בצה"ל רגילים לחלק מספר קטן של ציציות בצבע חאקי לחיילים הדתיים. ומה עושים בשעת מלחמה, כשהביקוש מזנק במאות אחוזים גם ללוחמים נוספים? הרב הגדודי פנה, רדיו קול חי התגייס למערכה ותוך ימים נתרמו אלפי ציציות לשמירה על כוחותינו. ואיך נפתחות מהדורות החדשות במלחמה?
קובי נחשוני פורסם: 14.01.09, 11:05
כשרב גדוד 13 בגולני הגיע לבקר את החיילים הפצועים בבתי החולים, הוא נדהם לגלות כי כמעט אצל כולם מבצבצות ציציות מתחת לחלוק. "השכפ"ץ שסידרת לנו הציל את חיינו", הודו לו. גם בפגישה עם הלוחמים בשטח הבחין הרב הצבאי באחוזים לא רגילים מהם הלובשים ציצית חאקי מתחת למדים. הפעם טענו החיילים: "אנחנו רוצים כבר לצאת להלחם עם החברים שלנו, אבל בגלל השמירה הזו לא קורה כלום. המחבלים פשוט לא באים". מאוחר יותר הבין כי מקבילו, רב גדוד 12 (במיל') שמואל קאופמן, דאג ל"שירותרום" ספונטני ברדיו קול חי לגיוס אלפי ציציות, נוכח הביקוש הגבוה בקרב הלוחמים לקראת הכניסה לעזה.
הרב קאופמן פנה לעיתונאי ידידיה מאיר וסיפר לו כי מאות חיילים, דתיים וחילונים, מבקשים ממנו ציציות שיגנו עליהם בקרב. למחרת הזכיר מאיר בתכנית הבוקר "התעוררות" כמה פעמים את מצוקת הרבנים הצבאיים, הרגילים לספק בשגרה מספר מצומצם של ציציות לחיילים הדתיים וכעת מתקשים לעמוד בעומס, והשאיר מספר טלפון לתורמים המעוניינים לסייע.
למחרת כבר דיווח רב הגדוד על אם שכולה שתרמה 40 ציציות, "כוח של שלושה רכבים מרעננה" עם 500, משלוח נוסף של 700 גופיות-ציצית מירושלים, גברת עם מבטא אמריקני שהבטיחה תרומות מארה"ב של כ-2,000 יחידות, ו'איש שינוע', שבסיוע ניידות אסף עשרות נוספות מבתים באזור המרכז.
תפילה לפני היציאה לקרב (צילום: אי.פי)
בהמשך שלח קאופמן מכתב תודה מרגש ל"קול חי", ובו סיפר: "הופתעתי לגלות שם בדרום הארץ את האחים שלי, הגולנצ'יקים, רוצים להיאחז ערב יציאה לקרב בצור ישראל. לא היה שם חייל שלא שיפצר את עצמו בתהילים בכיס, באפוד הלחימה ואיפה לא".
"ההפתעה שנכונה לנו, אנשי הרבנות, הייתה בחלוקת הציציות... 'הרב, תביא לי כמה ציציות. כל האוהל רוצה', '"קח אחי, זה יותר טוב מאפוד קרמי' הם צעקו אחד לשני. כל חבילת ציציות שפתחנו נחטפה תוך שניות עד האחרונה שבהם. לוחם צעיר אחד שהגיע לבית הכנסת נתבשר שאזלו הציציות ופניו נפלו, עד שאחד הרס"רים אשר לא נכנס ללחימה פשט את הציצית שעל גופו ונתן לו ואמר: 'קח, אחי (בגולני זה חייב להיות עם -אחי), אתה צריך את זה כעת יותר ממני'".
קבלת השבת של גולני
על תפילת ערב שבת במחנה כתב הרב: "הרבנות הבינה שבית הכנסת צר מלהכיל את מאות המתפללים וארגנה תפילת ליל שבת מרכזית במגרש הכדורגל... מי שלא היה באותה קבלת שבת , כאילו לא היה בקבלת שבת מימיו, כאשר כמעט כל חטיבת גולני , על מפקדיה וחייליה , צועקים את הקדישים , ואת מזמורי השבת. אלמלא המקום והזמן וצבע המדים שאני לובש, נדמה היה לי שאני נמצא בתפילת נעילה ביום הכיפורים באחת מהישיבות החשובות".
הרב הגדודי מתאר במכתבו את הרגעים האחרונים שלפני היציאה לשלב הקרקעי במבצע: "ברק הסמג"ד קרא לפניהם את תפילת היציאה לקרב, ופקד עליהם לחזור אחריו. דדוד שלם של מאות לוחמים צועקים אחרי ברק 'אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא', ובסוף התפילה הוא ביקש ממני לתקוע בשופר, כמו אז, בכיבוש הארץ. יצא לי כבר לתקוע בשופר בפני ציבור מס' פעמים בחיי, אבל אותה תקיעת שופר מול גדוד 12 של גולני, כנראה תלווה אותי עד סוף ימיי".
"אצלנו במודיעין עלית אומרים בדרך שינון על הפסוק 'קול ה' בכוח' שכוח אלו ראשי תיבות של כובע וחליפה. אם אתה רוצה להתפלל ולהשמיע את קול ה' -שים כובע וחליפה. השבוע התחדשו לי ראשי תיבות נוספים - כומתה חומה. גם בגולני נשמע קול ה'".
איש רדיו קול חי, רונן גרוס, ציין בשיחה עם ynet כי אווירת השידורים בתחנה בימים אלה הותאמה למצב בדרום, עם עיסוק נרחב בכל הנעשה בחזית ובעורף. הוא סיפר עוד כי בכל שעה, בצמוד למהדורת החדשות, מוקראים פרקי תהילים לשלום החיילים ותושבי הדרום על ידי בכירי השדרים.
מקור: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3655903,00.html
