-----פניני קריסטל-----

יישר כח גדול על הדברים, מה שיוצא מן הלב כנראה גם נכנס...

ולשאלתך-
דעי לך, שהמחשבות שעוברות בך, עוברות גם בי הרבה פעמים- מי אני, מה אני, למה שבן תורה
שפוי ונורמלי ירצה לקחת אותי? להיפך- אם הוא ירצה לקחת אותי, אני אתחיל לחשוד בו.

אבל בסופו של דבר-זה שלא ירצה אותך, זה גם זה שלא שווה אותך!
כי אסור להתייאש מאף אחד, גם לא מאיתנו, קטני אמונה שכמונו, שחיים על שאיפות...
[ורק במזל עוד לא נחנקנו...]
ואת צודקת, כל שאיפה צריך לתרגם לתכל'ס. למעשה. להוציא מן הכח אל הפועל.

את מאוד שואפת להיות צנועה, ומאוד שואפת לא להחטיא אף אחד, ומאוד מבינה את הענין עד לדקויות אפילו... אבל בשטח לא שינית מאומה בצניעותך כבר כמעט שלוש שנים...!!
אז השאיפה היא כאילו זרה לך, אנחנו צריכים לתרגם אותה לשפתינו-למעשה.

ויישר כח על שאיפה, גם זה לא מובן מאליו, ולוקח זמן ויזע כדי לדעת "אח, זה מה שאני רוצה.."
המצב שאת מתארת, הוא מצס סטטי מבולבל ורעוע, מצב, שאם מותר לי להיות גסת רוח ולומר לך את זה - אינו מתאים עדין לחיפוש הבן זוג שלך.

אדם חייב להיות מודע לעצמו, לשאיפותיו, לא במאת האחוזים אבל לפחות בשמונים אחוז. אי אפשר לחיות את האמונה ע"פ מצב רוח, היום החלקתי איזה יום מוצלח-אז אני שלך, אבל מחר אם תאכזב אותי אלוקים- לך תחפש אותי...

זה לא עובד ככה. כי בחיי נישואים-החיים קשים פי כמה ונאלצים להתמודד עם דברים שטרם הכרנו. כך את תאבדי את חיי הנישואין שלך ועל הדרך-גם את עצמך...

"הכל נראה שחור וחונק"- אמת. הגדרת את זה נפלא!
כשבוחרים בן זוג חייבים לבדוק אם יש בו לא רק את החוזק הרוחני שאנחנו מחפשים, אלא אם יש לו את "אהבת ה' ואהבת המצוות"- שעושה דברים מתוך חום וקירבה ונכונות ולא מפחד מהצלייה בגיהנום, כי כל החיים נראים אחרת..."הכל יראה ורוד ופתוח.."

כמו שניגשים לאנסין[סיפור באנגלית] ואת במבחן בגרות יש לך זמן קצוב וסיפור אחד גדול שאת בקושי מבינה, פחות או יותר יש לך כותרת ואיזה ציור קטן בצד שנותן לך פרופורציה על שיאמר בתוכו. את חייבת להבין אותו. וחיייבת להוציא בו ציון טוב.

השאיפה- להצליח.אולי אפילו להוציא מאה.
האמצעים- מילון, עט.מחשבה וריכוז.

מתחילים לקרוא, זה מפחיד, אבל מתחילים!חייבים להתחיל. נתקלים במילה לא מובנת, מסמנים בעיגול, ממשיכים, עוד, הנה, הבנתי את המשפט הזה אבל זה שאחריו לא, את מזריחים אותו בלורז זרחני, הנה עוד מילה לא מובנת-מסמנים, הופ, במילה הזו כבר נתקלתי, אה...עכשיו אני מבינה שזה בכלל הפירוש כך ולא אחרת.. וככה אט אט, מחפשים במילון, מנסים לחפש רעיון, קוראים ראשי פרקים, מציצים בשעון, מזיעים בידיים-זה בגרות, אבל לא עוצרים, ממשיכים לממש את השאיפה...

אגב, לבגרות, תמיד יש מועד ב', אבל בחיים-זה נסיון אחד. והזמן מתקתק...
קחי לך שאיפה אישית, עזבי עכשיו דוס, קחי משהו רק שלך-צניעות, ברכות, תפילה, כבוד הורים, שמחה, לשון הרע...בחיי, לא חסר!

ותלכי "מילה","מילה"... לשון הרע- רק מחמש עד שש.
כיבוד הורים- רק בשבת.
צניעות- רק לא צמוד.
שמחה- חייבת לחייך לשכנה המעצבנת. וכו'...

ברגע שנכנסים, שעושים את הקפיצה למים הקרים, מתרגלים לקור, אחרי ששוחים-גם מתחממים...


אל תחשבי שזה שהוא דוס אין לו התמודדויות משלו, עצם זה שהוא חייב להינשא כצווי מן התורה- רק מוכיח שפה מתחילה העבודה האמתית שלו... מאוד קל לחיות עם חברים בחדר עם פיצה וקולה... נראה אותך מחייך גם כשאישתך שורפת לך את האוכל ומגישה לך אורז מפוחם...

אני אישית, אחפש מישהו שהוא יותר ממני, אבל שלא יחפש "לרדות" בי, אלא שיעשה דברים בטוב טעם, בנימוס, שיתקו באהבה, סה"כ אני רוצה לעלות.ואני מוכנה לעשות דברים בשביל זה.


שאיפות בלבד- כמו ששואפים אותם כך הן ננשפות החוצה...עזבי אותך מסיגריה ,את צריכה אוכל מזין. וכל דבר שתהפכי אותו להרגל-הרי הוא יישב אצלך כנכס, יגיעו ימים שתצחקי על עצמך-מה, עם זה היתה לי פעם בעיה....




"אני מקוה שאפגוש אותו ביום עליה..."- ואם מחר תהי בירידה, את יודעת מה יקרה?
שניכם תרגישו מרומים. את לא תביני למה לקחת אותו והוא לא יבין לאן נעלמה זו של אתמול...
לכן, עלייך לייצב תחילה את אורח החיים שלך, להיות שלמה עם עצמך, ואח"כ לחפש את החלק שחסר לך....


מקווה שעזרתי.

ואם את צריכה עוד הכוונה, יותר אישית את יודעת למצוא אותי.