|
|
| נשלח ב-9/1/2009 01:10 |
 |
| |
דורוס ישרים
כשילדי הגרושים מתבגרים הם הולכים בתלם על הקהילה הסובבת אותם, ולאו דווקא אחר ההורים באופן סובייקטיבי. היות ובקהילה, עפ"ר, גט הינו מוצא אחרון, הסיכויי שלהם לא גדל בהרבה.
כמובן במידה ומדובר בחיי קהילה תקינים בהם הקהילה נוטלת חלק דומיננטי בחיי האינדיבידום.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2009 01:14 |
|
| |
משהו כאן לא נראה לי...
יש מצטרפים אלי בענין?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2009 01:15 |
|
| |
מוזג עדין החמודה:
תפנימי את זה .
אהבה רק בסרטים וברומן הרומנטי באה ברגע.
אהבה שבאה ברגע גם חולפת ברגע.
אהבה אמיתית היא כמו עץ שהשורשים חפורים עמוק באדמה.
אני נשואה שנים רבות לפני נשואי דברתי עם אישה חכמה שאמרה לי דעי.
שלא כל הזמן בחיי הנישואין יהיה לך טוב לפעמים יבוא זמן שימאס לך.
ואז תדעי זה גל שעובר וצריך להתכופף והוא יעבור.
בחיים יש הרבה משברים ובעיות ומהמורות .
וצריך בגרות נפשית וחוזק נפשי על לעבור את זה
ומה שלא הורג אותך מחשל אותך.
אני הכרתי לפני שנים חברה שהיה לה אידאל על גבר מסויים ובסוף נשארה לטיפוס אחר.
וכול השנים חייה מתוך פשרה .וחשבה כמה רע לה.
עד שהיא הכירה נשים וראתה את התיחסות הבעל אלייהן.
ואז היא שמה לב כמה בעלה מקסים וכמה היא לא העריכה אותו והיתה שבוייה .
בחלום פנטזי ולא מציאותי.
עוד נקודה חמודה אנשים משתנים ובגיל 20 בגיל 30 וגיל 40 לא הייתי אותה אישה.
וכך גם בעלי וכל אדם משתנה.בעצם במשך השנים.
מוקדש לך כחומר למחשבה .
והצלחה בכול אשר תפני.לך וביתך וגם לבעלך..
.
תוקן על ידי - שרית560 - 09/01/2009 1:19:09
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2009 01:16 |
|
| |
אני מבין מדבריך שהיית סגורה, ופתאום גילית עולם שלא היכרת,
לזה באמת אין תקנה! ולא יעזור שום יועץ בעולם לעצור את הסחף לצאת לעולם.
וזה הסיבה שהוא מזלזל בדבריך שאת אומרת לו אני רוצה להתגרש כי הוא מכיר אותך כתמימה שלא תעשה צעד.
לכי לך לדרכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2009 01:26 |
|
| |
| א_מ_נ כתב: |  | דורוס ישרים
כשילדי הגרושים מתבגרים הם הולכים בתלם על הקהילה הסובבת אותם, ולאו דווקא אחר ההורים באופן סובייקטיבי. היות ובקהילה, עפ"ר, גט הינו מוצא אחרון, הסיכויי שלהם לא גדל בהרבה.
כמובן במידה ומדובר בחיי קהילה תקינים בהם הקהילה נוטלת חלק דומיננטי בחיי האינדיבידום.
|
|
אבל עיקר המיומנות בין אישית נרכשת בין כותלי הבית, ולא בין כותלי החברה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2009 01:31 |
|
| |
א-אהבה
ה-היא
ב-בסיס
ה-החיים
ברגע שאין את זה בבני זוג..(אז הנישואין לא מחזיקים)
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2009 01:33 |
|
| |
פעם הגיע זוג לרב להתגרש,
אמר להם הרב, תבואו מחר, אבל עם הילד,
הגיע הזוג עם הילד,
הושיב הרב את הילד על ברכיו והתחיל לבכות, אוי כמה מסכן הילד , מה יהיה איתו וכו',
הזוג רק ראה את זה, הם החליטו להשלים וחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2009 01:47 |
|
| |
לתת_דעה
בוקר טוב, לך לא נראה ?... לי לא נראה וזה בדיוק הסיבה שאני רוצה את הגירושין האלה...
שרית 560
אם היה לי עכשיו זמן הייתי יכולה לכתוב לך הרבה אבל אין לי אז ברמת העיקרון את פשוט צודקת.
דורוסישורם
גוט, גוט .... הצלחת לעלות עוד חיוך על הפנים שלי...
נולד_לכתוב
וואאוווו , סוף סוף מישהו מבין פה משהו.....תודה.
מגשש
כבר שמעתי את הסיפור הזה ואני מכירה גם סיפור הפוך.....
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2009 01:56 |
|
| |
מגשש
אם נישואין כוזבים זה דבר שמשמח אותך אז מי אני שאוריד לך את החיוך מהפנים?
אבל לבכות בטח אין צורך מאחר שאני כבר לא בוכה ...
וכן אני מרגיע אותך לגמרי- אני מתכוונת להתגרש בכל מקרה!!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2009 02:03 |
|
| |
אני רוצה להבין דבר אחד,
איך זוג שהולך בטוח להתגרש חי ביחד בבית,
והוא עכשיו בבית ויודע שאת כותבת את זה???
זה נשמע קצת...... מממ אפעס לא מובן???!!!
אגב, שמייח לא הכוונה במובן של שמחה, אלא במובן של 'סי טוטזאך'
תוקן על ידי מגשש ב- 09/01/2009 1:59:22
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2009 02:11 |
|
| |
 הערתי לך בתיבה.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2009 02:23 |
|
| |
ועוד דבר לא לשכוח,
יש כאלו שחושבים,שהחיים , הם חתיכת הנאה אחת גדולה, ולפעמים, מה לעשות, צריכים להתמודד או לסבול, אבל בעיקרון זה צריך להיות כיף ומהנה,
אבל לא כך רבותי,
מי שחושב כך, ומגיע להתמודדות מסויימת, הוא מייד נשבר,
אלא,
החיים, הם חתיכת התמודדות אחת גדולה, ובאמצע ב"ה יש הרבה שמחה והנאה ונחת, יש ילדים טובים, יש דירה, יש חברים,
מי שחושב בצורה כזו, יוכל להתמודד הרבה יותר, ממי שחי לפי דפוס המחשבה הראשון!!!
תקנו אותי אם אני טועה!!!!!!!!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2009 02:26 |
|
| |
אני קוראת ולא מאמינה.
מוגזה, לא בחרת מקום טוב לכל העסק הזה, סליחה על הבוטות. עם כל הצער (או ה"שמחה" שלך...) בדבר - זה ממש לא המקום לתסבוכות רציניות של החיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2009 02:32 |
|
| |
דורוס ישרים
כשהבן/בת להורים גרושים יצאו לחיות את חייהם הם בביתם שהם בונים, עפ"ר (לכה"פ ברוב הציבור החסידי והליטאי) הם יתיישרו עם הנורמות הציבוריות, גם כשהן יסתרו את נורמות הבית בו הם גדלו. לפעמים תופעת העדר יכולה להיות חיובית...
|
|
|
|
|
או מישהו רוצה שקצת נבכה
