הופיעה היצירה המונומנטלית- "קבלת האר"י"'

עוד בענין התשו' שנתיחסה לאר"י באבקת רוכל:

דברי הגאון רי"ש נתנזון שהזכיר הבא"ח הלא הוא בספרו שו"מ ב' סי' קנ"ז: '...וכבר ביקשו ממני גדולי ורבני  חכמי הזמן לבאר דברי האר"י ז"ל שלא יהיו תמוהין  וכו' ובזה מישובין כל דברי האריז"ל למעיין שם. וקודם פרסום התשובה שם חפץ הגרי"ש לפרסם ביאורו במאסף פליטת סופרים שהו"ל הגאון רי"ה לעווין (בעל עליות אליהו), ראה מכתבו  של הגרי"ש אליו בארשת  (א' עמ' 371): '...נתתי בידו  מה שהשבתי על דברי האבקת רוכל  על האריז"ל..'.  וכבר היה מאמרו של הגרי"ש מוכן לדפוס ואף כותרת נינתה לו. ראה שם בתוכן העניניים:סימן כ"ה, לעמבערג, מהגאב"ד, אין משיבין על האר"י, השגה על הבאקת רוכל מה שהשיג על האר"י, וכן מהרב ה' מ' יוסף שטראשון דברים בזה. אלא בשסופו של דבר לא הצליח הגאון רבי יהושע העשיל  להשלים מגמתו,  וחוברת פליטת סופרים השנית לא נדפסה. עייין בארשת שם.

ביאור ארוך בדברי השואל המיוחס לאר"י בתשו' שם, כתב הגאון בעל לבושי שרד בתשו' הנקראת כד הקמח סי' ד', ושם הניח דברי מרן בכמה מקומות בצ"ע.

 אגב דברי אלייעזר: (מתוך הקדמת ר"ב מוטאל לתמת ישרים וניציאה שע"ב)

תיקון קל:
תמת ישרים, ויניציאה שפ"ב.
אגב, הסריקה מטופס של הספריה הלאומית...

http://www.ybz.org.il/?ArticleID=2414

התעוררי.
לו היה בידך התקליטור של המפעל הבי' היית נוכח שוניציאה הוא ג"כ איות מקובל.
ואגב הסריקה הוא מהעותק שבאוצר החכמה. נא למתן את הפסקנות.

למאי נפק"מ (מאיפה הסריקה?)

גם בעיני יפלא.

מהיכן העותק שבאוצר החכמה?
מי גרם לכך שהוא בכלל יסרק באתר של הספריה? (אצטנע ואומר שאני גרמתי לכך, ולסריקתם של עשרות ספרים אחרים ונוספים).
 מי זמם עם אנשי אוה"ח את הרעיון לצרף את ספרי הספריה הלאומית הסרוקים לאוצר? לפחות בתחילה כשצץ הרעיון.
אגב, אפשר לכתוב: ונציה, וינציה, ויניציאה, ונציאה, וניצייאה, וכהנה וכהנה.
אך נהוג לכתוב כפי המופיע בשער כל ספר וספר, ובשערו של תמת ישרים כתוב: "בויניציאה". והשנה היא שפ"ב (ביש"ע).
ובאמת אין נפקותא גדולה מהיכן הסריקה...
ואם אתה חושב שאין לי תקליטור המפעל, טעות גדולה ביותר בידך, ושנים הרבה יש אותו בידי, ומכיר אני את המפעל גם בכרטסותיו ואולמות עבודותיו, ומיודד הרבה אני עם מנהלו, ותיקונים לא מעטים במאגר זה תיקנתי אנכי הדל.
יום נעים

קיבלתי הודעה אישית מתלמיד חכם עצום ומופלג, ואני מביא אותה כאן כלשונה:

על דברי האר"י בנגלה שבאבקת רוכל שהביאו המידיינים חומר מענין מכמה ספרים, יש להוסיף
מן הספר תשובות רבי אליעזר וחידושיו ח"ב (לרבי אליעזר גורדון, ראש ישיבת טלז המפורסם),
 סי' ד או ה, שדן בענין זה לגופו, ומסביר היטב את דברי האר"י ומראה שהצדק עמו.

