פניני שבת [לך דודי לקראת כלה...]

בס"ד

תודה תודה.

_________________

הפעם זה יהיה משו קצר וקל ממש לצאת לידי חובה, כי נבצר ממני לשבת על פירוש מושקע...
לצערי.

שבת שקלין.
פרשת משפטים [הפרשה של אחי.. קריאתו בתורה מתנגנת באזניי עכשיו...יא...אוף, שיחזור קצת מהישיבה..]


"ואלה המשפטים אש תשים לפניהם"-
בגמרא שאלו: מהו "אשר תשים לפניהם", היה צריך לכתב "ואלה המשפטים אשר תלמדם". ותירצו: אלו כלי הדיינים שמטרתם להרתיע את העבריינים, מקל ורצועה לעונש.
ואמר הרב אבוחצירא זצ"ל: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"- ראשי תיבות "לתאוה".
היינו, כשאדם מתאווה ותאוותו מתגברת עליו, ישים לנגד עיניו תמיד את המקל והרצועה הנכונים לרשעים בגיהנום, ככתוב: "נכונו ללצים שפטים, ומהלומות לגיו כסילים", ימנע מלילך אחר תאוותו וישפר אורחותיו.


שבת שלום.
:-)

איזה קצרנות...


שבת משפטים - שקלים

בספר ארבעה טורים טור חושן משפט בתחילתו כותב רבינו יעקב בן הרא"ש, שהעולם נברא בשביל שלושה דברים הלא הם 'תורה עבודה וגמילות חסדים' ומשחרב ביהמ"ק ואין לנו עבודה ניתנו לנו שלושה דברים אחרים והם 'אמת משפט ושלום' כמובא במסכת אבות.

ולכאורה שלושת דברים אלו שייכים לדיינים, ולא לכל אחד.

במסכת אבות - 'אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד' ביאר הרבי ר' בונים מפשיסחא: אל תדון אדם כאילו הוא יחיד  בעולם, שהרי ממה שתפסוק עליו תמיד יהיו נפגעים אחרים, חברים, אחים, הורים, ילדים וכו'. וראוי לדיין שיתן לב לזה, כיון שרק הקב"ה יכול לדון אדם לגופו בלי שום השפעה מזה למשפחתו.

והנה הלל הזקן בבואו להגדיר לאותו גר מהי התורה כולה על רגל אחת, תלה זאת ב'מה ששנאוי עליך אל תעשה לחברך' שבין אדם לחברו זהו היסוד לתורה כולה, לכל אדם מישראל.
ומדבריו משתמע שאף לאדם הפשוט יש תפקיד הדומה לדיינות - לדעת את השנאוי על חברו, ולא לעשות זאת, וכדי לדעת זאת אף הוא צריך לשפוט אדם לפי מה שהוא, עם הגורמים למעשיו הכלליים והפרטיים..
ואידך פירושא הוא - סומך עליכם שתבינו

(משידוכים ועד התנהגות בבית היהודי - שנאמר עליו 'אשתו כגופו' ולחשוב שאם הוא \ היא שופטים את בן הזוג, את עצמם הם שופטים..)

[כתבתי יותר, והכל נמחק לי. חבל]

שבת שלום ומבורך.
ובשורות טובות אצל כולם.

בס"ד

קריסטל, אמנם קצר (כמו שאמרת) אבל יפה מאוד.
מן, תודה רבה. מיוחד.

שבת שלום (אולי בהמשך היום אוסיף גם אני...)

_________________

בס"ד



"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם"

ראשי תיבות -

ו)חייב א)דם ל)קדש ה)אשה

ה)יא מתקדשת ש)וה פ)רוטה ט)בעת י)יהיה מ)זהב

א)נשים ש)ניים ר)ואים

ת)קנו ש)בחופה י)זכרו מ)ירושלים

ל)עת פ)רק נ)תינת ה)קידושין י)היה מ)ברכים.

------------------

החידוש מתוך הספר בישורון מלך כל עניני אירוסין ונישואין על פרשת השבוע!
שבת שלום.

נכתב ע"י אח של משבק
מקור - תפוז

_________________

פרשת תרומה


בכמה מקומות אמרו חז"ל: "גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה", כמו הגמרא (ב"ק לח א) בעניין נוכרים העוסקים בתורה שמקבלים שכר כמי שאינו מצווה ועושה, וכלל זה מובא בגמרא שם (פז א) לגבי סומא וחיובו בקיום מצוות.

ולכאורה, כלל זה מוקשה, שהרי ההגיון הפשוט אומר שמה שאדם עושה מרצונו החופשי מעולה ממה שאדם עושה מתוך חובה וכפייה, ואם כך מדוע העושה בחובה שכרו גדול יותר מהעושה בהתנדבות? על כך נאמרו כמה תשובות: התוס' במסכת קידושין (לא א) מסבירים שלמצוּוה ועושה יש עדיפות מפני שהוא דואג ומצטער יותר פן יעבור על הציווי, ממי שאינו מצווה, שיש לו פת בסלו, שאם ירצה יניח. והריטב"א (קידושין לא א) הסביר, שהמצוּוה ועושה השטן מקטרגו, ושאינו מצווה אין השטן מקטרגו ולפום צערא אגרא.

