|
|
| נשלח ב-23/6/2009 00:13 |
 |
| |
| מלח_הארץ כתב: |  | | צלצח, הדגש כרגע הוא על האפיקורסות שמישהו ייחס לרב"א, לא על מקורותיו, קאפיש? |
|
סליחה שלא שמתי לב שאתה הוא הקובע על מה הדגש כרגע.
כדאי שתלמד לדון לגופו של ענין, ואל תחשוב שאתה הוא העומד במרכזו של הויכוח. האשכול דן בכמה וכמה היבטים ברב"א (ומצדדי רב"א רואים בו גם במה לדון במניעי מונדשיין..) אני הערתי משהו שלדעתי הוא מענינו של אשכול, ומיד קפצת - לאור תפיסתך בענין ה"דגש" - להאשימני האשמות שוא, ועוד טרחת לציין כי הדבר ידוע לך. אז הנה משהו שטרם ידוע לך: בכל מה שכתבתי בענין רב"א, לא התכוונתי להתווכח עמך כלל ולא להוכיח לך דבר. אינני דן עם מי שמקבל - ולו חלקית - את דבריו של יעקב בזק.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2009 02:33 |
|
| |
אולי התכוון לאפיקורת בת', ובא לאפשטיין גואל....
דוקא על הרב מינצברג, יש הרבה שסבורים כך.
מעניין שקל יותר כאן להרבה לקבל שהיה אפיקורס, אשמה כבידה ביותר ובלתי ומוכחת, מאשר בלתי נאמן, שכבר הוכח...
תוקן על ידי אתנחתא ב- 23/06/2009 2:30:38
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2009 02:55 |
|
| |
אתנחתא
אינני בטוח כי גאולתו של הרב אפשטיין קרובה, שהרי לגביו כתבתי אפיקורס ולא אפיקורת שיצא בשגגה דוקא על הרב מינצברג.
בניגוד לטוענים טענת אפיקורס על ר"ג נדל, שאת תפיסתם איכשהו ניתן להבין במשנה סדורה משלהם, הרי שלגבי הרב מינצברג, כינויים גורפים אלו שמורים יותר לאלו שבד"כ המרחב התורני שלהם לוקה בצימצום רב או קנאי במיוחד.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2009 08:43 |
|
| |
לכל הנזעקים,
ראשית, אכן טעיתי בכך שלא הכרתי את שמעו של הרב צוקר, ובניגוד לאחרים, אני חוזר בי מהשמטת תוארו.
שנית, כיון שטענת 'אפיקורוס' מופרחת באויר כלפי כל אחד כמעט, אז אין לה שום יסוד ולכן קל יותר להתעמת איתה גם ביחס לרב"א.
צלצח, בדוק את הודעתך טוב, כמה מהמילים בה אמת...
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2009 11:43 |
|
| |
מחקתי תגובתי
[כאשר מי שמליץ יושר על השקרן רב"א, וגם נתפס בעצמו בשקר גס כאשר הכחיש את השפעת יעקב בזק עליו (והוא יודע שאני יודע האמת) - חוזר ככלב אל קיאו להאשימנו האשמות שוא, למטה מכבודי להיגרר אחריו ולהשיב לו.]
תוקן על ידי צלצח ב- 23/06/2009 11:46:03
|
|
|
|
| נשלח ב-23/6/2009 14:55 |
|
| |
בספר "מקור ברוך" מביא ר"ב עפשטיין שתי עובדות שפסק בהן הגר"ח [מוולוזין] שלא כשלחן ערוך, אך השתדל ככל יכולתו למצוא איזו אמתלא שתסביר הענין באופן שאינו חולק עליו, או שבחר להתחמק מהוראה באותו מקרה. ברם, לפי שאמיתות הסיפורים הוטלה בספק משום מוזריותם, נמנענו מלצטטם. מקרה ראשון שם... העיר על זה נכונה הרב צבי קפלן ("מעולמה של תורה" עמ' לז) שהסיפור מופרך מעיקרו...
עכ"ל של אליאך, אבי הישיבות, עמ' 523.
