בס"ד
הגאון הרב שרגא מנדלוביץ זצוקלה"ה
רוב המפעלים מכשילים ישראל בנבילות טריפות עם הכשר של בד"ץ!!
הכשלת עם ישראל בטריפות ובנבילות, דברי הגאון הנורא:
השחיטה ב50 שנים האחרונות היא ש99 % אחוז מכל השחיטות הגדולות, היה נבילות וטריפות, חלב ודם - כמו כן בדיוק מתרחש בשווק קלף לסת"ם -, וראה מה שהגה"צ ר' שרגא פייוויש מנדלוביץ זועק תמרורים על מצב הדור בשחיטה, בכשרות, בניקור, מה שהולך עם הקצבים,
ועל הרבנים שמוכרים את הכלל ישראל בעד בצע כסף! -
ועכשיו כשתקרא את המאמר מר' שרגא פייוול מענדלאוויץ זצ"ל כל מקום שכתב כשרות תשליך מה המצב על הכל
ועכשיו יראו כל העולם כולו, איך מכשילים ישראל בטריפות ונבילות,ומרמים אותנו בשחיטה,
קונטרס
דעת תורה
השמר לך "פן" תשכח את הדברים אשר ראו עיניך
חלק ג' מספר אבן מקיר תזעק
הקדמה
י'תענגו ה'ישרים ו'ישמחו ה'תמימים א'שר ד'ברי נ'אמנים י'חפזון, א'ף ה'מה י'ברכו ה' בראותם תעלומות חכמה נסתרת ונשגבה מאוד, אשר היו נעלמים ונסתרים מעיני כל עד היום הזה,
ובדורותינו האלו שאנחנו רואים שהתורה הקדושה ומצוותי' ויסודותי' מונחת בקרן זוית, אין דורש ואין מבקש, ונתקיים בנו מאמר הגמרא (סוטה מ"ט) אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים, וכמבואר בספה"ק שזה יהי' חורבן הדור ההוא של עקבתא דמשיחא,
שכל אחד יאמר שאין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים, וממילא לא ירצו לעשות פעלים לחזק בדקי התורה ולהחזיר עטרה ליושנה,
וכל אחד יסמוך על חבירו,
ועי"ז נעשה כקדירה דבי שותפי דלא קרירי ולא חמימי (עירובין דף ד'),
וכל זה בא לנו כי יוצר עמל עלי חוק, הוא עול הפרנסה וגודל הטירדות שמונחים על שכמינו לכלכל את בני ביתינו המוטלים עלינו, היפוך ממה שהי' בדור הקודם שהקהילות היו מפרנסין את הרב, וכל רב שלומד תורה ושמוטל עליו לתקן את הקהילה מונח ראשו ורובו בעול הפרנסה, וזה מפריע לו לקיים מצות תוכחה כראוי, להוכיח את אנשי עדתו ושאר בני אדם להטות לבבם שילכו בדרך הטוב והישר.
אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים, יכול להיות גם עצת היצה"ר
וזו היא הסיבה שפורקים מעליהם את עול הציבור ומטילים הכל על הקב"ה, באמרם אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים, ונמצא דגם זה הוא מעצת היצה"ר. ובין כך ובין כך הדברים מגיעים עד כדי כך שיכולים לאכול נבילות וטריפות רח"ל במלוא מובן המלה, ואע"פ שרוב הרבנים צועקים בצעקות נוראות שהשחיטה הנהוגה כיום אינה כשרה, ועוברים על כל חמשה הלכות שחיטה בשאט נפש, ובעוה"ר ירדו עד לעומקא דתהומא רבה שעוברים בשאט נפש על חמשה הלכות שחיטה, וסומכים על היתרים רעועים של כל אחד אשר מקלו יגיד לו (עיין שולחן ערוך יורה דעה סימן י"ז), וכל ההיתר נסמך על משענת קנה רצוץ.
אפילו בין המון עם ועמי הארצים לא האכילו לבני - ביתם מה שאוכלים היום
ובעוה"ר ירדו אחורנית בימינו אלה, ועלה הכורת ונפרצו פירצות נוראות בקדושת וכשרות המאכלים, שלא עלה על לב אדם מעולם לעבור בשאט נפש על חמשה הלכות שחיטה ולסמוך על הכשירים והיתרים רעועים, שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך. נלך קצת אחורנית, נסתכל בחזרה על דורינו, על החורבן האיום והנורא, עד כמה היו נזהרים בקדושת המאכלים בקהילות הקדושות באירופא שנחרבו בעוה"ר (עיין שו"ת דברי חיים יורה דעה סימן ז') ולא אתרמי אפילו בין המון עם ועמי הארצים מי שיאכל או יאכיל לבני ביתו מאכלים כאלו, והשגיחו על כשרות בכלל ובפרט על כשרות הבשר, והפרישו את עצמם מצ"ט שערי היתר כדי שלא לנגוע בשער אחד משערי איסור.
חותמת ההכשר אינה אלא להשקיט המצפון - הגם שיודעים שזה יכול להיות נבילות וטריפות
ובעוה"ר בימינו אלה רבו המתירים והמקילים והמון עם במרגוע נפשם יספיק להם בהמצאם עליהם איזה חותמת נרשם עליו בכתב אשורית כשר למהדרין מן המהדרין ויאכלו ענוים וישבעו, ואף שלא ידעו למי החותמת ולפי הפתילים, אבל יודעים היטב שהבשר אינו כשר, ומ"מ הם סומכים על הכשר הזה, ויודעים שהמכשלה נורא ואיום, בהסתמכם על משענת קנה רצוץ של איזה הכשר בעלמא, ומשתמשים רק לכסות עינים ולהטות דעת עצמם, על אף שיודעים שהרבנים המכשירים אין יודעים בין ימינם לשמאלם, וכדי בזיון וקצף, ואם עיני שכל לך בין תבין את אשר לפניך, ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה (עי' בספר מסילת ישרים פרק י"א).
האם לונדון צריכה בדיקה?
