מנהג מקובל בימינו שכאשר יש חולה או חייל פצוע, יולדת וכיוצ"ב, אומרים עליהם מזמורי תהילים ולפעמים גם אומרים לנו איזה מזמורים לומר, דהיינו מזמור פלוני, לחולה, ומזמור אלמוני ללידה קלה, ומזמור אחר לצרה צרורה שלא תבוא, וכן על זה הדרך.
לדוג' - בעת שנחטף החייל נחשון וקסמן הי"ד, נתבקשנו אז ע"י הרבנים הראשיים לומר 3 מזמורים מסויימים מאד בדווקא שיש בהם סגולה להצלתו מהשבי . [- כאן נאות לגלות שאת המזמורים הנ"ל לא אמרתי, היות ואני נוהג רק להתפלל על הצרות שלי ושל אחרים בד"כ בשומע תפילה או במקום שנקבע לכך ]
והנה הרמב"ם בהלכות עבודה זרה ( !!)י"א י"ג כותב כך –
הלוחש על המכה וקורא פסוק מן התורה, וכן הקורא על התינוק שלא ייבעת, המניח ספר תורה או תפילין על הקטן בשביל שיישן--לא דיי להן שהן בכלל חוברים ומנחשים: אלא שהן בכלל הכופרים בתורה, שהן עושין דברי תורה רפאות גוף, ואינן אלא רפאות נפשות, שנאמר "ויהיו חיים, לנפשך" (משלי ג,כב). אבל הבריא שקרא פסוקין או מזמור מתהילים, כדי שתגן עליו זכות קריאתן, ויינצל מצרות ונזקים--הרי זה מותר.
הניסוח הזה מעורר כמה שאלות שמתעמתות חזיתית עם הנוהג המקובל בימינו-
א- הלוחש על המכהוקורא פסוק מן התורה -כגון: אדם שהוא או בנו קבלו מכה [= פצע] או מחלה, אומר לדוג' פסוק כמו " כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך" [- כמדומני זו הדוג' שמביאה הגמ'] בתקווה שזה יעזור לרפואה ולהחלמה מהירה.
על כגון זה אומר הרמב"ם שלא די שהוא בכלל חובר חבר ומנחש... אלא גם כופר בתורה !!
כלומר לא רק שלא הועיל לחולה אלא אולי אפילו הזיק לעצמו.
ב- מהמילים " אבל הבריא שקרא פסוקין או מזמור מתהילים, כדי שתגן עליו זכות קריאתן, ויינצל מצרות ונזקים--הרי זה מותר.
אומנם משמע – שיכול אדם להגדיל את זכויותיו שלו בעצמו ע"י אמירת תהילים, שהרי הוא מקיים מצווה ומוסיף לעצמו זכויות בגין הקריאה בכתבי הקדש, אך עפ"י ההלכה שלפנינו, האםבמקרים הנ"ל מותר / רצוי / ראוי / אסור לומר תהילים ? האם זה עוזר אם אומרים תהילים על אדם אחר הזקוק לישועה ?
ג- אני חייב לומר שהמשפט " הרי זה מותר" לאנשמע לי כמעודד אף את הבריא לעשות כן אפי' לעצמו , אך מי שקורא תהילים לרפואה או להציל את גופו של אדם אחרמצרה כלשהי– הרי הוא כופר בתורה !
[ לשבר האוזן - נתאר לעצמנו את הרב קנייבסקי אומר מזמורי תהילים לרפואת חולה וכיו"צ כפי שרואים מדי פעם בצילומים, והרי לדעת הרמב"ם המשתמשבדברי התורה לרפאות גוף, הרי הוא בכלל הכופרים בתורה, כי אינן אלא לרפואת הנפש ]
ד- כמו כן, האם זה עוזר אם אומרים תהילים להצלחת אדם אחר[- לפרנסה טובה למשל], והאם זה מותר ?
