| נשלח ב-10/1/2009 22:58 |
|
| |
קריסטל,
אוי לאישה שתחשיב את עצמה למוסמכת בהלכה יותר מבעלה! זה ממש לא התפקיד שלה! כל מה שלמדה בסמינר הוא ממש מזעיר מתוך המכלול ההלכתי! התפקיד שלו זה כל הצד התורני הלכתי. היא מופקדת על יצרת אווירה של אהבת תורה, יראת שמיים וכו'...
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2009 23:08 |
|
| |
יש חיים אחרי הסמינר נועה, החיים לא מתחילים ונגמרים שם... וכן, תבררי כמה בחורים בקיאים בהלכה-את די תתפלאי. גם מציאות שטוב שאישה תהיחה בקיאה בדברים הקשורים לה-כשהיא עומדת במטבח היא צריכה לדעת מה לעשות אם נופל לה כלי חלבי לסיר בשרי, היא צריכה לדעת איך להכשיר ולהמליח, וכו'... היא לא יכולה הלתקשר אליו ארבעים פעם בשעה....
וחיה,
את עושה לי דמעות...[תפסיקי להיות כזו חמודה,טוב?]
הרשי לי להדגים לך מחיי הפרטיים- אני לא יודעת בתכלית מזה לחיות בצמצום.לא יודעת.
הוריי מפנקים אותי. וקונים ונותנים כל צרכיי עוד טרם אני מצייצת. ב"ה.
אבל גם למדתי בית של תורה זה ההיפך הגמור. אז לא גדלתי כך. מה אני אעשה? איך אסתגל?
אז התחלתי לעבוד על עצמי,
להפסיק לקנות מותגים- ולבזבז מחירים מטורפים בגלל איזה סמל קטן בצד...
להפסיק לעשות שופינג מטורף- מספיק לחזור עם פריט אחד.
ללמוד לצאת מהחדר-לסגור את האור...
ללמוד להפסיק לרצות יותר מדי...לבקש...
ללמוד שיש מתנות שאפשר לסרב להן...כי זה פשוט לא מתאים. לא מתאים ולא שייך שבת ישראל או אשת בן תורה לעתיד תרשה לעצמה את כל המותרות הללו...
דרכה של תורה להתיישב בצינעה. בשקט. בשלווה.
זו דרכה של תורה. העמל. היזע. הרצינות. הכובד ראש.
הדברים הרהבתים של החוץ לא מקנים ום אוירה ושום אהבה ושום אורה ושמחה- אלא דווקא הפשטות, שאת מעמידה את חייך-את כל שנות חייך למול התורה של בעלך ורואה כמה נתת למען... את מעצימה בעצך את הערך הזה! הילדים רואים ומבינים ואת פשוט צורבת להם בזכרון ובתת מודע-מה זו תורה. ומה עושים למענה. גם זה חינוך שנעשה בשקט. בצינעה. וזה עושה את הרושם הכי חזק.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2009 23:12 |
|
| |
| חיה_770 כתב: |  | אני יודעת מהי תורה, אני מעריכה לומדי תורה- את אלו שזונחים הכל לטובת התורה. אבל איך בחורה שלא ראתה ולא חוותה חיי תורה יכולה לחיות אותם? לרצות בן זוג שיושב ולומד ולתת , למעשה לבן הזוג לשבת וללמוד אלו שני דברים שונים בתכלית.
_________________
הצלחה היא להשיג את מה שאתה רוצה,
אושר הוא לרצות את מה שהשגת!!!
|
|
את שואלת נכון אם כי לדעתי עדיין ממקום של חוסר ידע. טועמיה חיים זכו. רק מי שטועם נהנה מאור התורה.
כשעובדים עם בחורים חוזרים בתשובה מיד מתיישבים איתם ללמוד סוגייה בגמרא. ולמה? מה יעזור לו עכשיו שור שנגח? לא עדיף שיילמדו איתו תכל'ס, הלכות וכו'? לא. כיוון שאם לא יחוש את מתיקות הלימוד- לא יהיה מה שיסחוף אותו.