א. והנה במבט ראשון בודאי יתמהו חלק מן הקוראים, איך זה שהולכים לכתוב על מצב השחיטה בלונדון? כל אחד חושב לעצמו, שבודאי בקבוץ יראים כ"כ גדול כפי שיש בלונדון, נמצאים שם רבנים מובהקים שוחטים המוחזקים ליראי ד', אז לשם מה כל הרעש והמולה ולגלות פצעים ישנים.
המצב לא משתפר אלא הולך ונפרץ
ב. דוקא בשל כך, אמנם חייבים להעיר את תשומת לב הצבור, שהמצב שונה בתכלית, לא רק שהמצב לא השתנה לטובה, רק אדרבא, במשך הזמן הכל הולך ומחמיר בשטח פרוץ זה של השחיטה.
אין להשוות מכשולי כשרות שאר המוצרים לחומר מכשולי השחיטה!
ג. אל תשכחו, רבותי! שהעצם המרכזי, היסודי, של כל מערכת הכשרות זו השחיטה, כל מיני מכשולים של כשרות אצל המוצרים הרגילים אין להשוותם כלל מבחינת החומרא לשחיטה, היכן שיכולות להיות ח"ו נבילות וטריפות במלוא מובן המלה.
קיום כלל ישראל תלוי בכשרות השחיטה!
ד. כידוע איסור אכילת נבילות וטריפות הוא מהאיסורים החמורים ביותר, שכל הקיום של כלל ישראל תלוי בו, כפי שהאדמו"ר הקדוש מצאנז זי"ע העיד בספרו שו"ת ד"ח סי' ז'.
רחמו על ילדיכם, ח"ו לא לאבדם!
ה. גם ידועים דברות קדשו של הגה"ק ר' הלל קאלאמייער זצ"ל (שו"ת בית הלל סי' מ"ח אות ט') וז"ל: שתדעו שהעבירה של נבילות וטריפות מאוד חמור הרבה יותר מעבירות אחרות וכו', והחכמים אומרים שהעון שבנים מתים ע"י מחלות רח"ל באים בגלל זה שאוכלים מאכלות אסורות, ולכן תרחמו על ילדיכם ואל תאבדו אותם ח"ו וכו' עכלה"ק.
עונש מאכלות אסורות כעבודה זרע - ונענשים לעולם רח"ל!
ומובא בזוהר הקדוש (פ' שמיני) שמאכלות אסורות זה ממש כאילו שהוא היה עובד עבודה זרה ונענשים לעולם רח"ל, ואף פעם אין זוכים לעוה"ב וכו'.
גם אצל השחיטות בחוגים מהודרים ביותר יכול להיות מכשולים רבים, כולל: גסות דקות ועופות.
ו. מכשולים רבים קורים בעת השחיטה, אפי' אצל השחיטות המהודרות ביותר, ללא הבדל איזה חוג שהוא, גם בשחיטת גסות וגם בשחיטת עופות.
רבנים ועסקנים יראי השם מלונדון פנו אלינו לפרסם המתרחש שם למעשה
בענין השחיטה בלונדון, פנו אלי רבנים ועסקנים ויראים מעיר הבירה לונדון לצאת בראש כל חוצות ולפרסם המתרחש שם בנוגע לכשרות הבשר.
מעולם היתה השחיטה מלאה מכשולים וקלקולים משוחטים וקצבים מושחתים
למעשה אין כל חדש תחת השמש, כאשר עיני הקורא תחזינה מישרים דמעולם היתה השחיטה מלאה מכשולים וקלקולים משוחטים קלים והקצבים המקולקלים התופסים רח"ל את כל כלל ישראל בגרונם, וכולם נמשכו אחריהם כצאן לטבח, עד שהרבנים תפסו שהאכילו טריפות רבות בשנים.
כל הרבנים יצאו נגד הצער בעלי חיים, שכוונתם לעקור כשרות השחיטה
אבל כעת אין אנו מדברים ממכשולים שמתרמים בעניני השחיטה, אנו מדברים מלעקור רח"ל כל הה' הלכות שחיטה, כאשר עיני הקורא תראינה בחיבור הזה אשר כל הרבנים יצאו נגד הצער בעלי חיים שרצו ורוצים לעקור את כל כשרות השחיטה משנים קדמוניות ועל כן הנהיגו אנשי ה"צער בעלי חיים" השחיטה הזאת.
[אשרי חלקו, של הרב הגאון רבי שמחה בונם ליבערמאן אשר מסר נפשו שלא לעקור ה' הלכות שחיטה שהם הלכה למשה מסיני, ראה בהערה אחד המודעות שיצאו נגד כדתיא עם הרב שלהם שעשה יד אחת עם חברה של "צער בעלי חיים", כידוע]
הוא היחיד אשר עזר להצער בעלי חיים'ניקעס לקלקל כל כשרות השחיטה
ואחר שכל הרבנים דשם יצאו נגד השחיטה הזאת מצאו להם הצער בעלי חיים'ניקעס רב אחד גדול אשר הוא רב הראשי בלונדון הרב פאדווא שליט"א, והוא הוא היחיד אשר עזר להצער בעלי חיים'ניקעס לקלקל כל כשרות השחיטה. [ולא די זה רק על ידי שהתחיל שם להתיר לעקור על מה שכתוב בשו"ע יו"ד חלק א', הס"מ וחיילותיו התחילו מלחמה כבידה גם בא"י שרוצים להכניס שם את הפען הזה, ולגרום להאכיל נבילות וטריפות בא"י ג"כ] (כאשר תראו מה שכתב הרב פאדווא בכתב ידו עם ה"לעדער העד" שלו, וכאשר תראו במכתבים שכל הרבנים צועקים עליו, והוא בשלו).
