ארבה ולא אסור?!

רב מיכי
מה שרבי ישמעל התכוון כשהוא אמר את מה שאמר אני לא יודע בוודאות, אבל גם אתה לא.
אם כן נשאר לנו לנתח את מה שהוא אמר. לאחר שקרא והיטה את הנר.
כמה גדולים דברי חכמים, שהיו אומרים לא יקרא לאור הנר!      אם כנים היו דבריך ההיגיון היה צריך להיות שהוא יאמר  לא יקרא לאור הנר שמא יטה.  החטא שלו היה ההטיה ולא הקריאה, וזה שהוא ציין רק את הלא יקרא, לענ"ד מאשרת את דברי

_________________

מודה ועוזב

ירוחם,

אני כלל לא מוטרדת מאמירתו של הרמב"ם , מי שצריך להיות מוטרד הם אלה שמשליכים את האחריות על ה' ובזה סותרים את אחד משלושת יסודות תורה העיקריים
הטענה ששלמה העריך נכון את המציאות היא אבסורדית. במקרה של דוד עוד אפשר להבין את הטענה משום שתמיד אפשר לטעון שעשה תשובה וכל עוונותיו נמחקים לו - במקרה של שלמה אין לה כל מובן מפני שהסוף הוא שעבד לה' אחרים והטלת האחריות לחטאו סותרת את יסודות התורה ואם ה' גורם לאדם שיחטא אז גם אין שכר ועונש ואין בחירה אם להיות צדיק או רשע

החסרה התורה אמצעים כדי לחנך עד שנזקקים לשק"ק שהוא בחינת סתירה לתורה?

אם היה מעריך נכון את המציאות היה יודע שבזה שהוא עובר על האיסור הוא אינו מקיים ומפסיד בהכרח את היישור שקיום המצווה מוביל אליו -

_________________

הוא רק ציטט משנה. זה הכל.

למה לא את הגמרא?  או את הברייתא יותר נכון. כידוע בתקופתו עדיין לא היתה משנה ערוכה.
היו חכמים שלמדו כדברי המשנה, והיו חכמים שלמדו כברייתא, ובסוף הוא ציטט את החכמים כדברי המשנה.

_________________

מודה ועוזב

ריב
אם היה מעריך את המציאות, לא היה עובר על כל העבירות שהוא עבר, הנסיון של חז"ל במקרה הזה כדברייך-כך אני מבין אותם- הוא לנסות ולהבין את מעידתו הגדולה של שלמה, ולהבין פרושו גם לסלוח,,
בעניין הבחירה החופשית- שאת מנפנפת בה כמו דגל- אין דבר כזה ולא היה כדבר הזה.
אולי לאדם שנולד בג"ונגל או במדבר, בלי חינוך ובלי הורים

_________________

מודה ועוזב

אני מנפנפת במשנה תורה הלכות תשובה פ"ה, עיין שם, אף פעם לא מאוחר מידי, מי יודע אולי גם אתה תשתכנע ותתחיל לנפנף בה כמו בדגל - תוכל גם להיעזר ברבי יוסף אלבו שקבע שלושה יסודות שעליהם התורה עומדת ובנפול אחד מהם היא נופלת.


 

_________________

ואני מנפנף בריאליה  שזו היא מציאות בלתי אפשרית.     אוטופיה כן מציאות לא.

אגב הרמב"ם מסביר בצורה מאד משכנעת, מה זה רצון חופשי.
 כשהוא מסביר בצורה נפלאה את "כופין אותו עד שאומר רוצה אני"

אוטופיה? הלוא אתה ציטטת לי לא מכבר "יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת ה' -

א) למיטב הבנתי כשהרמב"ם אומר כופין אותו - אין זה לכתחילה כי אם בדיעבד, ולפיכך אין מכאן ראיה לרצון האדם, אלא אמצעי חינוך כברירת מחדל. ואם כדבריך אין הדבר תלוי ברצון אלא רק בחינוך איך הגיע אותו אדם למצב בו כופים עליו משהו - ומה עם כל העבריינים בבתי אסורים? האם הוריהם היו בהכרח רשעים שחינכו אותם לדרך רעה? או אולי בבתי הספר חינכו אותם לחטוא ?

ב) לא נתקלתי מעולם בביטוי רצון חופשי אצל הרמב"ם - על מהות הרצון באדם תוכל ללמוד בפ"ב שמונה פרקים -

ג) דו"ק, אני לא דברתי על בחירה חופשית,  אלא על הבחירה להיות צדיק או רשע - וכדברי הרמב"ם מתוך האיגרת לר' עובדיה הגר בהתייחסות לדברים באבות "הכל צפוי והרשות נתונה...ועל כרחך אתה נוצר..נולד וכו'
"והתבונן באמרו 'על כרחך אתה נולד' ומה שדבק בו [= יצירה, לידה, חיים מיתה] שהוא זכר עניינים טבעיים שאין בחירה לאדם בהן, שעליהם אמרו חז"ל 'הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים'. ולא אמרו על כרחך אתה חוטא, או עובר או עומד או מהלך ומה שדומה לזה - שאלו עניינים שהם ברשות האדם ואין הכרח בהם..."

ד)אם נחזור לנושא האשכול ולחטאיו של שלמה  ראה הדברים שהרמב"ם מביא מקוהלת יא, ט
הלכות תשובה פ"ה הלכה ד

"ובעניין זה אמר שלמה: שמח בחור בילדותך...ודע כי על כל אלה יביאך האלוהים במשפט, כלומר: דע שיש בידך כח לעשות- ועתיד אתה ליתן את הדין -

_________________

ריב
בא נדייק, כופין אותו עד אשר הוא אומר רוצה אני. מסביר הרמב"ם שבעצם הכפייה או אפילו מכין אותו, זה למען לגלות את הםנימיות שלו, שהפנמיות בעצם כן רוצה לקיים את המצווה.
נו אם הדיינים והרבנים קובעים בשביל האדם מה הוא בעצם רצונו, לפי זה באמת יש לו בחירה חופשית.

ההתגבר כארי, היא באמת רצונו, רצון שחינכו אותו לרצות כך, זה רצונו של המחנך, זה לא בא ממנו, בלי שטיפת המח החינוכית, הוא היה רוצה להמשיך לישון.

הסברו של הרמב"ם על הקשית ליבו של פרעה, למען כבודו לא אגיב עליה.

לאדם שיש אלף נשים והתנסה בכל התענוגות העולים על הדעת, ושלא עולים עליה. קל  בסוף להגיד משפט כזה.

_________________

מודה ועוזב