ספר חדש של הרב שג"ר זצ"ל על למוד גמרא

לוצאטי. אפרש את שיחתי. ודאי מי שלא רואה בתורה חכמה אלוקית ומתעסק בה כשאר חכמות, הרי הוא מנותק ממהות התורה וגם אינו זוכה לאהבתה. וידועים ד' הב"ח על שלא ברכו בתורה תחילה. אך צורת הלימוד והעסק בה הוא לשם התורה עצמה להשגתה ולהוסיף בה לקח ופלפול כד' הנפה"ח ולחבר השכל הנאצל עם החכמה האלוקית. ואז נפש עמל עמלה לו כמ"ש בגמ' בסנהדרין ומגיע לאהבת תורה. ובפרט כאשר האדם יודע כי הדרך היחידה לאהבת ה' היא ע"י אהבת התורה.
הגישה החסידית [לפחות של יושר דברי אמת] הרואה בלימוד כקריאה טקסטים מאגית, שמביאה לידי 'דביקות' מה שלא מוכיח את עצמו, גורם לרפיון בלימוד התורה כמובן. ואולי שם יש לחפש [מי שמחפש] את הדרדרות בלימוד התורה בציבור הד"ל. [לדעתי יש הסבר אחר כמש"כ לעיל]. ובפר כשלא רואים בלימוד התורה ערך עליון.

אתתנחתא. אין לי בעי' אםמי שהוא יטען שלא רצה ה' בצורת הלימוד מבית מדרשו של הגר"א, למרות שבעיני הדברים מגוחכים, האוילות בדברי יינן הייתה ששיטה זו גורמת לרפיון בלימוד התורה, וזה כמובן גם לא אמר הרב שג"ר.   

אליהוא, קראת את הספר?

יינן אמר שזה מה שאמר וכתב שג"ר ורק תימצת, ואתה טוען שלא? מוזר צורת הוויכוח, אך זה אופייני לאליהוא (לא שאני בהתפעלות משג"ר, מה שראיתי ממנו נראה לי בלבול לענ"ד (לכל הפחות כשמדבר על חסידות) )

לוצאטו,

כבר החובת הלבבות בהקדמתו מתלונן על פלפול מיותר.

אתנחתא, אליהוא מפחד לקרוא את הספר שמא ישתכנע.

לא קראתי את הספר אלא את חלקו ומאמרים אחרים של המחבר שהובאו ברשת במקומות שונים. ומ"מ היה רחוק בעיני שיכתוב שטות כזו [שלא כמו יינן שמטרתו ידועה], ומ"מ העובדה שהמחבר בבריחתו מהתבונה [כהגדרתו המדוייקת של נדב שנרב - ראה ויקיפדיה ערך כלים שבורים בקישורים] מצא את מפלטו בחסידות, אומרת דרשני.

פתאום אליהוא מביא ראיה משנרב... מעניין...

יינן. אני מוכן לצטט אפילו אותך אם תכתוב משהו לענין.

בכל מקרה, את כל מה שכתבי לעיל, תמצא, אם תקרא, בספרו של שג"ר.

תמהני מדוע זה השמט התואר "רב" לרב שג"ר זצ"ל, האם ח"ו בשל דעותיו ?