אצל בחורות זה אחרת. אצלן החוויה התורנית אינה באה מהלימוד עצמו. לכן אני ממליצה לך לקרוא ספרים על גדולי ישראל, כ"כ הרבה יש שם. תוכלי גם להכיר כך גם את הנשים שעמדו מאחוריהם. תגלי מהר מאוד איך מאחורי כל גדול עמדה אישה גדולה.
ובכלל, יש המון ספרים על חשיבות לימוד התורה. קראי ותתפעמי. על אחריותי.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2009 23:15 |
|
| |
| חיה_770 כתב: |  | אני יודעת מהי תורה, אני מעריכה לומדי תורה- את אלו שזונחים הכל לטובת התורה. אבל איך בחורה שלא ראתה ולא חוותה חיי תורה יכולה לחיות אותם? לרצות בן זוג שיושב ולומד ולתת , למעשה לבן הזוג לשבת וללמוד אלו שני דברים שונים בתכלית.
_________________
הצלחה היא להשיג את מה שאתה רוצה,
אושר הוא לרצות את מה שהשגת!!!
|
|
כתבת היטב.
לנשים יש עבודה לא מעטה קודם נישואיהן. מי שרוצה "בן תורה" עליה להיות ראויה לבן תורה.
ככלל, ישנו אחד שקוראים לו "מזווג זיווגים" והוא מזווג הראויה לראוי, ואי אפשר להמלט גם כן מ"לפי מעשיו" (עי' באשכול הזה שפירסמתי פעם).
_________________
בכל עניין, בכל שאלה. בינתיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2009 23:18 |
|
| |
| קריסטל77 כתב: |  | יש חיים אחרי הסמינר נועה, החיים לא מתחילים ונגמרים שם... וכן, תבררי כמה בחורים בקיאים בהלכה-את די תתפלאי. גם מציאות שטוב שאישה תהיחה בקיאה בדברים הקשורים לה-כשהיא עומדת במטבח היא צריכה לדעת מה לעשות אם נופל לה כלי חלבי לסיר בשרי, היא צריכה לדעת איך להכשיר ולהמליח, וכו'... היא לא יכולה הלתקשר אליו ארבעים פעם בשעה....
|
|
אישה צריכה להיות בקיאה בהלכה. נכון. בחורה יכולה ואף חייבת ללמוד בעצמה גם אחרי הסמינר. נכון. לא יכולה לשאול אותו 40 פעם בשעה. נכון.
נכון. אבל רק עד כאן.
בית שבו יתהפכו היוצרות והאישה תתחיל להתהדר בנוצות הלכתיות לא לה יהיה בבעיה. בכל הדרכות לבניית בית שמים על כך דגש עיקרי. שכל אחד יכיר את מקומו ואת תפקידו.
ותעשי משהו, עם כל הכבוד ההבנה ההלכתית של האישה מוגבלת!!! וזה לא מוריד מכבודה! בשביל זה קיים בעלה שיכול להקיף את הנושא על כל היבטיו הרחבים מיני ים ואז לפסוק!
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2009 23:23 |
|
| |
שמעתי ממישהי סיפור בנושא. בליל שבת, זמן קצר לאחר שנישאה גילתה איזושהי בעיה במקרר... היא זכרה היטב את ההלכה שלמדה, ליתר ביטחון בדקה שוב ב"שמירת שבת כהלכתה" ושמחה לגלות שצדקה ומותר לה לעשות מה שצריך ולתקן. כששב בעלה מן התפילה סיפרה לו על כך. אוי, לא! תיקנת? אוי וי! המקרר שלנו חדיש מאוד והמנגנון שלו לא עובד כלל כמו המקררים עליהם כתב השמירת שבת.... את מתארת לעצמך שמאו הצטערה שלא חיכתה לו........ הלכה היא ראייה רחבה של המון פרטים קטנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2009 23:23 |
|
| |
מסכימה בהחלט.
