כלי כסף בתשמישי קדושה

נפוץ מאד בימינו להשתמש בכלי כסף בתשמישי קדושה, וכמדומה שאין בית שאין בו ויטרינה מכובדת מלאה בתשמישי קודש.

מלבד העניין של "זה א-לי ואנווהו", אני מחפש עוד עניינים שקשורים למעלה, היופי וההדר של כסף דווקא בזיקה לתשמישי קדושה.

אשמח לעזרתכם לא רק בידע או בחיפוש, אלא גם ברעיונות מעניינים..

ברוכים תהיו!

סיוע קל להראל:

שכוייח.

במקורות עיקר "כובד המשקל" אם נקרא לזה כך, ניתן על זהב. היוקרה שלו ומה שהוא משדר. הרבה פחות מצאתי לגבי כסף.

זכור לי משהו, ולא זוכר מהיכן, לשלילת הזהב וחיוב הכסף, שהזהב מורה על דינים, והכסף, שהוא צח יותר מראה על חסדים. מישהו זוכר משהו מעין זה? אפשר להרחיב?

מוזכר שהזהב מקטרג בגלל חטא העגל ולכן אין כה"ג ביוה"כ נכנס לקוה"ק בבגדי זהב אלא בבגדי לבן שאין קטיגור נעשה סניגור.

אך כל זאת משום מעשה שהיה בזהב בחטא העגל, אולם לגבי הידור מצוה וכבוד פשיטא שזהב מכובד יותר ומפורש הוא במסכת ר"ה במשנה כו: ובגמ' שם:

"שופר של ראש השנה של יעל פשוט ופיו מצופה זהב ושתי חצוצרות מן הצדדין שופר מאריך וחצוצרות מקצרות שמצות היום בשופר ובתעניות בשל זכרים כפופין ופיהן מצופה כסף ושתי חצוצרות באמצע שופר מקצר וחצוצרות מאריכות שמצות היום בחצוצרות"

"מאי שנא התם דזהב ומאי שנא הכא דכסף? איבעית אימא כל כינופיא דכסף הוא דכתיב עשה לך שתי חצוצרות כסף ואיבעית אימא התורה חסה על ממונן של ישראל התם נמי נעביד דכסף אפילו הכי כבוד יום טוב עדיף"


מה שיש לדון האם עדיפות של זהב על כסף היא בגלל יוקרו (וממילא החשבתו בעיני בנ"א כהדור), אך לו יצוייר שמחיר הכסף יאמיר על מחיר הזהב היה צריך לכבד שופר של ר"ה בציפוי פיו בכסף, או שהזהב בעצם נאה יותר מהכסף ולא רק בגלל עלותו הגבוהה.

_________________

מ. זוהר