוגיא דלא בשמים היא, הגם שבפי ההמון מוכרע כך, אין הדבר מוסכם כלל, ורבים מן הראשונים ועל צבאם התוס', ס"ל דפוסקים הלכה לפי בת קול ושאר גילויים שמימיים. ואין כאן המקום לפורטן. בכל מקרה אליבא דכו"ע (כמו שהאריך השעה"מ הכפו"ת ועוד) בבירור מציאות סומכים על גילוי שמימי כך שאין מקום לחקירה המגוכחת בדבר קברים שגילה האריז"ל, (אע"פ שכבר דן בשאלה זו בשו"ת דבר יהושע להגר"י אהרנברג, ואיני זוכר מסקנתו ונימוקיו).
ד. על התשובה המיוחסת לאר"י שבשו"ת אבקת רוכל סי' קל"ו, התחולל פולמוס ידוע אבל לא רבים יודעים את הפרטים דלהלן:
ז"ל הבן איש חי רב פעלים ח"ג קו' סוד ישרים סי' ט':
שאלה. מצינו בספר אבקת רוכל והיא שו"ת למרן הקדוש ז"ל בסי' קל"ו ששאל מורינו הרב הקדוש רבינו האר"י ז"ל, שאלה בענין דיני ממונות וצידד בה כמה צדדים, ומרן ז"ל החזיר לו תשובה בדרך כבוד, ומן התשובה נראה שנעלם ח"ו מן רבינו האר"י ז"ל כמה דברים שהם פשוטים כאשר יראה הרואה שם, ונתפלאנו על זאת איך נעלמו ח"ו דברים פשוטים אלו מרבינו האר"י ז"ל שהוצרך מרן ז"ל לפרשם לו, ואיך לא כיון ח"ו לדברים פשוטים האלה ולא הרגיש ח"ו בהם, אין דעתינו סובלת זה.
תשובה. הנה נודע כי רבינו הגדול האר"י זלה"ה היה חכם גדול ואדיר גם בתכנית הפשט הפלא ופלא, וכאשר העיד רבינו מהרח"ו ז"ל בשער רוה"ק דף י"א ע"ב שהיה תמיד מעיין ששה פירושים של פשט בהלכה כנגד ששת ימי החול, ופירוש שביעי ע"ד הסוד כנגד יום שבת עי"ש. אמנם ברירא לי כפי ק"ד דלאו רבינו האר"י ז"ל חתים על אותה שאלה ולא ממנו יצאו אותם הדברים אלא תלמיד עלה בלבו לפלפל בדעתו באותו דבר וכתב בדברים ההם שמיה דרבינו האר"י ז"ל, והביאה למרן ז"ל כדי שיקבל ממרן ז"ל משא ומתן בדברים ההם שכתב, שאם היה הוא מגיש הפלפול שעשה בשאלה לא היה מרן נושא ונותן בדבריו בתשובתו ורק היה מקבל ממנו תשובה בקיצור ולפום דינא וכאשר תמצא שכתב מרן ז"ל בתחלת דברי תשובתו וז"ל מתוך שדבריך ערבים עלי אמרתי לישא וליתן בדבריך, ש"מ אם היו דברים אלו מוגשים אליו מאדם אחר לא היה היה פונה אליהם לישא וליתן בהם כאשר עשה עתה, ואותו התלמיד חשב כן בלבבו מעיקרא, ולכך תלה השאלה בשם רבינו האר"י ז"ל והוליכה בעצמו בסוג שליח, והוא עצמו חזר וקבל התשובה ממרן ולא ידע מרן כי מתנכר הוא ויתכן שהורה התלמיד היתר לעצמו לעשות כך מחמת שלקח רשות מן רבינו האר"י שישאל ממרן ז"ל שאלה זו ולא הגיד לפני רבינו האר"י ז"ל הפלפול שעשה לצדד בשאלה, ואיך שיהיה ברור הוא לפק"ד שלא יצאו דברים אלו מרבינו האר"י ז"ל, ואח"ז מצאו העתק שאלה ותשובה זו בכתבי מרן ז"ל והדפיסו אותה.
