ואני הק' לא מתחיל להבין מה הקשר בין המוסד המו"ל לבין "קהל היעד העיקרי של המוסד... מחללי שבת וגלויי ראש". האם "קהל היעד" הזה של מחללי שבת וגלויי ראש "באים בשערי החכמה" רק בספרים הנדפסים ע"י יד בן צבי? האם הם מנועים מלקרוא בספרים הנדפסים בקדושה ובטהרה ע"י 'אהבת שלום'? מדוע אין המוסדות הקדושים נמנעים מלהדפיס את ספרי החכמה האלקית ולהפיצם ברבים, במקום להדפיסם בעותקים בודדים ולמוכרם רק לאותם יחידי סגולה שמקיימים את "כל ההגבלות והסייגים הנדרשים מן הבא בשערי החכמה"?
נשלח ב-21/4/2009 02:00
ללבנוני, דבריך נכוחים וצודקים, ופטרתני מלומר מה נשתנה.
ורק אוסיף, כיהודה ועוד לקרא, כי מכון בן צבי מוציא לאור ספרות תורנית ראויה וכשרה
למהדרין מן המהדרין: פירוש המשנה לרמב"ם על מסכת שבת, ספר הגירושין מאת ר' שמואל בן חפני, שער השמים ובית אלקים מאת ר' אברהם הכהן הירירה, ועוד ועוד.
עתה מתכוננים להדפיס תרגום חדש לשמונה פרקים של הרמב"ם, וצוות שלם עמל
לזהות חיבורי הלכה שכתבו הגאונים - חיבורים שנשארו בגניזה ועד עתה לא זוהו ולא נודעו כלל.
פירותיו של מפעל זה יזכו את העולם בחיבורי הלכה שכתבו גאונים והיו לפני הרמב"ם, ומהם
נוכל להבין תורתם של גאונים ושל ראשונים.
לאחרונה נתגלה ספר מצוות שלם של רב סעדיה גאון, לא הפיוט שהוציא ר' ירוחם פערלא,
אלא ספר שלם ומפורט שבו חידושים עצומים בהגדרתן של תרי"ג על פי דרכו של רב סעדיה גאון.
בטוחני ששומרי שבת כהלכתה ישמחו על ספר זה כמוצא שלל רב וילמדו בו ויקחו ממנו מלא חופניים של תורה ושל הלכה.
נשלח ב-21/4/2009 02:11
בריושמא, תודה על הערתך-תיקונך.
האם מדובר בספר המצוות האבוד של רב סעדיה ? האם עובדים עליו כעת ? [אני משער שהוא כתוב בערבית...].
נשלח ב-21/4/2009 08:55
אכן ספר המצוות של רב סעדיה כתוב בערבית-יהודית.
תלמידי חכמים מכינים אותו - עם הערות והשוואות וכו' - לדפוס.
ובע"ה אור חדש-ישן על מניין התרי"ג יאיר ויכין.
בין השיטין והשיטות - הבלוג של ר' יוסף אביב"י. בינתיים יש בו רק המאמר 'היסטוריה צורך גבוה' על שמונת חלקיו.
תוקן על ידי לוצאטי ב- 09/06/2009 11:22:00
נשלח ב-9/6/2009 13:09
אין נסתר מנגד עיניו של החכם לוצאטי
שבקי בשבילי הרשת כשבילי נהרדעא,
וטוב עין הוא יבורך.
נשלח ב-14/6/2009 20:53
היכן ניתן להשיג את הספר בדוכני שבוע הספר בירושלים? (או בטלפון למשלוח)
נשלח ב-14/6/2009 21:12
יד בן צבי.
נשלח ב-24/6/2009 20:19
a small question to the author:
You mention in the book and in some of your articles reb ahran from ostrisheler as if he is the only one that really expalins the whole hishtalshulus from beginign to end based on chasidud .Why dont you mention the mittele rebbe from chabad that also does the same thing in his sefer shar hayichud ,in my opinion in a much clearer and shorter version ?
נשלח ב-24/6/2009 23:26
רמ"ח ושס"ה, הארת את עיני.
אני מודה שלא למדתי את ספר שער היחוד של האדמו"ר האמצעי. ובע"ה בל"נ אקחנו
לידי כדי ללמוד את סדרו הבהיר והברור כדבריך הנאים.
תודה לך.
