|
|
| נשלח ב-17/3/2009 10:53 |
 |
| |
לרמ"ח ושס"ה, נא לדייק:
בחיבורים שכתב האר"י עצמו ובחיבורים שכתבו תלמידיו שישבו לפניו לא נזכרו אותיות בקשר למיתת המלכים. נזכרו דינים ונזכרו כלים, אבל אותיות לא נזכרו כלל וכלל.
ר' ישראל סרוק הזכיר אותיות בקשר לשבירת כלים, אבל אלו אותיות שבאצילות.
החסידות חידשה אותיות שבהם ברא הקב"ה את העולם, אותיות שמחיות את הבריאה, על פי הפסוק לעולם ה' דברך ניצב בשמים.
דבר זה לא נזכר בכתבי האר"י ותלמידיו, והוא חידוש של גדולי החסידות.
וודאי פירש בעל התניא את עשרה מאמרות שבהם ברא הקב"ה את הבריאה ובהם הוא מחייה את כל הנבראים, אבל מכל זה אין מאומה בכתבי האר"י ותלמידיו.
דבריך, רמ"ח ושס"ה, מאשרים בדיוק את הכתוב בסוף 'קבלת האר"י': גדולי החסידות, וביחוד בעל התניא, הוסיפו את עניין האותיות ועשרה מאמרות שבהם הקב"ה בורא ומחייה את כל הנבראים, ועל פי עניין זה פירשו את קבלת האר"י, אבל עניין זה הוא חידוש גדול ותוספת נכבדה על הקבלה המקורית שלימד האר"י עצמו – שבה עצמה אין מאומה על האותיות הללו.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2009 16:17 |
|
| |
I agree with what you are saying that the baal haanya /baal shem did add to the arizal the concept of letters .(even thou it can be traced to earlier sources ,but they were the ones to bring it out the sttrongest).But that does not mean that they dont consider the Netzoisis (sparks) as something diffrent .As I previously wrote the sparks are also part of the letters but they are more hidden or you can say more encrypted then the the letters that are in odom kadmon . The baal tanya writes that all of the creation from top to bottom has the letters of the creation in them ,so what the arizal calls sparks that have fallen is also part of that combination of letters ,it just that its of a more hidden then higher creations .But certainly the tanya would not say that in addition to the letters there is also the sparks that give life to all beings .
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2009 10:46 |
|
| |
בריא-
האם באמת חב"ד ורמח"ל אינם חולקים?!
זה נכון שהעיסוק והמושגים שונים אבל נראה שאחרי הכל התכלית והמבוקש בשני התורות האלה בא בסתירה-
שכן רמח"ל מזכיר בפרוש שהיעוד יהיה בגילוי היחוד שהינו רק מידה נאצלת מעצמותו ית' שלא קאים לאודעה משא"כ בחב"ד הרי יסוד מוסד הוא שביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו לפניו ממש בבחינת גילוי עצמותו דווקא.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2009 17:34 |
|
| |
דבריך העמוקים נוגעים בשורשי העניינים.
כלפי מה דברי אמורים?
ודאי אפשר למצוא נקודות מחלוקות בין רמח"ל ובין חב"ד. אפשר לקחת נושא ולראות כיצד
פירש אותו רמח"ל וכיצד פירשו אותו חב"ד. אלא שביסוד הדברים אין כאן מחלוקות קלאסיות אלא
הליכה בדרכים מקבילות.
מחלוקת קלאסית היא מחלוקת שבה שניים נוטלים מאמר מסוים ומפרשים אותו בדרכים הפוכות,
או הלכה מסויימת שנחלקים בה וזה מתיר וזה אוסר. אבל רמח"ל וחב"ד לא דנו בעניין מסויים
והביעו דעות סותרות. כל אחד מהם הניח הנחה שונה ביסוד הבנתה של האצילות ומשם ואילך
הלכו בדרכים שונות לחלוטין, מקבילות זו לזו.
המחלוקת היא גדולה ועמוקה: מה משמעותה של ההאצלה - הנהגה או התגלות - ומכאן ואילך
ההבדלים כל כך גדולים שקשה להביא אותם אל שולחן אחד.
כמובן בדרך הלימוד אפשר לקחת נקודה מסוימת ולראות כיצד הם חולקים בה, אבל 'מחלוקת'
זו אינה חשובה ואין בה כדי ללמד על יסודי השיטות.
עוד אומר. אני נזהר ללמוד כל מקובל בדרכו שלו ומבקש למצות את שיטתו במונחים שלו
ולא להוסיף עליהם. לדוגמה, אתה כותב לדעת רמח"ל על
'גילוי היחוד שהינו רק מידה נאצלת מעצמותו ית'. מלים אלו אינן נמצאות ברמח"ל,
והן נוצרו מתוך מחשבה חב"דית. כלומר אתה מפרש שיטת רמח"ל על פי שיטת חב"ד
וכך באמת אפשר להגיע למחלוקות.