הכוונה לשני הסיפורים שב'מקור ברוך' (עמ' 1164 ואילך) שאותם - לדבריו - שמע אביו מפיו של הגאון רבי אליהו גולדברג, ראב"ד באברויסק, מתלמידי הגאון רבי חיים מוואלאזין.
וראה ב'אבי הישיבות' שם, שאמנם יש רמז לדבר בערוה"ש שכותב "ובילדותי שמעתי מאחד הגדולים".
אבל עכ"ז "אמיתות הסיפורים הוטלה בספק משום מוזריותם", ועכ"ז העיר הרב צבי קפלן "שהסיפור מופרך מעיקרו".
מעניין מה היו המניעים הנפשיים שלהם לכפור באמיתותם המוחלטת של הסיפורים הללו.
האשכול משוחרר. בקשתי לכותבים לשמור על כבודם וכבוד זולתם.
תוקן על ידי ספרות ב- 08/06/2010 05:53:11
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/6/2010 05:54 |
|
| |
הודעה של *אליהוא*
נאלצתי להתמודד עם חלקו השני של המשפט הבא אותו הפריח
מונדשיין "מגמתו של ה'מקור ברוך' ברורה:
פסקיו של אביו כלל וכלל לא היו מקובלים בקהל חסידים (ואולי לא רק בקרב
החסידים)" כשהמשתמע, כמו שהודה מפורש שגם בקרב בני ליטא היו כאלו
שפסקיו כלל וכלל לא היו מקובלים עליהם. טענה זו היא כמובן בדותא, כמ"ש שם.
והנה
מתברר שגם חלקו הראשון של המשפט איננו מדוייק כלל וכלל.
"והיה נוהג לומר לי, שטוב לחזור השו"ע בערוך
השלחן אחרי שכבר חזרו היטב הטוב"י והשו"ע, וכשעייפים כבר לחזור טוב לחזור
בערוך השלחן שהוא סדרן טוב במוח" (אור הגנוז - לקוטי דברים - הנהגות ר"ש
משאץ לונדון)."סיפר לי יד"נ ש"ב וכו' מהר"א היילפרין שליט"א מרדמושילא וכו' שזוכר
ויודע שהגה"ק מהר"ש מסטראפקוב זי"ע קנה ספרי ערוך השלחן ועבר עליהן, רק
כשהגיע לענין המאשין מצות העביר קו עליהן" (הערת המו"ל שם). המקור- http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=549
****
הודעה של *יאירתמים*
כו"כ אמרו משפט זה עליו: סדרן ולא פוסק (גם בין הליטאים)
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2010 01:06 |
|
| |
עם דמדומי חודש תמוז בו הלך לעולמו נשוא האשכול, הרב ברוך אפשטיין [המועד המדויק אינו ידוע] טרחתי להשלים וללבן כמה מצידי צידיו של אשכול זה. (בעיקרו וגופו לא נגעתי ונימוקי עמי)
אלייעזר כתב: |
| במקור ברוך ח"ג קבע פרק בשם שגיאות מי יבין. בפרק זה הוא מציין לשלוש טעויות שנפלו לדעתו בסידורים ובנוסחאות התפילה ועל כולם אמר לו אביו כי מן הדין הוא צדק אבל לא מלאו לבו לשנות מן המסורת המקובלת.
