אני לא נמצא כעת בסמוך לספרים אך אם זכרוני אינו מטעה אותי כך הוא מסביר את הביטוי 'מודים אנחנו לך' שאנו מודים שהסתכלות רבש"ע על העולם כלא כלום היא האמתית ולא שלנו וכן את הפסוק כי עין בעין וכו'.
נשלח ב-26/1/2009 12:18
והנה עצה היעוצה לטהר לבו מכל עצב ונדנוד דאגה ממילי דעלמא ואפי' בני חיי ומזוני מודעת זאת לכל מאמר רז"ל כשם שמברך על הטובה כו' ופירשו בגמ' לקבולי בשמחה כמו שמחת הטובה הנגלית ונראית כי גם זו לטובה רק שאינה נגלית ונראית לעיני בשר כי היא מעלמא דאתכסי' שלמעלה מעלמא דאתגלייא שהוא ו"ה משם הוי"ה ב"ה ועלמא דאתכסיא הוא י"ה וז"ש אשרי הגבר אשר תיסרנו י"ה וגו' ולכן ארז"ל כי השמחים ביסורים עליהם הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו כי השמחה היא מאהבתו קרבת ה' יותר מכל חיי העוה"ז כדכתיב כי טוב חסדך מחיים וגו' וקרבת ה' היא ביתר שאת ומעלה לאין קץ בעלמא דאתכסיא כי שם חביון עוזו ויושב בסתר עליון ועל כן זוכה לצאת השמש בגבורתו לעתיד לבא שהיא יציאת חמה מנרתקה שהיא מכוסה בו בעוה"ז ולעתיד תתגלה מכסויה דהיינו שאז יתגלה עלמא דאתכסיא ויזרח ויאיר בגילוי רב ועצום לכל החוסים בו בעוה"ז ומסתופפים בצלו צל החכמה שהוא בחי' צל ולא אורה וטובה נראים וד"ל (פכ"ו)
נשלח ב-26/1/2009 12:51
לשנרב
מהקטע הזה שהבאת הסקת ש"ענייני העולם הזה לא רלוונטיים "?
השאלה היא :רלוונטי למה? למילוי התאוות או למילוי התכלית?
",נאמר במדרש שתכלית בריאת העולם הוא ש"נתאווה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים", שכאן בעולם הזה הגשמי, הקב"ה יתגלה במהותו ועצמותו האמיתית, בלי שום לבוש והצטמצמות, כביכול כמו אדם בדירתו הפרטית.
העולם הזה רובו ככולו רע, והוא מלא קליפות ודברים שהם מהצד של היפך הקדושה ונגד ה' ממש . העולם נברא באופן כזה שהוא מעלים ומסתיר על בוראו , וכאילו 'טוען' שמציאותו מעצמותו, ואין לו שום עילה וסיבה שקדמה לו ח"ו. בפרט בזמן הגלות, כשבית המקדש חרב, עם ישראל נרדף, והאמת האלוקית אינה מאירה בגילוי.
הסיבה שהקב"ה יצר מצב כזה היא, כיון שהוא נתאווה שאור האמת האלוקית יפרוץ ויתגלה דווקא מתוך החשך והשקר, שמהגולה עצמה תצמח הגאול;ה. החידוש בגאולה יהי'ה לא רק שהקב"ה יתגלה בעולם, והעולם יתבטל ממציאותו הרעה, אלא עוד זאת, שהגילוי יהי'ה מצד גדרי העולם עצמו.
כיצד יתכן הדבר? – בכל דבר בעולם שנברא על ידי הקב"ה גנוז טוב אמיתי ומושלם, הוא הניצוץ האלוקי שבו. מתחילת הבריאה הי'ה הטוב בגילוי, לאחר חטא עץ הדעת הרע התערב בטוב . העבודה שלנו בתורה ומצוות בכל דבר בעולם, מבררת את הטוב מהרע, מגלה את ניצוצות הקדושה החבויות בהם ומעלה אותם חזרה לקדושה. זוהי "עבודת הבירורים", ששלמותה היא תאוותו של הקב"ה, לשמה ברא את עולמו.
תאווה זו תתמלא – על ידי העבודה שלנו בתורה ומצוות בזמן הגלות – ב"אחרית הימים" בגאולה האמיתית והשלימה! אז הוא יאיר ויתגלה כאן כמו שהוא בעצמותו, ללא כל מסך והסתרה. כמו שנאמר "ולא יכנף עוד מוריך", "פירוש, שלא יתכסה ממך בכנף ולבוש" . אז יהי'ה "ומלאה הארץ דעה את ה'" , וכפי שאנו אומרים בסיום כל תפילה להשי"ת: ויקבלו כולם עליהם את עול מלכותך ותמלוך עליהם מהרה לעולם ועד, כי המלכות שלך היא ולעולמי עד תמלוך בכבוד, ככתוב בתורתך "ה' ימלוך לעולם ועד" ונאמר "והי'ה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהי'ה ה' אחד ושמו אחד".