[גודל הסיבוך והחורבן הגדול בכלליות, והסיבות שהביאו בזמן שמלאה הארץ חנף והחליפו את האמת של תורה על אינטערעסין ופארטיי אפילו בין תוך תוכיותינו, ותמורת עול מלכות שמים עול בשר ודם, ובמקום יראת העונש מתייראים מאנשי זרוע ובעלי לשון, אין תקוה שישאר אמונה ותורת אמת, רק אם באמת המבינים ימסרו את נפשם בפשטות על הכרזת האמת של תורה, כי מצב כזה הוא שעת השמד, [עיין בפנים הספר בשם ספר דמשק אליעזר], שגזרו הפאליטיקאנטען מכדתיא, לכן אחד מן העיקרים בזה הוא שיאמרו מה שיש לומר בגלוי ובראש מורם, ופרסם שם האומר, [שצריכים לצאת בגלוי] ופרסום הענין יהיה מה שיהיה. ודבר זה מוטל על כל אחד ואחד אשר בשם ישראל יכונה, ואם אין אנו עושים זאת אלא נהי' כעין אנוסים שבשפאניע בכפל כפלים, מחוץ יראו פנים כהשלטון והרוח השורר אע"פ שיודעים או אפילו רק חוששין שהוא היפך תורה, ורק בחדרים או בין איש לרעהו יתרעמו, אז אבדה התקוה חס ושלום, וכל אחד יצטרך ליתן דין וחשבון על כל כזית וכזית שכל אחד מישראל אוכל עד סוף כל הדורות, כידוע.
כל השוחטים אמרו לי שהמצב כהיום הוא שיהיו מוכרחים להאכיל טריפות על חשבון רב העיר, וביקשו ממנו ברחמים ותחנונים, מפני שכולם מפחדים שם מהרב פאדווא, ורק שוחט אחד שעשה יד אחת עם הרב פאדווא ועם הקצבים, והוא אומר שהוא יכול לשחוט ג"כ כך, והכל טוב וישר, ואלו שאינם יכולים הם בטלנים גדולים, ויקח זמן ללמדם, כידוע שהבעל דבר אינו יושב בטל ועושה את שלו, וכמו שעשה בכל הדורות, מעמיד שוחט מחסידי הס"מ וכך "שוחט" את כל אנשי העיר ברוחניות ובגשמיות, וכן עשה הס"מ בלונדון.
(וראה לעיל בקול קורא שיצא לאור, שמביאים שם לימוד זכות היחידי שאפשר ללמד על הרב פאדוה הוא, מפני שבודאי יש לו ולבניו איזה טובת הנאה מזה, שזה מאפיל הדעת הנכון מלראות ולהבחין האמת. ומטעם זה צועק "יאכלו ענוים וישבעו", ואינו שם על לבו דברי הרבנים הגאונים שזועקים מרה שלא יהפוך השחיטה לנבילות וטריפות ח"ו.
ועל מה שתמהים המוני העם איך יתכן שרבנים גדולים מובהקים יכולים להתיר דבר כזה לעקור כל ה' הלכות שחיטה מכל וכל, על זה באה התשובה, דמקרא מלא דיבר הכתוב (ויקרא ד' כ"ב) אשר נשיא יחטא, ויתיר אכילת חלב או לעבוד עבודה זרה ח"ו, ומשמע מזה דאפילו בעת ההוא היתה מציאות כזאת שהנשיא יתיר איסורים חמורים כאלו, בשוגג או במזיד, וכמו שכתב רש"י שם, קל וחומר שמתחרט על זדונותיו עי"ש.
גם מצינו שאפשר להטעות אפילו לצדיק הכי גדול, כמו שמצינו ביצחק אבינו ועשיו הרשע, ששאל לאביו איך מעשרין את התבן ואת המלח, וכל שכן כשיש להרב טובת הנאה מזה, הרי נעשה משוחד עי"ז וכבר לא יוכל לראות את האמת לאמתו, ולפי מה שהבאנו לעיל משו"ע יורה דעה סימן י"ח שאסור להרב כי אם לטעום מהאוכל כדי להראות להשואל שהוא כשר.
אמנם באופן כזה שנשתחד ע"י איזה טובת הנאה, אסור לו לפסוק בכלל על הלכה זו, כי בשום פנים ואופן לא יוכל לדעת באמת אם כשר או לא, דהלא השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים, כידוע הסיפור מהרה"ק מאפטא בעל אוהב ישראל זי"ע, שהיתה אצלו דין תורה בין שני צדדים, וכמה ימים שקל בדעתו להצדיק את בעל דין אחד, והיו לו ראיות על זה מש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים, ובפתע פתאום נתעורר אצלו צד שני, שהבעל דין השני צודק באמת בדין תורה זו, ועלו בדעתו עשרות טעמים וראיות על זה שהשני צודק בדין תורה זו, והיתה אצלו תימה גדולה, איך יתכן שקודם רצה להצדיק את ראובן, ופתאום עלתה בדעתו להצדיק את שמעון. בראותו כך, דחה את הוצאת הפסק ביום א' או שני ימים.
למחרתו הי' ראש חודש, והי' נוטל ידיו לסעודת ראש חודש עם אנשי שלומו, והי' לו בגד מיוחד (בעקישע) לצורך סעודת ראש חודש. וקודם שנטל ידיו לסעודת ראש חודש, לבש את האיצטלא דרבנן שהיתה מיוחדת לסעודה זו, ופתאום הרגיש שהבגד כבד מאוד, וקשה עליו ללובשו, והכניס ידו הקדושה לבית יד הבגד, וראה שמונח שם אוצר של שטרות כסף, ולא ידע מאין לו כסף זה.
כאשר עלתה על דעתו אולי הכניס בעל דין השני את הכסף לשם, קרא לו ושאלו אם הכניס כסף לבגדו, והשיב הן, ואמר אז הרה"ק מאפטא, דמכאן רואים גודל כח השוחד לעוור עיני חכמים, דאפילו אם אינו יודע כלל אודות השוחד, ואין כאן אפילו שוגג או אומר מותר, דהלא לא עלתה על דעתו כלל שמונח בבגדו כסף כזה שנתן בתוכו בעל דין השני, מ"מ יכול לעוור עיני חכמים שלא לראות את האמת, נגד מה שנתברר לו בתחילה מכל הפוסקים ראשונים ואחרונים שהלכה כבעל דין הראשון, ע"כ תוכן הסיפור.