כיוון שחזר ועלה האשכול, אציע בפני החכמים רעיון קצת מוזר שעלה במוחי בקשר לקושיא שהקשיתי לעיל על התופעה היוצאת דופן, שאדם צעיר בא ומשנה סדרי עולם, וכל גדולי הדור כופפים קומתם בפניו, ועוד שטענת הגלוי השמימי רק מחזקת את הקושיא, וכש"נ לעיל.

אם כן, מה שיכול לפתור את התמיהה, מבחינה לוגית לפחות, הוא שאחד מזקני גדולי הדור המוכרים הוא הוא שקיבל גלוי על גדולתו של האר"י, כך שבסיס ההתקבלות של תורת האר"י יהיה דווקא גלוי של מישהו אחר.

רק בעיה שולית בתיאוריה הנ"ל, שמבחינה הסטורית נראה שהיא סתם עורבא פרח...
אלא אם כן מי מחכמי הפורום ילמדנו אחרת.

מיקי
יישר כח!
אם אכן היה ספור זה מהרדב"ז נפוץ בקרב חכמי צפת בדורו של האר"י ובדורות הסמוכים - יש כאן יישוב לקושייתי.

היום קיבלתי מהבי דואר את סדרת קבלת האר"י, ואם שמענו על תוכנה המופלא עכשיו גם ראינו את הכלים הנאים שבהם היא מונחלת. בבחינת יוסף המשביר יפה תואר ויפה מראה.

אגב:
בפרק כתיבות הרח"ו לצד כתבי האר"י שערך, נזכרו רק ספרו עץ הדעת טוב [תמוה שלא הזכיר את החלק החדש שיצא לאחורנה מכת"י, ומה זה שכתב שם  'חלק נביאים וכתובים ירושלים תשמ"ב'? האם הופיע אז חלק חדש ?] ולא שאר ספריו (דרך חיים וחי' הרמב"ם וכו'), והיינו כמובן משום שאין הפרק עוסק אלא בכתיבת תורת האר"י ע"י הרח"ו ולא בכתיבות מקוריות.

 ואם כן מה טעם הזכיר שם: 'דרשות'-  'דרשות שדרש הרח"ו לפני הציבור בדמשק' (בתוך כת"י של ר' אפרים פנצירי, לא נדפס מעולם) האם הדרשות מכילות את תורת האר"י? עד כמה שידוע הרח"ו לא מסר את תורתו אלא למתי מספר מחוגו המצומצם ביותר. האם בדמשק מסר הח"ו את תורת רבו בדרשות לציבור? היתכן? יורנו המורה.  

בפרק כתיבות מהר"ם דילונזאנו בסקירה על אמרי אמת הראשון (השגות על פירוש האר"י לספד"צ)  ראוי להעיר (את שודאי ידוע למחבר) כי הקונטרס נדפס בשלימותו במהדורת סטנסיל ע"י הרש"ד מונק זצ"ל בעל פאת שדך (בהקדמה הוא מתנצל ומסביר כי כיון שהקונטרס העותק ע"י הצריז"ס זצ"ל לפיכך מותר וכו').

שם באותו הפרק על ספר עומר מן מהרמד"ל. לא המדפיסים הם שהשמיטו מתוך החיבור את הקטעים כנגד הרח"ו והאר"י, אלא המסדר ה"ה הגאון המקובל רבי נפתלי הירץ הלוי מיפו (החותם בפנים המנה"ל). 
 

