אוכל נבלות לש"ש - מומר, תנוק"ש או צדיק?

ירוחם,
כידוע אחשוורוש היה גוי ל"ע (שבשר חמורים בשרו לר"ת).

אבל לעצם העניין אני בהחלט לא בטוח שבמקום שהדבר מותר (או 'ראוי', במינוח חוץ הלכתי) היא תיאסר לבעלה. ואולי תליא במהרי"ק הידוע, ויש לדחות.

לגבי אלסקה, אחרי שראית בשו"ת שיהודי אל יגור שם, עשית עבירה לשמה?

ר מיכי
אם לדחות אותי בקש רצית מילא. אבל אם ברצינות אמרת שהדבר שפיר, הדבר צע"ג
 כתובות דף ל     :וכי מה עשה לה ערבי הלז? וכי מפני שמיעך לה בין דדיה  פסלה מן הכהונה?
 מזה למדנו שאם הוא עשה יותר פסלה. 

את הבעיה ראיתי רק באלסקה, כמו שכתוב את אין אדם עומד על עומקה של חלכה אלא אם נכשל בה. את השו"ת ראיתי במחשב בפרויקט השו"ת.
איני עושה עבירות לשמה. המצוות שלי הן הן גופי עבירה.

ירוחם,

הגמרא במגילה טו:  מסבירה שאחרי שבאה אסתר לאחשוווש מרצונה נאסרה למרדכי: " שלא כדת- שבכל יום עד עכשיו באונס ועכשיו ברצון. כאשר אבדתי אבדתי- כשם שאבדתי מבית אבא כך אובד ממך" . מה שנאמר שהיתה טובלת ויושבת בחייקו של מרדכי זה קודם לכן.
אכן משמע שההיתר לבעלה בתחילה היה כיוון שהיא אנוסה וקרקע עולם (לא חייבת להיהרג) ולא בגלל זרמת סוסים שאז היה תקף ההיתר גם כשבאה ברצון. וזו קושיית ריב"ם לר"ת בתוס' כתובות ד.
קושייתך שלך על ר"ת אינה קשה: הוא אמר דבריו לעניין חיוב מיתה ואיסור לבעל ולא לעניין פסול לכהונה.

זילבר,
הקדמת אותי לגבי החילוק מאיסור לכהן. ואף ידי תיכון עמך.

לגבי איסור כשהדבר ראוי י"ל שאולי חששה שתבוא לעשות זאת ברצון (ותליא בדין יצרא אלבשא).
דברי מהרי"ק המפורסמים הם לגבי איסור אשה שזינתה בשוגג. בניגוד לשאר התורה שיש ב' מיני שוגג (שכח ששבת היום ושכח שאסור לצוד בשבת), כאן יש רק שוגג אחד (לא ידעה שזה אינו בעלה). דאם היא ידעה שזה אינו בעלה ורק לא ידעה על האיסור אכתי אסורה לבעלה שכן סו"ס היא מעלה מעל באישה (=בקשר האישות). כלומר מה שאוסר הוא לא העבירה שבמעשה אלא עצם הפגיעה בקשר האישות. ובאמת אם היא היתה אנוסה הרי לא נאסרת (על ישראל) שכן אין כאן פגיעה בקשר האישות שכן הכריחו אותה.
ולענ"ד אצל אסתר לא היתה פגיעה בקשר האישות, אף דיש לדחות. זה שורש הספק שלי.

מה אתם אומרים? האם למרדכי שהיה גדול הדור באותה תקופה, שהיה בין יושבי לשכת הגזית
ודבע צומות וכינוסים, לאדם כזה יש דין של כל אדם? (ראה ערך עמרם בלוי והגיורת)
זילבר<. מה שנאמר שהיתה טובלת ויושבת בחייקו של מרדכי זה קודם לכן. > קודם למה? הרי הגמרא אומרת שישבה בחיקו של אחשוורוש ומשם היא קמה. מי אנס אותה? מי שהוא הכריח אותה להתאפר זמן רב? היא לא יכלה לאכול שום עם חילבה לפני הפגישה עם המלך? עם כל לא רצתה. מהיכן אתה לוקח את זה מהמגילה אפילו ברמז שהיא נאנסה?

ירוחם,

שאלת - "מי אנס אותה? מי שהוא הכריח אותה להתאפר זמן רב? היא לא יכלה לאכול שום עם חילבה לפני הפגישה עם המלך?"
אני מזמינה אותך לעיין כאן (והלואי ולא תרווה נחת).
[איסוף הנשים מכל הממלכה לטובת המלך, בהחלט מתאים לקטגורית הסחר בנשים, גם אם לא הועברו כספים מיד ליד. לכל הנשים שנאספו היה תפקיד אחד בלבד בחייהן - לספק את המלך, ולוּ ללילה אחד, שאחריו הן מנועות ומלהקים בית ומשפחה. זה ניצול מחפיר של חולשת הגברים והנשים מול צו המלך, שיעבוד נורא של נשים ואונס במימדים אדירים. "רצון" ו"בחירה" הן פשוט מילים לא רלוונטיות בהקשר הזה, ושאלתך מזכירה לי את הטענות כלפי נאנסות, מדוע לא לבשו בורקה (מה לעשות, גם באירן נשים נאנסות).]

תוקן על ידי אמשלום ב- 05/03/2007 12:41:29

אמשלום,
לפעמים אני רואה בטלויזיה עד בחילה, איך נשים נערות צעירות וזקנות צורחות וצועקות לגעת באליל זמר זה או אחר. ומוכנות לשלם בתומתם ויותר, למגע קצר עם האליל, ולבסוף הן הנאנסות.

