פלאי תבל - לא מה שחשבתם

אמר רבי יוחנן: כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על מקרא זה (תהלים קכו) שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון (אחרי שבעים שנות גלות בבל) היינו כחולמים. אמר: מי איכא דניים שבעין שנין בחלמא (האם יש דבר כזה שאדם ישן שבעים שנה בחלום)? יומא חד הוה אזל באורחא (יום אחד היה הולך בדרך), חזייה לההוא גברא דהוה נטע חרובא (ראה אדם אחד שהיה נוטע חרוב), אמר ליה: האי, עד כמה שנין טעין? (שאל אותו חוני: עץ זה אחר כמה זמן נותן פירות) - אמר ליה: עד שבעין שנין. (ענה לו אותו אדם: עד שבעים שנה) - אמר ליה: פשיטא לך דחיית שבעין שנין? (אמר לו חוני: וכי ברור לך שתחיה עוד שבעים שנה) - אמר ליה: האי [גברא] עלמא בחרובא אשכחתיה, כי היכי דשתלי לי אבהתי - שתלי נמי לבראי. (אמר לו אותו אדם: כשם שכשבאתי לעולם נמצאו לי חרובים שנטעו אבותי, כך גם אני שותל לצורך בני). יתיב, קא כריך ריפתא, אתא ליה שינתא, נים (ישב חוני לסעוד. נפלה עליו שינה ונרדם). אהדרא ליה משוניתא, איכסי מעינא, ונים שבעין שנין (ועלה מסביבו שן סלע וכיסה אותו מעיני האנשים. וישן שבעים שנה). כי קם, חזייה לההוא גברא דהוא קא מלקט מינייהו (כשנתעורר חוני ראה אדם הוא זה ששתל את העץ) - אמר ליה: בר בריה אנא (ענה לו אותו אדם: אני נכדו של הנוטע). אמר: שמע מינה דניימי שבעין שנין (אמר חוני: א"כ משמע שישנתי שבעים שנה). חזא לחמריה דאתיילידא ליה רמכי רמכי (ראה אתונו שהולידה עדרים עדרים). אזל לביתיה,  (תענית כג ע"א)

ונעיר עוד הערה שהפרמידות במצרים יתכן ונבנו בכדי "לברוח" ממימד הזמן הארצי ולהכנס למימדים אחרים כפי שחלק מהחוקרים סוברים.
קשה להאמין שהפירמידות נבנו לצורך בית קבורה לפרעונים הרי לקח להם לבנות פירמידה אחת יותר מחייו של פרעה, ועוד מה המיוחד בפירמידה בצורה ובגודל כזה עבור בית קבורה?
אלא  כנראה שהמקום היה שער וכניסה למימדים אחרים שמשם יכלו להגיע לארצות אחרות, אם כך יתכן והפירמידות היו שערים לארצות נעלמות, המעבר ממימד למימד אינו פשוט ודורש מבנה גיאומטרי מתוכנן ורב עוצמה שיסיט את הקרינה הקוסמית מהמקום כדי שלא תפריע למעבר. 
מעניין שהמדרש מספר כשבאו בני יעקב למצרים הוצרכו להכנס בעשרה שערים האם הפירמידות שימשו שערי כניסה למצריים האמיתית שבה מסופר בתורה?
יתכן, היות וישנם עדויות על ערים ענקיות שנמצאו מתחת לאזורים ליד הפירמידות וישנם תיאורים מדהימים על ערים מעוצבות היכלות ארמונות פאר נהרות תת קרקעיים ועוד 
בפעם הבאה נביא אחת העדויות הללו מפי נזירי מנזר שנכנסו לערים התת קרקעיות הענקיות האלו .  

אחת התעלומות הגדולות הקשורות למצרים היא אופן בניית הפירמידות. אין שום תיאור הנדסי מצרי מקורי מפורט איך הם נבנו ולשם מה. כל הסבר הוא לא יותר מאשר ניחוש,מוצלח ככל שיהיה. היסטוריונים יווניים ורומיים אשר ביקרו במקום התייחסו לפן ההיסטורי הגיאוגרפי של המדינה ולאוכלוסייתה. בתיאוריהם הם התייחסו,הגם שתיאורים אלה הם חלקיים ,גם למה שנמצא מתחת לפירמידות ולספינקס.הרושם המתקבל הוא שמדובר במפעל הנדסי לא פחות מורכב מזה של בניית הפירמידות עצמן. מדובר למעשה בעיר תת- קרקעית.

עדויות מהעת העתיקה

הראשון שהתייחס לכך הוא הרודוטוס והוא מספר על מבנה בצורת "לבירינטוס" והוא באמת נעלה מכל תיאור...היו בו שתים עשרה חצרות מסוככות ושעריהן מכוונים זה לעומת זה. שש מהן מפנות צפונה ושש דרומה אחת על יד השניה וחומה אחת מקיפה את כולן מחוץ. לשכות אלה יש בהן כפולות חלק מהן מתחת לאדמה וחלק למעלה מעליהן. שלושת אלפים במספר בכל חלק אלף וחמש מאות .את כל הלשכות שהן מעל האדמה ראיתי בעיני בעוברי בהן ,ומתאר אני את אשר ראיתי בעיני.את כל אלה אשר מתחת לאדמה יודע אני רק מפי השמועה. כי אלה מהמצרים הממונים עליהן לא רצו להראותן בשום אופן... באומרם כי בהן קברי המלכים אשר החלו לבנות את הלבירינטוס הזה ושל התנינים הקדושים...כל חצר מוקפת אולם עמודים. עשויים מאבנים לבנות מחוברות היטב. בפינה אשר שם בקצה הלבירינטוס עומדת פירמידה בת ארבעים קנה ובה חקוקות תמונות גדולות.הדרך אליה בנויה מתחת לאדמה"(הרודוטס 142-143 ).

