מהי אמונת חכמים

בנאות דשא
מנין לך שמסכת אבות היא מחייבת, אולי היא מילי דחסידותא?

באבות מופיע פעמיים עשה לך רב.

1. עשה לך רב וקנה לך חבר. מפרש ר"י שזהו רב לקניית דרכי הלימוד.

2. עשהלך רב והסתלק מן הספק. כאן הכוונה רב בהלכה. המעיין בר"י יראה כי הוא כותב כאן, היכא דלרב יש ספק ולמלמיד פשיטא ילך הרב אצל התלמיד.

נאות דשא

השאלה שלך היא יסודית ביותר, ונראה לי שהיא מתפרשת ומקיפה אפילו יותר ממה ששאלת.

חלק מהראוי לניתוח בשאלה זו ניסיתי לעשות באשכול הבא, שמשווה בין שתי תפיסות של אמונת חכמים, בין זו שמתוארת בגמרא במונח זה, לבין האופן שבו המונח הזה משמש בתקופה המודרנית.

(המובא בהמשך מועתק מתוך אשכול (חלקי) של מה שכתבתי, הנמצא בפורום המפתחות של עצור חושבים).

אמונת חכמים של חכמים ואמונ"ח של ההמון
http://hydepark.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=292832
ניתוח על פי המקורות של שני סוגים של אמונת חכמים. זו שמשלבת הערכה עם מחשבה, הנזכרת בפרקי אבות לעומת זו שמוצגת ברבים, מתוך בורות, בתור אמונת החכמים שהתורה מצווה עליה.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">

בנאות דשא

"כיוון שאם אמונת חכמים היא משהו שצריך להאמין בו" 
אם הנחה זו, אינה עומדת לדיון, אז יש בעיה מסוימת לדון על הפרקטיקה.
אני לא ממש הבנתי אותה. מה פירוש להאמין באמונת חכמים?
אני מאמין באמונה שלמה, שחכמים הם חכמים.
עם זאת אני לא מאמין שמישהו הוא חכם, רק משום שמישהו החליט כך.
אני גם לא מאמין שאדם חכם אינו טועה.1

"אזי אין לנו אפשרות לבקר את הממסד הרבני"
 אין שום דבר חסין מביקורת, חוץ מאלוקים ותורתו.

"ואם כן יש לנו את ההיתר הזה מהו הגבול שאותו לא חוצים"
כאשר אדם חכם אומר משהו, מן החכמה להתייחס ברצינות ולא לבטל כלאחר יד.2
כאשר מדובר באדם החכם בחכמת התורה, זה דורש התייחסות מתוך הנחה, שתורה שיש בו מעורבת בדבריו.
מלבד זאת, יש חובת כבוד תלמידי חכמים, שגם כאשר מבקרים אותם, יש לעשות זאת בדרך מכובדת ובזהירות ואף לוותר לפעמים על ביקורת צודקת, כדי להמנע מחשש זלזול חמור. 3

עשה לך רב אינה מצווה, אלא עצה טובה, כמו איני דר אלא במקום תורה ויתר דברי חכמים במסכת אבות, שאינן בגדר האסור והמותר אלא דברי מוסר וחכמה לחיים. 4
שם המכוון הוא, כמו שכתב חיים, לדרכי הלימוד ולפסיקת הלכה, בשאלות שאין לך כלים לגבש בהם עמדה משלך.
בנושאים הלכתיים, יש בנוסף גם מחויבות להסכמת עם ישראל, הבאה לידי ביטוי בהסכמת הפוסקים, גם אם יצא לך אחרת מכל הראשונים, כמו שלא תנהג על פי הבנתך את התורה שבכתב, אלא על פי חז"ל ואין כאן המקום להאריך.5

נטילת עצה מן הזקנים בענייני החיים, היא עצה טובה וחבל להפסיד אותה. אדם אינו יכול להכריע לבדו בכל שאלה ומוטב לו ללמוד מנסיונם ומחכמתם של אחרים, ביותר של חכמי התורה.
אין זה מאפשר להתחמק מהתמודדות עם שאלות החיים והפקדתם בידי אחרים, יהיו מי שיהיו.
או כמו שאומרים 'זה לא יהווה תירוץ בשמים'. 6

____________________________
מקורות
1 ויך את הסלע במטהו פעמיים. פרשת חוקת.
2 אל תהי בז לכל אדם וכו'. אבות.
3 שו"ע יורה דעה.
4 כך פירשו הראשונים, ראה תחילת מסכת אבות.
5 הקדמת הרמב"ם למשנה תורה.
6 דברי עצמו.

_________________

מאיר .

אמונת חכמים היא קניין מקנייני תורה, לדעתי הפירוש בקנין הזה (הצורך בלפרש אותו כבר הובהר יפה מאד בדברי קודמי.) שיש לפעמים שאדם שומע דעה והוא מבטל אותה מבלי לנסות להיכנס לראש של האומר, או לנסות לחשוב אולי הוא טועה. אם אדם מאמין בחכמים אז כשהוא רואה את דברי אותו אדם שהציבור הסכים עליו שיש בו חכמה, כדאי לו שלא יבטל את דבריו בקלות, אלא שיתאמץ להיכנס לראש.
דבר זה הוא כלל מועיל מאד בחיים, אם מנסים להבין את דברי השני (בהנחה שהוא חכם ושווה את היחס. לא נראה לי שצריך להיות מאד חכם כדי להתאים לקריטריון הזה.) הרבה פעמים הפתיחות הזו מובילה להרבה רעיונות חדשים, ולמבט חדש על כל העניין. ולפעמים אפילו בלי להסכים בסופו של דבר לדברי השני, עצם הניסיון להבין ראש אחר זה תורם המון.

על אף שכל הנכתב לעיל אמת מצד עצמו, הנני להעיר שכפירוש למילה "אמונת חכמים". [בברייתא דמס' כלה הנקרא פ"ו דאבות]. הכי מסתבר לפרש שיהיה נאמנות בין החכמים, שכן עפ"י רוב בלשון מקרא וחז"ל, "אמונה" היינו להיות נאמן. ורק פעמים מעטות הכוונה להאמין. ובדרך מליצה אומר, שאם החכמים יקיימו הפירוש שלי, הרי שיקיימו כולם את הפירוש שלהם.

אמונת חכמים הוא שציוונו  יתעלה להאמין שאדם פלוני הוא חכם.
מטעמי המצווה, לפי שפעמים הרבה מעשיו של אדם פלוני מוכיחים ההיפך. (מתוך ספר החינוך מהדורת בני תורה)