חסידות ואידאולוגיה: המהפך (?) של בעל התניא.

נמחק בגלל כפילות.

כפי שכתבתי אין לי שמץ ידיעה בסיפורי הריי"ץ ובמחלוקת סביב מהימנותם ההיסטורית, אבל מעניין לנתח את הדברים  שכתב המנונא כשלעצמם:

1. סתירות נובעות מכך שהמספר שמע דברים שונים מאנשים שונים. האם זה מסתדר עם הרעיון ש"היה שומע מאנשים מהיימנים דווקא"? כנראה שהם  או חלקם לא היו במאה אחוז מהיימנים.

2. חלק ממה שנדפס בשם הריי"ץ מתבסס על מלמולים שנשמעו מפיו בקושי בעת שהיה משותק בפיו ועל ערש דווי, ונכתבו או הודפסו על ידי שיכורים. לא פחות.  

3. ישנן אכן סתירות ואלו ואלו דא"ח - כלומר במלים פשוטות לא משנה אם המעשה היה או לא היה העיקר שזה עורר את הקהל בעת רצון. 

לסכום: יכול להיות שחוקרים או אנשים מחוץ לחב"ד שכתבו כנגד הסיפורים הללו  רואים את הריי"ץ כשקרן או כמסלף, בעוד המנונא רואה את בו אישיות טהורה וצדיק, אבל דומה כי מבחינת ערכם של דברי הריי"ץ כמקור היסטורי אין חילוק ביניהם, ויתכן גם שבעיני המנונא ערכם ירוד עוד יותר מאשר אצל המקטרגים "מבחוץ"

תוקן על ידי שנרב_נ ב- 05/03/2009 15:13:22

תוקן על ידי שנרב_נ ב- 05/03/2009 15:13:35

1. נאמנות האנשים אינה תלויה בהאם השמועות שהם שמעו מכוונות לשמועות ממקורות אחרים אלא לאישיותם סמכותם ובפרט בתוכן הדברים שמספרים.
כאשר קורה ושני חסידים גדולים מקובלים מרבותם במסורה בדבר מאורעות מסוימות וישנם פרטים שהם חלוקים אחד עם השני הרי  שעל תאריכים שייך לומר שנפלה טעות (בפרט כשמדובר בלמעלה מ150 שנה) ומה זה נוגע לנאמנותם או אי נאמנותם.
 2. אני מבקש לא למשוך לי בלשון- הדברים שכתבתי נכתבו להמחשה ותו לא וכונתי ברורה.
(בנוגע לכך שאדמו"ר הריי"ץ היה משותק בפיו-בזמן שספר הזכרונות יצא לאור עדיין יכול היה לדבר - כתבתי את הדברים כנ"ל במגמה להמחיש את האפשרות לנפילת הטעויות).
3. שוב לא הבנת- דברי מוהריי"ץ הם קודש קודשים באם יש טעות הדבר קרה  או בזכות המדפיסים או שמקור הטעות בשבוש שחל עם הזמן אצל מעתיקי השמועה.
 המעשה בודאי קרה השאלה היא בתאריך,יותר מזה גם כאשר יש מחלוקת בדבריו להדיא אם הדבר קרה או לא הרי ש-
א.כנ"ל אין זה תלוי בו אלא במקור השמועה. 
ב. גם החסיד שהנו מקור השמועה קרוב  לומר שלא טעה בדמיונות אלא שוורט מסוים שנאמר בנוגע למאורע מסוים בחלוף השנים ומעתיקי השמועה הפך מדבר שנאמר לדבר שהיה וכך לבסוף נוצרה המחלוקת. 
ג. בהרבה מקומות שבהם ישנה מחלוקת ישנו תרוץ פשוט של מאורעות נוספים וכו'.

4. אני מבקש שלא לזלזל בקדושת האדמו"ר כי גם אם אתה וכמותך מזלזלים בו הרי שאני מוקיר אותו!

בס"ד
זה נמצא בכתבי הגרמ"מ ז"ל חלק ב וכמדומני בביאור על הזוהר פרשת משפטים ואני מצטט
את דבריו "וזה סוד תורת החסד שיש בה תערובת של סיגים" ואני לא חייב לקבל את ההסברים של החסידות שרבם הוא בעל הנפלאות ולא מחזיק מעשיית אותות ומופתים,שיביאו לי הוכחות שכליות מהמקורות של חז"ל ולא על סמך סיפורי מעשיות לבנות תורות ופרשניות !!  

תוקן על ידי shay98 ב- 15/03/2009 4:59:41

זה בסדר אתה גם לא חסר לנו!

המנונא, גאוה זו מקורה בגניזה או בסיפורים הנ"ל?

המנטליות שפיות הדעת ובעיקר הטקט מקורה בטיפת השכל שב"ה עדיין יש לי ...

מה מיקומה של טיפה זו.

האם זהו תיאור טוב של הנקודה העיקרית אצל בעל התניא?

"הדברים מן העולם הזה אינם אלא  אספקלריה, שמשתקפת בתוכה ההויה
הא-להית, אולם בבואות אלו אינן אלא מדומות, ונודעת להן מציאות יחסית בלבד, באשר הן משקפות את המציאות האמיתית היחידה. לפי זה חייב אדם לממש את השאיפה שימשוך על עצמו, תוך עשית חשבון נפש לעצמו והסרת הקליפות החמריות, את השפעת היופי הנצחי וחסדי הקב"ה, ותוך שיתעלה התעלות פנימית אל הקב"ה ישחרר עצמו מן המדומה שבהוויתו האישית ויגיע לידי השקעת אישיותו בהויה הא-להית שהיא ההויה האמיתית והיחידה. אם ישתקע האדם בתוך נפשו בהתבוננות, אם יערוך תפילות בכוונה, אם יטיל על עצמו סיגופים, המביאים לידי מצבי התלהבות לא-להי, הרי תתבטל האישיות, הווית האני, השניות לעומת הקב"ה, והאדם יגיע לידי היעדר כל הרגשה ביחס למצבי הגוף"