לדיווחו של הרודוטוס יש מספר עדויות תומכות של היסטוריונים נוספים מהעת העתיקה (Bushby T. web )

קרנטור(Crantor) היסטוריון יווני אשר חי במאה ה-4 לפנה"ס מספר כי מתחת לאדמה ישנם מספר עמודים ועליהם חקוקות רשימות המספרות על מה שהתרחש בפרה היסטוריה. Iamblichus פילוסוף מהמאה ה-4 לספירה מספר על כניסה הנמצאת בספינקס המובילה לפירמידה הגדולה.כניסה זו המכוסה בימיו בחול ובאשפה נמצאת בין הרגליים הקדמיות של הספינקס,עשויה מברונזה והקפיץ הסודי שלה מופעל על ידי קוסמים( ה- Magi) המקום נשמר בזכות הכבוד שהציבור רוחש למקום ומעין חשש דתי. מבחינת השמירה יחס זה אל המקום אלה היה יותר אפקטיבי מהגנה צבאית. בבטן הספינקס נחצבו מעברים שהובילו לחלק התת-קרקעי של הפירמידה הגדולה. מעברים אלה חוצים זה את זה והם נחצבו בצורה כה מתוחכמת שאף אחד לא יכול למצוא בהם את דרכו ללא מדריך.

Iamblichus מספר על פפירוס מצרי עתיק (המוחזק כיום במסגד בקהיר).פפירוס זה היה חלק מסיפור שנכתב על ידי סופר לא מוכר בשנת 100 לפנה"ס ובו מסופר על קבוצת אנשים שנכנסה לאולמות תת-קרקעיים מתחת לגיזה כדי לבדוק את המקום .על פי הדיווח שלהם בהיכנסם פנימה המקום הואר באופן אוטומטי על ידי שפופרת דקה באורך 15.24 ס"מ שהיתה מוצבת באת הפינות בצורה אנכית. כאשר התקרבו אליה היא האירה בעוצמה חזקה יותר. העבדים שליוו את קבוצת החוקרים נבהלו עד כי ברחו לעבר פתח הכניסה. כאשר(מחבר המסמך) נגע בשפופרת היא כבתה. חברי הצוות עשו כל מאמץ על מנת שהשפופרת תאיר שוב,אך ללא הצלחה. באולמות אחרים חלק מהשפופרות עבדו ובחלק לא. חברי הצוות שברו את אחת השפופרות ונשפך ממנה כסף –נוזל צבוע אשר שקע במהירות על הרצפה ונעלם בין הסדקים.בחלוף השנים שאר השפופרות הועמו אט אט עד שהכוהנים הסירו אותם ואיפסנום בשקע ברצפה שנבנה במיוחד,בכיוון מזרח לרמת הספינקס.הם האמינו ששפופרות האור נוצרו על ידי האל האהוב עליהם Imhotep שיחזור יום אחד ויגרום לשפופרות להאיר שוב.

הדיווח של הרודוטוס הוא קצר והדבר היחידי שניתן להבין מדבריו הוא שמדובר במה שהוא גדול מאוד. עד כמה גדול קשה לדעת,מה עוד שעל פי עדותו שלו לא נתנו לו להיכנס פנימה. הנתונים המעניינים מעוררי הסקרנות באים מפי היסטוריונים מאוחרים יותר שידעו קצת יותר פרטים. סביר להניח שהשמירה בימיהם היתה רופפת יותר ובמרוצת הדורות נעלמה כליל. קרנטור ומרצליאנוס שניהם כאחד מציינים שחומר כתוב רב טבוע על הקירות.

Iamblichus בתארו את קבוצת החוקרים שנכנסה לחלק מהמתקנים התת-קרקעיים מדווח על צורת הארה שלא היתה ידועה לא בימיו ולא במצרים העתיקה כפי שהיא מוכרת לנו.מדובר בטכניקת הארה מתוחכמת ביותר.תאורה המתחילה לעבוד רק שעה שהיא "מבחינה" בכניסת בני אדם למקומות בהם הם נמצאים ואיך היא מרגישה בהם?כנראה שהיא יכלה לזהות אותם באמצעות גלי קול או חום הנפלט מגופם. משעה שיוצאים ממקומות אלה האור כבה. ברור שמדובר במנגנון אוטומטי וחסכוני.אם אין אנשים באותם מקומות אין אור.באותו פפירוס המתייחס לאופן ההארה נמסר גם מה קרה לאחת השפופרות שנשברה. התיאור מתייחס לכסף אך מצורת ההתנהגות של המתכת מתקבל הרושם שמדובר בכספית. ואז מתבקשת השאלה מהו אותו מנגנון המאפשר לכספית להאיר? מדובר אם כן בטכנולוגיה גבוהה שחרגה מעבר לטכנולוגיה הפרעונית המוכרת. ההפתעות באשר למה שנמצא במקום החלו להופיע משעה שהחלו להערך במקום מחקרים ארכיאולוגיים שיטתיים במאה ה-20. נתאר את מה שפורסם על פי סדר כרונולוגי.