|
|
| נשלח ב-16/7/2010 15:37 |
 |
| |
| קשב_רב כתב: |  | בתור מצטרף חדש שעבר על האשכול, אני שמח לראות שהסגנון לקראת הסוף חזר להיות נעים יותר.
בהקשר לערוך השולחן מצאתי לנכון לצטט מאגרת של החזו"א בקובץ אגרות ח"ג קי"ג
"...מובטחני שישנו דעתם העדינה אחרי מכתבי זה ויסכימו שאין להתיר את השור, לא מפני ספק טהרתו, אלא מפני המנהג שקבעו לנו רבותינו הגאונים ז"ל הש"ך החכ"א הערוך השולחן" ועיי"ש עוד מזה ובעיקר בהוספה שבסוף האגרת
הכוונה למעמדו של ספר ערוך השולחן בעיני החזו"א כפי שעולה מן דבריו באגרת.תוקן על ידי קשב_רב ב- 16/07/2010 12:20:31 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2010 16:42 |
|
| |
ערוך השלחן לא ענין את החזו"א
מה שענין אותו זה שהרב הרצוג ישתכנע שלא להביא מין חדש של בקר
ולשם כך גייס את כל מה שיש לו (שהרי אין כזה ש"ך ואין כזה מנהג)
|
|
|
|
| נשלח ב-16/7/2010 18:08 |
|
| |
ואמאי קאמרת שערוך השולחן לא עניין את החזו"א - דברת אתו על זה?
ואמאי החזו"א התנגד אם אין כזה מנהג?
ואמאי החזו"א יאמר כן על מי שאינו נחשב בשרשרת "רבותינו הגאונים" (החזו"א שכ"כ חרד על האמת והיושר בהלכה ובהכרת חכמיה) ? והאם הגריא"ה הרצוג לא ידע דבר וחצי דבר ממי יש להביא ראיה? האם אפשר היה לחזו"א להסתייע אצל הרב הרצוג ע"י מי שאינו בר הכי?
האם דימה החזו"א שהרב הרצוג ישתכנע רק ממה שהחזו"א מונה שמות כשאין ש"ך כזה ואין מנהג כזה והחזו"א כביכול מדבר בעלמא?
אף אחד לא התכוון שהחזו"א פסק דווקא כהערוך השולחן או החשיבו לגדול הדור. אבל לא שייך לומר מה שהחזו"א כתב על מי שאינו בדרגה של פוסק גדול ומקובל.
תוקן על ידי קשב_רב ב- 16/07/2010 18:09:39
תוקן על ידי קשב_רב ב- 16/07/2010 18:11:06
תוקן על ידי קשב_רב ב- 16/07/2010 18:11:59
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2010 05:47 |
|
| |
ואמאי
<מה שענין אותו זה שהרב הרצוג ישתכנע שלא להביא מין חדש של בקר>
כתבתי בעבר:
עבור החזון איש היה מנהג אנשי "כפרון" בליטא, חשוב יותר ממנהג כל עם ישראל.
בשאלת כשרות ה"זבו" ("הפר עם הגיבנת"), הסתמך החזון איש (יו"ד סימן יא), על דברי החכמת אדם שכתב בכלל ל"ו: "ולפי שאין אנו אוכלין אלא מה שקבלנו מאבותינו במסורת, וא"כ אסור לנו לאכול מן החיות רק הצבי שניכר לנו".
החזון איש שהשווה בהמה לצבי, הסתמך בפסקו על התקבלות ספר, המספר על מנהג ליטאי (שייתכן שהוא אף היה מנהג שלא היה נפוץ בכל ליטא (*אנו* אוכלין), וכתב: "ואף לדברי הפרמ"ג, לדידן אסור משום מנהג, שקבע בחכמ"א, וספרו התפשט בדורו בכל ארץ ליטא* ... ואין לפרוץ גדר במנהגן של ישראל, ואין לנו שום הכרח לזה, ודי לנו בבקר וצאן שבמסורת".
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2010 19:02 |
|
| |
קשב רב, נדמה לי שדברי נשטאיך מבארים את דברי.