בעניין אסתר היא ידעה בדיוק למה היא נדרשת. ואפילו שלקחו אותה בכח מביתה מחיקו של מרדכי
-אגב מאיפה ידעו בדיוק עבדי אחשוורוש שהיא יפה, נערה צנועה שהלכה ברחוב כנראה עם רעלה,
אבל כשהיא הגיע לתחרות מלכת היופי, הרי ייכלה לא למצא חן, אפילו בלי שום וחילבה. רק רצון קטן לא למצא חן. מי כמו אשה יודעת את זה.ויכלה לא למצא חן. אז מי אנס אותה, הרי גם לשתות לא אנסו בשושן, כי כולם שתו בלי לאנוס. וגם אותה לא אנסו.

_________________

מודה ועוזב

ירוחם,

דבריך הראשונים בכלל לא ראויים לתגובה. הלואי שלא תיאלץ להתמודד איתם פנים אל פנים לעולם. תצטרך אז "לאכול" הרבה יותר מאת כובעך, וזה לא משהו שאני מאחלת לאף אחד.

דבריך האחרונים פשוט מופרכים מן היסוד, ומה שחשבתי שהוא השוואה קיצונית מדי, מתברר כאמת בבסיס הנחת היסוד שלך - אכן, לדעתך, כל מי שאינה הולכת ברעלה (ובודאי אם היא גם יפה רח"ל) ראויה להיאנס.
המלך אוסף נשים לחצרו, כאילו היו מזכרות מטיול בחו"ל. מייפים ומטפחים אותן (כבשר שמשרים אותו היטב במרינדה) עד שיגיעו ללילה אחד אצל המלך. אם לא ירצה אותן למחרת, נגזר גורלן להיות עריריות עד יום מותן, בלא בן זוג (שהרי אסור לאיש לקיים יחסי מין עם מישהי שהיתה קודם עם המלך, וכך הוא מנהג העולם העתיק) ולפיכך גם בלא ילדים. הן כלואות עד יום מותן בהרמון (וגם אם תחשוב שההרמון הוא כלוב של זהב, הוא עדיין כלוב). הנשים הללו לא מעניינות אף אחד (גם לא אף אחד במגילה עצמה, לצערי). הן נתונות כל כולן לחסדי המלך ולגחמותיו, וחייהן תלויים בגופן, בהרבה יותר ממשמעות אחת. הדרך היחידה של מי מהן לחיות (גם כפשוטו וגם במובנים עמוקים), היא למצוא חן בעיני המלך.
אני מסכימה, שזה לא משהו שקל להבין (אם כי, אני מסרבת לקבל שזה עניין מגדרי ושרק נשים מסוגלות להזדהות כאן עם תחושת ההשפלה, הניצול וחוסר האונים), אבל אני לא מבינה מאין החוצפה לשפוט ולהאשים. טוב שלא אמרת "כצאן לטבח". זה כמעט מתבקש מדבריך.
 

ירוחם,
 במחילה, יכולת לכתוב קושייתך ברמז בלי ביזיון לאסתר, שהיא קודם כל אישה יהודיה ולפ"י חז"ל צדקת ונביאה
אמאשלום

זילבר,

ואם היה כותב ברמז, זה היה גרוע פחות? ואם אסתר לא היתה נביאה? או צדקת? או יהודיה? היתה אמת בדברי ירוחם? אני מתקשה להבין את ההגיון שבתגובתך.

לנקודה ב' - מה "יכול" לדעתך לעשות מי, שהוא גם "בעל ערכים חיצוניים" וגם מחוייב בתפילה במנין?

ירוחם

במחילה - הרי מה היה שם באמת איש אינו יודע, והכל השערות פורחות באוויר.
בנושא זה המגילה שותקת, וכל נסיון לדלות אינפורמציה אינו אלא דקדוקי עניות.

אז מה התוחלת בדברייך?

אםשלום
איני מבין על מה יצא קיצפך. מהמגילה לא מובן שאסתר נאנסה להיות בין המועמדות להיות מלכה,
תאורך ., לקוח כנראה מעלון של התנוע הפמיניסטית, אני לא מבין מאיפה את לוקחת מהמסופר במגילה את זה. במגילה כתוב בהלקח? כתוב בהתאסף, נערות נאספו לזכות להיות מועמדות לתפקיד הרם, וכך גם אסתר. התארים האחרים הן על אחראיותך האישי. את מיחסת לי דברים שלא אמרתי וגם לא חשבתי עליהם. אז כמו היום הנערות מחפשות את אור הזרקורים, וחפצות להיות קרוב לידעוים, איזה פשע היה בזה, זה שהן נאנסות,בגין זה אינו פוטר מעונש את האנסים הנאלחים,  את הרעלה צינתי כי כנראה בחורה יהודיה מבית טוב באותן הימים הלכה עם רעלה
צינתי שהיא הלכה למבחני הבד מרצונה והסירה את הרעלה, מה לזה ולאונס?
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=1831321
נזכרתי שכתבתי לפי דבריך כבר לפני שנה

זילבר
אני לא ביזיתי את אסתר, צינתי שהיא הלכה למועמדות מרצונה, כך פשט הפסוק וכל מי שמנסה להלביש מלבושים אחרים עליה, הוא הוא שמבזה את המגילה.
וזה בהחלט נושא האשכול, הרי לפי דבריך אסתר אכלה בבית המלך כנראה הכשר  שארית ישראל
ולא היתה צריכה לעבור על המצוות למען הצלת בית ישראל

תוקן על ידי ירוחםשם ב- 05/03/2007 18:37:19