תורת בעל התניא במעלת היהודים הפשוטים (ראה הקטע המודגש)
החסיד הר' יצחק אייזיק מספר
בארוכה על דבר התוצאות הגדולות
של הויכוח במינסק, אשר כ"ק רבנו
הזקן הפיח רוח החסידות בכמה
עשיריות מגדולי הגאונים. ואשר
החליטו לבחור את הזקנים שבהם
ולשלחם אל הגר"א לפעול כי יבטל
את החרם אשר הכריזו על החסידים
ומנהיגם הגאון מליאזנא.
ולכל לראש הרכוש הגדול אשר
רכש כ"ק רבנו הזקן בויכוח ההוא,
אשר כארבעים מנינים אברכים, אשר
רובם היו מבני העלי' המפורסמים
בגלילות וילנה, בריסק, טלוצק,
מינסק ושקלוב בשם טוב ומהם
מעוטרים בתוארי תהילה: ותיק, סיני
ועוקר הרים. מתון ומסיק, עילוי
והדומה, נצמדו לכ"ק רבנו הזקן, מהם
אשר באותו מעמד הלכו אחריו
לליאזנא. ומהם אשר באו אחרי כןי
ורובם ככולם נספחו אל עדת
] החסידים 204
בשנת תקמ"ג היה החסיד הר' יצחק
אייזיק בהר"ד ז"ל מויטבסק 205 בן ט"ו
שנה, והיה תלמיד מובהק אצל ראש
הישיבה הר' ועמיל סטוצקר ומפני
שהיה מתלמידיו המובחרים לקחו הר'
זעמיל אתו, יחד עם עוד חמשה
תלמידים, למינסק, לויכוח.
הר' זעמיל היה אז זקן כבן שמונים
וגאון מפורסם, ומבלי הבט על זקנותו
נסע מרחק של יותר ממאה וויארסט
כדי לבחון את רבה של ה"כת".
אם יזכני השי"ת - אמר הר' ועמיל
לתלמידיו - להציל את "רבה של
הכת" מרשת המינות שנפל בה בטעות
- כי לפי התורה שחוזרים משמו ניכר
שהוא למדן ורק מעשה שטן הוא שנפל
למינות - אז בבואי לעולם הבא
אדרוש עוד נתח לויתן עבור כך.
בבואנו למינסק - מספר הר' יצחק
אייזיק - היתה התוועדות גדולה בין
האורחים הגאונים, והזקנים שבהם
ישבו בראש. בין הזקנים היו: הר'
צאלקע, הר' שמעון'לע והר' זעמיל.
הר' צאלקע היה מהלומדים
הראשונים אצל הגר"א בהיותו צעיר
לימים. היה בקי בש"ס רש"י תוספות
בעל פה באותיותיהם ממש, היה קצר
רואי ורוב לימודו היה בעל פה בקול
ובזמרה כקורא בספר.
הר' שמעון'לע היה בקי בבבלי,
אבל עיקר גאונותו היתה בירושלמי
וברמב"ם וכן היה בעל סברא גדול.
נוסף על גאונותו וגודל שקידתו,
היה הר' ועמיל איש תמים, לא היה
מסתכל אל מחוץ לד' אמותיו ולא שח
שיחה בטלה מימיו. הר' ועמיל -
סיפר הר' יצחק אייזיק - היה בקי גם
בקבלה. כי ישב כחמש שנים כ"פרוש"
בישיבתו של הגאון הר' יחיאל, בעל
"סדר הדורות", במינסק, ולא עבר
עליו לילה אחד שלא היה קם לחצות.
ומשבת לשבת לא טעם טעם בשר.
בהתוועדות זו התירו ראשית כל
את הנידוי עליו הוכרז בשנת תקל"ב
על כל תלמידי הרב המגיד ממזריטש
ועל כל הנוהים אחריהם. לאחר מכן
פתח הר' צאלקע בקול בוכים וידבר
לפני הנאספים על דבר התחדשות
"כת המינים" ואשר מעשה שטן
מצליח ונמשכים אחריהם הרבה
אנשים וגם הרבה לומדים ויודעי תורה
ויראת אלקים על פניהם, רק בטעות
נמשכים אחרי דיעות משובשות
שלהם. אחד מהנאספים קרא בעל פה
את רשימת החטאים של ה"כת".
שלוחים הגיעו מבית הדין והודיעו
למשתתפי הועידה על הנעשה בעיר,
שהרבה בני תורה "אימשכו
אבתרייהו" ואשר "הרב של הכת" אמר
פעמיים דברי תורה והראה מעשה
כשפים, כי בשעת אמירתו נראו
מלאכים... ישנם גם עדים שחיללו
את השבת בפרהסיא על ידי טלטול
הבימה מבית הכנסת לחצר.
הר' זעמיל בכה בכי רב על הצרה
