|
|
| נשלח ב-11/6/2009 12:25 |
 |
| |
ההיגד שהס' 'מגיד תעלומה' נדפס לראשונה רק בשנת תרל"ו - שלש שנים אחרי שהרעיון כבר הופיע ב'המגיד' - כוחו יפה לנקות את הכותב ב'המגיד' מחשד פלגיאט.
אך כדי לנקות את בעל ה'מגיד תעלומה' מחשש פלגיאט, יש להוסיף שהוא נפטר כבר בשנת תר"א.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2009 10:46 |
|
| |
אתנחתא,
ייתכן שקל לך יותר להתמודד עם טענה של אדם אחד, אך אאלץ לאכזב אותך ולומר כי אינני שיח_פורה (יש להודות שגם לא שמעתי את שמעו בלתי באשכול הזה)!
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2009 17:45 |
|
| |
שיח_פורה
<"כידוע, חב"ד כעסו עליו על שכתב ששמע מדודו הערוך השולחן בשם הצמח צדק">
בערוך השולחן (חיו"ד סי' רמ סעיף ד) כתב וז"ל:
"… ויש ששאלו למה אין מברכין על מצוה זו דכיבוד אב ואם, וכן על כמה מצוות יש שאלה זו כמו צדקה וגמ"ח וכיוצא באלו. ולענ"ד נראה דכיון דכל אומה ולשון עושים אותם, נהי שעושים מפני השכל מ"מ כיון שבעשייה שוים הם, וההפרש הוא רק במחשבה שבלב, שאלו עושים מפני ציוי הקב"ה ואלו מפני השכל, לא תקנו ברכה על זה שיאמרו אשר קדשנו במצוותיו וציונו''.
וכן בחלק חושן משפט (סי' תכז סעיף י) שכתב שם:
" … לולי דברי הקדמונים ז"ל היה נ"ל טעם מה שלא תקנו ברכות באלו הענינים דאע"ג דהאיש הישראלי מחוייב לעשות גם מצוות שכליות לא מפני השכל אלא מפני צווי הקב"ה כמש"כ "והיה עקב תשמעון את המשפטים" וגו', כלומר אפילו המשפטים תשמע מה שצותה תורה ולא תעשה מפני שכלך אלא כשארי מצוות השמעיות. ומ"מ קדושת ישראל אינו ניכר כ"כ בהשכליות כמו בהשמעיות כמ"ש חז"ל ביומא (סז ע"ב), ולכן לא תקנו ברכות על מצות שכליות ודרך ארץ שיש מהם בכל אומה ולשון. ולא תקנו לברך "אשר קדשנו במצוותיו" אם אינם עושים רק מפני השכל, מ"מ יש בהם עשיות כאלו".
ואילו בס' תורת תמימה פר' משפטים (פרק כד אות ל), כתב בזה"ל:
"... כבר נתעוררו בספרי הראשונים והאחרונים, למה אין מברכין על כמה מצוות כמו על צדקה וגמילות חסדים והשבת אבידה וביקור חולים וכדומה, והרבה טעמים וסברות נאמרו בזה. ולדעתי נראה פשוט, משום דבכלל לשון הברכה "אשר קדשנו במצוותיו וציונו", מורה דבמצוה זו שאנו עושים אנו מקודשים ומובדלים משארי האומות שאינן נוהגות כן ...''. (משו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך ב - יו"ד, הערות סימן י הערה ד ).
תוקן על ידי נישטאיך ב- 14/06/2009 18:22:09
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2009 18:57 |
|
| |
אם [ואכן כן] הספר מקור ברוך א"א לסמוך עליו בשל הכזבים הנמצאים בו, ק"ו בן בנו של ק"ו שא"א להסתמך על מאמרו של מונדשיין המרובה בכזבים יתר על אמיתויות.