לאור כל הנז"ל
– האם יהיה מותר לבריאים [ = תושבי בני ברק למשל ] שיאמרו על החולים / הפצועים / הפיגועים / הצרות [= תושבי שדרות למשל ] ועוד כיוצ"ב מזמורי התהילים לרפואה שלמה לרווח ולהצלה וכו'.
[ -בל נשכח שאת ההלכה הזאת מביא הרמב"ם בתוך הלכות שעוסקות בעבודה זרה !! ]
מצפה לשמוע תגובתכם
נשלח ב-15/1/2009 18:39
תודה שהחכמת אותי בדבריו של הרמב"ם
לעניות דעתי
שמע ישראל ה' אלוקנו ה' אחד.(לרפואת הנפש...וכל הנלווה לזה,הקשור בו)
אבל גם אני אשמח לקרוא את תגובותיהם של מיימוני או ריב או כל תלמיד חכם של הרמב"ם
נשלח ב-15/1/2009 20:02
ראשית, זה לא רק רמב"ם, אלא גמרא ורי"ף וכו'.
ההסבר המקובל הוא שאנחנו אומרים את התהילים כתפילה לקב"ה, ולא שהמזמורים הם רפואה. אנחנו פשוט רגילים להשתמש בתפילות ממוסדות ולא תפילות שמנוסחות במילים שלנו (אנשי כנה"ג כנראה סירסו משהו אצלנו, ואולי במידה רבה של צדק).
הטענה שיש מזמורים ובהם סגולות מיוחדות אכן נראית לי ע"ז למהדרין. לכל היותר יש מזמורים שתוכנם מתאים יותר לתפילות על פצועים או על הצלחה, ולכן כדאי לומר אותם.
יש שיאמרו שהשכר על אמירת תהילים כלימוד תורה נזקף לטובת החולים/פצועים/חיילים. אבל זה נראה לי מוזר, שכן לימוד איכותי יותר אמור להניב יותר שכר, אז עדיף ללמוד 'קצות'.
נשלח ב-15/1/2009 21:33
ר' מיכי שכן לימוד איכותי יותר אמור להניב יותר שכר, אז עדיף ללמוד 'קצות'.
ואת זה מהיכן אתה לוקח?
נשלח ב-15/1/2009 21:38
את זה הוא לקח מפלטי בן ליש !
_________________
נשלח ב-16/1/2009 00:03
נאחז,
...???
ירוחם,
מראייתו הידועה של החזו"א: "מבטלין ת"ת למקרא מגילה". וכי מקרא מגילה אינו תלמוד תורה? מדוע זה ביטול תורה? אלא שקריאת מגילה היא ביטול תורה באיכות. לקרוא פסוקים זה תלמוד תורה ברמה ירודה, לעומת לימוד של תושבע"פ ('קצות' כמטפורה) בעיון.
וכידוע יש לדחות את הראיה בקל, אבל העובדה שהראיה בעייתית אינה אומרת שהמסקנה בעייתית. המסקנה פשוטה בסברא, וכדקי"ל: למה לי קרא סברא היא.
נשלח ב-16/1/2009 00:19
נכתבו על כך מאמרים רבים:
הרב נפתלי מאסקאוויטש, בענין אסור להתרפאות בדברי תורה, בתוך: אור ישראל, קובץ לעניני הלכה ומנהג, מאנסי ניו יארק, ניסן תש"ס, שנה ה' גליון ב', עמ' ס"ה; הרב דוד פלק, גדרי אמירת תהלים. בתוך: קובץ בית אהרן וישראל, שנה י"ז, גליון ב' (צח) כסלו, טבת תשס"ב ; הרב נחום גרינוואלד, ספר תהלים ואמירתו: שלבים ומשמעיות, השתלשלות אמירת תהלים במשך הדורות וגדרה בהלכה. בתוך: אור ישראל קובץ לעניני הלכה ומנהג, מאנסי ניו יארק, ניסן תשנ"ט, שנה ד' גליון ג' (ט"ו); הרב אביעד טרופ, בדין אין מתרפאין בדברי תורה, בתוך: אורייתא, י"ט, תשס"ג, שצ"ב; הרב עופר יוסף, התרפאות בדברי תורה, תחומין כ"ח, 402.