אבל רמח"ל אומר מפורשות כי בעצמות אין לנו השגה ואיננו עוסקים כלל. אנו עוסקים רק
ברצונו ית'. היחוד והשכר והעונש, הקו והרשימו - כל אלה רצונו ית', ומכאן שהם הנהגות.
הרצון מנהיג, והאצילות היא מידות של רצון ומידות של הנהגה.
לכן אי אפשר לומר על פי רמח"ל מידות נאצלות מעצמותו ית' .
ומשום כל אלה נלע"ד כי רמח"ל וחב"ד הם שתי שיטות שונות לחלוטין ומקבילות זו לזו -
רצון, הנהגה, מידות מכאן, ומציאות, ישות, התגלות, חיות מכאן.
אשר לדבריך על העתיד לבוא. אומר את האמת, עדיין לא הגעתי לשם...
עוסק אני בהווה, בתהלוכות עולמנו ובהנהגה שהקב"ה מנהיג אותו, ואת העתיד הצפון לנו
עוד נראה ונחזה בעינינו בבוא הזמן.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 16:22 |
|
| |
אני מרגיש שאני "מחלל" את האשכול בשאלתי, ואעפ"כ אשאלנה:
האם נכון הדבר שהספר "כתבוני לדורות" מאת הר"י הלל הוא "פלגיאט" של בנין אריאל?
האם נכון שהמחבר הוכיחו להר"י הלל על פניו, ונענה שעקב זהותו הבלתי "שחורה" לא היה ברירה?
יענוני נא היודעים
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 16:32 |
|
| |
את רוב פרטי הענין תוכל למצוא כאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 16:54 |
|
| |
מענין שלאור הנכתב בעמודים 94-5 בחלק א, נראה כי אין מקור ברור לכך שהאריז"ל שינה את נוסח תפילתו מאשכנז לספרד. אדרבא עולה כי מדובר בנוסח מיוחד שיש לקרוא לו נוסח האריז"ל ולא ספרד. גם על זה אין דברים מפורשים בכתבי האר"י, אלא תגלית מאוחרת (מכתב שנדפס אצל יערי)... היתכן?
למשל, דבריו של רע"ח ריקי החיד"א, בשם האריז"ל, כי נוסח ספרדי כולל כל הרקיעים כו'. האם אין לזה מקור בכתבי האריז"ל?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2009 19:14 |
|
| |
האר"י לא "שינה" כי מעולם לא התפלל אשכנז.
יסוד תפילתו הוא ספרד והשינויים בין נוסחו הפרטי לנוסח ספרד יכולים להחשב שינוים פנים-נוסחיים. השווה לנוסח אודרהם למשל.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2009 19:01 |
|
| |
לשאלת רזייא.
אכן בכתבי ר' חיים ויטל נזכרים רק י"ב שערים ותו לא, ושם כתוב כי כל אחד יחזיק במנהג אבותיו.
כך כתוב בשער הכוונות:
ואמנם בעיקרי המנהגים עצמם שיש הפרשים רבים ושנויים רבים בענין נוסח התפלות בעצמם חוץ מענין הפזמוני' והפיוטים הנוספים בתוך התפלות אלא בנוסח הברכות והתפלו' עצמם יש שנויים רבים בין סדורי התפלות בין מנהג ספרד ובין מנהג קאטלוניא ובין מנהג אשכנז וכיוצא בזה הכה בענין הזה א"ל מורי ז"ל שיש ברקיע י"ב חלונות כנגד י"ב שבטים וכל שבט ושבט עולה תפלתו דרך שער א' מיוחד לו וה"ס י"ב שערים הנז' בסוף יחזקאל. והנה אין ספק כ"א תפלות כל השבטים היו שוות לא היו צורך לי"ב חלונות ושערים וכל שער יש לו דרך בפני עצמו אלא ודאי מוכרח הוא שכיון שתפלותיהם משונות לכן צריכים שערים מיוחדים לכל שבט ושבט כי כפי שרש ומקור נשמות השבט ההוא כך צריך להיות סדר תפלתו. ולכן ראוי לכל א' וא' להחזיק כמנהג סדר תפלתו כמנהג אבותיו לפי שאין אתנו יודע מי הוא משבט זה ומי הוא משבט זה. וכיון שאבותיו החזיקו במנהג ההוא אולי הוא מן השבט ההוא הראוי לו אותו המנהג ועתה בא לבטלו ואין תפלתו עולה למעלה אם לא בדרך הסדר ההוא. אבל צריך שתדע שאין זה אלא בענין תיבות משונות באמצע התפל' וכיוצא בו כגון להקדים הודו קודם ברוך שאמר או אח"כ וכיוצא אבל מה שהוא מיוסד עפ"י הדין המפורש בתלמוד זה הוא דבר השוה לכל נפש ואין חילוק ביניהם כלל בכל השבטים.