נשלח ב-28/6/2009 00:09
בח"א עמ' 197: תקונים ויחודים מסויימים שהביא רח"ו משם ר"מ יונה אינם בכנפי יונה. האם כתב ר"מ יונה קונ' נוספים... ולא כללם בכנפי יונה?
האם כנפי יונה נכתב בשעה שישב ר"מ יונה לפני האריז"ל?
ר' שלומיאל כותב באגרתו כי כשנלב"ע האריז"ל נטל רח"ו את כל כתיבות התלמידים ולא הניח בידם שום דבר....
סביר שזו פתרון השאלה. גם אם נאמר שר' שלומיאל הפריז, וגנזו והחביאו החברים קונטרסיהם וכו'. סביר שבכל זאת נשאר בידי רח"ו משהו שלא הצליחו לשחזרו...
אלא א"כ יש ראיות אחרות, כלומר יש בכתבי ר"י טובול ור"מ יונה 'הרבה' דברים שאינם בכתבי רח"ו 'מן החברים'...
נשלח ב-28/6/2009 00:31
ר' משה יונה סיים לכתוב את ספרו כנפי יונה בשנת שמ"ב, בהיותו בקושטא.
כך כתב ר"מ יונה בטופס המקורי שבעצם כתיבת ידו (ספר קבלת האר"י, עמ' 195).
כלומר ספר כנפי יונה נכתב עשר שנים לאחר שנפטר האר"י, ולא
בצפת אלא בקושטא.
דברי ר' שלומיל (ולא שלומיאל !!) דברי אגדה הם.
רוב ספר כנפי יונה לא נכלל בכתבי ר' חיים ויטל בקטעי 'מן החברים'.
כתבי ר' יוסף אבן טבול רבים הם, ואילו הוציאו אותם לאור היו כוללים שני כרכים שלמים,
ומכל אלה לא נכלל מאומה בשמונה שערים של ר' חיים ויטל.
בעריכות המאוחרות של כתבי ר' חיים ויטל, כגון עריכתו של ר' מאיר פופרש, נכלל מעט מן המעט מכתבי ר' יוסף אבן טבול.
ברור אפוא שלא נטל רח"ו את כל כתיבות התלמידים, וברור אפוא שחיבורים רבים
שכתבו שאר התלמידים נשארו בידיהם, ואף נעתקו ונמצאים לפנינו.
נשלח ב-29/6/2009 11:10
יישר כח, בריושמא
ברשותכם ובטובכם ולאור מה שכתבתם
כפי הנראה אחר פטירת האריז"ל לא למד הרח"ו כלל עם חברים, ומהיכן א"כ היה לו די הרבה דברים ששמעו החברים?
על ר"י ן' טבול דומה שהתשובה פשוטה, הוא לימד ודרש בפני תלמידים הן בצפת והן במצרים, דבריו נכתבו על ידי תלמידיו וזכו לכמה העתקות... (רי"ט היה מ'כת ראשונה', חלק ולהשיג על משנתו ועל קונטרסים של רח"ו שהיו בידו. וסביר א"כ שלא מסר את כתביו להרח"ו).
ר"מ יונה כפי העולה מדבריכם לא זכה ללמד פא"פ, אלא לכתוב, בקושטא. וכראה אינו מזכיר כלל דברים מהרח"ו. ומהיכן א"כ הגיעו דבריו להרח"ו? והכיצד יש בדברי הרח"ו דברים בשם ר"מ יונה שאינם נמצאים בכנפי יונה?
לאור הערותכם המעניינת ש:
א. כנפי יונה וחיבור האריז"ל מכתב ידו על מדרש הנעלם נעתק על ידי ר"מ יונה בקושטא בהפרש של שבוע ימים בלבד,
ב. כנפי יונה נכתב במקשה אחת וללא חלוקת נושאים.
דומני שכנפי יונה אינו חבור מקורי ששמע וקיבל ר"מ יונה, אלא העתקה של קונטרסים מסויימים שהגיעו ליידו לקושטא, ונאלץ לכותבם במהירות. ובין לבין תוך כדי כתיבה הוסיף מעט דברי ששמע 'פה אל פה'. את מה שכן כתב, בצפת, נטל ממנו הרח"ו בשעתו...
כבר פרו' בנייהו בספר הזכרון מציין שהספר נכתב במרוצה, ומתארו כמרובה בקיצורים וראשי תיבות ודלוגים. אלא שסבר כי ההעתקה בקושטה אינה הראשונה, אלא העתקה ממה ששמע וכתב לפני האריז"ל. מענין היה האם גם כת"י של מדרש הנעלם ניכר שנכתב במרוצה וראשי תיבות?
