פירוש הרמב"ם לספר יצירה?

פירוש הרמב"ם לספר יצירה?

פי' הרמב"ם לספר יצירה, יתכן בדיוק כמו שיתכן פי' של הרב שך על התניא.

בר בי רב. דבריך טעונים תיקון. כמובן. תבדוק מי עוד פירש את ספר יצירה ותשוב

יחסו של הרמב"ם לספר יצירה תמוה ביותר, שכן בניגוד למה שמשתמע מדבר צלצח, הרי הגאונים כמו הרס"ג והר"י ברצלוני וספר התכמוני, ואף ספר הכוזרי, לא פירשו את ספר היצירה כספר קבלי כלל ועיקר (וממילא אין דומה להשוואה של צלצח), אאל הבינו את כספר פילוסופי למחצה, ואם כן תמוהה ההתעלמות המופגנת מיצירה זו כל עיקר. (ולו יהא שהיו מפרשים את הספר כספר דקדוקי , היה על הרמב"ם להתמודד עם הספר)

 יתר על כך מוזר כאן, שספר שיעור קומה שזה נוגד את עולמו של הרמב"ם מיסודו ומשרשו, הרי בכל זאת בצעירתו הזכירו וקיבלו, ורק בסוף ימיו כתב נגדו דברים חריפים, ויאלו ספר יצירה מעולם לא הזכיר כלל.

כנראה מציץ ומליץ מתכוין לכך שהגר"א ז"ל פירש את ספר יצירה? אני רק משער...
ולא זכיתי להבין דברי רשב"א נר"ו השניים... פשוט הייתי ליד הספר וטרחתי לרגע להביט בו.

תוקן על ידי התעוררי ב- 30/12/2008 15:28:59

מה הופך דבר לספר קבלי ולא פילוסופי?

אתנחתא
גם אני סבור שאין מקום להשוואה של ברבירב [שייחסתה לי בטעות], ולא מטעמא דידך, אלא, אמת היא שלא יעלה על הדעת שהרמב"ם יפרש את ספר יצירה, מכמה וכמה טעמים, אבל אין באותם טעמים כל מכנה משותף לטעמים שהרב שך לא יפרש את התניא.

סליחה שנקטת שמך בטעות.

אך למה לדעתך לא יעלה על הדעת שהרמב"ם יפרש ספר יצירה כמו שפירש שאר אגדות והיטה אותם לדרכו באונס או ברצון? אדרבא תפרש לנו ותחכים. ולמה לא כתב לפחות שהספר הוא מזוייף כמו שכתב על ספר שיעור קומה?

את ספרו המתוכנן לפרש האגדות כנראה לא כתב מעולם, ורק פירש חלקן במו"נ ובאגרות כדי שמן המעט נדע כיצד לפרש אגדות בכלל.
אולם למה לו לפרש ספר יצירה? הרי גם את ספרי חז"ל לא פירש כולם אלא רק מה שראה לנחוץ. מה גם שיתכן שלא ראה הספר מעולם, ויתכן שראהו ולא חשב שמקורו בחז"ל.

שאלתך למה לא התייחס לס"י [אם נניח שראהו ומצא בו חשיבות] כמו לשיעור קומה אינה ענין לכאן. הרי גם על שיעור קומה לא כתב פירוש, אף בצעירותו.

סליחה, דבריך לא מתקבלים אצלי כלל! חשבתי שיש לך משהו יותר מקורי לומר בנידון. ברור שספר יצירה הינו ספר שנושק הרבה לתחום שהעסיק הרמב"ם מאד, ובוודאי היכר את פירוש הרס"ג שיקבל שזה ספר מחז"ל, ובכל זאת מתעלם בהפגנתיות מן הספר. מן הראוי שמכיון שזה ספר של ידע פילסופי היה מקום להתייחס לכך במורה או באחד ממכתביו.

ועדיין התעלומה בעינה עומדת. (לדידי, ולדידך הדבר פשוט, שיהא)

<ברור שספר יצירה הינו ספר שנושק הרבה לתחום שהעסיק הרמב"ם מאד...  שזה ספר של ידע פילסופי...>
הספר מעביר "ידע פילוסופי" בערך באותה מדה כמו ש"נבואות נוסטרדמוס" מעבירות לנו מידע אקטואלי.
כלומר, כמו כל ספר בסגנון שכזה, אפשר להעמיס בו כמעט כל מה שתרצה, אך איזה ידע פילוסופי אפשר ללמוד ממנו?

בא נאמר כך:

זה הספר הכי קרוב ביהדות שבכלל דן על נושאים המתקרבים למי שנקרא מעשה בראשית לפי סגנונם, וכשם שהרמב"ם דן במעשה מרכבה ומעשה בראשית ומפרשם על פי ההשקפה האריסטוטלית, הרי היה אמור לדעתי או לכתוב שהספר אינו מחז"ל, או לדון בכך וכיו"ב. או שנאמר שלא ראה כלל את הספר, שגם זה מוזר, הכיצד ולמה לא ראה את הספר שכבר התפרש בידי הרס"ג. (או שנאמר כדעת החוקרים שזה ספר של דקדוק טברייני והרמב"ם סבר כך, שזה לא מתקבל אצלי)

בקיצור, אני מחפש משהו שיאיר לי את הענים בצורה כלשהי. (ואם למישהו פשוט שאינו צריך להארה, אז אין טעם לכתוב, אני מחפש משהו יותר מזה)

הנני להעיר על הסטייה מן הדיון המקורי
כתבת לעיל:
<אך למה לדעתך לא יעלה על הדעת שהרמב"ם יפרש ספר יצירה כמו שפירש שאר אגדות והיטה אותם לדרכו באונס או ברצון? אדרבא תפרש לנו ותחכים. ולמה לא כתב לפחות שהספר הוא מזוייף כמו שכתב על ספר שיעור קומה?>
עיקר הדיון הוא למה לא יעלה על הדעת שהרמב"ם יפרש את ס"י. האם בזה אתה מסכים לי?
באשר לשאלתך האחרת, כיצד אוכל לדעת מה גרם לרמב"ם להתייחס לספר פלוני או להתעלם מקיומו? אולי תציין מ"מ מדוייק לדבריו בענין שיעור קומה ואחכים מעט.
ועל מה שכתבת באחרונה ש"זה הספר הכי קרוב ביהדות", יש להעיר לדעות שאין זו יצירה יהודית מקורית.
ועכ"פ, גם אם הרמב"ם ידע את הספר וידע על יחסו של רס"ג לספר, יתכן שהוא פטר אותו ב"כבר חיברו הטפשים אלפי ספרים" - התיחסות קצרה הכוללת ספרים רבים, מהם, כנראה, גם כאלה שהיו מקובלים ב"יהדות".
ומה שכתבת שהוא דן במעשה בראשית, הרי גם זה לא מוסכם על כל מפרשיו. אם צדקתי שהוא דומה לנבואות נוסטרדמוס, הרי שאין טעם להתייחס אליו כמקור או כחיבור כלל, אלא ככתב חידה בלבד.