אכן, מציץומליץ מותיב לה ומפרק לה.
ספר עץ הדעת כולל חלקים רבים שאין בהם מדברי קבלת האר"י, ועל כן לא נרשמו.
לעומת זאת הדרשות שדרש ר' חיים ויטל בדמשק כוללות דברי קבלה.
גם דברים ששמע מרבו האר"י הזכיר ר' חיים בדרשות אלו.
ומכאן שצריכים אנו הערכה חדשה לגבי 'פסקים' שפסקנו בעבר. אמנם לא גילה ר' חיים ויטל את ספר עץ חיים, ולא הוציא מביתו את קונטרסי הטיוטות שבהם כתב את דרושי האר"י באריכות ובפרוטרוט. אך דרשות שבהן שזר גימטריאות ודברים קצרים של האר"י - אמר רח"ו ודרש בציבור.

גם ר' יוסף אבן טבול נהג כך. אף הוא הזהיר בפתח חיבוריו בקבלת האר"י כי אי אפשר להבינם וכו', אך בציבור, בהיותו במצרים, דרש לפני הציבור ובדרשות אלה כלל דברים רבים בקבלה.
דרשותיו אלו של ר"י טבול נכללו בספרו של ר' חיים חברייא, כמוזכר בספר קבלת האר"י, עמ' 192 - 193.

ודאי ידוע כי הרש"ד מונק תקתק במכונת כתיבה את קונטרס 'אמרי אמת'. אך האם לזאת ייקרא הדפסה? האם היא באה ברבים? האם היא נפוצה כספר דפוס? שכפול סטנסיל כזה דינו לענ"ד כהעתקה בכתב יד, שאין להשיגה בנקל ואין היא מצויה לרבים, ובמקום שיש כתבי יד קדומים לא נרשמו כתבי יד מאוחרים.

'המדפיסים' אינם רק פועלי הדפוס המסדרים את האותיות ומניעים את מכבש הדפוס מעלה ומטה. בשם זה ייקראו כל המביאים לבית הדפוס והאחראים על נוסח החיבור. לכן גם 'המסדר ה"ה הגאון המקובל רבי נפתלי הירץ הלוי מיפו' ייכלל בשם 'המדפיסים', בסודם תבוא נפשו ובקהלם ייחד כבודו.

דוקא הקטעים הבודדים המצוטטים שם מעץ הדעת טוב, שמחבר 'קבלת האר"י' טוען עליהם שהם מתורתו של האר"י, הם מופיעים בחלק הנדפס לאחרונה, אותו לא הזכיר המחבר כלל. כך שהתמיהה במקומה עומדת. [גם פתרון 'עץ הדעת טוב ירושלים תשמ"ב' עדיין לא שמענו].

הרש"ד מונק בודאי הדפיס את הקונטרס, החלוקה בין ספר הנדפס במכונת כתיבה במאתיים עותקים (לפחות שלא נועדו להערם במרתפו), לעותק מפואר שבא בדפוס, במהדורה ממוספרת בעלת כמות עותקים זהה אינו ברור כה"צ.

ואגב היה בנותן טעם להזכיר כי קונטרס ההשגות על פי' האר"י לספד"צ נעתק כאמור ע"י הצדיק ר' יוסף זונדל מסלאנט. דבר המלמד על גישה מסוימת כמובן.

לא כ"כ הבנתי את המליצה שבסוף דבריך, אבל הגרנ"ה הלוי היה גאון מופלא ומקובל אלוקי (הגרי"ח זוננפלד שהיה מבוגר ממנו בשנים מספר, כתב עליו במכתב (התפרסם לאחרונה) איני ראוי להיות מתלמידיו!) באופן שלא ראוי לפטור אותו בתואר 'המדפיסים', אפשר להתוכח עם החלטתו להשמיט את הקטעים הנזכרים, אבל בהחלט יש כאן עמדה ברורה שיוצאת מפי גברא רבא עצו"ר,  ולא סתם מעשה ידי מדפיסים בעלמא.  

מה הכמות של דרשות הרח"ו בכתבי ר"א פנצירי?  

תוקן על ידי מציץומליץ ב- 26/12/2008 1:22:02