מעניין שיש רק מאמרים אבל לא מצאתי תשובות בספרות השו"ת.
נשלח ב-16/1/2009 01:37
ראשית, זה לא רק גמרא, רי"ף ורמב"ם, זו המשנה ראשונה בפרק חלק בסנהדרין: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא.... ואלו שאין להם חלק לעוה"ב.... הלוחש על המכה.."
שנית, הרמב"ם כותב על אמירת פסוק כרפואה ממש (לחש), לא על אמירת תהילים כדי להעניק זכויות לחולה. לכן צריך להקפיד באמירת תהילים לא לכוון במילות המזמור כתפילה פרטית כאילו יש במילים כדי לרפא ולהושיע, אלא אך ורק כאמירת פסוק שנוצרות בגינה זכויות כלשהן.
שלישית, הרמב"ם בפהמ"ש (פרק חלק), מדגיש שאין חלק לעוה"ב רק אם רוקק תו"כ אמירת הפסוק, כלומר מעבר ללאו של חובר חבר יש אקט של ביזוי וכאשר אין רקיקה והביזוי קטן, המעשה חמור פחות.
רביעית, צודק הרב מיכי שעדיף ללמוד דברים המחכימים מקריאת פסוקים. הרמב"ם בפ"א מהל' ת"ת כותב שאדם ישלש זמנו בלימוד וכו' ואח"כ כשידע את התורה ישקיע כל זמנו בגמרא ורק מידי פעם יקרא את התורה כדי שלא תשכח. דהיינו שבמקום דאיתא לימוד איכותי ומעמיק הוא עדיף טפי מקריאת פסוקים לקונית.
_________________
מ. זוהר
נשלח ב-16/1/2009 03:50
הפרצופונים לצורך המחשה בלבד (אילוסטרציה)
מצ"ב הצעת פרקי תהילים לתפילה לפי הצורך וההקשר למלחמה בחמאס, בבקשה שה' יברך אותנו בניצחון ברוב עוז ושלום.
מערכה כזו כוללת אנשים רבים, ומלבד תפילות אישיות שהן תמיד רצויות
ומתבקשות, הוספנו המלצה לפרקים המתאימים לכוחות הרבים השותפים בפנים
השונות של המערכה. כמובן, מי שיש לו זמן יכול לומר את כולם, מוזמן להוסיף
תפילות ככל יכולתו.
יש מהדורות תהילים עם אזכור לקרוא מזמור מסוים כשכואב הראש, או הבטן. זה כבר ממש אקמול.
הנקודה האובייקטיבית כפי שאמר כותב האשכול היא כפי הנראה לחזק את ידיעת הקורא שכל מה שקורה לו, גם ארוע קשה (כמו לחימה) או כאב (לתושבי שדרות אחיו, או כאב הבטן המטריד), או לקרובו (חולה), ועוד דוגמאות, הוא גם כן חלק מתמונה אחדותית שלמה אחת, או בלשוננו כל דבר הוא מאתו יתברך.
גם הדברים הטובים (טבועים בידיעתנו) עליהם אנו אומרים ב"ה בקלות, וגם הדברים הרעים (רעועים בידיעתנו). מכיוון שעל הרעים קשה יותר לומר ב"ה, אזי קריאת שירת דוד המלך או לימוד כדברי מיכי, יחזק את דעתנו ואותנו.
אולם מכאן ולמה שהדבר הפך היום הדרך ארוכה, ורחוקה, וזרה.
נשלח ב-16/1/2009 11:58
למ, זוהר
היות וכל הדוגמאות שהבאת אינם לצורך רפואה ישירה של אדם פלוני אלא הם משמשים כתחליף לתפילה, לכן פשוט שאין בכך בעייה, ולא עוד אלא שהם מצויינים למטרה זו, ובפרט למי שאינו יודע כיצד והיכן עליו לבקש צרכיו מאת ה'.