משום כך פוסקים רוב גדולי ישראל , חכמי הקבלה ותורת החסידות , כי תכלית השכר אינו לנשמות בגן עדן, אלא דווקא לבני ישראל כנשמות בגופים בעולם התחי'ה, לאחרי תחיית המתים, זהו העולם הבא, ובו תהי'ה תכלית הגילוי של "ומלאה הארץ דעה את ה'", כיון שתכלית הבריאה היא שהגילוי יהי'ה בגשמיות דווקא, באדם הגשמי בעולם הגשמי. "
שני המקורות האלה מסבירים את ההסתכלות של בעל התניא על העולם.
האם הסתכלות כזאת מוכיחה שהעולם הזה אינו רלוונטי?אתמהה.
לי נראה ששני המקורות האלה מוכיחים בדיוק את ההפך.
ולגבי ייסורים הרי גם דוד המלך אומר:אשרי הגבר אשר תייסרנו י-ה ומתורתך תלמדנו.האם בגלל זה תגיד שגם דוד המלך חשב שהעולם הזה לא רלוונטי.?????
נשלח ב-26/1/2009 13:00
צענע "פרט בזמן הגלות, כשבית המקדש חרב, עם ישראל נרדף, והאמת האלוקית אינה מאירה בגילוי. " משום מה בזמן הגלות עבדו פחות עבודה זרה מאשר בזמן הבית שהיה צלם בהיכל.
"משום כך פוסקים רוב גדולי ישראל , חכמי הקבלה ותורת
החסידות , כי תכלית השכר אינו לנשמות בגן עדן, אלא דווקא לבני ישראל
כנשמות בגופים בעולם התחי'ה, לאחרי תחיית המתים, זהו העולם הבא" מה שייך פסק בזה? וידוע שהרמב"ם חולק על זה, אז האם ניתן להסיק מכאן שלרמב"ם העולם הזה חיובי פחות?
נשלח ב-26/1/2009 13:21
לבעל בעמיו
1.צלם בהיכל.מה כוונתך?
ברור שהנטיה לעבודה זרה הלכה ופחתה במשך הדורות אבל מה זה קשור לנושא?
2.חיובי או שלילי אינם התארים ששייכים לעניין.
השאלה היא מהי התכלית של העולם הזה ומה הרלווטיות שלו .
כאן תוכל למצוא קישור מעניין העוסק בעיון בתפיסתו המעמיקה של בעל התניא בדברי הרמב"ם בנושא זה.
צענע הקרעכצים האלה על זמן הגלות לעומת זמן המקדש, מקוממים אותי. בזמן הגלות עם ישראל היה יותר ירא שמים מאשר בזמן המקדש, אז על איזו אמת מאירה מדברים?
אקרא בעז"ה את מאמרו של הרב הנדלר, אולם קשה לי עם כותרות שכוללות כבר הערכה בתוכן (בג אישי לחלוטין)
נשלח ב-26/1/2009 14:15
אז איך אתה מתפלל תפילת שמונה עשרה אם זו השקפתך?
איך אתה אומר את סדר העבודה ביום כיפור?
האמת המאירה היא הניסים הגלויים שהיו בזמן הבית.
האם הגעגועים לניסים האלה לא שווים את הקרעכצים,כדבריך?
אבל עוד לא ענית למה התכוונת במילים צלם בהיכל.
נשלח ב-26/1/2009 14:44
נסים גלויים בזמן שמנשה העמיד צלם בהיכל איך אנחנו מיישבים את זה?
וגם לשיטתך, אאנחנו מחכים למשהו גדול ממה שהיה במקדש ראשון, משהו שלא יאפשר ע"ז כמו שהיתה אז.
תוקן על ידי בעלבעמיו ב- 26/01/2009 14:40:34
נשלח ב-26/1/2009 22:24
הרב הנדלר הביא את התניא: <אבל אילו ניתנה רשות לעין לראות ולהשיג את החיות ורוחניות שבכל נברא השופע בו ממוצא פי ה' ורוח פיו, לא היה גשמיות הנברא וחומרו וממשו נראה כלל לעינינו כי הוא בטל במציאות ממש לגבי החיות והרוחניות שבו.> מדוע? מה ההכרח לומר שאם מודעים לרוחניות אזי אין קיום לעטיפה הגופנית?
<אילו היתה הנוכחות האלוקית מתגלה במלא עצמתה במציאות, הרי שלא היה מקום לשום דבר.> ר' משה תקו, שדבריו כבר צוטטו בפורום, היה טוען, שזו סברה שהקב"ה אינו משועבד לה.
<הנה במה שנתבאר יובן מה שכתוב אני ה' לא שניתי פירוש שאין שום שינוי כלל כמו שהיה לבדו קודם בריאת העולם כך הוא לבדו אחר שנברא וזהו שכתוב "אתה הוא עד שלא נברא העולם אתה הוא כו'"
> כבר הערתי שלא זה פשט הפסוק.