כל זה כמובן תיזה חפוזה, ולא בדוקה כראוי....
נשלח ב-29/6/2009 22:56
א. ר' חיים ויטל למד עם החברים אחרי פטירת האר"י. והראיה משטר ההתקשרות
של הרח"ו והחברים, שנחתם בכ"ה באב של"ה, שלוש שנים לאחר שנפטר האר"י.
ב. ר' משה יונה ישב לפני האר"י, והיה אחד מבני הכת השנייה. כך רשם ר' חיים ויטל
בקונטרסו, כפי שצוטט בספר קבלת האר"י, עמ' 33.
כאן כתבתי שר"מ יונה כתב ספרו כנפי יונה בקושטא בשנת שמ"ב, אך לא כתבתי מאומה
על ישיבתו של ר"מ יונה בצפת לפני האר"י. אחרי ככלות הכול, הפורום ואשכולותיו אינם
תחליף לספר הנדפס, והשאלות החכמות והתשובות הנגררות אחריהן בפורום זה
מודיעות רק מעט מן המעט מן הידוע לנו ומן הכתוב לפנינו. על כן אין לדייק מכל הכתוב
הנה ולהסיק כי מכלל לאו - שלא נזכר כאן כי ר"מ יונה ישב לפני האר"י, אתה שומע לאו גמור -
כי לא ישב ר"מ יונה מעולם לפני האר"י.
דברים נוספים על ר"מ יונה ושאר תלמידי האר"י ידועים לנו, וגם נכתבו בספר קבלת האר"י,
ולא נתכוון פורום זה להביאם הנה במלואם...
ג. ספר כנפי יונה לא נכתב במרוצה, ואין בו ראשי תיבות ואין בו דילוגים. קביעה זו תמוהה היא,
בלשון המעטה. אדרבא ואדרבא, ספר כנפי יונה הוא הספר היפה והברור ביותר מכל החיבורים
שכתבו תלמידי האר"י שישבו לפניו. הוא מסודר, בהיר, וכולל את כל הנושאים שדיבר בהם
האר"י. ולא לחינם קיצרו ר' חיים ויטל ונטל ממנו לתוך שמונת השערים שלו. ולא לחינם
נטלו מקובלים את קיצורו של ר' חיים ויטל לכנפי יונה של ר' משה יונה וקראוהו 'שער הכללים'
והעמידוהו בראש ספר עץ חיים כשער מבוא שכולל כל הספר.
ד. הפירוש למדרש הנעלם של רות כתבו האר"י עצמו, והעתיקו ר' משה יונה ככתבו וכלשונו.
מעשה מעתיק לפנינו, וסמי שאלת ראשי תיבות ודילוגים מכאן. הפירוש נמצא גם בהעתקות
נוספות, ואנו יכולים להשוות בין כל ההעתקות.
אני ממשיך לקרוא (בעוונותי, באיטיות רבה מדי...) את יצירתו הנפלאה.
בעמ' 434 במהלך דיון על התפשטות הקבלה באשכנז (במקביל לאיטליה), מתואר
ש: א. רק שני כתבי יד של 'לימודי האצילות של ר' ישראל סרוק כתובים בכתיבה
איטלקית. ב. כל כתבי היד של פרוש ספרא דצניעותא של ר' ישראל סרוק (27 במספר)
כתובים בכתיבה אשכנזית. מכאן מוסק על המרכזיות של מקובלי אשכנז בתקופה זו (בהשוואה לפעילות של
מקובלי איטליה שמרכזיותם ברורה לכל(
שמתי לב שבהרבה כתבי יד איטלקים מהתקופה ישנם חתימות של צנזורים (כולל
אחד שחתם על כתב יד 1 ששמו
domenico irosolimitano שמקורו כנראה מירושלים !). היתכן שהסיבה שכבודו לא מצא כתבי יד של
הספרים הנ'ל בכתיבה איטלקית היא פסילה (והשמדה) של כתבי היד של שני החיבורים הנ'ל
על ידי הצנזורים ולא מסיבה אחרת. הרי, מוזר הדבר שלא נמצא אפילו כתב יד אחד של פרוש ספרא דצניעותא
(שלמדתי מספרו שנכתב באיטליה!) בכתיבה איטלקית ונראה שעלינו לחפש סיבה חיצונית לכך.
