הופיעה היצירה המונומנטלית- "קבלת האר"י"'

הרב הברי. אני ממש לא מבין את תגובתך לדבריי.
מראש כזאת כתבת: "וכשכתב הראב"ד 'כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים' - לברירות השכל או לגילוי אליהו או לרוח הקודש נתכוון?" עכ"ל.
לכך - ורק לכך - הבאתי את דברי הרח"ו שלמד מהתבטאותו זו של הראב"ד שזכה לגילוי אליהו ולרוה"ק.

ז"ל מהרצ"ח בתורת הנביאים פ"א:

ועיין מ"ש הראב"ד פ"ח מהלכות לולב בהשגות להל"ה בסוגיא דנקטם ראשו, כתב וכבר הופיע רוה"ק בבית מדרשינו והעלינו דהוא פסול. וכן הרבה פעמים בהשגותיו לח"ג מן ס' הי"ד כ' וכבר נגלה לי מסוד ה' ליראיו ע' פ"ז מהלכות מטמאי משכב ומושב ה"ח[1] ובהקדמתו הקצר לפירושו למס' עדיות[2] ובספרו תמים דעים[3] ובאמת מצינו לשון זה ג"כ בש"ס (סוטה ד' ע"ב) בפלוגתת התנאים בשיעור שהיה לעניז טומאת אשת איש, דהקשו הרי בן עזאי לא נסיב[4], ומשני הש"ס סוד ה' ליריאיו.

על מחלוקת הגר"א ובעה"ת אם דברי האר"י כולם מפי אליהו, ראו אגרת בעה"ת כאן והערת רדצ"ה מס' 10.

ועל מה שהביא מעט_צרי בשם רח"ו יש להעיר, כי רח"ו כתב הדברים מסברא ולא מידיעה. כך מדוקדק מלשונו.


כעת ראיתי על מה יצא קצפו של פרופ' אידל. הוא טען שקבלת האר"י לא נפוצה כ"כ, ואילו בסעיף קיב בספר ושם הערות 11 ו-16 נפרכו כל ראיותיו אחת לאחת.

תוקן על ידי לוצאטי ב- 04/04/2009 23:56:05

הרב ברי,
ביום ו' האחרון קיבלתי בדואר, בדמעות ובברכת שהחינו בשם ומלכות, את שלושת כרכי הספר הנפלא 'תורת האר"י'. תודה מעומק לב לרב המחבר על שזיכנו ביצירתו זו. מי יתן ונזכה לעוד יצירות רבות ממנו ויפתחו לפנינו ולו במעט שערי תורת האר"י.

האם נכונה השמועה שיש בכוונתו לכתוב ספר על הראי"ה?. אציין שקראתי בעבר בעיון את המאמר 'הסטוריה צורך גבוה' והערות השוליים שבסופו ואת המאמר בצוהר א' בנוגע לשמונה קבצים. כמו כן, לא התאפקתי וכבר עלעלתי (עוד לא בעיון) בסוף כרך ג' של תורת האר'י בנושא הראי'ה.

א. האם אכן לדעתו יש מקום לספר שלם בנושא זה (הלוואי).

ב. אם כן, האם בדעתו להסתפק בקבצים שכבר יצאו לאור (או אלו שניתן להשיגם יחסית בקלות כמו הקובץ המכונה 'קובץ ירושלים הגדול') או שהצליח לשזוף קבצים רלוונטים נוספים?

ג. האם לדעתו הרב הנזיר היה מודע למשמעות של דברי הראי'ה כפי שמתפרשים כעת בתורת האר"י (והרי אין ספק שהכיר היטב את תורת האר'י וכידוע איזה ספר לקח עמו בהולכו לפגישה הראשונה עם הרב בשוויץ).

בראיון שנתן המחבר לעיתון מקור ראשון, השיב לשאלת המראיין, כי ספרו הבא יעסוק בתפיסת הקבלה של הרב קוק.  

להרב יובלאולי,

א. יש מקום לספר שלם על קבלת הראי"ה, ושלדו כבר קיים.
במלה שלד אני מתכוון לשיטה מסודרת של מהלך ההאצלה על פי פירושו המיוחד של הרב קוק.
השלד קיים, והוא בנוי מפסקאות שלמות של הראי"ה. אני מדגיש פסקאות שלמות, ולא משפטים בודדים ושברי משפטים. כי רק פסקאות שלמות, שבהן פירש הראי"ה מהלך של ספירות אחדות בעולם האצילות, יכולות ללמד על שיטתו ועל הפירוש המיוחד של הרב קוק לדברי המקובלים שקדמוהו.
את השלד צריך להלביש עור ובשר וגידים כדי להסביר כיצד פירש הראי"ה את דברי קודמיו,
במה נבדל מהם וכיצד חלק עליהם בהולכו בדרכו החדשה.
המלאכה רבה ונקווה בע"ה להשלימה.

ב. כיוון שהראי"ה כתב כל כך הרבה וכיוון שפסקאות רבות מאוד נתפרסמו והונחו לפני כול נראה
לי שאין כל צורך לצפות לכתבים נוספים. שיטתו מונחת לפנינו, ובפסקאות רבות חוזר הראי"ה על עקרונותיו. משום כך אין לנו להרחיק עדותנו ולומר מי יתן, אלא להעמיק בכל שנמצא ומונח לפנינו.
ועל כך אמרו חכמים: הפוך במה שנתפרסם והפוך במה שמונח לפניך דכולא בה.

ג. אינני יודע מה הבין הנזיר. אני משתדל להבין את שיטת הראי"ה מתוך דברי הראי"ה לבדם,
ולשם כך אינני נזקק לדברי תלמידיו ושומעי דברו. הרי דברי הרב קוק נמצאים לפנינו, בהירים וזכים, צלולים ונאים, מגלים הכול - ולמה נזדקק לתוספת כלשהי?

במלים

בריושמא,
האם תוכל בבקשה לומר לי מהו "תיקון סופרים של הפה הקדוש האר"י זלה"ה" ?
היום, למשך רגע קצר, היה חיבורך לנגד עיני, וחיפשתי במפתח החיבורים אך לא מצאתי.
תודה רבה מראש.

להרב ציטרון,
צר לי, אבל אינני מכיר את החיבור ואיני יודע מקורו.
התוכל לכתוב אימתי יצא? ומה תוכנו?

ראשית, ענוותו דמר תרבני, אבל אינני רב, על כן די בשם הניק שלי.

שנית, הספר לא היה לפני. ר' אברהם חזקוני, בעל "שתי ידות" ו"זאת חקת התורה", מזכיר את החיבור בתשובה שלו [בכת"י] העוסקת בהלכות ספר תורה. אני מצטט לך כאן את פיסקת הפתיחה הפורשת את השאלה, ואת פיסקת הסיום המצטטת מתוך חיבורו של האר"י:

נראה שהכוונה לתיקון סופרים של ר' משה זכות. תיקון זה נמצא בכתבי יד אחדים, ובראשו כותרת זו: 'כתב ששלחו חכמי ק"ק קראקא למורי הרמ"ז נר"ו על ענין כתיבת ספר תורה ותשובתו אליה'.
התיקון הזה נדפס בסוף ספר קרית ספר להמאירי, חלק ב (אזמיר, תרמ"א).
כמובן צריך להשוות את דברי ר' אברהם חזקוני לדברי ר' משה זכות הנ"ל, אלא שאין הם נמצאים לפני, ועל כן לעת עתה דבריי הם שמא ולא ברי.

יד בן צבי הוא מוסד הקרוי על שם מין ואפיקורוס, בושה וכלימה להשתמש דרכם