ספר "מקור ברוך"

במקור ברוך ח"ג קבע פרק בשם שגיאות מי יבין. בפרק הזה הוא מציין לשלוש טעויות שנפלו לדעתו בסידורים ובנוסחאות התפילה ועל כולם אמר לו אביו כי מן הדין הוא צדק אבל לא מלאו לבו לשנות מן המסורת המקובלת.
אחת הטעויות היא הנוסח בזכות תפלת רב שהזכיר נישטאיך וכפי שציין תיקון זה מופיע גם בספרו ההלכתי של האבא [וזל"ש "ותפילה זו הוא תפילת רב בכל השנה בברכות (טז א). והתחלתה "שתתן לנו חיים ארוכים", ובכאן הוסיפו בתחילתו "שתחדש עלינו החודש הזה לטובה ולברכה". ולכן יש בסידורים בסופו "בזכות תפילת רב". אבל זהו דברי בורות: מה שייך "בזכות תפילת רב". ונראה שהמדפיסים טעו בזה, שהמציין ציין שזהו תפילת רב, ולא ידעו הכוונה, והוסיפו תיבת "בזכות". אבל מכל מקום מי התיר לנו לקבוע תפילה חדשה בשבת? ואי איישר חילי אבטלנה. אך קשה לשנות המנהג, וצריך עיון גדול"]

אמנם נראה שקדם לשניהם מאמרו של פייבל גאלדשטוף בהמגיד משנת תרל"ג [הוספה להמגיד א' תמוז תרל"ג עמ' 9]

 


בכל אופן לשתי השערותיו האחרות שם במקו"ב [הראשונה שהזכרתי כאן על חתימת מקדש ישראל והזמנים והשניה על אמירת הפסוק זכר עשה לנפלאותיו כאחד מפסוקי הזכרונות בר"ה] לא מצאתי מקבילה בערוה"ש ומכאן תשובה לשאלת מרחביה

תוקן על ידי אלייעזר ב- 08/06/2009 9:17:58

מאמריו של מונדשיין נובעים מדעה קדומה. ויש לשפטם לפי תוכנם בלבד.


כידוע, חב"ד כעסו עליו על שכתב ששמע מדודו הערוך השולחן בשם הצמח צדק, שבזכות הגר"א נמנעו מכשולות אצל החסידים.

כנראה מהסיבה הזו בכמה מקורות חב"דיים מנסים לעקוץ את ערוה"ש, אפילו שהוא ישב אצל הצ"צ כמה חדשים. מה שבטוח בטוח.

תוקן על ידי שיח_פורה ב- 10/06/2009 14:24:49

דרך אגב: מישהו יודע האם להפנותני למאמרים של מונדשיין בענין ספורי הריי"צ?

שיח פורה,

מלבד הטענה הקלה של דעות קדומות, וחב"ד, והשפעות הסבתא יש לך משהו לענות לגופם של הדברים? או זה מעל ומעבר ליכולתך? (אם כן, לך לחפש פורום אחר)

הוכח כאן מהרבה כותבים לא מונדשיין ולא חב"ד, שבעל המקור ברוך הינו אדם לא נמאן בעליל, אז מכיון שמונדשיין הוא חב"ד, לכן דברין הם אמת? האם איין לך יכולת לשפוט דברים רק לפי זהות הכותב?

מה הקשר בין נאמן להברקות, הבנות שונות וכו'?
מונדשיין אינו נאמן כדי לומר שהמקור ברוך כזבן.
לגבי התייחסות ספציפית למקור ברוך, ברגע שכל הדעות הקדומות יוסרו (עם המסכות של הכותבים, שביניהם, כזכור, קיים גם מונדשיין), יהיה אפשר לדון לגופו של עניין.

שיח פורה ואינספקטור הם היינו הך? לפחות מסיכה אחת הורדה כאן...)

מה פירוש נאמן? איני זוכר כעת מה מונדשיין כתב או לא, אך בדרך כלל מביא ראיות לדבריו, נאמנותו של מונדשיין נוגעת באם היה מביא שמועה בשם מישהו, היו דנים על נאמנות מונדשיין, אך כעת אנו צריכים לדון בטיבם של הראיות ולא בטיבה של נאמנות החוקר.