והנה זה זמן רב ראיתי בספר שו"ת לאחד מגאוני אשכנז ז"ל ועל הרוב הוא הגאון מהרי"ש ז"ל בשו"מ שהביא תשובה זו דספר אבקת רוכל הנז' ועשה ישוב לדברי רבינו האר"י שבשאלה הנז' בדוחק. חן חן שנתקנא לכבוד רבינו האר"י ז"ל, אך לדידי אין צורך לזה כי לפק"ד אתרמי כאשר כתבתי.
בהמשך לכת כתב הבא"ח דברים מאלפים ברב פעלים ח"ד קו' סוד ישרים סי' ב':
בשבוע זה בא לידי בפוסטא דרך ים מעיה"ק ירושלים תוב"ב ארבעה דפים מספר אחד הנקרא טוב מצרים מדף כ"א עד דף כ"ה ומן הדפים האלה לא נודע מי המחבר הס' הזה [א"ה הוא רבי אהרן ן' שמעון] ורק נודע שהשולח ד' דפים אלו אלי כוונתו כדי להשיב על הקשות שדבר המחבר כנגדי על מה שכתבתי בסוד ישרים סי' ט' הנדפס בסו"ס רב פעלים ח"ג מענין השאלה הנדפסה בס' הקדוש אבקת רוכל למרן ז"ל ונזכרה שם על שמיה דרבינו הגדול האר"י זלה"ה ואנא עבדא כתבתי דנראה לפי קוצר דעתי דהשאלה ההיא והצדדים של הפלפול שבה לא יצאו מפומיה דרבינו האר"י זלה"ה אלא תלמיד אחר סידר כ"ז מדעתו והובילה למרן ז"ל בשם רבינו האר"י ז"ל ועשה ע"ד האמור בגמ' דפסחים אם רצית ליחנק התלה באילן גדול, ובזאת ההצעה כתבתי אין בה שום פלפול וחריפות אלא היא המצאה פשטית בנויה מהשערת השכל ואין אדם יכול לדחותה בכח כי אם רק מהשערת שכלו ועל זה אמרו השומע ישמע והחודל יחדל.
ובאמת השערה זו אינה זרה כי נמצא כזאת הרבה כי בזוה"ק יש דברים שאמר רבינו האר"י ז"ל עליהם שאינם מס' הזוהר אלא הם דברי חכם אחרון שהכניסו המעתיקים בס' הזוהר. ופוק חזי בס' הגאון רב יעבץ אשר מצא כמה דברים כזה. וגדולים וכן רבים על תשובות שיש בס' בשמים ראש על שמו של הרא"ש ז"ל שאינם של הרא"ש אלא של חכם א' ונכתבו על שמו של הרא"ש ז"ל. וכן יש ספרי קבלה הכתובים על שם רבינו מוהרח"ו ז"ל והמקבלים סדרום וקראום ע"ש מוהרח"ו ז"ל כדי שיתקבלו אצל החכמים.
וכיוצא בזה הודיעני החכם הכולל הרב"ץ חזן נר"ו וז"ל: אשר דבר בקדשו בתשובתו הרמתה בספרא דמארי טב רב פעלים (ח"ג סי' ט') בקונטריס סוד ישרים וצדיקים ילכו בם לשפוט בצדק על מרן האר"י ז"ל אשר דבריו הובאו ביתה יוסף בס' אבקת רוכל, אשמח להודיעו כי השערת שכלו הטהור אמת ויציב שחרית, ואמת ואמונה ערבית, ועיני צדיק תחזינה מישרים להגאון חיד"א ז"ל בשיורי ברכה יו"ד סי' מט"ר אות ב' וז"ל ותשו' הנז' (של הרב מתתיה) כבר כתבתי בברכ"י שראיתיה בקובץ תשובות מר"ן ז"ל ועתה נדפסה בס' אבקת רוכל סי' ג', והן עתה נטה דעתי שאינה מתורת מר"ן ז"ל ויש לי סמוכות ע"ז, ואין ראיה דחתים עלה מר"ן ז"ל כי כזה וכזה עושים המעתיקים כאשר נתברר לי כמה זמני עכ"ל. והרי זה ענין הדומה לדברים שכתבנו בהשערת שכלינו על השאלה הכתובה באבקת רוכל על שמיה דרבינו האר"י זלה"ה ונמצא שאין השערתנו זרה היא.
