| נשלח ב-8/1/2009 15:29 |
 |
| |
השאיפה לנבואה ודרכי השגתה
לחברי הפרום שלום וברכה
אולי יש צורך בהקדמה ובה לדון במה תלויה הנבואה ומה הסיבה להפסקתה, אך מכיון שהדברים מורכבים ואפשר להרחיב ולהעמיק בהם מאוד, אני יציג ישר את הנושאים הספציפים שבהם רצוני לדון, וע"פ הצורך נתעסק בנ"ל. אשמח מאוד אם נדון בנושאים הללו ונבררם ונלבנם.
הנושאים הם האם שייך היום לשאוף לנבואה או למדרגות של רוח הקודש, ואם כן מהם דרכי העבודה.
בכדי שהדיון יהיה ענייני אני אנסה להגדיר את מהות הנבואה. אך מכיוון שזהו עניין לא פשוט, שניתן לפרשו בהרבה פנים, וכן המחלוקות בו רבות. ההגדרה תהיה כללית ומתוך התחמקות מהמחלוקות הרבות.
נבואה = שפע המושפע מהם יתברך. באמצעים שונים (מלאכים מדרגות שונות/ישיר- "פה אל אדבר בו"), בדרכים שונות (חלום, מראה), ובאופנים רבים (משל עם פיתרון, משל בלי פיתרון, פיתרון בלי משל, סוגים שונים של משלים וחידות, דמויות מגוונות, קולות ממקורות גלויים ונסתרים, שילובים של דמויות וקולות).
השפע הינו סוגים שונים של מידע- הוראות, ידיעות על העבר/הוה נסתר/עתיד, בעבור אחרים, לכלל ולפרט, בדברים גדולים (תוכחות, תקוות וכו'), ובדברים קטנים (על המציאות "חלף הוברי שמים והמעוננים והקוסמים"). ובעבור עצמו "להרחיב ליבו ולהוסיף דעתו".
בעניין השאיפה לנבואה - הרוחות בכיוון החיובי נושבות לפחות בגלוי בעיקר בציבור הד"ל, וידוע בדבר זה הרב "הנזיר". ההנחה של המצדדים לחיוב, שיש עניין מיוחד בזמננו, בהתאם לדברי תלמידי הגר"א וכמו שנראה מהחזרה לארצנו ע"ע הרב קוק ותפיסת הד"ל וכו' (כמובן שגם בזה אפשר לדון). בכ"א נראה לי שקשה להכחיש את הקירבה היתרה לגאולה ביחס לשאר הגלות. ויש לציין בעניין זה של חידוש הנבואה בתקופת הגאולה -בלי להיכנס לשאלת סיבת הפסקתה- לדברי הרמב"ם באיגרת תימן על המסורת מאביו על חזרת הנבואה כהקדמה למשיח (ע"פ חשבונו שם בד'תתקע"ו ליצירה).
בעניין השאיפה לרוח הקודש - גם אם לא נקבל שיש היום יכולת להתנבא הרי במשך הגלות דובר על רוח הקודש במדרגות גבוהות כמו מגידים גילוי אליהו ומלאכים שונים (למשל ע"י ר"י קארו, הרמח"ל, ויש עוד רבים).
הקשיים בדברים הללו הם בשני דרכים, מהותיים וטכנים.
מהותיים – כלפי הנבואה יש לדון על עצם היכולת מצד מדרגתנו, וכן היחס הנפשי לעניין שלפעמים יש תחושה של חוסר שפיות כלפי מי שמדבר על זה ברצינות. אפשר שזה נובע מצרות אופקים וכד', ואפשר שיש אמת ביחס זה. וכלפי מדרגות של רוח הקודש יש גם לדון בעצם קיומם.
טכניים – כלפי הנבואה, ישנה בעיה יסודית שנוצרה מהיעדר הנבואה במשך תקופה הארוכה כאורך הגלות. והיא, חוסר בידיעה והנחיה בדרכי ההשגה. ואם מקבלים את עצם היכולת להתנבא בזמננו, יש לדון בדרכי השגתה, וה"ה כלפי רוח הקודש על אופניה השונים. אומנם יש ספרים שעוסקים בזה (המספיק לעובדי השם לראב"ם, שערי קדושה, מסילת ישרים, ועוד) אך היום שהסביבה והאנשים השתנו יש להתאים את ההדרכות. וכן יש להעיר, שע"פ שיטת הרב קוק אולי צריך לפתח דרך חדשה בנושא. ובה יש לתת יחס יותר חיובי לחול ולחומר. ודרך זו שונה מאוד מההדרכות שבספרים הנ"ל. (מעניין לציין שהרב "הנזיר" דרך בשבלים שסללו הספרים הנ"ל ולא בדרכו החדשה של רבו).
