המופע הקרוב של פרחי מיאמי בחנוכה (בניורקה)

יושר, הדברים שלך עצבניים כמו שצריך, העלית לי חיוך...
אוי, איך שאני מתגעגעת למיאמי אקספריאנס... ובזה הכתבה צדקה לחלוטין, אין מה להשוות בין פעם להיום. נראה מה הם יגידו על הדיסק החדש,  ובכלל כל המודעה הזאת יותר מוזרה ממוזרה, לא מתאים לירחמיאל כזאת רחפנות (אבל אם זה בגלל שהוא עסוק בדיסק החדש, אז אפשר עוד להעביר...)
בא לכם לדון על ההבדלים הרבים בין פעם להיום?
(ריבי, זה בזכות שהם זכרו לכתוב שזה ביום האחרון של חנוכה.)

דבר ראשון ברצוני להתנצל בפני חברי הפורום המכובדים  שלום לכולכם!
פשוט כתבתי כבר מספר פעמים,ועדיין לא הצגתי את עצמי כמקובל וכנדרש .
(בפעם הראשונה הבאתי לכם את התמונה הראשונה ממופע אוהל,זוכרת יושר?)
אז זהו. אני כאן,ישראלי בניו-יורק שגדל על מקהלות הילדים הנפלאות האלה,
ומבטיח (בלי נדר  ) לא לבגוד בהם לעולם! (לא כמו הכתב החוצפנון הזה ),
בקיצור, אם תרצו, השגריר שלכם בברוקלין. (יומרני, מר מנהלת?).
לאחר שתעכלו אותי מעט, אמשיך לתגובתי בענין אשכול זה.

_________________

ברוך הבא לצל פורומינו...
(אתה לא מתגעגע לארץ הקודש?)
(הערה אחרונה: עם כל הכבוד אסור חס וחלילה להגיע למצב שפרחי מיאמי זה החיים שלי, החיים חשובים מידי בשביל להקדיש אותם לזה בלבד...)

שלאגר...
תקליקו בדף הקודם על הלינק שנתתי שם לכתבה "המהוללה" שלהם... הפתעה תחכה לכם שם...

(ת'אמת, תיארתי לעצמי שיקרה משו כזה. לכן, שלא כהרגלי, העתקתי גם את המאמר הנפלא עצמו...)

פחדנים.

הם לא רק פחדנים, נדמה לי שמבחינה חוקית אסור להם להוריד כתבות.

מה זאת אומרת? למה?
(סתם זה מענין אותי, בלי קשר לענין.)

יושר,אמנם הכתבה היא בדיחה עצובה אחת גדולה(עובדה לכך זה הסוף שלה...)
אבל לפחות אנחנו נהננו מהתגובה שלך!היא ביטאה את המחאה של כולם בצורה ברורה ומדויקת! והעלתה חיוך ואפילו צחוק על פני כולנו!
מזל שיש אותך!!!(לא רק בגלל זה!)
בכל אופן באמת מוזרה המודעה,אבל כמו שתהילה אמרה:אם זה בגלל הדיסק החדש...אנחנו סולחים בלב שלם!!! (...נכון?)(:
 

ריבי, אני לא בטוחה בזה. אבל פעם קראתי משהו על זה.
יש איזה ענין שאסור לשכתב כתבות עיתונאיות. אולי זה לא נקרא כתבה עיתונאית, ואולי הסרה של כתבה לא נקראת שכתוב. אבל בכל מקרה, זה לא לגמרי חלק. בואו רק ניזהר במילותינו לפני שנקבל תביעת דיבה מ'שלאגר'




מיאמית, תודה על המחמאות.

היו לי ביטויים יותר חריפים על קצה המקלדת, אבל כדור הרגעה אחד ושתי כוסות מים קרים חסכו לכם אותם.

מחמאות לא ניתנות סתם.
צריך להסיק מהן מסקנות לגבי העתיד...


אגב, מיאמית- מי סולח בלב שלם???
עברו כבר שבועיים מר"ח כסלו ועדין לא רואים את קצהו של הדיסק באופק.
אבל יש לי סבלנות.

ריבי, היא התכונה שסולחים על המודעה המוזרה, לא על האלבום שמתעכב, נכון, מיאמית?
למרות שבאופן אישי אני לא ממהרת לשום מקום, לא 'כפת לי מתי הוא יגיע רק שבסוף יגיע.
(יושר, את צריכה לכתוב מערכונים, יש לך את זה...)

הוי, תהילה...
הבנתי בדיוק למה היא התכונה...

רוצה ת'פרשנות שלי...? :)
אם אכן הדיסק היה יוצא- היה על מה לסלוח....
אבל- אם אין דיסק, וגם המודעה על הפנים, על מה מגיעה הסליחה???

ולא נראה לי שמישו כאן ממהר. אם חיכנו מעל שנה וחצי, חודש יותר או פחות לא כ"כ משנים. אבל ציפינו----
והתאכזבנו.
(מסקנה: פעם הבאה לא לתת תאריך- וגמרנו!)

זהו פילוסופיות להפעם.

לתהילה.
בעניין מה שהערת על דברי למעלה ש-"אסור להגיע למצב בו פרחי-מיאמי זה החיים שלי וכ"ו".
קודם כל, נכון מאד. מסכים עם כל מילה,יש דברים חשובים יותר בחיים להם צריך להקדיש את
עיקר תשומת הלב. ובאמת הלשון בה השתמשתי היתה בהומור וכחלק מהאוירה הכללית של הנאמנות
הנחרצת מול אותה כתבה פוגענית בשלאגר....
אבל...
אני חייב לומר,ויתכן שיהיו כאלה שיאמרו שנסחפתי..אבל כך אני רואה את הדברים.
אכן אני מודה, מודה ולא בוש...פרחי מיאמי (ובכלל מקהלות הילדים) בשבילי זה יותר
מסתם תחביב,יותר מסתם מוזיקה...כל העניין הזה מסמל בשבילי "טוב" מסוים בו אני מאמין,
איזושהי שמחה ואהבה כמו שאני הייתי רוצה לראות אותם, (ויש גם דעות ודרכים אחרות כיום..),
זהו היצוג הטוב ביותר בעיני לשירה היהודית, לתקווה שלנו, לאמונה שלנו.

שוב אומר-לא מרכז חיים, אבל בהחלט סמל ,ביטוי, יצוג, לדרך החיים היהודית.

ולכן ,לכן אני מרשה לעצמי כל -כך לאהוב, כל-כך לחכות לכל דיסק חדש, לדרישת השלום
החמה,המתוקה והאוהבת ביותר שאני יכול לקבל מהאחים הניפלאים שלי שבגולה...
                                                                      (וזה אע"פ שאני כרגע כאן איתם..)

זאת התפיסה שלי, לא כולם חייבים להסכים איתי...
בכל אופן- אני מקווה שלא הכבדתי מידי על הפורום....

_________________

כאן ישראלי באמריקה.

אין לך מה להתנצל, גם בשבילי שירת ילדים ובעיקר פרחי מיאמי זה הרבה הרבה יותר ממוזיקה, זה נוגע לי עמוק בנשמה, זה מביא אותי למקומות אחרים,
(אבל אני זוכרת להיזהר,כי הערצה למוזיקה זה דבר שיכול להיות מסוכן)