᠉
כשהייתי באוסטרלייא פגשתי כמה רבנים נכבדים מא"י, ובקשו ממנו לברר כל ענין השחיטה עם הבאקס ופען, כי קבלו מכתב מאת אחד הנקרא הרב יאקאב, והוא אומר שכל הרבנים מכל העולם מסכימים עם השחיטה הזאת ולכן מבקשים שאברר להם הכל אשר לכל. [ראה בהערה], לכן התחלתי לכתוב הספרים בענין הנ"ל, ולגודל הנחיצות הדפסתי תיכף ומיד אחר שגמרתי אותו כל ספר הנוגע לכשרות השחיטה בלונדון כדי להציל מה שאפשר להציל, ומה גם מפני שאחד מתנאי המצוה הוא "מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה", וראה באריכות בספר אבן מקיר תזעק, ובספר וזבחת כאשר ציויתיך ח"ב מספר אבן מקיר תזעק, (והספר הזה הוא ח"ג, מס' אבן מקיר תזעק).
סדנא דארעא חד הוא
ואעתיק קצת ממה שכתב בשו"ת דברי חיים, ובשו"ת חתם סופר, ובספר טיול בפרדס.
וז"ל שו"ת דברי חיים (יור"ד ח"א סימן ז'): "שעל ידי השוחטים קלים יצאו מדינות שלימות מדת ישראל ואבד זכרם".
ושם בשו"ת דברי חיים (יורה דעה ח"א סימן ו') כתב וזה לשונו: "ועיני ראו כמה יראי השם לומדי תורה שהיו אצל צדיקים, ולאחר שנתחנכו באומנות הלזו נהפכו לאיש אחר אשר אם לא ראיתי בעיני לא האמנתי", עכלה"ק.
ומרן החתם סופר זי"ע כתב בשו"ת חת"ס או"ח סימן ר"ה, כי המלך זקן וכסיל יושב על כסא של ג' רגלים, חזנים שוחטים וסופרים, עיין שם. (וכעין זה בספה"ק תולדות יעקב יוסף פרשת נשא, ד"ה והעולה).
ועיין בספר טיול בפרדס להגה"צ משאמלוי זצ"ל הי"ד, שכתב בחלק א' (מערכת שחיטה) כי כח הציונות נתהוה גם ע"י השוחטים הקלים ובשר טמא שנתפטמו שלומי אמוני ישראל, עיי"ש.
ר' נתן אדלער זלל"ה רצה לפסול השו"ב דפפ"ד, ולהכניע החותם של הסטרא אחרא השורה על השובי"ם הפסולים בסוד על חרבך תחי'
וזה לשונו של הגה"צ מוה"ר עקיבא יוסף שלעזינגער זצ"ל בעהמח"ס לב העברי כותב וז"ל שם: הגהצה"ק ר' נתן אדלער זלל"ה רצה לפסול השו"ב דפפ"ד, ולהכניע החותם של הסטרא אחרא השורה על השובי"ם הפסולים בסוד על חרבך תחי' וכו', ואלמלא השיג כל רצונו הי' בא משיח צדקינו, אך הס"מ העמיד עליו רודפים קצבים, והוצרך לברוח מפפ"ד, ותלמידו החתם סופר רץ אחריו כמה פרסאות וכו' עכ"ל. (הובא בספר משכיל אל דל להגה"ק מוה"ר הלל מקאלאמיי זי"ע, עיין שם באריכות).
השוחטים הפכו להיות כמו מכונות
ז. השוחטים צריכים לדעת שהם עוסקים במלאכת קודש וצריכים לרעוד שחלילה לא יצא מכשול מתחת ידם, ולא להאכיל מאכלות טריפות לישראל אפי' בשוגג, שהוא חטא ועון פלילי, ובעווה"ר השוחטים הפכו להיות כמו מכונות, ועובדים על פי ציוויו של הבעל הבית, הוא מאבד את ההרגש ועוסק בעבודת הקודש, הם הופכים לפועלים פשוטים המשועבדים בגוף ונפש לבעל השור הבעל הבית, הוא זה המחלק הוראות עבודה, ובמשך הזמן השוחט הופך להיות כל כך מורגל בקלקולים עד שהוא עושה זאת בלב שלם ובנפש חפצה, אין מכריחים אותו לעשות זאת, הוא מחפש להרויח כמה דולר נוספים.
השוחט הופך להיות מכונה, אחרת פרנסתו בסכנה
ח. השוחט הופך להיות מכונה כנ"ל, הוא חייב להוציא מתחת ידו כמות גדולה, ואם לא יספיק, פרנסתו חלילה מוטלת בסכנה, כי בעל הבית מאיים עליו שיאבד את מקור מחייתו, ולכן עושה השוחט כל מאמץ להספיק יותר.
הקצב עושה יד אחת עם הרב או הקהלה - ועושים מה שרוצים
מעביד השוחט אינו הקהילה (כפי שהיה מלפנים באירופה. בהרבה מקומות אע"פ שמוסכם שהשוחט מנוי מטעם הקהלה, הקצב עושה יד אחת עם הרב או אם הקהלה וכך הם יכולים לפעול יותר אצל השוחטים. כי זה נראה כאילו יש כאן קהלה. והרב אינו עושה אודות זה כלום, כמו שאפשר לראות במכתב אחר של הרב פאדווא שאומר שאין לו שום שייכות, ורק הקהלה הם הבעלי בתים, ובמכתב השני הוא אומר שמתיר שחיטת הבאקס ורק זה מה שרוצים צער בעלי חיים'ניקעס ועל זה אין לו שום בעיות כו' עיי"ש), אלא בעל המשחטה המתייחס לשוחט כפי שהוא מתייחס לעובד פשוט, הוא קשור לעבודה בכל נפשו ומאודו.
חוץ מהבטחות לא נעשו!
ט. בשנים האחרונים שמענו דברי התעוררות שיעשו משהו נגד ההפקרות השוררת בשטח זה, אך חוץ מהבטחות, דברים ממשיים לא נעשו.