אני מתנצל מראש אם יש דברים שלא דייקתי בהם, וכמובן שיש עוד דברים שיש להתיחס אליהם, ואולי היה נקודות בהם קיצרתי מידי, וכאלה אשר הארכתי מידי, אך הכיוון הכללי מובן, ואנו זקוקים לבשר אותו נוכל לנתח לנתחיו.
תודה רבה, שומר תוכחת.
"כי מלאה הארץ דעה את השם"
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/1/2009 17:06 |
|
| |
האם אחד מהנבאים המוכרים גמר בית ספר לנבואה? או האם אחד מהם השתלם והכין את עצמו להיות נביא והצליח?
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 02:06 |
|
| |
ירוחם
הלא ידוע שבני הנביאים הלכו עם הנביאים.
שומר תוכחת
מלבד הדברים שכתבת שהם בודאי חשובים, אני חושב שצריך להוסיף עוד דבר: לדעת ללמוד את ספרי הנביאים, לראות מה היה הלך המחשבה הנבואי. ואין די בפירושים שנכתבו, אלא יש ללמוד ולחקור לעומק. (יפורסם בעז"ה) ללמוד על חכמת הדיוק במילים, הכנסת מסר גדול ככל האפשר באמירות קצרות, ידיעה כיצד התושב"ע נלמדת מן התורה שבכתב. נראה לי שכל אלו הכרחיים כדי שנוכל לקבל מושג ממשי על מה מדובר, מה עשתה הנבואה. אחרת לאיזה נבואה אנו שואפים, אם איננו יודעים מה היא עושה? אדם שילמד נהיגה רק מתוך ספר, מתוחכם ככל שיהיה - יקשה עליו לדעת כיצד לנהוג נכון באמת. צריך להכיר את השטח. וכבר כתב הגר"א בביאורו למשלי, שהמלמד תורה די לו שיהיה בקי בתורה, אבל הדיין שרוצה לפסוק, צריך להיות בקי בפרטי העובדות במציאות, לבל יצא הדין מרומה.
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 05:08 |
|
| |
לשו"ת,
באשכול: "נבואה וחכמה: מה ההבדל?" [וגם באחרים - די להקליד נב בחיפוש ותתקבל רשימה מכובדת בין בהקלקה הראשונה ובין בשניה השולה מהארכיון - קרי מה שלאחר עשרת העמודים הראשונים] תמצא את דעת חלק מהכותבים שהנבואה אין עניינה פלאי "אוקוספוקוסי" כפי שנדמה למבט הראשוני והשטחי. לפ"ז תלויה הבנת מהות הנושא גם בהבנת מושג הא-ל.
בקיצור; לדעה זו שהנבואה היא החכמה במצבה העדיין תת מילולי וכהגדרה המוצלחת של בוגיעלון: "אינטואיציה שאין לעמוד בפניה", נמצאת כי השאיפה לנבואה ודרך השגתה בימינו היא אך דרך ההחכמה העמוקה שדרושה לה:
א. הכנה של התנערות מסובייקטיביות הנוקטת את הבלתי ידוע כידוע ממש במקום להכירה אך כנקיטת דרך ובפרט בגין "נגיעס",
ב. תרגול החשיבה על כל [ה]ידע מתוך העקרונות הראשוניים כפי שנידון בכ"מ. [לאחרונה ניסיתי קצת לתאר ולבאר את הנקודה הזו.]
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 08:20 |
|
| |
ווטו
בקרב העצכחניקים יש נביאים ואנוכי לא ידעתי?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 13:28 |
|
| |
בעל
גמרא מפורשת- חכם עדיף מנביא- ועל אחת כמה וכמה כשהחכם עוצר, וחושב, וחושב וחושב.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 14:48 |
|
| |
אריג, שבוע טוב.
