| נשלח ב-17/1/2009 19:33 |
|
| |
פירות וירקות - הגדרה
חברים יקרים , השבת עברתי במקרה בסמוך לקבוצת אנשים ושמעתי אדם מבוגר שואל את רעהו:
מהו ההבדל בין פירות לירקות? מדוע למשל אבטיח ומלון נקראים "פירות" ואילו מלפפון ועגבניה בשם "ירקות" יקראו?
לא נעצרתי להאזין לתשובתו מפני הנימוס, אך הרהרתי בדברים ומכיוון שלא הגעתי לאיזו הגדרה ברורה החלטתי לשתף אותכם בזה, שמא כבר חשבתם על זה בעבר או יש לכם מה לומר בענין.
אשמח לתגובותיכם, שבוע טוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2009 23:34 |
|
| |
שאלה מענינת,
אולי פירות תמיד יהיו הירקות המתוקים, יכול להיות?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/1/2009 23:39 |
|
| |
דעתי היא שהסוכרים והקלוריות עושות את ההבדל
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2009 03:27 |
|
| |
האם השאלה היא על השפה המדוברת? כי אם כן ההבדל הוא פשוט מאד- לפירות קוראים פירות ולירקות ירקות... (ויטגנשטיין בטח היה מצליח לנסח זאת בצורה שנונה בהרבה)
[אמנם אם השאלה היא על לשון הקודש המקורית, לשון המקרא והמשנה, אזי התשובה ברורה: פרי לעולם יקרא פרי, אחת היא אם גדל על העץ או על האדמה. אי לכך המלפפון והעגבניה, האבטיח והדלעת- כולם נקראים אצל חז"ל פירות האדמה וכך גם ברכתם לכו"ע "בורא פרי האדמה". ירקות הם הצמחים העליים, החסה הסלרי פטרוזיליה וחבריהם, אשר לגביהם נחלקו חכמים במשנה (רפ"ו מברכות) אם ברכתם בפה"א או "בורא מיני דשאים".]
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2009 12:52 |
|
| |
מרחביה היקר
השאלה היא על השפה המדוברת ולא על לשון הקודש ואעפ"כ לא הבנתי תשובתך "פירות פירות וירקות ירקות" גם לא הבנתי מדוע כפלת כל מילה פעמיים ולא היה די לך באיזכורה פעם אחת...
עכ"פ שאלתי היא מהו הקריטריון שלפיו הוחלט לקרוא לאובייקטים מסוימים בשם פירות ולאחרים בשם ירקות, חייב להיות לזה הגיון מסוים, בני אדם אינם מטומטמים!
אם תתחיל לדבר בלשון תנכי"ת תמצא את עצמך מהר מאד חי באיזור הזמן ההוא.
בטוח שגם אתה אינך יוצא מכלל בני האדם המשתמשים בסלקציה המוכרת בין פירות לירקות וכדאי שתעצור לרגע את מרוצתך ותחשוב, למה?
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2009 01:31 |
|
| |
רותם, האבטיח והמילון מצד אחד והאבוקדו מצד שני, סתירה לדעתך.
למרחביה, למה לפי חכמים מברכים על ירקות עליים בורא פרי האדמה?
אבל צודק מרחביה, בלשון חז"ל ירקות הם העשבים שאוכלים אותם חיים או מבושלים. (פי' הרמב"ם). ופרי לא קשור לדבר שגידולו מן הארץ. אלא כל דבר שיש לו תוצאות נחשב לפרי. "שכר פרי הבטן" "פרי מעלליהם יאכלו" ולכן לפי חכמים שייך לברך על ירקות בורא פרי האדמה.
מ"מ, נראה לי שבלשון העם, הדברים הנאכלים על פי רוב, עם הירקות העליים שהם ירוקים בד"כ, נכללו בלשון ירקות. והראיה, שלאננס לדוגמא, לא קוראים ירק.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2009 09:08 |
|
| |
החלוקה וההפרדהבין פירות וירקות מבחינה הלכתית היא לגבי הברכה עליהם, היינו: "בורא פרי האדמה" לעומת "בורא פרי העץ", ההלכה קובעת את ההבחנה מבחינה בוטנית.
מבחינה דיאטטית, כפי שציינה רותם, הפירות הם הסוכרתיים.
