קומיקס

לדעתי זו עוד דוגמא להשפעה של התרבות האמריקאית שם הקומיקס זוכה ליוקרה רבה כבר שנים רבות (הוצאת marvel שאחראית לסופרמן ושאר מרעין בישין) ואף המציאו לו סוגה משלו, רומן גראפי אם אני זוכר נכון. אפשר לראות את ההשפעה בכל מקום וראיה לדבר כמות הקומיקסים שיוצאים לאור שהולכתו גוברת כל שנה.

כבר בימי חורפי הופיעו סיפורי קומי'ס בהמשכים מע"ג שבועון (ירחון) זרקור ועוד, והנוער דאז היה קורא ובולע בשקיקה את הציורים ואף ניסו לחקות זאת, אבל אין להשוות זאת למה שיוצא היום לאור, עשוי בהידור ובמקצוענות להפליא,

אבל ההנאה לא שווה את המחיר (90-80 ש"ח) והילד גומר בחמש דקות.

הרהור- לכן עושים מנוי לספריה.

קומיקס זה דבר מצוין כל עוד הוא לא מחליף ספרות רגילה [של טקסט-תמונה]
ההבדל בין שניהם, הוא שרוב הסיפורים הרגילים הם עם מסר מובהק, שמוזכר בסיפור כמה פעמים
ובקומיקס המסר מגיע בעקיפין, זאת הסיבה שילדים [ומבוגרים]כ"כ אוהבים קומיקס, מלבד ריבוי התמונות שבו.

_________________

אולי זה המקום להזכיר מספר ספרי קומיקס שנעשו למען ילדים עם דיסלקציה וכד' (כמדומני שאחד הספרים היה 'השביעיה הסודית')

לענ"ד הקומיקסים הם פשוט צורך השעה בדור שכולו צבעוני ו"לא משעמם" אם כי רדוד.
ישנם קומיקסים המתארים את עבודת המקדש מבית "אלישמע ואפרים יוצאים ממצרים". היתה ביקורת על ההצגה באופן זה. אך גברה ידם של המחנכים שטענו שחובה היום ליצור משקל נגד לכל המסרים האחרים - ועל הקומיקסים נאמר "אם אתה לא שם אתה לא קיים".

קומיקס = סרט מצוייר על הנייר.
ואידך זיל גמור.

לא אהבתי את הביטוי הנבוב (בין) "טול מכחול שרבט מעשיה והרי לך רב מכר".
ישנם, דוקא בגלל התפתחות תרבות הקומיקסים, כאלו נפלאים - המשלבים אומנות (אמנם ממוחשבת בחלקה) במסרים חדים וקולעים. אני מתכוין בעיקר לאלו של גדי פולק (המאייר) - 'א גאנצע מעשה' ודומיו (אך בל נשמיט גם את הקומיקסים הרצופים של אלי וגולד).
במה העומק שבתמונות בקומיקס מסוג זה נופל מהעומק שבתיאורי עלילה בספר.
וזו גם התשובה לכותב שמעליי, קומיקס אינו בהכרח סרט מצויר על הנייר, ישנם כאלו המעוררים מחשבה מעמיקה גם לאחר ההמחשה הויזואלית.

ספרות אמורה לפתח החשיבה או להוליך את הנפש ביפי רבדי הלשון?

גם סרט יכול לעורר מחשבה. לא הבעתי דעה לגבי עמקותו או שטחיותו של הקומיקס, רק ציינתי לדמיון בינו לבין הסרט, דמיון שיכול להועיל לכל ה'חוקר' אותם ו/או רוצה להעביר אגפים.

וכיוון שבאנו לכאן אומר, שבסרט יש יתרונות. כמובן, צריך שהוא באמת ילמד דברים משמעותיים, אבל עצם היות הסרט יכול להועיל. ספר יחזקאל למשל, יכול להוות בסיס לסרט. מתחיל בתפאורת רקע (מעשה מרכבה), עושה כל מיני "טיולים" ע"י "רוח" ב"מראות אלוקים", ראה למשל פרק ח', וכל הזמן "תפאורת הרקע" מלווה אותו בכל מיני דרכים, הצגות ומשלים. (יצויין שאין בזה סתירה לדעת הרמב"ם שהכל היה בנבואה, כי איך שלא יהיה הדברים נכתבו כאילו היו באמת, כלומר יש פה תיאור שאכן יכול לשמש בסיס לסרט, ולא במקרה זה נכתב כך. ברור שהיו כוונות מאחורי צורת כתיבתו של יחזקאל.) הסרט עשוי לעזור לך ללמוד כיצד דברים קורים במקומות שונים ב"זמן אמת". אם בלימוד יש לך רק הצגה "יבשה" של הדברים, הסרט מלמד אותך על הבעות פנים תנועות וכדומה, שנותן לך פתח למחשבה. כמובן צריך לדעת לא להגזים, כי, סוף סוף זה רק מלמד נקודה ספיציפית. גם סרטונים כמו שיש ביוטיוב, מלמדים אותך לפעמים על פרטי עובדות. שוב, ברור שהרבה מיותרים, אבל יש גם מעט שניתן ללמוד מהם. (לא ספרתי)

ושוב, אינני מביע דעתי על שום סרט או סרטים, או סוג הסרטים בכלל שנפוצים היום, אני מדבר באופן כללי מאוד על המונח "סרט", מה ניתן לעשות בו. מה עושים בו ? תשאל את מי שמצוי בעניין.

אולי זו הכוונה בתינוק היודע לקרוא לאבא אבא?