|
|
| נשלח ב-2/2/2009 20:39 |
|
| |
שמא ציטרון הוא נכד של אחיו של ציטרון שהיה נשוי לבתו ונזקקה לחליצה מאת אחיו המשומד?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2009 06:25 |
|
| |
מכיון שהדיון נסובה לעבר סוגיית חליצה ע"י שליח ראיתי לנכון להעתיק פה דו"ד בין הגאון הרוגוצ'ובי והגאון הרא"א יודלביץ בעהמ"ח שו"ת אב בחכמה, שיש בה להצביע על היחסים ששררו אז בין גדולי הדור, והוא גם דוגמא להתבטאויות כעוסים נדירים ביותר, ומקורו שם עמ' 82 ואילך:
העתק תשובת הגאון העצום ר"י ראזין שליט"א מדווינסק אות באות
ב"ה יום ב' ה' דעשי"ת תרפ"ז דווינסק
להרב דאלוסק שי' גמח"ט ושנה טובה
הגיעני
מכתבו ע"ד השמועה אשר השמיע לאזני בדבר מורה כמבואר בספרי פ' נצבים פיס'
רי"ח אשר הורה כבן סורר ומורה בדבר חליצה מאד דאבה נפשנו על שועלים קטנים
המחבלים כרם ישראל והדין תורא מחבל כרמיא מנגח כתורא (עי' ב"ק כ"א סוטה
מ"ח) שאיה יוכת שער לעלות על הדעת להתיר בחליצה ע"י שליח של האשה המבואר
בתוס' קדושין פ"ג דא"א שתעשה שליח ומאד הארכתי בזה בתשובה להרב דבאברויסק
שיחי' זה ג' שנים כי החליצה והפועל והפעולה היא מציאת אחת לא נפרדים כמו
הזיקה... בקיצור חס ושלום שיעלה זה על הדעת הכלל מאד תמהני לעלות זה על
הדעת (פער פיו בזלזולים כהאשה בת בוזי היושבת בשוק ומוכרת עיגולים בשער
האשפתות ואולתו כפרתו כי אין קץ לשטותו ולגאותו) וד' יתן לנו ולכל ישראל
גמח"ט ושנה טובה וישלח לנו הגואל צדק ונזכה לראות בנחמת ציון וירושלים
במהרה ולא יהיה עוד פרץ וצווחה דברכות דף י"ז ע"ב ותרבה החכמה והדעת יוסף
ראזין רב דפה הנ"ל
---
וזאת תשובתי על דברי הגאון ר"י ראזין מדווינסק שליט"א
מש"כ
דבתוספתא
דקדושין
מבואר דא"א שתעשה האשה שליח הנה דבר זה כבר נשמע בין
החיים ומפורסם דהגאון הזה מתפאר דבתוספתא מבואר נגד פיסקא דילן ולע"ד אין
התחלה לדברים אלו כלל ואדרבה... והנה הדמיון שהביא מזר שיעבוד עבודה
בשליחות מכהן וכן לגבי דיבור בנגעים - בעיני יפלא זה מאד האיך ת"ח יאמר
דמיון זה והאיך הוציא זה מפיו ולא חש לקמחיה... ומוכח דליתא לדברי הגאון
הזה... ולדברי הגאון מדווינסק דזה תליא בפלוגתא אם הזיקה מהאח המת נפקע או
מצד שזקוקה להאח החי הוא סתירה בפסקי הרמב"ם והשו"ע והם נגדו אבל הוא אינו
חושש לזה לא להרמב"ם ולא להשו"ע כי הוא חושב כי עד שבא הוא לעולם לא היתה
לישראל תורה כלל כי לא הבינו התורה מאומה וממנו התחילה התורה ובו תסיים
וראוי היה לו לומר דכל מי שאינו אומר כמותו יתכן כי הוא עוד גאון אבל אינו
עוד גאון עצום ויחיד בדור כמוהו אבל גאות אדם תשפילנו כתיב לכן הוא בגאותו
שחקים משפיל את עצמו כי אמר רק דברים פשוטים הגונים לבור ולא גאונות והאיש
שאינו כמוהו הוא פחות מתלמיד בור ולא שייך בו גדר זקן ממרא ורק הוא שאומר
דברי בורות יכול להיות זקן ממרא ח"ו ובאמת כי כל התורה שלנו מונחת במוחו
בכח זכרונו הנפלא אבל כח הבנתו קטנה מהכיל זה (כי כח הזכרון וכח ההבנה
באדם הם שני כחות נגדיים זה לזה כידוע) ולכן הוא מבולבל ומשוגע ומקיים מ"ע
והיית משוגע בכל פרטיה ודקדוקיה כראוי לצדיק ובגודל חסידותיה מבטל גם דברי
הגר"א מווילנא זצ"ל והוא יושב בעינים על הדרך כי תורתו מלאה עינים עיין
עיין אבל אינה ברה מאירת עינים רק סמיות עינים וראוי היה עוד להאריך נידון
האיש הזה אבל מהו התועלת הנה בדברים לא יוסר אב"ד וכש"כ אב"ד כמוהו והכלל
הוא כמ"ש בירושלמי הוריות (י"א הל' ב') כי אנן קיימין בשזה עומד בתשובתו
וזה עומד בתשובתו הורייתן אצלו אינה הוראה שלא סילקו אותו אצל אחרים הוראה
שלא סילקן ופי' הפ"מ דכיון שכל אחד ואחד עומד בדעתו ובתשובתו הילכך
