פירות וירקות - הגדרה

שאלה מענינת,
אולי פירות תמיד יהיו הירקות המתוקים, יכול להיות?

דעתי היא שהסוכרים והקלוריות עושות את ההבדל 

האם השאלה היא על השפה המדוברת?
כי אם כן ההבדל הוא פשוט מאד- לפירות קוראים פירות ולירקות ירקות... (ויטגנשטיין בטח היה מצליח לנסח זאת בצורה שנונה בהרבה)

[אמנם אם השאלה היא על לשון הקודש המקורית, לשון המקרא והמשנה, אזי התשובה ברורה: פרי לעולם יקרא פרי, אחת היא אם גדל על העץ או על האדמה. אי לכך המלפפון והעגבניה, האבטיח והדלעת- כולם נקראים אצל חז"ל פירות האדמה וכך גם ברכתם לכו"ע "בורא פרי האדמה". ירקות הם הצמחים העליים, החסה הסלרי פטרוזיליה וחבריהם, אשר  לגביהם נחלקו חכמים במשנה (רפ"ו מברכות) אם ברכתם בפה"א או "בורא מיני דשאים".]

מרחביה היקר

השאלה היא על השפה המדוברת ולא על לשון הקודש ואעפ"כ לא הבנתי תשובתך "פירות פירות וירקות ירקות" גם לא הבנתי מדוע כפלת כל מילה פעמיים ולא היה די לך באיזכורה פעם אחת...

עכ"פ שאלתי היא מהו הקריטריון שלפיו הוחלט לקרוא לאובייקטים מסוימים בשם פירות ולאחרים בשם ירקות, חייב להיות לזה הגיון מסוים, בני אדם אינם מטומטמים!
אם תתחיל לדבר בלשון תנכי"ת תמצא את עצמך מהר מאד חי באיזור הזמן ההוא. 
בטוח שגם אתה אינך יוצא מכלל  בני האדם המשתמשים בסלקציה המוכרת בין פירות לירקות וכדאי שתעצור לרגע את מרוצתך ותחשוב, למה? 

רותם, האבטיח והמילון מצד אחד והאבוקדו מצד שני, סתירה לדעתך.
למרחביה, למה לפי חכמים מברכים על ירקות עליים בורא פרי האדמה?

אבל צודק מרחביה, בלשון חז"ל ירקות הם העשבים שאוכלים אותם חיים או מבושלים. (פי' הרמב"ם).  ופרי לא קשור לדבר שגידולו מן הארץ. אלא כל דבר שיש לו תוצאות נחשב לפרי. "שכר פרי הבטן" "פרי מעלליהם יאכלו" ולכן לפי חכמים שייך לברך על ירקות בורא פרי האדמה.

מ"מ, נראה לי שבלשון העם, הדברים הנאכלים על פי רוב, עם הירקות העליים שהם ירוקים בד"כ, נכללו בלשון ירקות. והראיה, שלאננס לדוגמא, לא קוראים ירק.

החלוקה וההפרדהבין פירות וירקות מבחינה הלכתית היא לגבי הברכה עליהם, היינו: "בורא פרי האדמה" לעומת "בורא פרי העץ", ההלכה קובעת את ההבחנה מבחינה בוטנית.

מבחינה דיאטטית, כפי שציינה רותם, הפירות הם הסוכרתיים.

למעשה, רב אנשי העולם מבחינים לפי דרגת החומציות של הפרי/ירק, ולכן, עגבניה, לדוגמא, תחשב לפרי, למרות ברכת "האדמה" שמברכים עליה.


מחשבון, אני מסכימה שיש לצבע חשיבות אימפרטיבית בהגדרה
מרחביה, .המילה: "פרי", הינה הגדרה כוללת לתולדה, ולכן, גם הירקות, נחשבות כפירות.

נביאה, בהלכה בין פירות העץ ובין פירות האדמה נקראים פירות כמו שכתב מרחביה. ורק העליים (עשבים, כפי שכותב הרמב"ם), נקראים בהלכה ירקות.

מבחינה דיאטטית, האבטיח והמילון, האננס והבננה סותרים לדעתך.

אצל רוב אנשי העולם העגבניה מובחנת בירק ולא כפרי.

ולגבי התולדה, זה מה שכתבתי לעיל, עייני שם.

מחשבון,
בעניין ההלכתי, חושבני, שאין ביננו חלוקי דעות.

אבטיח, ומלון - נחשבים דיאטטים מאד.

לגבי האננס והבננה, לא בדקתי, אולם, דומה שהבננה גם כן בקטגוריה, בהתחשב במסת הפחמימות שלה [פחותה עדיין מתפוח אדמה] - כנראה שרמת הסוכר סבירה.
האננס - אולי אכן נחשב כפרי, או שמא ברשימת היוצאים מן הכלל...

ואגב, עגבניה כן נחשבת כפרי, ואני כותבת זאת על סמך ידיעה.

אננס, פפיה, פסיפלורה ועוד ועוד, שחלוקים בהם הפוסקים האם ברכתם העץ או האדמה, אולי נכריע לפי הכלל שלך?

אמנם אני לומדת ב"כולל הלכה" אולם, מאחר שעדיין לא הוסמכתי, נראה שהרעיון לשאול לפסיקתי - לא נבון במיוחד...:)

להורות לאחרים אולי לא הוסמכת, אבל לעצמך את יכולה לפסוק. האם תכריעי כהבנתך?