מאידך, לגבי המקור ברוך באן אנו רואים שבכל הברקותיו הו פאליגיאט מובהק, וממילא כעת אנו צריכים להסתמך על נאמנותו, הרי באם הוא זייפן הוא איבד את נאמנותו שנאמין לו בשמועותיו.

לכאורה ההבדל כה פשוט, שקשה לי להביןם על מה הוויכוח. (רק כאלו שאינן יכולים להתמודדד בטיעונים הם שחייבים להכפיש את החוקר)

(איני בא להסכים לדברי מונדשייין במחקר הספיציפי ההוא, ופשיטא שאינו דוברו, ובוודאי שיתכן שטועה, (וכל האדם כוזב) אך באם כך אנא תוכיח את הדבר בלי צורך לטעון שיש לו דעות קדומות שאינן שוות מאומה. אני בא להתריע נגד הגישה הנלוזה והילדתית של כמה כותבים כאן)

אתנחתא, התעוררת?
האם מונדשיין מינה אותך לשומר ראשו? בפעם הקודמת (אני מקווה שתמחל לי על שאין כאן לינק, הלינק מובא לעיל בדברי ידידנו אלייעזר - "על חייו ומותו של רב"א" [תיקון סופרים לאשכול "מותו של ר' ברוך עפשטיין']) שדנו במאמרו הבוטה של מונדשיין תקפת אותי בחריפות ללא התנצלות על דברי כי מונדשיין אינו רואה ברב ברוך אפשטיין תלמיד חכם. הנה לדוגמא:
מלח,

כתבת משהו שאפשר להוכיח אותו, כתבת שלבנוני כתב שרב"א אינו ת"ח. אתה יכול לגבות דבריך? אתה יכול לבוא מקום אחד שלבנוני כתב שאינו ת"ח? או אתה שקרן במצח נחושה? לדעתי אתה שקרן וחוצפן. נקודה (האם כל קשקשן יראה שהוא מוישה גרויס על ידי שהוא יתקיף לבנוני אישית ובשקר?)
על כך עניתי לך:
אתנחתא, על תרבות דיון שמעת פעם?
מי שכותב על אדם שהוא "שקרן וכזבן" (עיין 'התורה תמימה – אמינותו', בתוך: ח. טוביאס (עורך) פעמי יעקב מה ב"ב התש"ס) , כנראה אינו מעריך את המדובר כת"ח. האם היקש זה הגיוני בעיניך? בוודאי שמת לב כי לא כתבתי, כדבריך: "לבנוני כתב שרב"א אינו ת"ח", אלא: "לבנוני חולק מכל וכל על היותו של ר' ברוך אפשטיין ת"ח".
אין בעיה לדון ברב ברוך אפשטיין, אם כי נראה שהטונים צריכים לרדת בהתייחס אליו. כמו גם ההגנה הבלתי נלאית שלך כלפי מונדשיין. כתיבתו הבוטה של מונדשיין מעלה את חמתם של כמה מחברי הפורום (כולל אותי). ההצעה שלי היא לדון ענינית בפלגיאט של ר' ברוך אפשטיין ללא שימוש במאמר שאינו מכבד את הכותב ואת נשוא המאמר.

תוקן על ידי מלח_הארץ ב- 10/06/2009 18:05:51

לגבי ברכת רב מעניין להקביל ל"מגיד" נוסף.

יש לציין למקור נוסף, ושל אדמור חסידי לעילא דוקא, והוא בספר 'מגיד תעלומה' לבעל בני יששכר על ברכות (טז, ב):

וז"ל:
"זה עידן ועידנים שהנהיגו לומר זה הנוסח קודם שמברכין החדש ונדפס בסידורים ומסיימין בה בזכות תפלת רבים ואין לזה פירוש וביאור, ונראה שזה טעות ,שהיה כתוב בסידורים הקודמים רשום למטה ברכות תפלת רב, ורצ"ל כמציין שהתפלה הזאת היא ממס' ברכות והיא תפלת רב, וכאשר בא זה לאיש אשר לא ידע ספר הנה לא ידע פירושן של הדברים והגיה מדעתו בזכות תפילת רבים והוא טעות".

הספר מגיד תעלומה נדפס לראשונה רק בשנת תרל"ו שלש שנים אחרי שהרעיון כבר הופיע בהמגיד. (הרעיון רחף באוויר..)

וכבר הגיע הזמן לברר אימתי ומתי נדפסה לראשונה הוספה זו.