|
|
| נשלח ב-18/6/2009 15:12 |
 |
| |
בס"ד
מיוחד!
מש', תודה שהעלית.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2009 12:10 |
|
| |
בס"ד
פרי יצירת השבוע האחרון.
<חלקן כבר קראו באישי, קבלנה את התנצלותי>
עד מתי--------------------------------------------------------------------------------------------------
עד מתי...
זוהי זעקה אילמת
חדה כתער
מבעיתה עד אימה
חנוקה מכאב
ספוגה דם ויזע
עד מתי....
זוהי תחינה נרגשת
מהולה ציפייה
חדורת תקווה
עטופה בטחון
בבסיסה אמונה
עד מתי...
זוהי משאלה
מלב נרגש
אוהב ונאמן
מיד פשוטה
המבקשת חנינה.
עד מתי...
זוהי תחילתה של ישועה
ניצני הגאולה.
קריאה רמה
ממעמקי החשיכה
של השענות
בלעדית
בן על אביו.
עד מתי....
היא התגלמות
מקור הסיבות
ברגע הנכון.
התגברות האור על החושך
התגלות הנס על הטבע!
עד מתי...
זהו הקשר האישי והישיר ביותר
שלי ושלך עם בורא עולם
'אדון נפש כל חי'
רק זאת הוא מבקש מאיתנו
ברמזיו-
שלא ניתן לרוח להוליך אותנו שולל.
הוא לא יעזבנו לעד!!!
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2009 16:34 |
|
| |
בס"ד
משתוקקת, נפתח לעולם... כל הכבוד.
שנים שאני מבקש ממך לחשוף את כתיבתך ומילותייך והנה כשהן יוצאות החוצה...
כל כך טוב, כל כך נעים.
תודה רבה שאת משתפת אותנו.
_________________
חדש! מאורסים בעדכון יומי.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/6/2009 23:58 |
|
| |
תודה רבה. נעים לשמוע 
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2009 15:03 |
|
| |
אנשים, ריגשתם אותי מאד... יכולתי להזדהות כמעט עם כולכם..
איזה כשרונות!!!
משתוקקת, כתיבה מהממת...
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2009 21:44 |
|
| |
הימים העוברים במצעד החיים
מוליכים אלי קבר חשוך
הרגעים הנופלים במסע הזמנים
מושיטים את נפשינו למות
הבמוות חפצת אדם
או בדרך כהה לאי שם
האפס אהבת
או תוהו איננו נרשם
מדוע נתת לפתח חטאת
בעשותך מאום ומעט
ישבת בבית של שן
הגדלת את מולך האין
לו בית הקמת
לו בית בנית
היית פונה אל מחר
חיים אז עשית
חיים אז יצרת
היית היום מאושר
וגם אם מוכתם מעוון
וגם אם נגסת פתיון
היה לך מחר
המחר היה לך
מדוע תמתין
מדוע
בנה לך בית
אל תביט מסביב
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2009 22:06 |
|
| |
זאב,
יש לציין, כתיבה מעניינת..
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2009 22:06 |
|
| |
זאב, יפה מאד. מסר חזק.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/6/2009 22:14 |
|
| |
תודה ללהקת המעודדים
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2009 09:59 |
|
| |
פגשתי אותה באחת הפינות של מלון ירושלמי קסום
מבט עצוב
עינים של דמעות
היא באה מבית חשוב
מסמינר של בנות העילית
והציונים?
טובים מאד
יפה היתה
מאד
היא היתה אמורה להיות מאושרת
נוגעת בפסגה
מושא לקנאה
אבל עיניה הסגירו אותה
תולעת של יגון
זוחלת בליבה
אוכלת כל פיסה של אושר
את סודה לא פתרתי
ודווקא משום כך
ה"לא" היה קורע
כנראה
שלא כל הנוצץ
זהב
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2009 10:33 |
|
| |
אווצ'!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2009 10:48 |
|
| |
כאב?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2009 10:58 |
|
| |
זה אמיתי, זאב?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2009 10:58 |
|
| |
רק לא הבנתי איך הסקת שלא כל הנוצץ זהב, בגלל ה'לא'?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2009 14:52 |
|
| |
מיש, זה אמיתי לגמרי.
קטע מהחיים
|
|
|
|
|