<העולם המציאותי הוא פרי היחס שבין חסד וגבורה והתכללות שתי מידות אלו כאחת. > אז יש מציאות או אין?
<יסודה של הבחירה האנושית, אפשרות קיומה, נעוץ בעובדה שהאדם אינו מרגיש במובן המלא את ההרגשה שאין עוד מלבדו. האדם יודע בידיעה שהיא חוץ ממנו. האדם נעדר את ההרגשה של הזהות עם המציאות החיצונית ומשום כך איננו יכול לדעת אותה מתוך עצמו, שכן האדם מרגיש את מציאות עצמו, את היש עוד מלבדו. היש הזה הוא האדם עצמו והרגשתו כיש ונפרד. לעומת זאת, כשהרמב"ם מדבר על העובדה שידיעת הבורא ועצמותו הן אחד, הרמב"ם אומר בעצם את היסוד הגדול שאין עוד מלבדו, או ליתר דיוק ש"איהו וגרמוהי חד". הסיבה שאין להקשות את קושיית הידיעה והבחירה היא משום שהקושיה הזו יסודה בהבדל המשמעותי והעמוק שבין המציאות הסובייקטיבית שאנו חיים בה, לבין המציאות האובייקטיבית אותה מייצג בורא עולם. לגבי בורא עולם אין הבחנה בין ידיעתנו ובחירתנו לבין ידיעתו והחלטתו, בדיוק כפי שאין הבחנה בין "איהו" לבין "גרמוהי". כשם שניתן להבין את קיומה של הבריאה כחלק מן המהלך של הצמצום המאפשר נוכחות אחרת מלבדו יתברך, כך אפשר להבין את קיומה של הבחירה. במקום בו תחושת האין עוד מלבדו תהיה חזקה תעלם גם הבחירה כדרך שתעלם המציאות כולה. > איך זה פותר את בעית הידיעה והבחירה?
נשלח ב-26/1/2009 23:45
<אבל אילו ניתנה רשות לעין לראות ולהשיג את החיות
ורוחניות שבכל נברא השופע בו ממוצא פי ה' ורוח פיו, לא היה גשמיות הנברא
וחומרו וממשו נראה כלל לעינינו כי הוא בטל במציאות ממש לגבי החיות
והרוחניות שבו.> מדוע? מה ההכרח לומר שאם מודעים לרוחניות אזי אין קיום לעטיפה הגופנית?
* http-equiv="Content-Type" content="text/html; charset="utf-8"">
* name="ProgId" content="Word.Document">
* name="Generator" content="Microsoft Word 9">
* name="Originator" content="Microsoft Word 9">
*--[if gte mso 9]>
Normal
0
*[endif]* *--[endif]*
אין קיום?
בתניא כותב שאינו תופס מקום. והכוונה היא כפשוטה, כשרואים החיות האלקי שמחיה ומהוה
הרי הגשמיות אינו תופס מקום ולא שאינו קיים. וראה בסה"מ תרכ"ט
לאדמו"ר מהר"ש בד"ה מי כמכה (http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15917&pgnum=167 בתחתית העמוד) שמוכיח מהפסוק שבראשית ברא (וכן מוכיח מדין המלקט
קישואים שדוקא העושה מעשה חייב), שהעולם הוא מציאות אלא שאינו מציאות אמיתי.
ומשמעות מה שכותב מציאות שאינו אמיתי הוא שאינו מציאות עצמאית ולא שאינו קיים.
*--[if !supportEmptyParas]* *--[endif]*
מה שהקשו על
פירוש אין עוד שאינו כפשוטו, ראה גם תרגום אונקלוס על פסוק מי כמוכה באלים ה'
"לית בר מינך את הוא אלקא" ובתרגום מילולי הוא שאין חוץ ממך.
נשלח ב-27/1/2009 09:24
מהי הגדרת מציאות אמיתית, ומהי הגדרת מציאות שאינה אמיתית?
נשלח ב-27/1/2009 14:26
אולי מציאות אמתית היא מציאות מחויבת כדברי הרמב"ם, אבל איני בטוח שזו הבוונה. נ"ל שנפש החיים יטען שגם אם המציאות שלנו אינה אמתית ומציאות הבורא היא אמתית, אין לזה נפק"מ מבחינתנו.
נשלח ב-27/1/2009 17:58
בעל צדקת מציאות אמיתית היא כדברי הרבמ"ם ועיין במאמר שלנקקתי אליו שמבאר שם בארוכה ובטוט"ד.
נשלח ב-27/1/2009 18:06
סאניטש אם קבלה היא נקבל. אבל האם יש לזה הכרח הגיוני. אם כן תתכננה שתי אפשרויות, אן שהקב"ה כביכול משועבד להגיון, כדעת הרמב"ם במו"נ ואם הקב"ה אינו משועבד להגיון אזי שוב ניתן לומר שהמציאות אמתית, כפשט התורה ואין צורך לכל המבט הכפול הזה.