כמו כן, יש באפשרות הציבור בכללו להוסיף זכויות ומצוות [- ולאו דווקא ע"י קריאת תהילים] לעם ישראל כולו ולא לציבור מסויים דווקא, וזכות המצוות שנתוספו לעם כולו מגינות באופן עקיף גם על הציבור המסויים הנתון בצרה.
ליתר הבהרה - כפי שמותר ליחיד לשמור ולהגן ולהציל את עצמו ע"י הגדלת זכויותיו באמצעות קריאת תהילים, כפי שמשתמע מן ההלכה הנ"ל, כך מותר ואף רצוי שהציבור יגן על עצמו.
יותר מכך – גם לחולה או לבעל הצרה בעצמו מותר להגדיל את זכויותיו לפני ה' ע"י כך שיקרא תהילים או יעסוק בכל דבר אחר שיש בו מצווה.
הרמב"ם כתב -
אבל הבריא שקרא פסוקין או מזמור מתהילים, כדי שתגן עליו זכות קריאתן, ויינצל מצרות ונזקים--הרי זה מותר.
שים לב שהרמב"ם דבר על זכות קריאתן, כי הקורא תהילים בסתם, הרי הוא מקיים חלק חשוב של מצות תלמוד תורה [-ודברת בם ] -
והמצוות המתווספות לו [ -שאותן הוא רוכש לעצמו ע"י הקריאה ]יש בהן כדי להגן עליו [- באופן עקיף] .
כמו כן, היות וכוונת אותו הבריא באמירת המזמורים להינצל מצרות ונזקים ולשמור גם על גופו הפיזי[- שהוא בריא כעת] מפני כל צרה ונזק – לכן כתב הרמב"ם הרי זה מותר . [- שאם לא כן, היה אומר מן הסתם משהו כמו "הרי זה משובח.." וכד' ]
ולכן כל הבעייה היא
א- כאשר אנשים מתכוונים באמצעות התהילים שהם אומרים להציל מישהו אחר מסוייםע"י קריאה בתהילים.
ב- ליחס למזמור המסויים הנאמר בדווקא כוח סגולי כנגד צרה מסויימת [= מאגיה ].
וכידוע, אם יחסת כוח לדבר אחרמלבד ה' ומצוותיו, כאילו יש בכוחו להציל מצרה וצוקה [= כגון : מזמור מסויים בתה' ללידה קלה ]– הרי הוא ראוי להיכתב בהלכות עבודה זרה.
תוקן על ידי יושל ב- 16/01/2009 12:01:05
נשלח ב-16/1/2009 11:59
ר' מיכי-- וזוהר.
בפ' בחוקותי אומר רש"י על בחוקותי תלכו-- שתהיו עמלים בתורה- לא לומדים עמלים, בסיום האחרון שעשיתם, ודאי אתם זוכרים שאמרתם- או אמרו --אנו עמלים והמה עמלים- לא אנו לומדים והמה לומדים, העיקר הוא העמל, ולא ההנאה מהלימוד,
אני לא אוהב לצטט, אבל הפעם לכבודכם- ההחפץ חיים מסביר- כשאדם מזמין בעל מקצוע למלאכה, והאומן לא ביצע את העבודה, למרות שהוא עמל בשבילה ימים- ושעות רבות, שכר הוא לא יקבל- הרף עמלו, מה שאין כן אצלנו- אנו מקבלים שכר בשביל העמל.
המשנה באבות אומרת ---המשתמש בתגא חלף- אז לא רק שכל הדברים האלה לא מועילים- הם מזיקים.
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-16/1/2009 12:49
יושל,
ראשית, הדוגמאות שהבאתי אינן פרי עטי, אלא הופיעו בשם הרב דרור ברמה (מי זה?) בשו"ת אינטרנטי, אף צרפתי לינק.