לרגע לא חשבתי אחרת...
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2009 23:24 |
|
| |
| נועה_האחת כתב: |  | קריסטל,
אוי לאישה שתחשיב את עצמה למוסמכת בהלכה יותר מבעלה!
זה ממש לא התפקיד שלה! כל מה שלמדה בסמינר הוא ממש מזעיר מתוך המכלול ההלכתי!
התפקיד שלו זה כל הצד התורני הלכתי.
היא מופקדת על יצרת אווירה של אהבת תורה, יראת שמיים וכו'...
|
|
א. אמת כתבת. גם אם אישה יודעת עשרת מונים מבעלה עליה להחשיבו כסמכות הלכתית. אך בל נשכח שאל לה להזניח עצמה. עקרת הבית נתקלת לא פעם ולא פעמיים בבעיות הלכתיות חשובות, וחשוב שגם לה יהיה בסיס ידע לא קטן, על כן אסכים עם קריסטל לאמירה ש"יש חיים אחרי הסמינר" (ו"אחרי" אינו דווקא בתום שנות הלימודים...)
ב. בהחלט תפקידה של האישה היא האווירה התורנית בבית, כזאת המופקדת על ניהולו ("ביתו זו אישתו"), וכמו שאמרו חז"ל בברכות "נשים במה זכיין" (וכבר הארכנו במקום אחר, הרוצה ילך וידלה משם).
_________________
בכל עניין, בכל שאלה. בינתיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2009 23:27 |
|
| |
לבקשת המבקשים, הנה משהו שפירסמתי באשכולה של ד_שחר "לראות את הבום" פה:
יודעים מה? אכתוב.
ד_שחר היקרה!
הנה לך מעט מהצד הגברי של המשוואה.
הגמרא במסכת שבת (דף קה ע"א למתעניינים) אומרת שפירוש המילה "אנוכי" בה נפתחו עשרת הדיברות פירושה ר"ת של "אנא נפשי כתבית יהבית" ובתרגום חופשי: אני את עצמי כתבתי ונתתי.
הקב"ה אומר לעם ישראל שבמתן תורה הם לא קיבלו רק חכמה גרידא! הם קיבלו את כביכול את הקב"ה בעצמו! רבונו של עולם בכבודו ובעצמו נתן להם את המתנה הכי גדולה, אותו!
מה המשמעות של הדבר?
בפרשת בראשית כתוב "וידע אדם את חווה אישתו". התורה קוראת לחיבור בשם "ידיעה". ולא סתם חיבור, החיבור המקסימלי, השיא.
קשר בין איש לאישתו נמשל לקשר בין עם ישראל לקב"ה.
כדי להתחבר לקב"ה יש "לדעת אותו", להבין את דרכיו, להתבק בהם, להיות אחד איתו.
ואיך עושים זאת?
אנא נפשי כתבית יהבית. הקב"ה טמן את עצמו בתורה. להתחבר אליו הוא בלימוד. ככל שיהיה הלימוד יותר בעומק, ככל שיהיה יותר אמיתי ויותר עם רצון וחשק, כך ידע האדם יותר את ה', כך יהיה מחובר יותר, עליו יאמר "שיראל קוב"ה ואורייתא חד".
כל בוקר אנו מתפללים "והערב נא ה' אלקינו את דברי תורתך בפינו".
והדבר תמוה ביותר. הרי כלל נקוט בידינו "טוב אחד בצער ממאה שלא בצער", אם כן מה המקום להתפלל על ערבות ומתיקות בלימוד התורה?
בהקדמה לספר "אגלי טל" של האדמו"ר מסאכטשוב זצ"ל האריך לבאר את השאלה הזו. ושם הוא מביא מקורות וראיות עד אין מספר שעיקר לימוד התורה אינו אלא מתוך ערבות!
ולמה?
