-----פניני קריסטל-----

אז האמת, שגם אני התלבטתי בדיוק לאחרונה לגבי עניין זה.

אכן, כמו שאני תמיד אומרת, הסרטים השפיעו על כוולנו וגם עלי...

כן. כן.

כמה שחשבתי שהצלחתי לנקות את הראש מהם,

המח שלי שטוף בהם.

בחלום הורוד, שנרקם לו אי שם,

בגיל הנערות.

חשבתי שארגיש בפרפרים בבטן, מיד כשאראה אותו- את החתן שלי.

הייתי בטוחה שלא יהיו לי ספקות.

איך יכולים להיות לי ספקות לגבי זה שאמור לחיות לצידי בשארית חיי??

אבל לא.

סיפורים רומנטיים שכאלו, קורים רק למתי מעט.

ואולי הם לא תמיד מובילים לחתונה... או לאהבה אמיתית.

האמת היא, שעדיין ישנה תקווה כי זה יקרה, אך אני ראלית, ויודעת שרוב הסיכויים שלא.

ברור, שכיהודים, שהרגלנו את עצמינו לשים שיכלנו לנגד ריגשנו-

אנחנו הולכים לבחון כל שידוך בצורה שיכלית.

ברור לנו שזו הדרך הטובה ביותר לבנות קשר אמיתי.

אבל מתי הרגש צריך להכנס לסיפור?

ואולי הוא אמור להגיע בכלל אחרי החתונה?

שאלות קשות,

והם עלו לי בדיוק בימים האחרונים...

לא הייתי בטוחה לגבי בחור מסוים.

(הבעיה היתה שהקטע הרגשי היה משהו נוסף-

מעבר לעוד כמה דברים שלא ידעתי בדיוק להצביע עליהם.)

אחרי שעשיתי חושבים עם עצמי,

הגעתי למסקנה,

שהייתי מושפעת מסיפור של חברה מאד טובה שלי.

היו לה 5 פגישות מדהימות עם בחור.

היא חזרה עם כוכבים בעיניים, והם התאהבו מיד, משהו מהסרטים.

היא סיפרה לי על פגישות שלא מהעולם הזה,

וכולם ראו באופק חתונה מתקרבת.

עד שהכל התפוצץ. הבחור תפס רגליים קרות,

וחברה שלי גילתה שבעצם, הכל היה יפה וטוב-

עד החתונה.

הוא לא היה מסוגל להתחייב, אז זה כבר לא שווה כלום.

למרות שלא היה כאן הפי אנד, אופי הפגישות הללו הצליחו לחדור אלי טיפה טיפה...

היה ברור לי שכמו שלה היה- לא יקרה לי, ולא לאף אחד..

אבל מינימום- משהו. קצת התלהבות.

אבל גורנישט. אפס.

הכל יבש, כמדבר הנגב.

בזמן ההתלבטות שלי,

דיברתי עם כל מיני, התייעצתי עם כל מיני,

במיוחד עם אנשים נשואים-

'אין חכם כבעל הנסיון'..

וכולם אמרו לי- שהרגש מגיע אחרי החתונה.

כמובן, שבפגישות צריך להיות מינימום.

צריך להיות ברור,

האם יש לך חוסר רגש, או האם זהו רגש שדוחה אותו.

ולא משנה כמה טוב הוא נראה.

יכול להיות שהוא נראה  מעולה, אבל לא לטעמך.

[אגב, סתם משהו ששמעתי, בנות צריכות הרבה יותר את המשיכה ,

מאשר גברים.

גברים יתלהבו בד"כ כמעט מכל בחורה שיראו,

בנות הרבה פחות. צריך שהוא ימצא חן בעיניך, זה הכל.]

כמו"כ, את צריכה לסמן וי על כל הרשימה השיכלית שלך.

אין שום דבר שמפריע לך?

קדימה.

תמשיכי הלאה,

לבדוק, לבחון.

סיפרה לי מישהי, (כיום נשואה באושר) שעם החתן שלה,

הכל היה מצוין, חוץ מהקטע הרגשי.

היא הלכה לרבנית קנייבסקי לשאול בעצתה. הרבנית צחקה, ואמרה לה, שאל דאגה, ההתקשרות הרגשית,

והאהבה מגיעים אחרי החתונה.

והיא הקשיבה לה, למזלה..

כיום היא נשואה באושר, והיא אומרת לי, מנסיונה האישי,

כמה שזה נכון, שהקשר האמיתי, הוא זה שבא לאחר החתונה.

הנתינה שמולידה לידי אהבה.

(נתינה אמיתית, לא של מתנות שחייבים לתת האחד לשני בתקופת הארוסין...)

אז זהו,

אני לא יכולה לעזור לך הרבה,

כי זה קשה.

אני יודעת שאני רומנטית חסרת תקנה... <אייקון מסמיק>

וקשה לי לדמיין שאתארס עם מישהו בלי שאוהב אותו קודם.

מה שבטוח,

שאנחנו צריכים לזכור טוב טוב-

שהסרטים נגמרים בחתונה, בלי לספר לנו מה היה לאחר מכן.

אנחנו רוצים בקשר האמיתי, הטהור,

וללא ספק, הוא לא יגיע מהתאהבות ראשונית....

אגב, ההתלבטות שלי ירדה, ב"ה.

מקווה מאד שהצלחתי להבהיר את עצמי.

יש הרבה מה לדון בעניין זה. זו רק טיפה מן הים.

סליחה על האורך, מקווה שלא בילבלתי בשכל...

מאחלת לך-

המון המון הצלחה וס"ד!!

תוקן על ידי sarounet ב- 03/03/2009 0:10:46