| נשלח ב-4/12/2008 02:00 |
 |
| |
האם יש ספר לכל ה"שמות" שבתנ"ך להורות אם הם קדש או חול ?
כוונתי ל"כל השמות" גם אלה שלא נזכרו במס' סופרים
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2008 11:09 |
|
| |
מנחת שי מפרט ברוב המקומות. מלבדו יש ספרים רבים אלא שכולם סובבים רק על השמות שבחמשה חומשי תורה בלבד בינהם: ביאור שמות קודש וחול המיוחס לרמב"ם (מהדורה חדשה עם ביאור של הרב רצאבי), תיקון סופרים לרש"ד, מלאכת הקודש לר"א פלקפליש, מאיר נתיב, ועוד ספרים בעניני סת"ם הכוללים חומר ע"ז (מקדש מעט משנת אברהם ועוד) ולאחרונה י"ל ספר הנקרא נקדש את שמך. אכן כל אלה עוסקים תורה בלבד וכאמור.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2008 12:31 |
|
| |
יש לך דוגמאות מסופקות?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2008 13:07 |
|
| |
"מזמור לאסף אלקים נצב בעדת קל בקרב אלקים ישפט" ?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2008 14:18 |
|
| |
בספר מסורת התורה והנביאים של ר"פ פינפר מווילנא בעמ' 117 ואילך יש רשימה על שמות מנ"ך , עוד מקורות על שמות מנ"ך יש בספר אמרי שפר וורשא תרל"ג, ובס' לשכת הסופר.
עדת אל הוא ודאי חול, שהרי קאי על דיינים כדמתגמינן.
ואגב אעורר לדבר מענין שראיתי בס' באר מיים חיים (לר"ח אחי מהר"ל בעל ס' החיים) שכתב ע"ד הפסוק והגישו אדוניו אל האלהים, דקאי אדיינים, כתב הר"ח לבאר כינוי זה וז"ל:
ונקראו כן לפי שהן שלוחי דרחמנא, כי אלקי המשפט הוא. ואפשר שעיקר משמעו הוא לשון דיין אלא שאנו מכנים השם יתברך אלקים על שם יושר משפטיו.
לפי מיעוט ידיעותי היה זה חידוש נפלא ואפילו מוזר...
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2008 14:35 |
|
| |
מה כל כך חידוש ומוזר, זה סך הכל המשך (ווריאציה) לדברי רש"י בבראשית ד' ה' אלקים, ה' הוא שמו, אלקים שהוא שופט ושליט, הרי שעיקר משמעות שם אלקים מלשון שופט ושליט.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2008 14:41 |
|
| |
אתנחתא. יש עוד כאלו שההאנשה הינה חידוש אצלם.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2008 15:45 |
|
| |
אתנחתא אתה צודק, (האם יש מובן איך מילה אלקים קשורה ורומזת למשפט ושופט?) חשבתי שיש משמעות אצל מי המקור ואצל מי הכינוי, אבל יתכן שאין מקור וכינוי, אלא התואר שווה לשניהם על שום המשפט.
|
|
|
|
| נשלח ב-4/12/2008 16:20 |
|
| |
| מציץומליץ כתב: |  | | עדת אל הוא ודאי חול, שהרי קאי על דיינים כדמתגמינן. |
|
אצלי (נ"ך המאור) בתרגום על "נצב בעדת קל וגו' ":
שכנתי'ה שריא בכנישת צדיקין דתקיפין באורייתא במצע דינין דקשוט ידן.
א"כ תרגום דיינים אין כאן
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2008 00:20 |
|
| |
צבע אדום. אתה צודק אבל גם לפי העתקתך הרי שהוא חול.
במס' סופרים פ"ד ה"ט אמרו אלהים נתב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט. הראשון וכו' והשני וכו'. ובפשטות קאי אב' אלקים. אבל בפי' נחלת אריאל (הסבא של ר' ליבלי קובנר) מפרש דקאי על עדת אל עי"ש. ולדבריו, תשובתך במסכת סופרים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2008 08:37 |
|
| |
לפני כשבוע ראיתי ספר חדש שהוציא אברך ממיר בשם פרקש אודות כל השמות המסופקים שבתורה (וכדרך מחברי דורנו הרבה בספקות משל עצמו וסיים כל פרק ב"הכרעת מרן הגריש"א").
|
|
|
|
| נשלח ב-5/12/2008 16:24 |
|
| |
עם הארצות של עם הארץ, לומר שבאם משמעות של א-ל-הים היא שופט, הרי זה קשור להגשמה. זה כמו לומר שגם שד-י שמשמעותה די, שייך להגשמה ולכן זה מוזר, וכן שאר השמות כמו צבקות.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2008 18:33 |
|
| |
מוצ"ש ויצא.
היכן מבוארים היטב השמות שבסוף הפרשה אלו' אבי אלו' נחור ואל'ו' אביכם לבד מפירוש רש"י.
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2008 18:55 |
|
| |
בין, עי' במנחת שי על המקום ותרווה נחת (אני מקווה).
|
|
|
|
| נשלח ב-6/12/2008 22:27 |
|
| |
תודה. אך במה שצידד המנחת שי בדברי המפרש שאלו' אביהם הכוונה לתרח שמתחילה היה עובד ע"ז ולבסוף שב למוטב, ובכך יוצדק מה שבילקוט כתב שמשמש בל' קודש ובל' חול. ונראה שרצה לכלכל בלשון א-לוהי - רבים. לא הבנתי מה יעשה ללשון זו הכתובה בפסוק זה אצל אברהם ואצל נחור. גם עיקר הדברים שבשל שמתחילה היה תרח עובד ע"ז ולבסוף שב, יצדיק לומר על האלילים שהם נחשבים עדיין אלוהיו של תרח צ"ע שהרי כפר בה לבסוף.
תוקן על ידי bin ב- 06/12/2008 23:17:23
|
|
|
|
| נשלח ב-7/12/2008 03:59 |
|
| |
לתורה לבד. יש מהקסת הסופר הנדפס בספר משנת הסופר של הרב יעקב מאיר שטרן שליט"א מב"ב.
|
|
|
|
|