על כך הוסיף ר' יעקב צמח בספרו זר זהב (נמצא עדיין בכתב יד ולא נדפס) כי נוסח האר"י הוא הנוסח הברור והנכון:
מאחר שאין לנו ברור איזה מספרד ואיזה מקאטלוניה וכדומה יכול כל האדם לאחוז בסדר שכתב הרב זלה"ה שהוא היותר ברור ונכון ומסודר ואמתית כנודע. והוא זלה"ה אע"פ שהיה אשכנזי היה אומר הודו לה' קראו בשמו וגו' קודם ברוך שאמר כמנהג הספרדים ולא אח"כ כמנהג אשכנזים...
על כך הוסיף ר' דב בער ממעזריטש בספרו מגיד דבריו ליעקב כי יש שער י"ג שבו יכול להיכנס כל מי שאינו יודע שבטו.
והנה השער הי"ג הוא למי שאינו זוכר את שבטו ואינו יודע באיזה שער יבוא לחצר המלך לזה מכוון השער הי"ג... בזמן הזה שאינם ידועים השבטים והנוסח המוכן לכל שבט יאחז דרכו של האר"י ז"ל השוה לכל נפש.
כך הגענו מי"ב שערים מיוחדים, כל אחד על פי שורש נשמתו, אל השער הי"ג, שהוא השער הכולל לכול.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2009 19:32 |
|
| |
לכבוד ר' ברי,
טרם עברתי בפרוטרוט את כל הספר האדיר, אך לפום ריהטא וכך הוא לפי המפתחות לא ראיתי מוזכר שם את ר' שבתי מרשקוב. ר' שבתי ערך סידור האר"י הידוע, וגם אחד ממהדורות פרי ע"ח נדפסו על פי כתביו. היה מעתיק גדול של כתבי האריז"ל. האם לא כתבת מאומה עליו? האם לא נותר מאומה מכתבי ידו? לא נחשב לכתוב עליו?
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2009 20:38 |
|
| |
אתנחתא
1)
יש העתקות של פע"ח ,ספר הכוונות,ועוד שהעתיק בכתי"ק .החיבורים נחו בשלום ב Hebrew teachers college עד לא מזמן (נמכרו ב"ה)
החיבורים בכתי"ק קיימים במיקרופילים בגבעת רם
2)זה נכון שהוא בעל הסידור המפורסם "סידור ר' שבתי" קוריץ תקנ"ד אבל קדם לו סידור האר"י זולקווא תקמ"א
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2009 21:02 |
|
| |
כדאי הוא ר' שבתי מרשקוב לכתוב עליו, אלא שמראש הגבלתי את הספר - לקיים האומר
לים עד פה תבוא - ולא כללתי בו סידורי האר"י כלל. כך כתבתי בעמ' 71.
אילו רציתי לתאר ולרשום את סידורי האר"י לפלגותיהם כבר הייתי צריך להוסיף כרך שלם!
גם פירושים על ספר הזוהר לא כללתי, מאותה סיבה.
וכאשר יזכו כל החיבורים הללו לרישום אילנותיהם, ענפיהם ופירותיהם
ייזכר גם ייזכר ר' שבתי מרשקוב ועימו ר' אשר וכל מסדרי הסידורים שנסמכים
על סידורו של ר' מאיר פופרש, ועוד סידורים רבים רבים אחרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2009 21:27 |
|
| |
כן הבנתי שעל הסידור לא כתבת, אך מדוע לא על שאר העתקות כפי שציין רזוס?
רזוס בוודאי שקדום לו סידור תקמ"א אך סידור ר' שבתי שונה מאד וזה סידור הראשון שיש שם הוספות רבות. באמת לגבי הדפסה נדפס מוקדם יותר סידור ר' אשר מרגליות שיש שם הוספות רבות, אך סידור זה נסמך על סידור ר' שבתי בכת"י כמבסור בהקדמה.
(אגב, יש באחד מן האוצרות סידור ר' שבתי דפוס ראשון? (ולא דפוס השני המצוי בצילום))
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2009 21:37 |
|
| |
אכן, הצדק עמך. צריך הייתי לכלול העתקותיו של ר' שבתי מרשקוב,
ובוודאי עוד העתקות חשובות נוספות שאף הן לא נכללו מפאת קוצר המצע.
עוד עבודה רבה לפנינו, וכבר ראו חז"ל את הספרייה הלאומית ואת אוצרות כתבי היד
ואת הספרים שבדפוס ופסקו: לא עליך המלאכה לגמור...
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2009 21:57 |
|
| |
אז כבר יש לנו הספר הבא על סידורי האריז"ל.... (אני מציע לך פרוייקטים...)
|
|
|
|
|