כי אם לימוד התורה היא הדרך להתחבר לרבונו של עולם, ו"לדעת אותו", מה מקום יש לעצבות? הרי חיבור עם ה' יתברך כל כולה ערבות ומתיקות, כולה אושר אין קץ, כמאמר התנא "אשריך בעולם הזה וטוב לך בעולם הבא", כבר בעולם הזה אשריך, מאושר הינך, אושר אמיתי (עי' מכתב מאליהו חלק א' מאמר ראשון בעניין האושר).
אני מאלה שבחסדי ה' יתברך זכיתי לשבת וללמוד.
קשה לתאר עלי כתב את ההרגשה שאופפת אותי עת מצטרפת לה סברא לסברא והבנה חדשה מפציעה ועולה.
לא תוכל המקלדת לסבול את עוצמת הרגש של קושיא טובה, את כוח ההתפעלות משאלה עוצמתית, ואת הרגשת האושר בתירוץ טוב.
"וגם הנפש לא תמלא", לשבוע ממימי הדעת, לשאוב את מימיהם המתוקים של רבותינו ראשונים ואחרונים, לצלול לעמקי ים התלמוד, ולדלות מרגליותיו אחת לאחת.
ועין לא ראתה אושר נסוך על פנים של בן תורה משולהב, עת יוקדת בתוכו ריתחת התורה, וכל כולו אש ה' צבקות.
מי יוכל לתאר, ולהגשים התחושה, של מחשבה של מוסר, של הרגש אמיתי, של תפילה חמימה לרבונו של עולם, שאומרת "אנחנו בניך ואתה אבינו" (מתוך פיוט של יו"כ).
עולמו של בן תורה אמיתי הוא עשיר מאין כמוהו. יש קשיים, לא מעט. אך "משנה אחת, הלכה אחת, או מחשבה אחת של מוסר" (מתוך צוואת הגר"א שך זצ"ל) שווים את ה-כ-ל!
אני מוכן להעיד על כך.
אך אל תאמינו לי. תבדקו.
|
_________________
בכל עניין, בכל שאלה. בינתיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2009 23:33 |
|
| |
ואללה, אתם כולכם חוזרים על החרטא של המורות של בית יעקב
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2009 23:39 |
|
| |
תמי,
אני מתה לדעת למה את תמיד כה ממורמרת על הסמינרים, הישיבות, החרדים בכלל....
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2009 23:56 |
|
| |
כי אני חיה בתוכם.
חיה ונושמת את כל ה...
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2009 23:58 |
|
| |
את כל ה-מה ?!
לדעתי היא ממורמרת על דברים אחרים, יעבור לה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 00:00 |
|
| |
נועה, קריסטל ומשגיח, תודה על הדברים שאמרתם וניסיתם להסביר. אני מנסה לכתוב לכם, אבל זה מבולבל לי. אני מבינה מה אתם אומרים, אבל לא מסכימה. עד שלא תתחתני, קריסטל, ותנהלי את את החשבון בבנק לא תדעי כמה צריך לוותר לא רק עם בעל שיושב ולומד אלא גם אם הוא יצא לעבוד (כמובן אחרי שיהיו ילדים בעז"ה). ונועה, תאמיני לי שקראתי והתענינתי אבל להעריך ת"ח ואת אלו שעומדות מאחוריהן ועד לנהל חיי מסירות כאלה הדרך ארוכה. טוב, אני לא מצליחה להתנסח... אני פורשת מהדיון הזה.
_________________
תוקן על ידי חיה_770 ב- 10/01/2009 23:56:52
הצלחה היא להשיג את מה שאתה רוצה,
אושר הוא לרצות את מה שהשגת!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 00:07 |
|
| |
חיה, בהצלחה בכל אופן! באיזו דרך שתבחרי! ( כמובן מאחלת שתבחרי בטוב, בחיים, בתורה! )
תמי, אף אחד פה לא חוזר על חרטות. אנשים כאן כותביםעל דברים רציניים שהם מאמינים בהם. נשמה, אל תכעסי. לא יודעת למה את תוקפנית לגבי הציבור שלך. מקווה שזה יעבור כי זה באמת לא נעים ולא בריא.
|
|
|
|
|