אינני יודע אם יהיה נכון לקרוא לזה "קורס". אבל ודאי הם עברו התלמדות. בין אם התלמדות ישירה, ובין אם עקיפה. אנו מוצאים את בני הנביאים שהלכו כנראה אחרי אליהו, ולאחריו "המליכו" את אלישע, אליהו עצמו נתן בקשה אחרונה (במובן ההפוך) לאלישע - ואלישע ביקש פי שנים ברוחו של אליהו, דבר זה ודאי יש לו קשר לאליהו, אחרת מה העניין לבקש זאת ממנו. אצל שאול מצאנו שהלך ומצא - כנבואת שמואל - "חבל נביאים" והוא התנבא "בתוכם". גם אצל משה נאמר "וירד ה' בענן וידבר אליו, ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו".
שמואל עצמו, אמנם לא היה אז חזון נפרץ, אבל הוא ישב כל ימיו בבית ה', ומלבד העובדה שקדושת המקום בודאי הועילה לו, וגם רוה"ק של אורים ותומים, יש להוסיף לזה שבמשכן מסתמא היו מצויים נביאים כאלו ואחרים, ומה שכתוב "אין חזון נפרץ" אינו אומר שלא היתה נבואה כלל. ומלבד זאת, יש רוח הקודש, צליחת רוח ה' שנמצאת פעמים רבות אצל מי שלא הוזכרה בו נבואה, ואין הכרח ששמואל לא הכיר את דרכי הנבואה. ייתכן שהיו אלמנטים מסויימים שהוא לא הכיר, גם הוא עצמו "טרם ידע את ה', ולא היה לו נסיון אישי בתחום, וייתכן שהוא פשוט לא האמין שהוא יזכה לנבואה (סוף סוף, היה לו הסבר לשמיעת הקול: עלי קורא לו), וייתכן ש"כל התשובות נכונות".
גם אברהם, שלכאורה התנבא ללא לימוד, יש לומר שהיה יוצא ובא באהלי שם ועבר כשם שהיה יוצא ובא בכל בתי הע"ז של עובדי השמש והירח והאיצנטגנינים. ומלבד זאת, כבר ידוע מה שכתבו, שיסוד עבודת ה' קיים - אצל עובדי העבודה זרה - באופן שאינו נכון. כגון מה שכתב הרמב"ם בפרק א' מהל' עכו"ם. וכבר ידוע שהעולם הקדום היה מלא בנביאים, נביאי ה' ונביאי ע"ז, נביאי אמת ונביאי שקר. ואמרו חז"ל בנביא השקר חנניה בן עזור, שהיה לומד את סגנון הנבואה מירמיה. כלומר ייתכנו יחסי לימוד של נבואה גם בין נביא אמת לנביא שקר.
גם עמוס, ושאר אלו שבאו "מאחרי הצאן" אין זה אומר שלא היתה להם הכרות עם הנבואה, וכבר כתבתי לפני לא הרבה זמן, אינני זוכר באיזה אשכול, כי לדעתי התושב"ע בעבר עברה לא רק בלימוד פה אל פה. ואף הדברים שכתב כאן ווטו, ייתכן "ללמוד" כיצר מקיימים אותם.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 15:07 |
|
| |
ומה עם בלעם? ומה עם ירמיהו? ומה עם שאול? ומה עם אלדד ומידד? כולם כולם גמרו בית ספר לנבוא.
צא מזה- בית ספר לקוסמים ורואי עתידות יש רק אצל הרי פוטר ואורי גלר, ודומיהם. זה נכון שבתקופת המלאכים היו בני נביאים ולהקות נביאים, אבל נביא לא יצאה מהן.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 15:22 |
|
| |
אריג
זה הרוצה להגיע לדרגת נביא, אפשר אולי להגיע לדרגת נביא- אבל אי אפשר כתוצאה מכך, להיות נביא.
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 15:31 |
|
| |
לשם מה ראה הרמב"ם לכתוב את מורה הנבוכים?! אם לא לשם הנבואה!!!
ואני ידעתי שהאלוקים מחבב את הרמב"ם עד מאוד
ובמיוחד את משנה תורה.
תוקן על ידי עממי ב- 11/01/2009 15:29:58
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 15:47 |
|
| |
לעניות דעתי,תחילת הנבואה באה כאשר אתה מתבונן סביב ומרים עיניך למרום
לראות מי נותן את הגבורה...
אבל לאחר מכן,יש ללמוד את דרכי הנבואה ולשם כך,כתב הרמב"ם את מורה הנבוכים
ללכת בדרכיה,ולכוון אותו לדרך תורה.