שלושה שותפים היו בהקמת המשכן: הקב"ה, בצלאל וצוותו, ועם ישראל.

הקב"ה הראה למשה את תבנית המשכן ככתוב: "ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו" (שמות כה ט).

בצלאל וצוותו היו עושי המשכן ככתוב: "ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב את כל מלאכת עבודת הקודש" (שם לו א). והשותף השלישי היה עם ישראל, שהם תרמו את חומרי המשכן ככתוב: "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה". אחד התנאים לחלקם של ישראל בהקמת המשכן היה נדבת הלב ככתוב: "מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי" (שם כה ב).

אלא שכאן נשאלת השאלה, הרי הכלל בידינו הוא "גדול המצווה ועושה יותר ממי שאינו מצווה ועושה". ואם כך מדוע לא נצטוו ישראל בחובה לתת את חומרי המשכן כדי ששכרן יהיה גדול יותר, אלא השאירו זו לנדבת לבו של כל אחד?

הרב וינברג בספרו "שרידי אש" (ח"ב סימן מו) עוסק בשאלה: מדוע אין מברכים בפורים על משלוח מנות? ואחת מתשובותיו שם היא: שמשלוח מנות הוא להרבות שלום ואהבה ורעות.

לכן אף שבכל המצוות אנו אומרים: גדול המצווה ועושה, ומברכין עליהן "וציונו", במשלוח מנות טוב שיתן מרצונו החופשי מתוך רגש של אהבה לאחיו העברי, כי אם הוא נותן רק על פי ציווי הוא מפחית את מידת האהבה. לפי דבריו אפשר לומר שגם הקמת המשכן צריכה לבוא מתוך אהבה ונדבת הלב,

כי תכלית המשכן לא היתה לבנות בית של חומר של עצי שיטים, נחושת ועורות אילים, אלא "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כח ח). השראת השכינה בכל אחד ואחד מישראל תוכל לשרות רק כשההשתתפות של הציבור באה מנדבת הלב.


כמו המשכן בו שוכנת השכינה כך בית יהודי הוא בית משכן קטן שבו זוג חפץ להשרות בו שכינת הקב"ה ואהבתם. באם יתנו האחד לשניה מנדבת ליבם-ויעשו הטוב גם מעל ומעבר לכתוב, ויתנו דרור לרגש ולשלום לבעבע בתוכם-הרי שהתוצאה תהא ושכנתי בתוכם. בכל אחד מהם בנפרד ובשניהם גם יחד. בכלל, בתקופה שבה אנו ממש מחוייבים להרבות בשמחה, זה בדיוק הזמן לחדש את הכוחות, להיטען מחדש ולצאת לקראת חיים "אמתיים" יותר. מהלב. מהנשמה.


שבת שלום, בשורות טובות.
מתגעגעת....
:-)

מה שלומכם ידידי? מה מצב הרוח?

משנכנס אדר מרבים בשמחה!
ובאחד באדר משמיעים על השקלים.

האם יש קשר בין השניים?

האלשיך מקשה מה עניין מחצית השקל, מדוע לא יתנו שקל שלם? ומתרץ שזה בא לרמז שכל אדם מישראל אינו שלם אלא אם כן יחבר עצמו עם חברו, ויחד יהוו יחידה שלימה. וזו עבודתנו כאן, להשתדל להיות יחידה שלימה.

במגילה, אומר צורר היהודים ימ"ש למלך: ישנו עם אחד מפוזר ומפורד. ומבואר בטענתו שכיון שישראל היו ל"ע מפורדים זה מזה, יהיה שייך לנצל את המצב וח"ו לפגוע בהם, אבל אם היו מאוחדים הרי אפילו דורו של אחאב שהיו עובדי ע"ז היו מנצחים במלחמות בגלל האחדות שהייתה בהם.

ואסתר בשמעה דברים אלו שלחה לצוות אל מרדכי: לך כנוס את כל היהודים.. הראו שאתם מאוחדים, וצומו עלי, לא שכל אחד יצום על עצמו להנצל, אלא כולם יתאגדו לצום על אחר, על אסתר המלכה. שבזה מוכיחים שהם כאיש אחד ממש.

בגמרא נכתב: השרוי בלא אשה שרוי בלא שמחה.

ונבוא חשבון - מהי עבודת הנישואים? הוי אומר להפוך שני חצאים לאחד שלם. אחדות!
ועל כך נאמר השרוי עם האשה, דהיינו שהוא 'מושרה' וכבוש יחד איתה, כמו ירקות שסופגים זה מטעמו של זה - שרוי בשמחה.. כי האחדות מביאה לשמחה.

שנזכה להיות בשמחה אמיתית תמיד

שבת שלום ומבורך. 

תודה רבה למנ וקריסטל!!!
מנ, אהבתי את ההקשר לפורים, פ.שבוע ושידוכים!!
שב"ש!

בס"ד

תודה לשניכם. שבת שלום.

_________________