י. היות ולצבור הרחב לא ידוע מה קורה בשטח שחיטת הבשר שאנו אוכלים, מצאנו לנחוץ וראינו לעצמנו חובה לאסוף כל הפרטים ממה שבא לידינו כדי לפרט המצב בפרטות, דבר שהיו חייבים כבר לעשות מזמן (והגאון האדיר הרב רבי שמחה בונם ליבערמאן שליט"א עשה כבר בזה עבודה גדולה במסירות נפש ממש ביחד עם כל הרבנים בלונדון, אך לא נלקט הכל בשלימות [מפני הפחד] עד היום הזה.
הנה כתיב בפסוק (ויקרא יח, ה') אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, ויש לדייק שאמר לשון רבים אותם, וחי בהם. ואפשר לומר ע"ד שאחז"ל המתחיל במצוה אומרים לו גמור בלי הפסק, [שכל המתחיל במצוה ואחר גומרה נקראת על שם גומרה], ובמקום אחר אמרו (עה"פ ויקם משה את המשכן), אין המצוה נקראת אלא על מי שגומרה, (רש"י עקב ח' א' בשם המדרש, ועי"ע דעת זקנים מבעלי התוספות שם, סוטה י"ג:), [ועי"ע בספורנו בד"ה כל המצוה אשר וגו' דבר נפלא מאוד], ולאידך גיסא אמרו במקום אחר המתחיל דבר הוא העיקר (פס"ז שמות טו), וצ"ב דברי חכז"ל כי נראים כסתירה.
ואפשר לומר דמקודם רוצים חז"ל לעורר אותנו להתחיל המצוה שלא לעבור על "ושמרתם את המצות", אל תקרי המצות אלא המצוות (מכילתא), ואח"כ כשכבר עשה המצוה, אומרים לו לאדם אין המצוה נקראת אלא על מי שגומרה.
וזהו שאמר הכתוב וחי בהם בלשון רבים, וכן אמר מקודם אשר יעשה אות"ם בלשון רבים, פי' שיעשה כל המצוה, בין ההתחלה ובין הגמר, שיגמור את כל המצוה ולא יספיק במה שהתחיל את המצוה, ואז יקרא על שמו, שעשה את המצוה בכל פרטיה, אשר יעשה אות"ם האדם וחי בה"ם.
דוגמא מהשחיטות והשוחטים מהעבר - ומהיום
בא וראה מה שקרה להדור הזה בעניני שחיטה, מבהיל הרעיון.
כמה שוחטים היו בעבר?
כמה שוחטים יש כהיום
בדור העבר היה בכל עיר וכפר קטן שוחט ושחיטה ורב ות"ת, והי' פרנסה לכל אחד ואחד.
השוחט היה שוחט בהמה אחת או שלש בכל שבוע, ובעיר גדולה קצת יותר.
הרב הי' יכול להיות נוכח בעת השחיטה, השחיטה היתה שחיטה מתונה. כמובן.
מה קרה להדור הזה?
כמה שוחטים היו לאחינו בני ישראל בדור העבר?
כמה שוחטים שוחטים כהיום על מקומם של שוחטים ביוראפ?
התירוץ הוא כי בדור העבר היו לכלל ישראל יותר מחמשת אלפים שוחטים בכל העולם, כידוע. ולכולם הי' ב"ה פרנסה, והשחיטה היתה כשירה חוץ ממקומות שהרב לא הבין כלל מה שנעשה בעניני שחיטה, והיו יכולים להוביל אותם בהאף ("פירען ביי די נאז").
שוחט אחד ממלא מקום 500 שוחטים
הס"מ מעמיד שוחט בעיר מסטרא דילי' המאכיל טריפות לרבים, וכולם נלכדו ברשתו
היום השוחט ממלא מקום 500 שוחטים מיוראפ, מבהיל הרעיון. וכמו כן הרב שנותן הכשר בסיטונות נותן הכשר כמו על אלף שוחטים מיוראפ, וכך שוחטים את כל העיר בבת אחת, כמו שמובא בתולדות יעקב יוסף בפרשת נשא ד"ה והעולה, וזל"ק:
בשם חכם אחד כי אתה התחכם היצר הרע שלא יצטרך לילך לפתות וללכוד ברשתו כל יחיד ויחיד, רק יחיד אחד אשר רבים נכשלים בו, והוא שמעמיד שוחט בעיר מסטרא דילי' המאכיל טריפות לרבים וכולם נלכדו ברשתו, ע"כ.
ואפשר לבאר קצת התחכמות היצה"ר, כי ביוראפ היה לו עבודה גדולה, לילך לחמשה אלפים שוחטים לפתות אותם שיאכילו טריפות, ולא הלך לו כל כך קל. אבל כעת הוא הולך רק לשוחט אחד השוחט במקום 500 שוחטים, ועבודתו נהי' הרבה קל ביותר.
וכך התחכם היצה"ר עם הרבנים ג"כ, שהלא הוא כבר זקן ואין לו כבר כל כך הרבה כוח. מה עשה הבעל דבר, הוא תכנן עצה יותר קלה, שהוא יקח רב אחד, ועל ידו נתפסת כל העיר.
וכך הוא עושה עם הרע-בנים, הוא לוקט ברשתו רב אחד גדול, שבכוחו לעקור כל הה' הלכות שחיטה, ותפס ברשתו את כל העיר, רח"ל.
אנו רואים היום שהעיתונים מבשרים שעירק הכינה הסם המסוכן הנקרא אנטראקסס, ושמו את זה בהרבה דברים כמו בקאסמעטיקס, אלקאהאל, ציגארעטן צינדער, פערפיום, מעדעצינען, ועוד.
וכמובא ברמב"ם הלכות תענית שעל כל צרה שלא תבא, צריכים לעשות חשבון הנפש. שזה לא מקרה ח"ו. כי אחרת, הפורעניות תהי' עוד יותר חזקה וגרוע ח"ו.
וצריכים לחשוב, בבחינת מדה כנגד מדה, שאולי כל זה מפני שלא שמנו לב שהשחיטה תהי' כהוגן?
הדור הצעיר כבר אינו יודע איך נראתה השחיטה בעבר
יא. דור הולך ודור בא, היהודים מאירופה שלפני מלחמת העולם השני' זוכרים עוד איך נראתה השחיטה בעבר, אבל הדור הצעיר אינו יודע דבר, לכן הקדשנו את זמננו ומרצנו (ומסירות נפש כידוע וד"ל) לחקור את הדבר עד הסוף.