ומה שנתקשה המחבר על השערה זו שכתבתי כיון דרבינו האר"י ז"ל ומר"ן ז"ל שניהם היו דרים בצפת ת"ו איך התלמיד מלאו לבו לעשות כך לכתוב שאלה משמיה דרבינו האר"י ז"ל והוביל אותה למרן ז"ל ולא חש פן יתברר אח"ך כשיראו זא"ז וידע מר"ן ז"ל דשאלה זו לא היתה מן רבינו האר"י ז"ל, אין זו טענה כלל חדא אתרמי כך והתלמיד לא חשש לזה דאפי' אם יוודע הדבר אח"ך לא איכפת לו כי מה חטא בזה ששאל בשם אחרים, ועוד מאן אמר שזו השאלה הגיעה למר"ן ז"ל בזמן שהיה דר רבינו האר"י ז"ל בצפת ת"ו שהוא בסוף ימיו שהיה זה מעט שנים קודם פטירתו. הלא אפשר שעשה התלמיד שאלה זו והובילה למרן ז"ל בזמן שהיה רבינו האר"י ז"ל במצרים ולא עלה עדיין לצפת ת"ו וידוע כי בהיותו במצרים נודע שמו של האר"י ז"ל בכל העולם שהגדיל לעשות בנגלה ובנסתר ולכך כתב לו מרן ז"ל תשו' בכבוד גדול.
עוד כתב ודעת חפצתי מה הוא חסרון הכבוד שיש בדבר אם האר"י ז"ל ישאל שאלת דיני ממונות למרן הב"י ז"ל ובכל אופן שנאמר שהיה רבינו האר"י ז"ל פוסק מומחה בדיני ממונות הלא מרן ז"ל היה זקן גדול ומופלג בדורו ובלי ספק עיניו ראו חכמה ודעת בדיני הפסק יותר ויותר מרבינו האר"י ז"ל לפי ערך שנותיו. ושארי ליה מארי להרב המחבר נר"ו שהכריחנו לבא לידי מדה זאת ולדבר דברים אלה שלא מרצון עכ"ל.
יראה עתה הקורא שיחתו של המחבר הנז' בכבוד מי נוגע ואחר שהתוודה על חטאתו תלה העון בצדי באומרו אני הכרחתי אותו לדבר דברים אלו הנוגעים בכבוד רבינו האר"י ז"ל. הלא יענה ויאמר במה הכרחתי אותו ומי הכניסו בדבר זה לדבר בו. ומי שם אותו שופט באר"ש שיהיה מוכרח לדבר בכך ולעשות ערכין בגדולי עולם לומר זה עדיף מזה. ואם הוא חכם יעסוק בחכמתו ומה לו להתערב בזה ומי שם אותו מוכיח ומי ביקש ממנו הסכמת דעתו בדבר זה. ואם ראה השערה זו ולא ערבה לו יאמר דבר זה א"א להיות לפי דעתי ודי לו בזה ומי הכריחו לדבר בגדולי ישראל והכתוב אומר ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל. והזהיר הכתוב אל תגעו במשיחי.