אני יודע שהנכם רוצים לדעת איך נבחנים דבריי,היש אמת בדבריי,(נשמע באוזניי...)
אך אני אינני הולך בדרך תורה,לכן אני חולה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 22:35 |
|
| |
ירוחם
בלעם - היה קוסם בין קוסמים וכבר כתבתי בעניין זה לגבי אברהם. ומלבד זאת נבואתו כנראה לא היתה נבואה רגילה.
ירמיהו - מה הבעיה? (ולפי חז"ל גם היה בן נביא)
שאול - הסברתי.
אלדד ומידד - מה הבעיה? בדור דעה. ואיך אתה מסביר שהם התנבאו דווקא ברגע שבו התנבאו כל שבעים הזקנים?
בית ספר - הוצאתי ביטויים מסוג זה מהדיון בתחילת דברי.
הארי פוטר ואורי גלר - אינני יודע על מעשיהם ומה שהם מלמדים. פרט.
"זה נכון שבתקופת המלאכים היו בני נביאים ולהקות נביאים, אבל נביא לא יצאה מהן."
אז מאיפה הנביאים יצאו? ומנין לך זאת? ובכלל, מי אומר שבני הנביאים לא היו נביאים בעצמם? חז"ל דברו על נביאים כפלים כיוצאי מצרים, אולי בני הנביאים היו נביאים ברמה פחות גבוהה? או פחות מפורסמים? ומה ההדגשה אצל שאול "בתוכם" "עם נביאים"? ומה עשו התף והחליל אצל חבל הנביאים, אם לא ציוד "בית ספרי"-מקצועי שלהם? (ומהיכן המילה "להקה"?)
עממי
יפה כתבת את דבריך, אך לא הבנתי מדוע אתה סבור שמי שלא הולך בדרך התורה (או שהוא חושב שאיננו הולך בדרך התורה), זה גורם לו להיות חולה?
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2009 23:02 |
|
| |
מיכה
לך איך כל בעיה??? . בלעם היה קוסם ולא גם נביא?? משום מה מצטטים את נבואותיו, והגמרא אומרת שרצו גם להכניס את זה לתפילה.
חז"ל אומרים שהקב"ה נתן לגויים גם נביא -את בלעם- שהגויים לא יגידו שהם קופחו.
ירמיהו מה הבעיה??? הו נבחר לנביא בעודנו נער, הוא לא חפץ להיות נביא, ולא הרגיש עצמו ראוי, כנראה שלא גמר את בית הספר.
גם אם אלדד ומידד אין לך בעיה??, הם פתאום החלו להתנבא, גם הם עברו הכשרה לנבואה?? מה הקשר לזקנים? הם הרי נותרו בחוץ, כלא ראים כביכול,
והיא הנותנת שהזקנים הראוים לא התנבאו, רק אלו שנותרו - הלא רואים-הם הם שהתנבאו
שאול הסברת? מה הדיון היום?? אם יש אפשרות להיות נביא בלי הכנה מוקדמת., מתי התכונן שאול לנבואה, כשחיפש את האתונות?
אף נביא לא יצאה מהלהקות הללו, הם נקראו כך, בני נביאים- אבל נביאים לא היו, ה' בוחר את נביאו, ולא האדם בוחר להיות נביא.
שום הכשרה לא צריכה לנבואה, אלוקים הוא הבוחר אותם, כמו את משה בפרשת השבוע, אני מבטיח לך כי משה לא היה מצורף למנין, אפילו בבית כנסת ד"ל
אנשים מבלבלים לעצמם ולאחרים את המח עם רעיונות תלושים, ומיסטיים, השובה את ליבו של האדם,
_________________
מודה ועוזב
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2009 04:02 |
|
| |
מי שמרבה נשים,מביא על עצמו מחלות,ואני משלם על זה מחיר כבד כבר הרבה זמן,על מה שעשיתי בעבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2009 07:54 |
|
| |
ספרן
הקטע מהעיתון נשמע מגוחך, אבל אם יבוא היום נביא ויתן אות או מופת, איך נתיחס אליו?
ירוחם
לענ"ד זו מחלוקת בסיסית בין הרמב"ם למה שמשתמע מהמקרא וחז"ל ועוד ראשונים. הם סוברים שעיקר נבואה היא שליחות, כדבריך, והרמב"ם הפך את הנבואה להשגה.
ווטו
אילו ידעתיו הייתיו.
|
|
|
|
|