רק טעימה קטנה, מונדשיין כותב כי הספר ערוך השלחן לא התקבל בשום מקום [ועוד בטויי זלזול שאינו כדאי להעתיקם], וזה הבל כידוע עי' בישורון במאמר על הגרי"א ענקין שהוא והגר"מ פיינשטין החשיבוהו יותר מהמ"ב ואכמ"ל. שנאת עמי ארצות לת"ח מעבירה את הכותב על דעתו. [והערוה"ש לכו"ע ת"ח] וכל זאת רק משום שהעיז לומר את הדברים הפשוטים בענין החסידות, [שד"א מליצים על החסידות יותר מדאי כמובן].
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2009 23:58 |
|
| |
>>מונדשיין כותב כי הספר ערוך השלחן לא התקבל בשום מקום<<
אפשר בבקשה ציטוט מדוייק?
אמינות ציטוטיך אינה עולה על זו של המקו"ב.
וזו רק "טעימה קטנה"...
תוקן על ידי י_לבנוני ב- 14/06/2009 23:57:43
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2009 02:01 |
|
| |
אליהוא
<"רק טעימה קטנה, מונדשיין כותב כי הספר ערוך השלחן לא התקבל בשום מקום [ועוד בטויי זלזול שאינו כדאי להעתיקם], וזה הבל כידוע עי' בישורון במאמר על הגרי"א ענקין שהוא והגר"מ פיינשטין החשיבוהו יותר מהמ"ב ואכמ"ל">.
<"כידוע עי' בישורון במאמר על הגרי"א ענקין">
האם למאמר בישורון יש כתובת או מקור או יש לך ציטוט?
<"הגרי"א ענקין שהוא והגר"מ פיינשטין יותר מהמ"ב">
כמה ת"ח וספרים היו לעם ישראל מימי הערוך השלחן ועד לזמנם, וכמה מפסקיו הובאו להלכה?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 15/06/2009 1:58:45
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2009 02:02 |
|
| |
[ (מבלי לנקוט עמדה)
לבנוני, כוונת אליהוא כפה"נ למשפט הבא:
מגמתו של ה'מקור ברוך' ברורה: פסקיו של אביו כלל וכלל לא היו מקובלים בקהל חסידים (ואולי לא רק בקרב החסידים),]
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2009 03:19 |
|
| |
מרחביה, אני מודה לך על עמדתך הנייטראלית לכאורה.
אולי לא רצית בכך, אבל רק הוכחת את מה שטענתי, שה"ציטוטים" של אליהוא אינם אמינים מאלו של המקו"ב.
מש"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2009 13:18 |
|
| |
לבנוני. אם הבאת הדברים בלשון ספק מספקת אותך, תנוח בשלום.
אם אתה רוצה לבדוק את מידת תפוצתו של הערוה"ש ופסקיו תעשה חיפוש בבר אילן ובאוצה"ח.
קובץ ישורון כרך כ' בו פורסם המאמר על הגרי"א אינו לפני וע"כ איני יכול לציין מ"מ מדוייק אבל אין החי מכחיש את החי. [כמדומה שהמקור שם הוא משו"ת בני בנים אך הדבר ידוע ומפורסם לפני כל יודעי דת ודין].
דרך אגב ראה בספר ספרים וסופרים סקירתו המעריצה של הגאון החבד"י רש"י זוין על הערוה"ש.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2009 13:38 |
|
| |
מלת התנצלות על השקר שייחסת לי לא היתה מזיקה לך ול"אמינותך".
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2009 14:04 |
|
| |
לבנוני. אני עדיין מייחס למונדשיין שקר, כאילו יש צד שהערוה"ש לא התקבל גם בקרב מי שאינם "חסידים" בעוד הדבר מופרך. אינני חושב שמונדשיין לא קרא את ישורון כרך כ' היות והוא נשוא של כמה וכמה עמודים שם.
ולמען לא ילעיז כאילו אין הדברים שהבאתי קיימים הנה הציטוט [ישורון כרך כ' עמ' קנ"ט] "הוא [הגרי"א ענקין] כאמור הכיר היטב את בעל הערוך השלחן החשיב אותו כמעט כרב היחיד בדורו, ואמר עליו שהוא הכי חשוב בפוסקים האחרונים, וע"כ קבע: גדול כח הערוה"ש בהלכה יותר מהמ"ב, ובמקום שהם חולקים יש ללכת אחרי הערוה"ש". [שו"ת בני בנים ח"ב מאמר א' י'-י"ב].וראה שם שכ"ה דעת הגר"מ פיינשטין. ויסכר פי דוברי שקר על צדיק עתק בגאוה ובוז.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2009 15:02 |
|
| |
לדברי השקר הוספת גם דברי בורות.