אחת הטעויות היא הנוסח בזכות תפלת רב שהזכיר נישטאיך וכפי שציין תיקון זה מופיע גם בספרו ההלכתי של האבא [וזל"ש "ותפילה זו הוא תפילת רב בכל השנה בברכות (טז א). והתחלתה "שתתן לנו חיים ארוכים", ובכאן הוסיפו בתחילתו "שתחדש עלינו החודש הזה לטובה ולברכה". ולכן יש בסידורים בסופו "בזכות תפילת רב". אבל זהו דברי בורות: מה שייך "בזכות תפילת רב". ונראה שהמדפיסים טעו בזה, שהמציין ציין שזהו תפילת רב, ולא ידעו הכוונה, והוסיפו תיבת "בזכות". אבל מכל מקום מי התיר לנו לקבוע תפילה חדשה בשבת? ואי איישר חילי אבטלנה. אך קשה לשנות המנהג, וצריך עיון גדול"]
אמנם נראה שקדם לשניהם מאמרו של פייבל גאלדשטוף בהמגיד משנת תרל"ג [הוספה להמגיד א' תמוז תרל"ג עמ' 9] |
|
אתנחתא כתב: | | לגבי ברכת רב יש לציין למקור נוסף, ושל אדמור חסידי לעילא דוקא, והוא בספר 'מגיד תעלומה' לבעל בני יששכר על ברכות (טז, ב):
וז"ל:
"זה עידן ועידנים שהנהיגו לומר זה הנוסח קודם שמברכין החדש ונדפס בסידורים ומסיימין בה בזכות תפלת רבים ואין לזה פירוש וביאור, ונראה שזה טעות ,שהיה כתוב בסידורים הקודמים רשום למטה ברכות תפלת רב, ורצ"ל כמציין שהתפלה הזאת היא ממס' ברכות והיא תפלת רב, וכאשר בא זה לאיש אשר לא ידע ספר הנה לא ידע פירושן של הדברים והגיה מדעתו בזכות תפילת רבים והוא טעות".
הספר מגיד תעלומה נדפס לראשונה רק בשנת תרל"ו שלש שנים אחרי שהרעיון כבר הופיע בהמגיד. (הרעיון רחף באוויר..)
וכבר הגיע הזמן לברר אימתי ומתי נדפסה לראשונה הוספה זו. |
|
י_לבנוני כתב: | | ההיגד שהס' 'מגיד תעלומה' נדפס לראשונה רק בשנת תרל"ו - שלש שנים אחרי שהרעיון כבר הופיע ב'המגיד' - כוחו יפה לנקות את הכותב ב'המגיד' מחשד פלגיאט.
אך כדי לנקות את בעל ה'מגיד תעלומה' מחשש פלגיאט, יש להוסיף שהוא נפטר כבר בשנת תר"א. |
|
בשלהי שנת תקצ"ג שלח החכם שי"ר מכתב לבחור זלמן שטרן ושם כתב כי לדעתו המשפט "בזכות תפילת רבים" הא שיבוש ובמקור נכתב "בזכות תפלת רב" והיינו שזכותו של רב מייסד התפילה תעמוד למתפלליה.
המכתב התפרסם רק בשנת תר"ל שעה שהמוכתב הדפיס את ספרו: תשובות תלמידי מנחם ותלמיד דונש. ובראשו הציב מכתבים מחכמים שונים.
ואגב. במאמר לתולדות שי"ר שהתפרסם בעיתון המגיד 15 יוני 1899 (עמ' 4,5) העירו כי רעיון זה כתוב בסידורי התפלה בשם הרב וולף בער שיף (חתן הרעק"א?).
~~~~~~~~~~~~~~
אלייעזר כתב: |
| מכיון שבעסקי פרשנות כותב לכתיבתו עסקינן. אציגה כאן פליאה גדולה ועצומה אולי ימצא לה פותר.
המהר"י בן לב [ח"ג סי' קטז] מכריע כי אדם נאמן לפרש את כתיבתו גם לאחר זמן. ובהמשך דבריו מתחבט לחלק בין נדון זה לדברי הגמרא [בבא מציעא נט ב] שאין משגיחים בבת קול. ומעלה שגזירת הכתוב היא ואין למדין הימנה.
בעניי לא הבנתי כלל את הדימוי. מה בין נאמנותו של אדם לפרש את כוונתו לבין דברי הגמרא שהכרעות הלכתיות נמסרו לבני אדם ואינם עוד בידי שמים? |
|
ניחא כתב: | | לגבי שאלתך, מהריב"ל הבין בפשיטות שדברי הגמרא שאין משגיחים בבת קול, היינו משום שאיננו מתייחסים לכוונת הכותב ולא לדברים שבלבו, כי אם לטקסט המופיע לפנינו, מכך תמה מדוע עלינו להתייחס לפירושיו של אדם נאמן. וכעי"ז דנו חכמים (כמדומני שי ולטר באקדמות) והביאו ציטוטים מגדולי ישראל שאין לנו כי אם הטקסט המופיע בשו"ע וכדו' ולא כוונת המחברים.
