| נשלח ב-19/1/2009 02:58 |
 |
| |
אני חושב משמע אני קיים - השגות
אציג בזאת קודם כל תקציר מהתאוריה המפורסמת של רנה דקארט (1650 - 1596) אשר מטרתה להשיג אמת אבסולוטית:
דקארט מנסה בשישה פרקים קצרים לתמצת את האמת האבסולוטית בעולם. בהתחלה הוא בודק מה ניתן לשלול, ולהגיד שהוא לא אמת מוחלטת. הוא שולל את הראייה, בגלל שהיא יכולה לתעתע בנו, למשל כאשר אנו מסתכלים בעצם הנמצא מתחת למים, ועינינו מטעות אותנו לחשוב שהוא קרוב אלינו הרבה יותר ממה שהוא באמת. דקארט טוען שהעובדה שישנן טעויות אופטיות מונעת מאיתנו לסמוך על הראייה כמוחלטת, כלומר, לא כל מה שאנו רואים מחוייב להיות אמיתי. בצורה דומה דקארט מוכיח שכל החושים יכולים להטעות אותנו, כמו בחלום לדוגמא, שבו אנו בטוחים שהמציאות המוחשית סביבנו היא האמיתית, עד שאנו מתעוררים ומגלים שהכל אשליה. כלומר שדרך החושים איננו יכולים ללמוד כלום על אמיתויות בעולם.
עכשיו נותרנו רק עם עצמנו, בלי יכולת להוכיח שהגוף קיים או כל דבר אחר. אבל דבר אחד בטוח, ודקארט מגיע לזה בהבלחת הבנה מהממת: אני חושב, משמע אני קיים!
אני חושב, משמע אני קיים. תחשבו על זה. אני לא יכול לדעת אם מה שאני חושב הוא נכון, אבל גם אם אני מוטעה, הולך שולל אחר חושים או חלומות ואשליות, בכל מקרה חייב להיות "אני", זה שהוליכו אותו שולל... כלומר, הדבר היחיד שקיים בוודאות הוא אני.
עתה מתחיל החלק המאכזב בחיבורו של דקארט, הגיונות, ובו הוא מתחנף אל הכנסייה הקתולית, שאיימה על כל פילוסוף שהאפיל עליה. הוא החליט להכניס למשנתו הפילוסופית תכנים שיתאימו לכנסייה, ובכך למנוע מעצמו רדיפות בטענות של אפיקורסות. בחלק זה דקארט מוכיח את קיומו של אלוהים. הוא טוען כי המחשבה אינה ממציאה שום דבר יש מאין, אלא מחברת דברים מוכרים אלו לאלו, ויוצרת דבר חדש. כך למשל אם ננסה לדמיין יצור שאיננו קיים- תמיד הוא יהיה מורכב מדברים שמוכרים לנו, כמו שיער, עיניים, עור, ריר, וכו'. לא משנה עד כמה ננסה להיות פרועים בדימיוננו, להמציא חייזר ירוק-נוזלי, עם קרניים סגולות ואנטנה בתחת, עדיין כל המרכיבים מוכרים לנו עוד קודם. אנחנו לא מסוגלים, למשל, להמציא צבע חדש, שלא היה קיים קודם. אנחנו רק יכולים לערבב צבעים באופן מקורי, וליצור מהם משהו חדש.
מכאן אנחנו מבינים שאלוהים חייב להיות קיים, כיוון שאין ביכולתנו אפילו לדמיין אותו, או לתפוס מהו, ובכל זאת המושג של קיומו קיים אצלנו. (הוכחה צולעת, אך מספקת עבור הכנסיה).
לבסוף, דקארט מחזיר לנו את האמון בחושים: הוא אומר שכיוון שהאלוהים הוא טוב מטבעו, ואינו משקר (שכן שקר הוא חוסר אמת, ואלוהים הוא האמת בהתגלמותה, והוא מושלם, ואין בו חוסר כלל), הרי שהוא לא יגרום לנו לחיות בעולם שהוא אשליה טוטאלית. לכן החושים שלנו אכן משקפים את העולם האמיתי כפי שאלוהים ברא אותו.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2009 03:05 |
|
| |
ואלו הן ההשגות:
1. כיצד השכל יכול להנות מאיזו ודאות שלא סופקה לו קודם על ידי החושים? הרי דרך החושים אנו למדים גם על הטעויות שלנו, וכך מתקנים אותן ומתקרבים לאמת. לדוגמא מקל הנראה שבור במים - מתברר ע"י מישוש כשלם. חוש המישוש מתקן את חוש הראיה.
2. כדי לומר אני חושב משמע אני קיים, יש צורך להגדיר מה זו מחשבה ומה הוא קיום. יתר על כן כשאתה אומר אני חושב אתה מתכוון לכך שאה מודע לכך שאתה חושב, אולם על כך אפשר לומר שעליך להיות מודע לכך שאתה מודע וכן הלאה לאין סוף. לכן למשפט זה אין מובן.
3. לפי שיטת הבהירות והמובחנות, נוצרים רק רגעים אמיתיים של קיום (בשעה שאני חושב). רגעים אלו אינם קשורים אחד לשני. אך מושג אלוהים אינו יכול להיות רגעי שכן הוא מושלם, ונוכח בכל זמן. לאחר שמוכיח דקרט את קיומו של האל, הוא טוען שאל זה מצרף את המחשבות לידי רצף אחד אולם רצף זה נחוץ לו כדי להסיק את מסקנת קיום האל.