יהודים יקרים אל תתנו לרמות אתכם
יב. אנו מבינים שהדו"ח שלנו לא יוסיף כבוד, הסוחרים בצעדיהם (כידוע), כשרב כלשהו רק מזכיר את הדבר הקטן ביותר בענין המכשולים בשחיטה משתיקים אותו במהירות, בדרכים לא כשרות והוגנות, לכן כמעט ולא שומעים יותר על הנעשה במשחטות בלונדון. געוואלד!! יהודים יקרים אל תתנו שירמו אתכם, שומו שמים!!
גדולי ישראל שותקים בגלל שהם סובלים מטרור...
אנו לא שמים עוד לב שבעיר הבירה לונדון מפטמים יהודים בנבילות וטריפות, הכלל ישראל יורד לטמיון רח"ל, זה קורה בגלל שגדולי ישראל שותקים בשל העובדה שהם סובלים מטרור מכמה .....שכוונתם רק מסחר. [ואקוה שיבא עוד הזמן ויתגלו הרבה דברים שלא נתגלה עד היום הזה].
הם יצאו ידי חובת הציבור, אבל הציבור לא הטה שכם לעזור בזה
יג. בוודאי אין צורך להאשים את הרבנים היראים שלחמו בכל כוחותיהם, כאשר תראו בפנים הספר, ולא זו לבד שלחמו במסירת נפש, רק לקחו אתם את כל גדולי ישראל, שיעזרו להם במלחמתם, וכל גדולי ישראל באו לעזרתם [רק הס"מ וחיילותיו שסתמו את כל הדרכים ללכת נגד החברה של הצער בעלי חיים] אלו יודעים ומכירים את השחיטה ושותקים מפני שהם חוששים לחייהם, במיוחד כשמשתמשים בכח של תעמולה של הקהלה כדתיא, לכן חושבים שיצאו כבר די והותר במה שיצאו אז במלחמה כבידה נגד הרב פאדוא שעמד ועומד בראש לעזור לחברה של הצער בעלי חיים, ואולי באמת הם יצאו ידי חובתם, מפני שלכל דבר צריך כוח הציבור, והציבור לא עשאו מה שהיו צריכים לעשות, דאחר שראו כל המכתבים והספר בשבילי השחיטה היו צריכים לצאת בחרב ובחנית נגד הרב פאדווא ולהנתק אחת ולתמיד ממנו ומקהלת כדתיא כמו שכתב כבר הרב ליבערמאן בספרו להרב פאדווא ובמכתבי התעוררות שצועק ובוכה לתקן הענין, ואם הציבור היו יוצאים אז במחאות גדולות לכל הפחות כמו שיצאו נגד גזירת הגיוס בנות בא"י, בוודאי שהיו יכולים לבטל את הגזירה הנוראה הזאת שעמדה לעקור הלכות שחיטה שהוא הלכה למשה מסיני.
יד. כל זה עדיין אינה סיבה מספקת בכדי שהצבור יבין ויסכים לכך, הוא אינו חייב להיכשל במאכלות אסורות, הצבור טוען תמיד הפקרות אסור שיישתק, אם באמת יש שם אי סדר, חייבים לחשוף את האמת.
טו. אנו חיים כיום בדור של חושך ואפילה שכל אחד קופץ בראש, כל מי שרוצה לעשות מסחר בנפשות אף אחד אינו מפריע לו, אדרבא הוא מקבל עוד חיזוק ועידוד מאנשים מסויימים שמקבלים בשביל זה "כסף חלוקה" האוכלים חלק כחלק בכדי לעזור לאינטרסים שלהם, לו היינו כותבים כל דבר בפרטות בכל הנעשה בתחום הכשרות, הייתם מזדעזעים, היה מוכח שאין עוד מורא שמים לרבות אצל ת"ח.
הגדולים והמנהיגים אין להם את הכוח לעמוד מול כל אלו
הגדולים והמנהיגים אין להם את הכוח לעמוד מול כל אלו, שרק ברחמי וחסדי ה' לאחר כל כך הרבה צרות הכלל ישראל עדיין לא נהרס מבחינה פיזית ומוראלית.
אם אתם פרושים משקוצי נבילות וטריפות הרי אתם שלי, ואם לאו הרי אתם של נבוכדנאצר וחביריו
כל השנים היה לנגד עיני כל בני ישראל ציווי התורה של "ואנשי קודש תהיון לי ובשר בשדה טריפה לא תאכלו", וכמבואר ברש"י שם: אם אתם פרושים משקוצי נבילות וטריפות הרי אתם שלי, ואם לאו הרי אתם של נבוכדנאצר וחביריו. והפסוק "והבדלתם בין הטמא ובין והטהור" הי' נר לישראל בכל מושבותם.
יהודי חרדי לא העיז להכניס לביתו או להשתמש בתוצרתו של קל דעת
לא הי' בכלל מושג כזה לאכול מהכשרים מכל הבא ליד, וכל המושג של הכשרים היו לו פנים אחרות ממה שאנו רגילים לו בימינו. לא ניתנו הכשרים למחללי שבתות או שאר עוברים על דת בתואנה שהמוצרים נבדקו וחסל. יהודי חרדי לא העיז להכניס לביתו או להשתמש בתוצרתו של קל דעת, והנאמנות לבעלים או מפיצים ניתנה רק לידועים כיראי ה' מאוד, ומדקדקים בקלה כבחמורה, ונתקיים מאמר חז"ל (פסחים נ:) ששמואל ראה עולם הפוך עליונים למטה, אדמורי"ם ורבנים הגדולים מוטלים בשאול תחתיות של נתינת הכשרים, לא למאכלים קלים כגון צוקר או קאווי רק הם מוכנים עבור בצע כסף להתיר אפילו נבילות וטריפות חלב ודם. וכהיום אין מן הצורך לעלות לשמים לראות מה שראה שמואל, יכולים לראות את האמת לאמיתו אפילו מי שרק מי שעיני בשר לו, שלא נטמא נפשו באכילת בשר נבילות וטריפות, שבמקום להאכילם לכלבים, נותנים את זה ליהודים יראים ושלמים שומרי תורה ומצוות, שמדקדקים על קוצו של יוד, ובכאן נופלים לידיהם של מכשירים אלו.