, |
|
קרוב בעיני כי אין כוונת הכותב לרב שי וולטר הבקי בגרמי השמיים. אלא לד"ר שי עקביא ווזנר ולמאמרו: עצמאות ומחוייבות פרשנית על תפישות פרשניות בספרות הרבנית. (אקדמות ד (תשנח) 9-29)
[בעבר הופיע ברמב"י קישור הורדה למאמר. כעת משום מה הקישור אינו פעיל אם תהיה דרישה (מומלץ) אעלנו משלי.]
תוקן על ידי אלייעזר ב- 12/07/2010 01:08:19
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2010 22:50 |
|
| |
| אלייעזר כתב: | | עם דמדומי חודש תמוז בו הלך לעולמו נשוא האשכול, הרב ברוך אפשטיין [המועד המדויק אינו ידוע] |
|
לא רק שהמועד המדויק אינו ידוע, אלא גם ההנחה שנפטר בתמוז, אינה ברורה כלל.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2010 00:10 |
|
| |
כאן כתוב כך:
נפטר בבית החולים היהודי בפינסק בתמוז תש"א, יולי 1941, ימים אחדים אחרי שהגרמנים נכנסו לעיר.
מקורות: תרשיש, רבי ברוך הלוי אפשטיין בעל "תורה תמימה"; זיידמן, אישים, עמ 116-108; אנציקלופדיה של הציונות הדתית, א, עמ 168-166; אלה אזכרה, א, עמ 149-142; פינסק, ספר זכרון ועדות לקהילת פינסק-קארלין, עמ 491-489;
(בגוף הכתוב שם נאמר בטעות שחיבר "מקור ברוך" על הירושלמי, מה שמלמד שהכותבת לא בדיוק ידעה על מה היא מדברת, אבל אני מניח שתאריך כניסת הגרמנים לאיזור די ידוע).
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2010 07:44 |
|
| |
מלח. תוכל להרחיב מדוע לבך נוקפך בדבר הידוע? [ ואמאי. אישתמיטתיה קונטרס זה].
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2010 08:06 |
|
| |
אכן, לא ידעתי מעולם על קיומו של קונטרס זה, ואם הייתי יודע בלי ספק לימוד הירושלמי שלי היה נראה אחרת..
אבל ברור שהכותבת שם לא התכוונה ב"ספר מקור ברוך" לחוברת של 8 (שמונה) עמודים על הירושלמי, ולהשמיט את ספרו המשמעותי, אלא שחיברה בין שניהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/7/2010 17:12 |
|
| |
יש עמי הרבה בכתובים על תאריך פטירתו/הרצחו של ר' ברוך אפשטיין, כולל גרסאות שונות וכו'. גם הספקתי לדון בכך בשיחותי עם פנינה מייזליש ה' יאריך ימיה בטוב.
אי"ה ויהיו עיתותי בידי, אולי אתפנה לפרסם את הנ"ל. אגב, אי מי שמגיע לפינסק ויוכל לצלם את מצבתו של ר' ברוך אפשטיין (או לפחות להעתיק את הכתוב עליה) - כנראה לא רחוק מקברו של ר' דוד מקרלין - וישלח לי, אודה לו מקרב לב.
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2010 12:16 |
|
| |
בתור מצטרף חדש שעבר על האשכול, אני שמח לראות שהסגנון לקראת הסוף חזר להיות נעים יותר.
בהקשר לערוך השולחן מצאתי לנכון לצטט מאגרת של החזו"א בקובץ אגרות ח"ג קי"ג
"...מובטחני שישנו דעתם העדינה אחרי מכתבי זה ויסכימו שאין להתיר את השור, לא מפני ספק טהרתו, אלא מפני המנהג שקבעו לנו רבותינו הגאונים ז"ל הש"ך החכ"א הערוך השולחן" ועיי"ש עוד מזה ובעיקר בהוספה שבסוף האגרת
תוקן על ידי קשב_רב ב- 16/07/2010 12:20:31
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2010 13:10 |
|
| |
האם הכוונה שאין להתיר את מקור ברוך לא מפני ספק טהרתו, אלא מפני המנהג שקבעו וכו'.
|
|
|
|
|