הורייתן אצלו אינה הוראה לפי שלא סילקו אותו לחזור בו מדעתו ואם הוא עשה
אח"כ כפי הוראתן חייב אבל אצל אחרים הורייתן הוראה לפי שזה לא סילקן מדעתן
ואחרים שעשו כפי הוראתם פטורין דהוי כתולה בבי"ד עכ"ל ובדידן הנה אנכי
סלקתי דבריו והסכימו עמי הרבה חכמים ולכן אחרים שיעשו כפי הוראתו יהיו
חייבין דאינם תולין בבי"ד כלל כי אין זה הוראת בי"ד רק הבל הבלים ואין לי
רשות לעשות כפי הוראתו דהוראתו אצלי אינו הורייה והוראתי קודש דהא לא
סילקו דברי ולא פגעו ולא נגעו מאומה בדברי
_________________
ביבי דומיני אימפרטור!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2009 11:58 |
|
| |
מטו בי מדרשא שלאדרת יש חיבור בו יצא כנגד הגר"י רוזין בביקורת חדה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2009 15:05 |
|
| |
אני מדבר על המכתב ששתי שורות מצוטטות ממנו בהקדמה לחידושי השרידי אש.
וכן, המדובר על חליצה מאח משומד ואח קומוניסטי.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2009 16:35 |
|
| |
השורות המודגשות במכתבו של הרוגצובי שבתגובתו של טב למיתב אין הם מדברי הרוגצובי אלא אלו מלותיו של הרב יודלביץ במקום שדילג על דברי הרוגצובי.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2009 20:33 |
|
| |
צמחיוסיפון,
תשובתו של הרוגצ'ובר בנושא התפרסמה ע"י היבמה עצמה, בתו של הרוגצ'ובר, בקובץ התשובות של אביה שהיא הוציאה לאור לאחר מותו: שו"ת צפנת פענח, דווינסק ת"ש, חלק א סימן פ'. כמובן שגם שם, כמו בשו"ת שרידי אש, הנפשות הפועלות הינן אנונימיות, ולא מוזכר במי המדובר.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15094&pgnum=83
[המוזר הוא שהתשובה קטועה והסוף חסר !!].
טב למיתב,
הסוגיה איננה כלל בחליצה ע"י שליח אלא בזיקת יבום למשומד. כמדומני שסתם כך, עדיף לא לחטט בשכבי על אותו עליהום אומלל שעשו לרב יודלוויץ, שהיה ת"ח וירא שמים באמת. זו דוגמא נוספת לויכוח אמיתי לשם שמים, שירד לחלוטין מהפסים.
יוריקס,
חיפשתי בכותרת של האשכול ולא מצאתי את המילים : "הייחוס של ציטרון".
מאחר ואתה יודע שיוריקס איננו שם המשפחה שלך, היה עליך לשער זאת גם כלפי שאר משתתפי הפורום, ואנכי ביניהם.
[ואם כבר הערת, הלוואי שיש לאחד מאחיו, המשומד או הכופר, צאצא בן תורה החי כיום. ריאלית - אינני מאמין].
|
|
|
|
| נשלח ב-4/2/2009 01:32 |
|
| |
אבא ציטרון - קצת קלות ראש גם מותר
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2009 21:11 |
|
| |
לעיל הובאו דברי הר"ב 'אב בחכמה' מש"כ בגנות הגאון צ"פ, אכן הרב יודלביץ לא העתיק את כל הדברים החריפים שכתב כנגדו הצ"פ. ומשכך אפשר שדבריו יראו שלא במידה, אמנם מי שיטרח אחר קובץ כרם שלמה כסלו - טבת תשנ"ו,ימצא שם מכתב מזעזע מהצ"פ על הרב יודלביץ שכותב לדונו כזקן ממרא ויבדל מקהל ישראל ועוד ביטויים חריפים ביותר.
תוקן על ידי ספרא_וסיפא ב- 09/09/2009 21:28:05
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2009 23:14 |
|
| |
| צמחיוסיפון כתב: |
 |
|
היכן ניתן למצוא את מכתב הרוגצ'ובי אל הרי"י ויינברג ששתי שורות מצוטטות ממנו בהקדמה לחידושי השרידי אש.
וכן, המדובר על חליצה מאח משומד ואח קומוניסטי. .
|
|
ההתכתבות בין הגי"ר לגריי"ו נדפסה בשרידי אש ח"א סי' קיד-קטו. אשמח להעתיקם אם יש לאי מי חפץ בכך
אולם מבחינת התבטאויות מעניינת הרבה יותר התשובה שם בסי' מב וזל"ש:
באות ג' הביא כת"ר סברת הגאון בעל צפנת פענח, [...] ולא נעלם מכת"ר שכבר חקר המהרי"ט בזה והביאו באבני מלואים, [...] אבל הגאון הנ"ל לא ישמע להא"מ ולדכוותי'.