לתגובותיכם, היש צדק בדברים הנ"ל?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2009 14:09 |
|
| |
רציונליסטי. קודם כל הנה הוכחה לכך שכל היש ישנו וכל האין אינו.
| רציונליסטי כתב: |  |
הוא טוען כי המחשבה אינה ממציאה שום דבר יש מאין, אלא מחברת דברים מוכרים אלו לאלו, ויוצרת דבר חדש. כך למשל אם ננסה לדמיין יצור שאיננו קיים- תמיד הוא יהיה מורכב מדברים שמוכרים לנו, כמו שיער, עיניים, עור, ריר, וכו'. לא משנה עד כמה ננסה להיות פרועים בדימיוננו, להמציא חייזר ירוק-נוזלי, עם קרניים סגולות ואנטנה בתחת, עדיין כל המרכיבים מוכרים לנו עוד קודם. אנחנו לא מסוגלים, למשל, להמציא צבע חדש, שלא היה קיים קודם. אנחנו רק יכולים לערבב צבעים באופן מקורי, וליצור מהם משהו חדש.
|
|
לגבי הנכתב לעיל. לא הבנתי מה כוונתו אם הוא שולל חושים בגלל שהם יכולים לתעתע בנו, מדוע שלא ישלול מחשבה? גם מחשבה יכולה להיות מוטעית, הלא כן?
ובקשר למסקנת קיום האל, אנו לא צריכים הוכחות לכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2009 14:31 |
|
| |
רותם, אכן מחשבה ג"כ יכולה להיות מוטעית אבל קיומו של האדם החושב מוכרח גם מאחורי המחשבה המוטעית. לא כן החושים שאינם מכריחים שום דבר אמיתי הלא בחלום ג"כ אנו מרגישים וחשים את אותם הדברים כבמציאות ולאמיתו של דבר אין אף אדם חש מאחורי התחושות הללו.
בקשר למסקנת קיום האל גם אנו צריכים הוכחות לכך וכי את מבקשת להאמין בהיותך מבוגרת כשם שהאמנת בהיותך תינוקת? אכן לדקארט היתה דרך מיוחדת בהוכחת קיום האל ובזה לא אכריח אותך לקדבל את דבריו.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2009 15:32 |
|
| |
הלוואי שאאמין באלוקים באותה תמימות, כמו שהאמנתי בו בהיות קטנה..
וכאן אפשר לפתוח נושא חדש: לדעתי אין כזה דבר שאלות באמונה. זהו מושג פדוקסלי.
אמונה זוהי אמונה ללא עוררין וללא שאלות. אם אתה מאמין שקניתי מוצר X ב50 ש"ח ואח"כ מבקש ממני קבלה כהוכחה זה מראה שאמונתך לא היתה שלמה. אז כמו שאין שאלות כך לא צריכים הוכחות. זוהי דעתי.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2009 16:32 |
|
| |
| רציונליסטי כתב: | |
1. כיצד השכל יכול להנות מאיזו ודאות שלא סופקה לו קודם על ידי החושים? הרי דרך החושים אנו למדים גם על הטעויות שלנו, וכך מתקנים אותן ומתקרבים לאמת. לדוגמא מקל הנראה שבור במים - מתברר ע"י מישוש כשלם. חוש המישוש מתקן את חוש הראיה.
|
|
לשכל יתרון עצום על פני החושים כי הוא מקבל את כל הנתונים מכל החושים וביכולתו לשקללם ולהסיק המסקנות הנדרשות שהצליח לעבד מהם. אך מה לי לבזבז את זמני בחילוקים בין השכל לחושים אחר שאין צורך להאריך בזה.
לגפו של ענין נדמה לי שלקית בחוסר הבנת דבריו של דקארט כי הוודאות המוחלטת שנתן דקארט ל'אני החושב' אין לה שום קשר עם תוכן המחשבות הרי אף אם תהיה המחשבה מוטעית לא יחזור בו דקארט מהוכחתו. רק מהות האדם החושב יוכיח כי המחשבה קיימת בקיום ודאי.
ולרותם, מילה קטנה לי אלייך. אני אף פעם לא אשאף להבין דברים כמו בקטנותי כשם שלא ארצה לחזור ולהיות ילד קטן.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2009 16:36 |
|
| |
להבין לא. ברור שרוצים ללמוד ולהחכים אך את אותה התמימות של האמונה באלוקים אין לי עכשיו ואני מתארת לעצמי שגם לא לכם וזה חסר! "כגמול עלי אימו" גם דוד ביקש להיות עם ה' כגמול...
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2009 16:38 |
|
| |
למה החלטת שאלוקים צריך להשאר כתפיסה תמימה ולא כתובנה יותר חכמה והגיונית?!
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2009 16:39 |
|
| |
שוב. האמונה באלוקים ולא אלוקים!
יש משהו מתוק באמונה התמימה של ילדים באלוקים!!
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2009 17:11 |
|
| |
שמעתי פעם אימרה ולא ישיגוהו משיגי הגוף...אלו שמושקעים ומשקעים בגשמיות לא ישיגו אלקים
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2009 17:21 |
|
| |
ישמעו אזניך מה שפיך מדבר!
"לא ישיגוהו משיגי הגוף" זה כולל גם את אלו שמשקיעים ברוחניות עד צואר!
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2009 20:32 |
|
| |
?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2009 20:34 |
|
| |
אמנם אינני מתיימרת להבין את כוונותיו של גו'ני אך למיטב הבנתי משיגי גוף שונים ממשיגי רוח.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2009 20:39 |
|
| |
נכון אבל שניהם לא ישיגו את אלוקים ובזה לכארה הגיוני צודק, לא רותם?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2009 20:52 |
|
| |
שניהם לא ישיגו אך יתכן שיש כמה דרגות באי ההשגה, שהרי בכ"ז יש הבדל בין משיגי גוף למשיגי רוח.
|
|
|
|
|
