הגמרא בברכות מספרת על שמואל שלאחר שנפטר אביו שהיה גבאי צדקה מבלי שהספיק לגלות לו
היכן מונח סכום כסף מסויים שהיה שייך ליתומים , רצה שמואל לשאול את אביו היכן מונח הכסף
אז הלך למקום שנקרא "חצר מוות" ( רש"י : בית הקברות ) ושם כבר מתוארת שיחה שניהל שמואל
עם איזשהו קול כאשר בסופו של דבר הצליחו לאתר את אביו ולהביאו לפגישה עם בנו . ע"כ לענייננו .
מה טיבו של אותו מקום הנקרא חצר מוות ? האם מדובר רק בבית קברות ותו לא ?
ב"חסד לאברהם" הביא דברים מפליאים בעניין זה , אביא את דבריו כלשונו ובין לבין הסברים קצרים :
העניין הוא כי כל העולם בכללותו הוא במציאות האדם ממש דומה בדומה, כמו שיש לאדם גוף כן לעולם גוף, הוא החלק הגשמי העכור הניכר הנראה לעיניים, שאין אדם משיג מן העולם הזה אלא חלק זה הגשמי, כמו שאינו רואה בחבירו אלא חלק הגשמי שבו
.
האדם נקרא עולם קטן משום ששניהם נבראו באותה מתכונת , כשם שהאדם מורכב מגוף גשמי הנראה לעין
אך לאמיתו של דבר "האני" האמיתי שלו זו הנשמה שאינה נראית לעין כך גם העולם , מה שאנו רואים בעינינו
זה רק את החלק הגשמי של העולם אך ב'תוכו' נמצא המימד הרוחני שלו שהוא עולם בפני עצמו המקביל לעולמנו .
וכמו שיש באדם יצר הרע שהוא מן הקליפות הטמאות, כן העולם הזה הגשמי מתלבש בתוכו אויר טמא ובו משכן החיצונים הטמאים, וחלק זה הוא כניסת המכשפים שהיו מזככים ראייתם ומשיגים ראיית השדים .
הקבלה נוספת בין האדם לעולם - כשם שבאדם יש יצה"ר טמא כך בעולם ישנה כמין אוטונומיה של בועת אוויר
טמא ששם נמצאים כל הכוחות השייכים לצד הטומאה ואת המימד הרוחני הזה היו רואים המכשפים ודומיהם .
ולפעמים פתאום לבני אדם ישיגו אותם יסתלקו מראות עולם הגשמי ויעלו לראות חלק האויר הרע הזה, ולא יראו מעולם הגשמי כלל מפני שיצאו מן הגשם ונכנסים בחלק הזה הנזכר
פה נאמר - שלפעמים מתרחש מצב בו האדם ( המכשף או מי שלא יהיה ) פשוט מתנתק מהסביבה של העוה"ז
ואינו רואה ממה שסביבו מאומה למרות שהוא יושב איתנו אלא כל ראייתו ומהותו נמצאים באותו מימד של הטומאה .
וכמו שיש באדם נפש טוב קדוש, כן לעולם הזה חלק [לבוש קדוש] יתלבש בו , הוא סוד נפש דעשייה ובו משכן נפשות הצדיקים, והוא נקרא בגמרא חצר מות , שנתפשט שמואל מהחלק הגשמי ונכנס בחלק הזה, וכן מעשה דר' אילעי וכיוצא בזה. וכמו שיש באדם חלק הרוח, כן לעולם הזה רוח הקדש והוא סוד גן עדן ארציי. וכמו שיש באדם חלק נשמה, כן לעולם הזה מתלבש בו חלק נשמה .
וכמובן היצה"ט , כשם שהוא קיים באדם כך החלק המקביל לו קיים בעולם , וכשם שבאדם הוא מורכב משלושה חלקים
נפש רוח ונשמה כך קיימים בעולם שלושה מימדים שונים , במימד הראשון נמצאים נפשות הצדיקים ,
המימד השני כנגד הרוח הוא סוד גן-עדן התחתון שנמצא כאן בכדוה"א , וישנו מימד נוסף כנגד חלק הנשמה
שאותו לא הסביר הרב .
ועניין הנפשות בהכנסם אל מדור הנפשות הנקרא חצר מות, שהוא מקום שנכנס שמואל וכן נכנס רבי חייא וכיוצא, במעשים אלו אינם משתמשים מגשמיות העולם הזה ולא ממקריו כלל, ואין הגשם הגשמיות מזיק להם, ונהנים מדקות הארץ ודקות השמים שהם נפשם הדקה, שדרך אותה הדקות הוא בית יד אמצעי חיבור להתקשר במשפיע. ועד"ז הם רוחות דקות בתוך דקות, ומחנות הנפשות עוסקות בתורה, ונחות במנוחות שאננות ואינן משיגות להתחבר אל הרוחות שבגן עדן אלא דוקא בשבתות ובר"ח, ועד"ז הם הגופים אשר לנו אל הנפשות ההם כלומר היחס בין הנפשות לרוחות דומה ליחס בין הגוף לנפש, זולתי זכי הראייה וחסידי עליון שהיו יודעים להדבק נפש אל נפש, ונכנסים בעולם הזך ההוא ויוצאים ומתפשטין מהעולם העכור הזה, ואי אפשר להם להשיג שניהם יחד שיהיו רואים עניני העולם הזה הגשמי ורואים הנפשות, אם לא שתינתן רשות מלמעלה לנפש להגלם ולבא אל העולם הזה, או להפך שיצא האדם חי מן העולם הגשמי הזה ויכנס אל הרוחני ההוא, ושניהם כאחד שני עולמות יחד אי אפשר, אלא או יביט בגשם או יביט בנפש .
לא את הכל הבנו אך מה שכן ...רווח נקי .
יוצא אם כן , שבכל המקרים האלה המתוארים בגמרא ובזוהר אין הפירוש שאותם החכמים "הלכו" לאנשהו...
הם היו כאן ונשארו כאן , אלא שבדרגתם הרוחנית הגבוהה + ידיעת שמות קודש מסויימים הם ידעו כציד להכנס למימדים
הרוחניים שקיימים כאן ממש לידינו ולראות את אותן מראות ולפגוש את אותן הרוחות ונשמות הצדיקים .
ולמה אנו לא מסוגלים לראותם את כל זה ?
משום שהמימדים האלה רוחניים ועדינים מאוד ואנו בתוך גוף גשמי חומרי ועבה מאוד , ולא קרב זה אל זה כל הלילה .
 |
|
|
