בעזהי"ת
רק עכשיו שמתי לב שנוספה תגובה לדברי, אז עמך הסליחה קלוצמאך, שתגובתי התעכבה.
א. תחילה אכן אפשר לומר, שילד חילוני אשר מבקש ללמוד בתלמוד תורה חרדי, מוכן ומזומן ומוזמן. כמובן שעליו לעמוד בכללי בית הספר, אבל למה לא?
ב. ואיך שלא יהיה, לא רק שאת העיקרון הבסיסי שאי אפשר לקחת כספי ציבור ולהפוך אותם לרשות היחיד, לא הסגת בכך לאחור, אלא שאנחנו לא מדברים כאן על ילד חילוני שמתעקש להתקבל לתלמוד תורה, כשהוא מסופר ב'מוהיקן' ולובש ג'ינס עם שרשראות ברזל וניטים! אנחנו מדברים כאן על ילדים שומרי תורה ומצוות, ועל בית ספר שהוא רשות הרבים, וממילא מנהל שחושב שיש לו זכות לדחות תשב"ר בגלל פרומקייט או בגלל אחוז הפרענקלאך שכבר התקבלו או בגלל כל סיבה אחרת, אינו אלא גוזל כספי הרבים ותו לא מידי.
ג. אז לא. לא כל מוסד יכול להעמיד לעצמו כללים כיד המנהל הטובה עליו, ובלחץ הגורמים שיש בכוחם ללחוץ. קריטריון כללי ובסיסי לכלל מוסדות החינוך החרדיים שחפצים לבנות את עצמם על רכוש הרבים, מוסדות חסידיים ומוסדות ליטאיים ומוסדות ספרדיים כאחד.
זה נראה כל כך פשוט ובסיסי, כשמדובר על כספי הרבים. הישמע בישראל שבית תמחוי שכל תקציבו מהוראות קבע, יחליט פתאום למי להעניק צלוחית מרק ולמי לא?
ד. ואין לי אלא להמליץ את דברי הגמרא בפסחים, על המציאות ברחוב החרדי, בה כל דאלים משתלט על נכסי הציבור ועושה בהם כטוב בעיניו: "אוי לי מבית בייתוס אוי לי מאלתן, אוי לי מבית חנין אוי לי מלחישתן, אוי לי מבית קתרוס אוי לי מקולמוסן, אוי לי מבית ישמעאל בן פיאכי אוי לי מאגרופן. שהם כהנים גדולים, ובניהן גיזברין, וחתניהם אמרכלין, ועבדיהן חובטין את העם במקלות".
 |
|
|