לא היה כאן אפילו מנהג של כפרון, כי זה לא נגע למעשה באירופה, ולא היו דיונים על זה. מה שכותב החכמ"א שהיה מנהג הוא פירושו בדברי הש"ך שמדבר על מנהג. אבל הפירוש הפשוט הוא כדברי הפמ"ג, ולכן מעולם לא היה בזה שום מנהג עד ימות החזו"א.
ואם קשב רב ילמד מכאן על דעתו של החזו"א על ערוה"ש, מה ילמד מלשון החזו"א על הרב קוק "הוד כבוד מרן שליט"א". בכל מקרה ידוע מה אחז בשני המקרים, כך שחבל לעשות דקדוקים.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2010 19:33 |
|
| |
| ואמאי כתב: | |
ואם קשב רב ילמד מכאן על דעתו של החזו"א על ערוה"ש, מה ילמד מלשון החזו"א על הרב קוק "הוד כבוד מרן שליט"א". בכל מקרה ידוע מה אחז בשני המקרים, כך שחבל לעשות דקדוקים. |
|
באמת, מה אחז החזו"א ביחס לרב קוק?
נא להביא רק מקורות אמינים.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2010 20:15 |
|
| |
ואמאי
אין כ"כ טעם להכנס בדיון על הדין של אכילת בהמות במסורת. העיקר לדידי שלא היה שייך שהחזו"א יציין לפני הגריא"ה הרצוג כמקור וסיוע לדבריו מי שאינו בר סמכא גדול (ועוד יחזור ע"כ שלוש פעמים באותה איגרת).
וזה דבר פשוט מאד.ולכן אין לזה גם שייכות גדולה עם האגרת ובה הפניה לגראי"ה קוק. בר מן דין צודק מלח הארץ בתמיהתו על הדברים הסתומים שכתבת.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2010 21:12 |
|
| |
בתור אורח שאין לו הכוח לקרוא כל הדפים, לא עמדתי על תורף הדיון בחזון אי"ש ובערוה"ש, רק ארצה להעיר שכל פלפולי הפלפולים שכתב כבר אדון "אמאי" ועוד עתיד כנראה לכתוב על אותו ציטוט מקובץ איגרות בנוגע לערוה"ש, לא מפריעים כבר חמישים שנה לכל גדולי עדתו וקטניה, למן הגאון שי"ח קנייבסקי שיח' והלאה, לנופף ללא הרף באותו ציטוט ידוע (בצטוט חופשי) ש"רבותינו מפיהם אנחנו חיים, הלא הם המ"א והמ"ב" (במקור זה בראשי תיבות, אבל כולם פותחים שאחרת זה פחות מרשים...) הריהם כסנהדרין מלשכת הגזית וגו', להראות יחסו למשנה ברורה... וכיצד לא ידעו הפלפולים שאפשר לומר כמו אדון "אמאי", שרצה להוציא מליבו של בעל צדקת הצדיק ותו לא...
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2010 21:21 |
|
| |
אם היה המ"ב כלשכת הגזית היה החזו"א כזקן ממרא. אך גם ממליצות ניתן להבין הלך רוח כללי.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2010 00:52 |
|
| |
הרב הפוכע' וכל עדתו
ההבדל הוא שמי שאינו יודע ומנסה לגשש כסומא בארובה על ידי ציטוטים מוסמכים או לא מוסמכים, בעיניו הכל אותו דבר.
אבל מי שיודע את ההבדל בין יחס החזו"א למ"ב מול יחסו לרב קוק ולערוה"ש ולרב הרצוג וכיו"ב, לא מתרשם ממשפטים ומדיפלומטיה.
ועמ"ש מהרש"ק בזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2010 02:02 |
|
| |
ואמאי היקר, אתה מעקר את הדיון שוב ושוב מבלי להתייחס ברצינות לטענות.