וכבר הי' לי ריב גדול עם הגאון ז"ל באשה שנפלה לפני שני אחים והאחד הי' משומד והשני הי' בארץ רחוקה והתיר הגאון שתחלוץ למשומד. ואני העזתי פני וכתבתי להגאון שדעת הרמ"א וכן דעת החת"ס אינה כן וגם הבאתי ראיות לדבריהם והסכימו עמי כל גדולי הדור, והגאון גער בי בנזיפה גדולה וחרף וגדף אותי כאחד הריקים וכתב אלי בזה הלשון: הוא הולך אחרי הנמושות (הרמ"א והחת"ס), ואני הולך אחרי הבבלי והירושלמי.[...]
וסוף דבר, המשומד לא רצה בשום אופן לחלוץ. וכפה"נ ראה בזה הגאון אות מן השמים, שמאז חדל לבזות אותי בפני אורחים עוברים כמו שעשה קודם. והגאון ר' חיים עוזר השתמט להשיב ע"ז ואחרי שנים מרובות אמר לי שטעמו הי' שירא לעמוד נגד הגאון ובחושו הגאוני הרגיש שאני מתווכח נגד הגר"י, אעפ"י שהעלמתי את שמו.
סיפרתי כל זה לכת"ר כדי לומר לו שאין לבנות יסודות על דברי הגאון הנ"ל, שאעפ"י שהי' גאון נורא ונפלא, אבל הוא לא רצה להיכנע לשום גדול שבגדולים של הדורות הקודמים מלבד להרמב"ם, שאותו הי' יכול להסיע לצד חדושיו, כיון שהרמב"ם שותק ואינו מפרש את נמוקיו וטעמי פסקיו. וחידושי הגאון צריכים תמיד בדיקה אם אינם מתנגדים לדברי רבותינו הראשונים, שהוא לא השגיח בהם.
תוקן על ידי אלייעזר ב- 09/09/2009 23:26:27
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2009 02:48 |
|
| |
קשה מאוד להניח שהחברותא של הגר"ח מבריסק והרוגוטשובער החזיקה שנה שלמה, כמש"כ ברוכוב.
ביהמ"ד בו למד הגרמ"ש בביאליסטוק [ובו היה אם היה הספור הנ"ל לעיל], הוא ביהמ"ד קטן בשם גמילות חסדים, ראה פנקס ביאליסטוק ח"א עמ' 202 ועמ' 378.
תוקן על ידי אליהוא ב- 10/09/2009 2:44:49
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2009 13:21 |
|
| |
איך קוראים לספר של רבינר על רמ"ש? איני מוצאו בהיברובוקס, כפי שצויין לעיל.
אגב, בנוגע למעשה לעיל על הערת הרוגאטשובער בדרשת רמ"ש "עם הארץ": נוכחתי פעם בדרשה של אחד מראשי הישיבות בבני ברק, בקידושא רבה, וכשחידש איזה פשט בפסוק (בסגנון מוסרי) צעק אחד הנוכחים, ה"ה ר' שמואל [שמוליק] שינלזון בקול רם "שקר! שקר!", והעלה חיוך רחב על פני ההמון.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2009 13:25 |
|
| |
מצאתי את הספר. אם מישהו מחפש, שמו: "רבינו מאיר שמחה הכהן".
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2009 14:24 |
|
| |
לא נדפסה שם התכתבות, אלא רק מכתביו של הגריי"ו.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/9/2009 11:44 |
|
| |
בספר הנקרא ה'אור שמח' [נדמה לי שהמחבר הוא בורוכוב] זכור לי שהוקדש פרק שלם לנושא יחסיהם, אף שהספר מגמתי מעט, נראה כי יחסו של הרגואצ'בי היה מפרגן יותר מהרגיל לרמ"ש.
מובאת שם אנקדוטה מעניינת הבאה לשקף כי הרמ"ש דווקא היטיב להבין את רמיזותיו של הרגאוצבר, הסיפור הוא, שאשה אחת באה אל הרגוצבאר ואמרה לו כי בנה לא מוכן לינק ממנה , והוא השיב, כי זה 'ירושלמי מפורש', האשה כמובן לא הבינה את כוונתו, ובאה בצערה לרמ"ש, שהוא מיד שאל אותה אם היא לובשת פאה בשבת, והסביר לה שבנה אינו מזהה אותה ועל כן מפחד ממנה. ולנוכחים ביאר הרמ"ש כי נתכוון הרגאוצובי לירושלמי המובא גם בתוס' ב"ק לז גבי שור אינו נעשה מועד מניגוחתיו בשבת כי הוא נוגחן עקב שהם משונים במראיהם משאר ימות השבוע.
תוקן על ידי אפשרי ב- 11/09/2009 11:40:05
|
|
|
|
| נשלח ב-13/9/2009 03:42 |
|
| |
יש בזכרוני כי במק"א מדייק בצ"פ מפסוק ואיננו כן. ובתשובה מתנצל כי העתיק ממקור משובש.
מי יחזיר אבדתי?
|
|
|
|
|