כשרוצה לאכול מהכשירו יספיק לו התירוץ הלא יש על זה הכשר?
והיום הרבה אנשים בעוה"ר מפוטמים כל כך שאפילו אם הרבנים המכשירים לבד יודו ויאמרו נתתי לפניכם יותר משלשים שנה נבילות וטריפות חלב ודם, רק שלא גלינו לכם האמת לאמיתו, ומהיום והלאה ניתן לכם לאכול ו"יאכלו ענווים וישבעו", לא יועיל להפסיק האוכל מאכילתו, כי הוא כבר מפוטם כל כך ולא איכפת לו כלל מה שהוא אוכל, רק שהאוכל הוא טוב ויש לו הכשר, די לו בזה, ולא איכפת לו אפילו מי הוא הבעל מכשיר. אם בעל מכשיר ירצה ללוות ממנו ממון לא יאמין לו אפילו על סכום קטן, וכשרוצה לאכול מהכשירו יספיק לו התירוץ הלא יש על זה הכשר?
ישראל קדושים הם ב"ה שחלק גדול מכלל ישראל תיכף ומיד כששמעו שהרבנים האמיתיים בארצות הברית יצאו נגד הבשר הכשר ואמרו שיש על זה חששות של חלב ואיסורי כרת ממש, הפסיקו תיכף ומיד לאכול.
בס"ד
וועד העסקנים החרדים דקהילות החרדיות בלונדון
שאלות גלויות להרב פאדווא שליט"א
בענין השחיטה הנדרשת ע"י חברת "צער בעלי חיים"
היות והרב פאדווא כתב במכתבו שמי שרוצה להעיר בעניני השחיטה יבא אליו וישמע דבריו, ע"כ יצאנו באלו שאלות גלויות לעיני כל, אולי יודה על האמת.
א. לפי מה שסיפרו השוחטים, רואים שמה שכותב הרב פאדווא בענין השחיטה בלונדון הוא היפך האמת.
ב. איך התיר לשחוט בבאקס, בטענה שרבינו הקדוש מסאטמאר זצללה"ה ביקר בבית המטבחיים, ועל סמך זה הוא מתיר שחיטה זו, הרי ידוע שרביה"ק מסאטמאר מעולם לא ביקר בבית המטבחיים בארה"ב ולא נתן הכשר על שום בשר שהוא.
ואמרו ז"ל מילתא דעבידא לגלויי לא משקרי אינשי, וגם את זה רוצים להכחיש???
ג. כתה"ר כותב במכתבו וז"ל: ואם יש ביד מי שהוא דבר מה להעיר בזה יבא אלי ואשמע את דבריו.
ד. שאלתנו: אם אמת הדבר שכת"ר רוצה לשמוע מה יש בפי הבריות, למה כשהשובי"ם שלו אומרים וכותבים כי בשחיטה הזאת עוברים על כל הה' הלכות שחיטה, האם אין זה די להפסיק השחיטה הזאת, כשרוצים לשמוע?
ה. אם רבני כדתיא זועקים וכותבים הרבה מכתבים בכתב ידם וחותמים ומבקשים בתחנונים שלא להכניס "הבאקס הפען" לשנות משחיטה הנהוגה עד היום הזה, מפני שבשחיטה הזאת יאכילו נבילות וטריפות במלוא מובן המלה, למה אינו משים לב לזה?
האם לזאת יקרא רוצה לשמוע?
ו. כולם יודעים ומודים שאופן השחיטה בבאקס ופען הוא נבילות וטריפות, ורק כתה"ר היחידי העומד על כך בתוקף (נגד כל הרבנים והשוחטים, חוץ משו"ב אחד שלו, שותפו של עמלק) להאכיל לישראל נו"ט.
ז. אנו שואלים: עד מתי תאכילו את עם ישראל בלונדון בנבילות וטריפות???
והנה אחז"ל במשנה אבות והוי דן את כל האדם לכף זכות.
והזכות היחידי שיכולים ללמד על מעכת"ר בהיתר הזה הוא רק, שכתה"ר מקבל טובת הנאה גדולה מאוד לו ולבניו ולחתניו שזה מאפיל הדעת הנכון, לראות ולהבחין האמת. ומפני זה צועק יאכלו ענווים וישבעו, ואינו משים לב לדברי הרבנים הגאונים והצדיקים מכל העולם שכותבים לו בתחנונים שלא יהפוך השחיטה לנבילות וטריפות.
תודה לא-ל שלא אלמן ישראל, ועוד נמצאים רבנים חרדים בלונדון, שעדיין אינם משוחדים ומוחים נגד חילול שם שמים שלא להכשל באכילת איסורים, ושלא לחדש דברים חדשים, שבזה יעברו על ה' הלכות שחיטה, שהוא הלכה למשה מסיני.
איך יכולים לסמוך על רב שהוא מכשיל הרבים בנבילות וטריפות בשאט נפש במזיד?
האם זה נקרא רב?
אחבנ"י צריכים לדעת אחת ולתמיד כי לא אנשי "הצער בעלי חיים" אשמים, כלל וכלל לא. רק הרב פאדווא אשם בזה, בההיתר שהוא נותן על השחיטה הזו.
סוף דבר:
אחר שישבנו (רבנים מנהיגי קהילות ועסקנים) יומם ולילה באנו למסקנה:
1. שכל איש אשר רגליו עמדו על הר סיני, ואשר בוער בקרבו עדיין ניצוץ של יראת שמים, יפריש עצמו ובני ביתו מאכילת הבשר "כדתיא" אשר כל כשרותו אינו אלא סילוף וזיוף, וסמיית עיניים, כאשר כל הרבנים חוץ מהרב פאדווא מודים וצועקים על אי כשרותה.