שנית, ברגע שתהילים - מזמור מסויים - מהווה תחליף לתפילה הוא הופך לבעייתי. תפילה מטרתה וצורתה שאדם יחנן על נפשו, יבקש על חברו ועל עמו וכו'. פסוקים ומזמורי תהילים אינם תפילה, אלא פסוקים שמותר לקוראם כדי לצבור זכויות. ברגע שמתאימים פרקי תהילים לזן מסויים של פחד, או לאנשים מסויימים שלכאורה זקוקים לצורך ספיציפי, אנו חוזרים שוב ללאו של "חובר חבר".
איני מבין כיצד אדם לא יודע לבקש את צרכיו, הרי כל אדם בשעת סכנה יודע לבקש מא-להים שיעזור לו (וכבר נאמר "אין אתאיסטים בשוחות") וזו היא התפילה האמיתית והעיקרית. אך אם אדם מחפש דרך מסויימת כדי לפתור את הסכנה, כדי להיוושע והדרך היא ע"י אמירת פרק מסויים שלכאורה 'מסוגל' לסיטואציה מסויימת, הרי שזה דומה לקורא פסוק למכתו - אין הבדל אם המכה כללית או פרטית, זו עשיית רפואה מד"ת.
ירוחם,
עמל זה לא סבל, עמל זה מאמץ, אם יש הנאה נלווית ללימוד התורה וליגיעת המוח זה לא מוריד כהוא זה מהעמל.
הרי לא יתכן שאדם שמסוגל ללמוד תורה בעמקות, יקבל יותר שכר באם ידקלם תהילים, בגלל שהוא סובל מאד מאמירה משעממת (אגב, שיעמום כידוע מביא לידי חטא).
_________________
מ. זוהר
נשלח ב-16/1/2009 13:04
מאיר
שלא כהרגלך- לא הבנת דברי. עמל זה לא סבל, אבל השכר הוא על העמל ולא על הלימוד, ומי כמוך יודע כי מצוות לא להנאות ניתנו,
נשלח ב-16/1/2009 13:21
ירוחם, עמל הוא סבל בלשון המקרא.
את הרב דרור ברמה פגשתי פעם, והוא איש חכם ואינטליגנטי ופתוח וכדו'. לולא דמיסתפינא הייתי אומר שיש שם איזו הלצה (שנעלמה ממני). זה נראה לי ממש לא מתאים לו.
אמנם נכון שלעצם העניין אין בזה בעיה של ממש, אם התכנים מתאימים לצרכים שעליהם מבקשים. אבל הקונוטציה של ההתאמה נראית בעייתית, שכן משתמע ממנה שהפרקים עצמם מועילים (סגולה ל...). וכבר אמר אבי מורי ע"ה, שהוא מכיר סגולה בדוקה לפרנסה: ללכת לעבוד. רבים בבני ברק עדיין לא שמעו עליה, ולכן מצווה לפרסם. בדוק ומנוסה.
נשלח ב-16/1/2009 13:30
לר' זוהר
כתבת : איני מבין כיצד אדם לא יודע לבקש את צרכיו וכו'
ובכן, לדעתי ישנם כאלה, ואני מסביר זאת בכך שהם אומרים מזמורי תהילים [- אולי אפי' מסויימים דווקא]-
א- כי הם מרגישים שהמלים האלה מבטאים היטב את הרגשתם בקשר לבעייה אותה הם רוצים לפתור.
ב- עצם הקריאה בכתבי הקדש ואפי' ללא הבנת הנאמר, גורמת להרגשה של היטהרות וכניעה לפני ה', שנותנת הרגשה טובה ואמונה שמעתה יהיה הכל טוב יותר. [- בנוסף לאווירת הקדושה האופפת את הכתובים] .
ןלכן, קביעתך שכאשר " מזמור מסויים - מהווה תחליף לתפילה הוא הופך לבעייתי...."גם אם הוא נכון, הרי הוא הרבה יותר קיצוני ממה שהתכוונתי.
(עןד פתרון לאזעקה)
(הכפפות לשמירת הסטריליות)
(תושב על רקע גראד)
(חבל שאין הילוך איטי)
(עם ילדים בתפילה)
/ 