ואחר שפלט קולמוסו בדף כ"א ע"ב ודף כ"ב ע"א כמה וכמה חרופים וקנתורים חזר ושנה בהם באות ב' כולו וסיום דבריו היה באות ג' שכתב וז"ל אם כל מה שדחקו להרב המחבר לדון בדבר זה בכל מה שכתב בזה הוא מפני שגוף השאלה הם דברים פשוטים לדינא ואיך יתכן שרבינו האר"י ז"ל יסתפק בכמו אלה. אמת הדבר דשני צדדים שיש בשאלה שאם מת השותף בתוך הזמן דבטלה השותפות וכן אם הוציא שטרי עיסקא על היתומים דחצי שהוא מלוה גובה מן היתומים בשבועה וכו'. דינים אלו פשוטים היום שכבר מסודרים בש"ע ח"מ סי' ק"ח סעי' ד' וסי' קע"ו סעי' י"ט ומבוארים הדברים בשורשם בב"י באורך. באופן כי לדידן היום הדברים מבוארים ואין בהם די שאלה ותשובה. אכן אל נא נשכח כי שאלת רבינו האר"י ז"ל היתה למי שחיבר וסדר הדברים בב"י ולהמחבר השלחן ערוך. וקודם שיושמו לפנינו על שלחן הזהב שערך לן מרן ז"ל אין הדברים פשוטים כאשר חשב כבוד הרב המחבר נר"ו. ועל כן סליחת הרב המחבר נר"ו אדרוש שנדחק ללא צורך ודי בזה עכ"ל.
ועל זאת אשיב ודאי אנן אין לנו מים לשתות אלא מן הכד והחבית בשלחן ערוך וב"י אבל רבינו האר"י ז"ל הוא שותה מן המעין והבאר שנתמלאו הכד והחבית מהם התלמוד והרי"ף והרמב"ם והטור וענין השאלה שהובאה באבקת רוכל הנז' נתעצמו בה מצד הפשטות שלה וכו',והיאך אפשר לומר שתהיה נעלמת מרבינו האר"י ז"ל אשר משאתו יגורו אלים גברא דסהיד עליה רבינו מוהרח"ו ז"ל בש' רוה"ק דף י"א שהיה תמיד מעיין בהלכה ששה פירושים של פשט כנגד ימי החול ופי' אחד ע"ד הסוד כנגד יום שבת והיה קל העיון מאד. והיה מפורסם מאד בתורה בדרך הנגלה מקטנותו ובהיותו בן י"ד שנים נמצא חתום עם רבני מצרים בהסכמה אחת ומבחרותו יצא לו שם גדול ואיך יתכן שתתעלם ממנו דברים פשוטים כאלה הנז"ל. ולכן נחה דעתינו לומר כי מכתב השאלה הנז' היה מיד תלמיד אחד והוא הוביל אותו למרן ז"ל בשם רבינו האר"י ז"ל הן כשהיה עודנו במצרים הן אחר שבא לצפת ת"ו דאתרמי ליה שעתא שקבל מרן ז"ל השאלה והחזיר לו תשובה ביד התלמיד אשר הביאה לו או נזדמן הדבר באופן אחר.
עכ"ל הגאון בא"ח.
והנה ינוד הקורא בראשו, שוב פעם באים עלינו עם טענת הזיוף, אכן הלכה כהבא"ח ולא מטעמיה ממש: בשו"ת אבקת רוכל הנדמ"ח ע"י מכון שיח ישראל (ואינו מצוי איתי) צוין שם כי בכתב היד (איני זוכר אם הוא כתב היד היחיד או לא) אכן כל הפתיחה שבתחילת סימן קל"ו 'שאלה למהר"ר יצחק אשכנזי המקובל האלהי זצוק"ל', חסרה ואיננה! באופן שנראה מזה פתיחה זו אינה אלא הוספת מעתיק כל שהוא ותשו' זו לא יצאה מתח"י האר"י!
אכן מסתבר בכל זאת שהשואל לא היה מקצועו קטילת קני סוף... שכן הגאון רבי מאיר שמחה בחידושיו (חידושי הרמ"ש) לבבא מציעא דף ק"ד ע"ב כותב:
"...אמנם אם תעיין היטב.... תראה אשר לא מוזר לומר כמו שרצה לומר הקדוש האר"י ז"ל בשו"ת אבקת רוכל וכו'... ובמחילת כבוד קדושת מרן הב"י שלא דק בהבנת דבריו והשיג עליו בחינם.
ישנו קונטרס נוסף מחכם תונסיאי (הראה לי את זה פעם הגר"מ מאזוז) שאיני זוכר הרגע את פרטיו, שבו יצא להוכיח את צדקת השואל (האר"י לדידו) בתשו' זו. ואם אמצא פרטיו אודיע.
תוקן על ידי מציץומליץ ב- 04/12/2008 15:27:27