אין לנו ברירה אחרת, אך ורק להפרד מקהילת "כדתיא" ולעשות קהלה עצמאית
2. אין לנו ברירה אחרת, אך ורק להפרד מקהילת "כדתיא" ולעשות קהלה עצמאית מרבנים ובעלי בתים החרדים לדבר ה' ותורתו הקדושה. זאת תהי' תחילת ההצלה, וזה עוד יציץ ויפרח פירות ופרי פירות, ויחיש הגו"צ בב"א.
ועד העסקנים החרדים דקהילות החרדיות בלונדון
דעת תורה
רוח הקודש גלוי' הופיע בבית מדרשו של כ"ק מרן האדמו"ר מסאטמאר זי"ע
בירור שגם רבנים יכולים לטעות
- ורבים יכולים להכשל
שמונה שאלות ותשובות בענין:
[6]) ולחיבת הקודש אעתיק דברים הנלהבים חוצבים להבות אש שנאמרו מפי הקדוש והטהור בעל ס' ברית מטה משה (אצל פיוט חד גדיא) וז"ל אות באות:
הנה הואיל ואתא לידן ענין זה באתי להזכיר מעון הרע הזה שעדיין הבשר בין שנינו שאכלנו נבילות וטריפות עד כה שהי' גודל המכשלה הזאת בישראל שהרבה שוחטים אין להם הרגשה והרבה מהם מקילין בדבר וממהרים לבדוק, ופשיטא לאחר שחיטה אינם בודקין הסכין רק דרך העברה בעלמא בלי כוונת הלב מחמת שמוכן לפניו הרבה לשחוט ואינו בכדי שיעשה בזמן קצר והמלאכה מרובה, ופשיטא מחמת שמייעפים ומיגעים, ידיהם כבד עליהם לבדוק סכינם יפה, ושוחטים בסכין א' הרבה, עד כי חדל לספור, כי אין מספר מכל התלאות ומקרים רעים שקרו עד כה וגודל עוונותם ע"י שמחלו חכמים על כבודם והעמידו אותם על חזקתם דכל ישראל בחזקת כשרות עומדים מן הסתם (רמב"ם פ"ב מקידוש החודש ועוד) ועכשיו שאיתרע חזקתם, ראינו למפרע שדבר זה החריב את ביתינו אשר עדיין לא נבנה בימינו והשכינה בגלות עדיין בעונינו וכאשר נמצאו כמה קלקולים אשר אין להעלות על הספר כי קצר היריעה מלהשתרע.
ואם יאמר האומר אם אלו יצאו מחזקתן, כל ישראל מי עומדין בחזקת היתר מ"מ למיחש מיהא בעי מחמת שצריך להיות מתון גדול ולדקדק היטב והמלאכה כבידה עליו, כאשר מצאנו שכולם אינן מדקדקין בעבור זה, ובפרט בשחיטת הכבשים מחמת צמרן קרוב הדבר לפשוע ולקלקל, ומחמת שיש להם לשחוט הרבה אינם מדקדקין כ"ב וממהרים לשחוט, וקרוב לוודאי שמאכילין נבילות וטריפות כאשר נתברר.
ומי שיתמה בדבר ויאמר מה גבר בגוברין ומה יום מיומים ויקל בדבר הזה, בוודאי מנהג ומעשה אבותיהם בידם ששוטחים את דבריהם לאמר, מי יתן לנו לאכול בשר. אל-תקרי וישטחו אלא וישחטו שיתחייבו שונאיהם של ישראל כליה (יומא עה:) על שבקשו לאכול בשר תאוה היינו בשר נחירה ואבותינו חטאו ואינם, ואנחנו אם נעשה כמעשיהם לא טובים להיות נלכדים בעונם ח"ו.
אוי לנו מיום הדין ואוי לנו מיום התוכחה ואין לנו פה לדבר ומי יוכל להגיד ולספר מה שעבר עלינו עד כה, שגרמו לנו השוחטים כמה רעות ולא ידעו ששחטו לעצמם בסכין פגומה, כמו כן יהי' מיתתם בכלל נבילה וטריפה, לכלב הוא הקליפה רחמנא ליצלן תשליך אותם ומוכרח להיות מגולגל בכלב, ע"כ ישימו אל לבם עונש גדול הרע הזה ויחשבו שכרם כנגד העבירה ולראות שתמיד יהי' יראתו ית' על פניהם, ומה' ומישראל יהי' ג"כ נקיים (במדבר לב-כב), ולהראות סכינים לחכמים שבדורם לפני השחיטה (חולין יח. ובראשונים וטוש"ע סי' י"ח סי"ז ובהגה), ואח"כ בכל שבוע ושבוע ואז תבא עליהם ברכת טוב ויזכו לרב טוב הצפון ליראיו.
ועכשיו ת"ל שמענו שבכמה קהלות קדושות במדינת אשכנז העמידו כשרים ונאמנים בשעת שחיטה כדי לבדוק תיכף אחר השחיטה ולהראות סכינו לפני השחיטה לחכם, גם פה ק"ק ברלין ראה הרב המופלג הישיש והזקן אב"ד ור"מ נר"ו לגדור גדר לפני צאן קדשים שלא יסתאבו את נפשם ח"ו והסר המכשילה הזאת מישראל עד כי חדל לספור כי אין מספר.
ע"כ הירא וחרד מדבר ה' ויש בידו לתקן יראה שלא יתלה אשמו בראשו ואף במי שאין בידו למחות עכ"פ הרי בידו שלא לאכול בשר כי אם עפ"י תקנה הנ"ל, ואף שלא ימצא בשר לאכול אפי' בשבתות ובי"ט אל יקל בעבור זה ח"ו, דקרוב לודאי הוא שיאכל דבר איסור לפעמים. ע"כ ישים אל לבו שסופו יהי' תולע ורימה ובתכלית יהי' מרה, ע"כ אל יתבייש מפני אדם כו' ויקדש את עצמו במותר לו (יבמות ב.) ואז קדוש יאמרו לו מה קדוש לעולם קיים ויזכה בביאת ירושלים במהרה בימינו אמן סלה, עכלה"ק
 |
|
|