גם אם הייתי חושב (ואני לא) שיש גב כל שהוא לטענות הידעניות שאתה מפריח ללא כל אסמכתא בהערכתו של החזו"א (ועם כל הכבוד לא נראה לי שאתה יורד בהכרח לסוף דעתו ומבין להלכי רוחו. ואין שום ערך לקביעות סתמיות חסרות כל מקור). מכל מקום (ותהא הערכתו של החזו"א לגדלותו של הרב הרצוג אשר תהא), בזה אין חולק שהרב הרצוג היה ת"ח בקי וידען גדול, והחזו"א גם אם היה רוצה מכל סיבה שהיא, לא יכול היה להביא לו ראיה ממי שאינו מקובל כאוטוריטה בעולם הפסיקה. אני מבחינתי מיציתי את הפרט הזה, והבוחר יבחר.
תוקן על ידי קשב_רב ב- 19/07/2010 02:05:20
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2010 07:53 |
|
| |
יהודי יקר
כתב הכאן הרב הפוכע' דברים על הרב השי"ח
ושכח, אחרי כל הבקורת על רבינו הדרך שיחה שליט"א,
כי הרב השי"ח גדל בביתו של החזו"א
ולפחות מה הוא ידע על רבנים ופוסקים הוא אחז
על כן עצתי אמונה לך רבינו רב קשב
סע לרח' רשב"ם ושאל את הרב השי"ח מה חשב החזו"א בסוג'
ותתפלא שסברותיך בענין זה נאות כסברא, אבל לא תואמות את המציאות
הבעיה עם הערוה"ש היא לא שאין מספיק אגרות חזו"א או הגרח"ע עליו
אלא שהוא לא כתוב מספיק בעיון
ולמרות הכשרון והידע העצום
הוא נכתב בזמן הפנוי של הרב בביה"ד
ואינו יכול להיות ספר פסק בשום פנים ואופן
ברכות
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2010 08:45 |
|
| |
"ואמאי" מסתמך כנראה על תאורו של הנכד ר' מאיר ברלין (בר אילן) איך סבו היה כותב הספר, ושכח שהנכד הנ"ל היה אצל הסבא בדיוק שנתיים, והתאור שלו שייך ממילא רק לאותה תקופה בערך ולא לשאר רוב שלושים השנים שנכתב הספר ערוך השולחן. ואולי שיכחה זו באה מפני שנוהג כמנהג הפאנאטיקעס וקובע שאין זה ספר פסק "בשום פנים ואופן", (גם כשהמחבר כותב שכן הוא מורה ובא ומנהיג הלכה למעשה?....) ומה שהרבה מגדולי ישראל לא סברו כדעתו הרמה של "ואמאי", ושמהם היו כאלה שאף סברו שזהו ספר פסק יותר מוסמך מהמשנה ברורה כידוע, אין זה מעניינו כנראה.
תוקן על ידי פוכאוויץ ב- 19/07/2010 08:50:08
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2010 08:53 |
|
| |
דאחילאק, בלי דעות קדומות ובלי להכנס לויכוח איזה ספר מוסמך יותר מבחינה הלכתית, אלא לגופו של ספר, האם נראה לך שבערוך השולחן יש פחות השקעה מאשר במשנה ברורה, או לא? האם נראה לך שהיצירה הזו נפלה לו מהשרוול?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/7/2010 09:07 |
|
| |
רבותינו לבית ראחוב מישקולץ וקרעכצן
מרוב דיבורים על מי פלוני סומך ומהיכן פלוני מדקדק ובאיזה ספר היסטוריה קרא. נשכח כאן מרכיב יסודי בענין, יש מכנים אותו "שכל" ויש בשמות אחרים. בכל אופן הוא זה שקובע.
לא מדובר על מדת ההשקעה, השקעה אינה ערובה לתוצאות, ולא מדובר גם על כוונת המחבר אם לפסוק או לאו. מדובר על התוצאות. מי שיודע לקרוא גמרא עם רמב"ן ושו"ע עם מג"א, רואה שערוה"ש לא כתוב ברמה שבה נכתב מ"ב. ואם אלף רבנים הונגרים או בסגנון הזה חושבים אחרת, זה לא משנה את העובדות.
מי שלא רואה את שכלו מספיק בכדי לבדוק את הענין, אין שום בעיה, שילך לחפש בספריה בדלי אזכורים ורצפי מחמאות ולפיהם יקבע את "משנתו" ההלכתית. אין לו מה להתבייש, קדמוהו רבים וטובים בשיטה זו.
|
|
|
|
|
