דברי תורה לפרשת וארא

נתחיל בדבר תורה: "וסרו הצפרדעים ממך ומבתך" (ח ז) בספר "חפץ חיים על התורה" כתב: כאן הועילת תפילת משה רבינו, להסיר הצפרדעים מפרה ומעבריו. ובפ' חוקת (במדבר כ"א ד) במעשה הנחשים השרפים כשהתפלל משה בעד העם, לא הועילה תפלתו להסיר את הנחשים הממיתים, אלא נתן לו הקב"ה עצה לשים שרף על נס, והנשוכים יסתכלו בו ויחיו, וכדרשת חז"ל ר"ח כ"ט א'. אבל הענין הוא, כי לכל יש תרופה, חוץ מלשון הרע, והמקטרג הנברא מלשון הרע א"א להסירו, כי עומד ומקטרג, וכמו שהמספר לשון הרע, מספר בפיו, כן הוא המקטרג הנברא מהחטא הזה מדבר במו פיו, וא"א להשתיקו ומכיון שעונש השרפים בא על עון לה"ר, בשביל שדבר העם באלוקים ובמשה, לכן לא הועילה תפלתו של משה להסירם לגמרי, אלא נתן לו הקב"ה עצה, איך לרפא את הנשוך מהנחש. (ועיין עוד מזה באורך בפ' חוקת על הכתוב וידבר העם בא' ובמשה). "וירא פרע כי היתה הרוחה והכבד את ליבו" (ח יא) הרב מנחם צבי טאקסין בספרו "אור תורה" מבאר את הלשון "והכבד את ליבו". כי פרעה רצה לנסות את משה האם באמת שלוח הוא מה', ואם ה' יודע מחשבות. ע"כ חשב בליבו שגם כאשר יסורו הצפרדעים, לא ישלח את בני ישראל, אבל בפיו הבטיח שימהר לשולחם. ובזה רצה לבחון, אם שלוח משה מאת ה' וה' יודע מחשבות, הלא לפי זה לא צריכים לסור הצפרדעים ממנו. ואם בכל זאת יסורו הצפרדעים ידע כי ה' אינו יודע מחשבות אדם ומשה אינו שליח ה' ח"ו. וע"כ כאשר ראה פרעה "כי היתה הרוחה" אע"פ ש"והכבד את לבו", כי היה בלבו שלא לשלח את העם ועל כן לא שמע אליהם. (וכמובן שאת זה עשה הקב"ה כדי שיכביד את לבו) פרקים פנויים א-קיט.שבת שלום