החזון אי"ש פוסק כאדמורי החסידים תלמידי הבעש"ט .

פח) אור החמה לזח"ב קצה, ב בשם רמ"ק (הובא בברכי יוסף סי' א אות ה). וראה מ"מ וציונים.

פט) ראה צפנת פענח לר"י בן המבי"ט פר' בראשית עה"פ ויכל אלקים. משנת חכמים אות תקמב.

צ) ראה לקו"ת שמע"צ צב, ג. תו"ח שמות שמט, ב. ועי' לקמן סי' תסח ס"י. סי' תצו סעיף ז-יא. וראה שער הכולל פ"א סק"ב. משמרת שלום סי' לב סק"ד. אג"ק ח"ד ע' רמד. ח"ז ע' קסט. כינוס תורה ח"ח ע' סא. קובץ ד"ת (צפת) ח"ג ע' 65. באגרות מלך ע' סו ואילך. קונ' יו"ט שני (לונדון תשנ"ה).
 _________

<"מדוע בעצם לא לכתוב מס' תעודת זהות?">

כבר כתבתי באשכול אחר וקחהו משם

http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1349405&forum_id=8960

באתר "קולך", מופיע נוסח כתובה בעברית, הדבר נשמע מאוד הגיוני, וכי למה להשאיר שטר התחייבות בשפה שאינה מובנת לרוב רובו של הציבור, רק מפני שהיא היתה שפה מובנת לעמי הארץ, של בבל לפני אלף שנה.

אלא שההצעה לתרגום הכתובה לעברית הועלתה ברבנות הראשית, כבר "לפני כמה עשרות שנים הצעה לתרגם את הכתובה לעברית, כדי שתהיה מובנת לבני דורנו ולא נתקבלה", הרב אליהו חיים בר שלום, המספר על הצעה זו בספרו "משפט הכתובה", (שער א פרק ב, עמוד קיד סוף טור ב), אינו כותב מדוע נדחתה ההצעה, אך ניתן להבין את הסיבה להתנגדות מדברי הרב משולם ראטא, שהיה חבר הרבנות הראשית, שבספר תשובותיו, שו"ת קול מבשר (חלק ב סימן כד, הוא כותב: "ע"ד ההצעה לתרגם בשעת נשואין את נוסח הכתובה מארמית לעברית, ונשלח אלי מאת הרבנות הראשית העתק של נוסח התרגום העברי שהציע הרב השואל", ובין דבריו:

"והנה צא וראה כי תורת אמת בפי רבותינו הראשונים שקשה מאוד לתקן בזמננו נוסח חדש בלשון אחרת שיהיה מיושר ומנוקה מכל מכשול וטעות המפסידין את הכוונה מצד ההלכה, כי בנוסח התרגום העברי שנשלח אלי ראיתי כמה פגמים".

"ראיתי שם עוד פגמים ושגיאות אבל אחרי שנאבד ממני המכתב איני זוכרם בבירור ולא אדון עליהם, אבל שלש הדוגמאות הנ"ל וביחוד השלישית מספיקות לומר כלך מדרך זה ונאחז בנוסח הארמי המקובל בידינו שקבעו רבותינו הקדמונים והם דקדקו יפה יפה כמ"ש הג"פ הנ"ל, ועי' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ש"א באריכות גדולה פירוש על כל מלה של הכתובה ופלפל ודקדק בכל פרט ופרט. ובפרט אחרי שעדת הקונזרואטיבים /הקונסרבטיבים/ הריפורמים באמריקא החליטו בזמן האחרון על תקון הכתובה לעקור את הנוסח הישן לגמרי, ובכגון זה חוששין ללעז שלא יאמרו התירו פרושים את הדבר".

ואף שהביא "סיבות הלכתיות", להתנגדותו לתרגום הכתובה, ברור אצלי שהסיבה ה"אמיתית", לשלילת ההצעה, היא פחדו שיוסיפו לכתובה תוספות ש"אינן מתאימות", וכפי שעשו רבני "קולך", וכפי שעשו ה"קונזרואטיבים /הקונסרבטיבים/ הריפורמים באמריקא שהחליטו בזמן האחרון על תקון הכתובה ולעקור את הנוסח הישן לגמרי".

גם בדברי הרב עוזיאל והרב וולדינברג, שאביאם להלן, ניתן להבחין בהתגדויותיהם ה"פילוסופיות" לפתרונות הקונסרבטיבים, מחשש לפגייעה ב"קדושת הנישואין", חשש שהוא גם בהסכם הגירושין של הרב קנוהל

תוקן על ידי נישטאיך ב- 31/12/2008 4:04:58