שכל האומר שפסקי ערוה"ש מקובלים על כל החוגים אינו יודע מה הוא סח.
אין לי שום ענין להאריך בענין זה (שהוצאתו מהקשר הדברים גם הוא אינו מעשה הגון), אבל כל הרוצה לשמוע על מידת אי-התקבלותם של פסקי ערוה"ש, יכול לדרוש אצל רד"צ הילמן.
גם מאותו 'ישורון' מוכח שהתקבלותו של ערוה"ש אינה דבר פשוט שאינו זקוק להוכחה. ודי בכך.
תוקן על ידי י_לבנוני ב- 15/06/2009 15:04:00
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2009 16:24 |
|
| |
אליהוא
בדקתי את ציטוטיך, ומה שמצאתי במאמר מאת הרב איתם הענקין?
"הכרעה במחלוקת ערוך השלחן ומשנה ברורה. הגאון ר' יחיאל מיכל הלוי עפשטיין, בעל הערוך השלחן, היה רבו המובהק בהלכה של הגרי"א הנקין, ספרו "ערוך השלחן" נדפס כמעט במקביל לספר "משנה ברורה" של הגאון ר' ישראל מאיר הכהן מראדין, וממילא התעוררה השאלה כמו מי מהם ההלכה במקום שחולקים זה על זה. כיום מקובל בפי כל שה"משנה ברורה" הוא גדול הפוסקים האחרונים והוא המשך למוסרי התורה, גישה זו הושרשה ע"י רבים מגדולי ישראל ובראשם החזון איש, גם הגרי"א הנקין העריך מאוד את הספר "משנה ברורה" היה לומד בו בקביעות וידע אותו כמעט בעל פה, מנגד הוא כאמור הכיר היטב …". (ומכאן התחיל ציטוטך).
איני טוען שאת מה שציטטת לא ציטטת בהתאם למקור, אך הייתכן שהשמטת ראשית הקטע היתה מכוונת ולא מקרית?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 15/06/2009 16:48:30
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2009 16:28 |
|
| |
צר לי. אם כוונת מונדשיין היתה ש"אולי" פסקי הערוה"ש לא התקבלו גם באלג'יר, ואותם ביקש התו"ת לשכנע ע"י שיחותיו עם הצ"צ, הריני מודה כי לא הבנתי את דבריו וכולם אמת צרופה אין בם מתום.
החידוש בדעת הגרי"א ענקין והגרמ"פ היתה בהעדפתו על המ"ב ולא בעצם קבלתו כפוסק. וכל דמגוגיה לא תעזור כאן.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/6/2009 16:35 |
|
| |
בינתיים הדמוגוגיה זוהי נחלתך בכל האשכולות שפתחת. טרם כתבת מאז הופעתך בפורום משפט אחד שהינו אמין ואינו מביא חצאי דברים וחצאי אמיתיות.
מכיון שדעת הרב הנקין והגר"מ פיינשטיין שלדעתם יש ללכת כל פעם בהלכה לפי המ"ב, לכן זוהי הוכחה בלתי הפוכה שלא היה אי אלו מקומו בליטא שלא קיבלו את הערוך השלחן? זוהי טענה והוכחה רצינית בעיניך? עד שכנית את מונדשיים כזייפן בגלל זה? (בכלל זייפנות היא מי שמצטט משהו בזיוף או משמיט הקשר הכולל של ציטוטו , סימנים שניכרים דוקא אצלך, אך אם למישהו יש התרשמות שלדעתו ספרו של פלוני ואלמוני לא התקבל, אתה יכול לטעון שהוא טעה, אך זיוף קשה לומר על התרשמות מוטעת) זוהי זריית חול של דמוגוגים ותו לא.
|
|
|
|
|