למעשה, רב אנשי העולם מבחינים לפי דרגת החומציות של הפרי/ירק, ולכן, עגבניה, לדוגמא, תחשב לפרי, למרות ברכת "האדמה" שמברכים עליה.
מחשבון, אני מסכימה שיש לצבע חשיבות אימפרטיבית בהגדרה
מרחביה, .המילה: "פרי", הינה הגדרה כוללת לתולדה, ולכן, גם הירקות, נחשבות כפירות.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2009 15:21 |
|
| |
נביאה, בהלכה בין פירות העץ ובין פירות האדמה נקראים פירות כמו שכתב מרחביה. ורק העליים (עשבים, כפי שכותב הרמב"ם), נקראים בהלכה ירקות.
מבחינה דיאטטית, האבטיח והמילון, האננס והבננה סותרים לדעתך.
אצל רוב אנשי העולם העגבניה מובחנת בירק ולא כפרי.
ולגבי התולדה, זה מה שכתבתי לעיל, עייני שם.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2009 09:08 |
|
| |
מחשבון,
בעניין ההלכתי, חושבני, שאין ביננו חלוקי דעות.
אבטיח, ומלון - נחשבים דיאטטים מאד.
לגבי האננס והבננה, לא בדקתי, אולם, דומה שהבננה גם כן בקטגוריה, בהתחשב במסת הפחמימות שלה [פחותה עדיין מתפוח אדמה] - כנראה שרמת הסוכר סבירה.
האננס - אולי אכן נחשב כפרי, או שמא ברשימת היוצאים מן הכלל...
ואגב, עגבניה כן נחשבת כפרי, ואני כותבת זאת על סמך ידיעה.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2009 16:34 |
|
| |
אננס, פפיה, פסיפלורה ועוד ועוד, שחלוקים בהם הפוסקים האם ברכתם העץ או האדמה, אולי נכריע לפי הכלל שלך?
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2009 16:59 |
|
| |
אמנם אני לומדת ב"כולל הלכה" אולם, מאחר שעדיין לא הוסמכתי, נראה שהרעיון לשאול לפסיקתי - לא נבון במיוחד...:)
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2009 18:28 |
|
| |
להורות לאחרים אולי לא הוסמכת, אבל לעצמך את יכולה לפסוק. האם תכריעי כהבנתך?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2009 20:10 |
|
| |
מחשבון, ברשותך, חוששתני, שזה עיניני הפרטי.
אם אתה מתלבט, הוועץ ברבך.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2009 00:52 |
|
| |
"כולל הלכה - הלכה הכולל"
אגב, אין האבטיח והמילון נחשבים לדיאטטים, כלל וכלל.
תוקן על ידי המחשבון ב- 19/03/2009 0:48:57
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2009 09:20 |
|
| |
ואם אעמוד על כך?
אגב - אשמח אם תסביר במילים יותר פשוטות את משחק המילים שכתבת לעיל, למען אבין ואשכיל.
ומאחר שדומה כי הענין מטרידך יתר על המידה, אעתר ואגלה את עינייך - כי על האננס והפאפיה אני מברכת - ברכת האדמה, ועל הפסיפלורה - ברכת העץ.
בתקווה שתתישב עליך דעתך.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/3/2009 12:00 |
|
| |
זה לא יעזור.
על משקל "מדינת הלכה - הלכה המדינה" יעני, זה לא הולך ביחד. וה"ה לניד"ד...
רוב הפוסקים סוברים שעל הפסיפלורה יש לעשות האדמה, הרב אלישיב, הרב וואזנר, וכן פוסק הרב עובדיה, לעומת החזו"א, שלכאורה דעתו שיש לברך העץ. ומחמת הספק, יש לך לברך האדמה. ולידיעתך, הפפיה והפסיפלורה, על שתיהם יש את אותו מחלוקת, ולכן,גם בפפיה וגם בפסיפלורה יש לברך האדמה. (אכן לענין ערלה יש להחמיר לפי הרב אלישיב. ולפי הרב עובדיה, לפפיה דין ירק גמור לכל מילי).
ליתר ביאור, נא עייני בספר "וזאת הברכה" עמוד 375, אות סו. וספר "חזון עובדיה" הלכות טו בשבט עמוד יט, ובהערה שם.
באם יש השגות, בשמחה.
|
|
|
|
|